היום היה אמור לחגוג ג’ון לנון את יום הולדתו ה 78. עבורי זהו יום שתמיד מהול בעצב על מה שהיה ועל מה שיכול היה להיות.
כשהתחלתי להקשיב לביטלס בסביבות גיל 12, דווקא סגנון השירה הלעיתים מחוספס יחד עם השירים המבריקים שחיבר ועם הכריזמה הנוטפת הם אלו שמשכו אותי להעמיק ולחקור את הלהקה המופלאה הזו. בהמשך כשהגעתי לקרוא על שלב ה”מרד” שלו בכל מה שהכיר, קצת קינאתי בו על התעוזה לעמוד מול כל העולם למרות המחירים הכבדים ששילם.
היום אחזור ליום הולדתו האחרון שחגג בעודו בחיים. יום הולדת 40. לנון אמר אז: “החיים מתחילים בגיל 40”, והוא צדק זה גיל כל כך צעיר למות בו.
עבור משפחת אונו-לנון זו היתה שמחה כפולה – שון שנולד באותו היום חגג את יום הולדתו ה 5. יוקו הנרגשת שכרה מטוס על מנת לכתוב להם ברכה בשמיים.
בסביבות השעה 17:00 החל הכיתוב להופיע בשמי הדקוטה שם נכתב 9 פעמים: “יום הולדת שמח ג’ון ושון – באהבה יוקו”. למה 9 ? ללנון היה קטע לא פתור עם המספר 9. הוא התעקש שלמספר הזה יש קשר מיסטי אליו ושהוא מלווה אותו בחייו בצמתים מרכזיים כמו למשל תאריך ושעת לידתו ב 6:30 בבוקר (סכום הספרות הוא 9) ועוד סיבות שונות ומשונות. מדי פעם הוא שילב את המספר 9 ביצירותיו כמו ב’מהפכה 9′ ו’בחלום מספר 9′ הנהדר שנכלל באלבום Walls and Bridges.
הברכה של יוקו בשמיים דווחה כמובן בחדשות הטלוויזיה האמריקאית בהרחבה.
מי שאגב פספס את האירוע בזמן אמת היה ג’ון עצמו שבחר לישון אחרי ליל הקלטות אינטנסיבי לאלבום “פנטזיה כפולה”.
ג’ון שהיה בתקופה מצויינת, תכנן לצאת יחד עם יוקו למסע הופעות באביב 1981 עם האלבום החדש ובאותו היום ממש יצאה הודעה לעיתונות בה נאמר שבאביב הבא יצאו ג’ון ויוקו להופעות ביפן, ארה”ב ואירופה כולל באנגליה אליה תכנן לחזור לאחר 9 שנים שלא היה בה. (זוכרים? 9?)
חודשיים אחר כך בדיוק נרצח ג’ון ב 8 בדצמבר ולפי שעון אנגליה, התחלף כבר היום ל 9 בדצמבר…
לא אעלה מטוסים לשמיים ולא אחרוט בעננים דבר. רק שמח שהיית. תודה גיבור.
