ב The Who שאנחנו אוהבים מאוד, הרוחות היו סוערות כמעט לכל אורך תקופת קיומם. לפחות זו הראשונה בה המתופף קית’ מון אייש את עמדת התופים לפני שהלך לעולמו. במאמר קצר ב Showbiz Cheat Sheet, שפרסם אריק שאל השבוע הוא מספר על תקופה לא פשוטה בתחילת ימי הלהקה לאחר שחרור אלבומם הראשון בה חיפש המתופף המחונן בית אחר לעצמו. המאמר נקרא “כיצד הגיב פול מקרטני כשקית’ מון ביקש להצטרף לביטלס” והנה התרגום שלנו. ב 1966, The Who הפכו להיות כוכבי פופ אמתיים. My Generation ששוחרר בסוף השנה הקודמת הגיע למקום השני במצעד הבריטי. הסינגל הבא אחריו Substitute, פרץ לחמשת הראשונים במרץ 1966. זה הפך אותם ללהקה שהיו לה 10 סינגלים שצעדו בעשרת המקומות הראשונים תוך שנה.

The Who 1966
זה לא הפך את הלהקה לפחות ‘לא מתפקדת’. למעשה, 1966 הייתה אחת מנקודות השיא של הכאוס בתוך הלהקה. למרות שהלהקה אפשרה לזמר רוג’ר דאלטרי לחזור ללהקה לאחר שהיכה את המתופף קית’ מון, המצב לא השתפר. למעשה באביב 1966, דאלטרי הבריז מהופעות של הלהקה, מה שהגביר את הספקולציות שהלהקה הולכת להחליף אותו. בינתיים היחסים בין קית’ מון לבין פיט טאונסנד התדרדרו לאין ערוך. זה כלל תקרית שבה מון רדף אחרי טאונסנד בקרון רכבת כשהוא אוחז סכין בידו. סביב התקופה הזו, מון החל לחפש לעצמו להקה לונדונית מבוססת אחרת. לאחר שהניסיון להתקבל ל The Animals לא צלח, הוא איתר את חברי הביטלס במועדון. מון החליט לשאול את פול מקרטני אם הארבעה יקבלו אותו.

קית’ מון בפעולה
למרות כל הבעיות שהיו ללהקה בשנות ה 60 המאוחרות, הם לעולם לא חשבו ברצינות או עשו משהו על מנת להחליף מישהו מחבריה. גם אחרי שרינגו עזב את הלהקה ב 1968, הם קיבלו אותו בחזרה בזרועות פתוחות. אבל ב 1966, הלהקה הייתה אפילו קשורה ומהודקת יותר. לכן הניסיון של מון נראה ביזארי כמו הדמות עצמה. הביוגרפר של The Who מארק בלייק תיאר בספרו Pretend You’re in a War את הרגע בו מון התקרב למקרטני במועדון הלונדוני Scotch of St. James (שקיים עד היום).

“לאחר שהתייצב בתא בו ישבה הלהקה אמר מון שהוא רוצה ‘להצטרף’ אליהם. מקרטני השיב שמון כבר עשה זאת. (הצטרף אליהם לשיחה). “לא, אני מתכוון, האם אוכל להצטרף ללהקה?” שאל מון. לטענת בלייק, מקרטני דחה את הניסיון כשהציע שמון ינסה לדבר עם רינגו סטאר.
מאמציו של מון למצוא אקט או עבודה חדשה לא הסתיימו באותו הלילה. במאי הוא הצטרף לאולפן יחד עם ג’ימי פייג’, ג’ף בק, ג’ון פול ג’ונס וניקי הופקינס להקליט את “Beck’s Bolero”. וזה הלך כל כך טוב שהחברים שקלו להקים להקה, שמון הציע שיקראו לה “Lead Zeppelin”.
בזמן שרינגו בטח לא העריך את ניסיונותיו של מון להחליף אותו בביטלס, השניים הפכו לחברים קרובים בשנות ה 60. בסרט הדוקומנטרי The Kids Are Alright שיצא ב 1978, זה נראה ברור שהשניים נהנו האחד מחברתו של השני. בערב בו נפגשו לסשן ספונטני לנון מקרטני ב 1974, מון ורינגו בדיוק יצאו מהאולפן כשמקרטני ואשתו לינדה הופיעו על מנת לנגן עם לנון. מכיוון שהשניים עזבו מקרטני אייש את עמדת התופים. למעשה השניים היו כל כך קרובים שמון קנה לזאק סטארקי, בנו של רינגו את ערכת התופים הראשונה שלו בשנות ה 70. זה השתלם אחר כך. לאחר מותו של מון, זאק ניגן עם The Who במסעות ההופעות שלהם. לאחרונה הוא ניגן עם הלהקה בטור ב 2019.

זאק עם שרידי הלהקה