היום בפוסט אורח חבר העמוד יניב שכטר Yaniv Schechter יניב אוהב, חוקר, כותב וחי ביטלס מושבע בכל תחומי חייו.
אליך יניב.
47 שנה לאלבום המופת ו-16 שנה בדיוק מיום פטירתו, זה הזמן לדבר קצת על ג’ורג’ האריסון.
זהו אותו ג’ורג’ שבשנים האחרונות קרנו עולה לאחר שהסתתרה זמן רב (מדי) מאחורי פיצוץ האגו של ג’ון ופול במשך שנות הלהקה. מתחילת פעילות הביטלס, לקח לג’ורג’ קצת זמן להבין שגם הוא יודע לשיר, לחבר ולכתוב ושבעצם הוא אינו נופל מצמד מובילים הלהקה. “ההקצבה” שלו הייתה שיר אחד בכל אלבום, אבל השירים הותירו חותם אדיר בכרונולוגיה של הביטלס.
Im happy just to dance with you, I need you, For you blue, Something, Here comes the sun.
וכמובן While my guitar gently weeps
הם רק חלק מהסיבות שהמון מעריצים של הלהקה מרגישים שפספסו אותו זמן רב.
זהו אותו ג’ורג’ שלמרות שהיה שקט, היה ציני ושנון, אולי ברמה הגבוהה ביותר של חברי הלהקה (ג’ון היה לרוב סרקסטי על גבול הפוגעני).
“תגידו לי אם יש כאן משהו שאינכם אוהבים”, אמר מפיק הלהקה האגדי, ג’ורג’ מרטין, לביטלס מיד לאחר שהחתים אותם והכניס אותם לראשונה לאולפן באבי רואד. “למען האמת, אני לא אוהב את העניבה שלך”, ענה לו ג’ורג’ בקולו המאנפף בפנים חתומות. לימים הודה מרטין שהיה המון ברגע הזה כדי לשבור את הקרח והמתח הראשוניים ושכבר אז החל מאוד לאהוב את ג’ורג’, טיפה יותר מהיתר.
הציניות לא נחסכה גם מבני משפחת המלוכה ובמיוחד כאשר פגשו את הנסיכה מרגרט: “הוד נסיכותך, אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לאכול עד שאת הולכת ולמען האמת, אנחנו מאוד רעבים”, אמר ג’ורג’ לנסיכה במה שהותיר אפילו אותה המומה ומזדרזת לעזוב את המקום.
אך מעל לכל, זהו אותו ג’ורג’ שנראה היה שחיי התהילה לא הסיטו אותו מדי מדרכו האישית והייחודית כאשר הוא היה חבר אמת לקרוביו (רינגו סטאר ואריק קלפטון) ונאמן לערכיו ולדרך שאותה לא הפסיק לחפש וללכת בעקבותיה.
בדיוק מסיבה זו, נראה שקריירת הסולו שלו הייתה המוצלחת מכולן מכיוון שהוא לא הפסיק לתור אחר דברים חדשים ולנסות סגנונות נוספים.
בדיוק כמו ששר על השמש שמפציעה, כך היה צריך לתת לו פשוט לזרוח.
עם הקסם והצניעות השובה זהו אותו ג’ורג’ שיהיה תמיד כל כך נצחי ונכון תמיד, מתמיד.
המון תודה ליניב על הפוסט המקסים והמרגש.
אם גם אתם תרצו לפרסם בפינת הפוסט האורח, פנו אלינו בהודעה פרטית או במייל beatlemanix@beatlemanix.co.il
סופ”ש מדהים !