אתמול הלך לעולמו שון קונרי. אני חייב לומר שהפתעתי את עצמי עד כמה הופתעתי ונעצבתי מהידיעה על מותו. זה לא שהוא היה פעיל יותר מדי בשנים האחרונות, אבל הוא מסוג הדמויות שפשוט ישנן וטוב לדעת שהם שם. אני מודה שאני לא חסיד ענק של סרטי ג’יימס בונד למרות שחבוי בי עמוק רצון לצפות בכולם. בסרטי בונד בהם השתתף קונרי כן צפיתי. אמנם הם לא מהסרטים הטובים ביותר בהם צפיתי בחיי, אבל אף אחד לא יכול לקחת משון קונרי את השרמנטיות האלגנטית וכשרון המשחק האדיר. בכל זאת, דווקא קונרי המבוגר יותר, המשופם או המזוקן, הוא זה שכבש אותי הרבה יותר. השרמנטיות שלו כאילו עלתה כיתה. תפקידים אלמותים בסרטים נהדרים כמו רובין הוד ב’רובין ומריאן’, ויליאם מבסקרוויל ב’שם הורד’ והמדען המטורף בעל השם הנפלא סיר אוגוסט דה ווינטר ב’נוקמים’ עם המשפט הנהדר: ”אדם עם מטריה הוא אדם המתפלל לגשם”. עם כל זאת, עבורי לעולם הוא יהיה הנרי ג’ונס סיניור, אביו של אינדיאנה ג’ונס בסרט ‘מסע הצלב האחרון’ שאני מכיר בעל פה. מכיוון שאנחנו בלוג ביטלס, אביא היום את תרגום למאמר של ‘מייסון אנד סאנס’ שנקרא: “הקרב של בונד עם הביטלס”. המאמר בדק את נקודות ההשקה השונות של הביטלס עם סדרת סרטי ג’יימס בונד ומסתבר שיש לא מעט כאלו. אני מקדיש את התרגום לזכרו של שון קונרי.
“הקרב של בונד עם הביטלס” ניתן לטעון שה 5 באוקטובר 1962 הוא היום החשוב ביותר בהיסטוריה של התרבות הפופולארית הבריטית. הוא יום ההולדת של תופעות יוצאות דופן: בעולם תקליטי הביטלס ובסרטי בונד. בצירוף מקרים ביזארי, אותו היום במדויק נבחר עבור הוצאת הסינגל הראשון של הביטלס Love Me Do ועבור הפרמיירה של הסרט ‘ד”ר נו’. הקשר בין הביטלס לבונד המשיך מעבר לבכורה של שניהם והפך לנושא מחלוקת במהלך סצנה בסרט ‘גולדפינגר’ מ 1964.
סצנה בה 007 שגולם על ידי שון קונרי מבדר בלונדינית זוהרת בחדר השינה שלהם ופתאום הוא מבין שהשמפניה שלהם ‘איבדה את הטמפרטורה הקרירה שלה’. הוא מביע את דאגתו: “ילדתי היקרה, ישנם דברים שלא בשלים. כמו לשתות ‘דום פריגנון’ 53 מעל לטמפרטורה של 38 פרנהייט. זה גרוע כמו להאזין לביטלס ללא מחממי אוזניים’. הנה הקטע [הערה שלי: עזבו את חוסר ההבנה במוסיקה של התסריטאים ושימו לב לשרמנטיות הנוטפת]
ההערה הראויה לתשומת לב נחגגה על ידי מי שחשב שיותר מסביר שהדמות המתוחכמת הזו של בונד תהנה יותר מאופרה מאשר ממוסיקה פופולארית, אך חטפה לגלוג מאלו שחשבו שהוא מנותק. זה בחלט לא נראה שפגע בביטלס שפצחו בקריירה קולנועית משלהם עם ‘לילה של יום מפרך’ רק חודשיים לפני שחרורו של ‘גולדפינגר’. למרות שסרטם המקורי של הביטלס נמנע מאנטגוניזם עם תעשיית בונד, היה קשר ברור ואולי לא מכוון בין השניים. ישנה סצנת הימורים בה סבו הבדיוני של פול (שמגולם על ידי ווילפרד בארמבל) מופיע בקזינו לונדוני. המיקום היה ה’לה סרקל’, חדר המשחקים של מועדון Les Ambassadeurs ב Hamilton Place היכן ששון קונרי הופיע לראשונה כג’יימס בונד בסרט ‘ד”ר נו’. מי שליוותה את הסבא בסצנה בסרטם של הביטלס הייתה הדוגמנית הזוהרת, שעשתה את דרכה לעולם המשחק, מרגרט נולאן, שממש בקרוב תופיע בסרט כדינק, מעיסת הבריכה של בונד בסרט ‘גולדפינגר’. היא גם הדמות הנשית מכוסת הזהב בכותרות הפותחות את הסרט כשברקע שירה של שירלי באסי. הנה קטע שמסכם את השתתפות של נולאן ב 2 הסרטים:
בשנה העוקבת, הביטלס הוציאו את סרטם השני ‘הצילו’, שהביא טקסט ריגול סאטירי בהשראת ג’יימס בונד כנושא המרכזי: אל רינגו מגיעה טבעת יהלום אקזוטית ולאחר מכן הוא נרדף על ידי אנשים שונים הכוללים צלפים, מיסטיקנים מזרחיים ומדענים מטורפים, דבר המחייב את הצלתו על ידי חבריו ללהקה. פס הקול יצא במקביל להפצת הסרט ומסיבה לא ברורה הופיע פתיח בסגנון ג’יימס בונד בשיר הנושא של האלבום האמריקאי, אך לא באלבום הבריטי או בסינגל ששוחרר ב 2 המדינות. המוסיקאי האנגלי ויק פליק ניגן את ריף הגיטרה המפורסם בנעימת ג’יימס בונד המקורית עבור ‘ד”ר נו’. במקרה הוא תרם גם לאלבום הפסקול של הביטלס, אבל לא ברור מי ניגן את הריף בפתיח ל Help.
בעוד שהמוסיקה במקור הפרידה בין בונד והביטלס, היא הפכה לכלי שחיבר בניהם. מעטים קיבלו קרדיט על ההצלחה של הביטלס מאשר סר ג’ורג’ מרטין שהיה מעורב רבות בכל אחד מהאלבומים של הלהקה. מרטין היה מעורב ישירות ובעקיפין בהפקה של קטעי המוסיקה המרכזיים עבור מספר סרטי בונד. למרות שמרטין לא הפיק את שיר הנושא לסרט בונד השני ‘מרוסיה באהבה’ מ 1963, הוא היה אחראי אישית להחתמתו של מאט מונרו ב EMI זמן קצר לפני שהוא הקליט את שיר הנושא.
פס הקול הראשון ל 007 שמרטין הפיק היה שוב אירוניה. ‘גולדפינגר’ שהושר על ידי שירלי באסי נחשב בעיניי רבים לשיר הבונד המהוקצע ביותר.
ה’גיים צ’יינג’ר’ ביחסי הביטלס/בונד הגיע ב 1973 עם Live and Let Die. ג’ורג’ מרטין הלחין והפיק את התזמור בסרט כמו כן את שיר הנושא שנכתב והוקלט על ידי הלהקה של האקס-ביטל פול מקרטני – ווינגז. זו הייתה נעימת ג’יימס בונד הראשונה שהייתה מועמדת על ידי פרסי האקדמיה לשיר המקורי הטוב ביותר ומכר מעל מיליון עותקים.
למרות שמפיקי בונד הארי זלצמן וקובי ברוקולי הזמינו ממקרטני שיר, זלצמן רצה ששירלי באסי או ת’למה יוסטון יבצעו אותו. מקרטני סירב לאפשר זאת, והתעקש שווינגז ינגנו בשיר. כך קרה שזלצמן שדחה את האפשרות להפיק את ‘לילה של יום מפרך’ ב 1964, החליט לא לעשות את אותה טעות שוב.
בנוסף לפסקולים, היה קשר נוסף בין בונד לביטלס. המכוניות שלהם. זה לא ממש משנה מה חשפו דבריו של בונד בנוגע לביטלס לגבי טעמו המוסיקלי, לא היה ספק לגבי הטעם שלו כשזה נגע לארבעה גלגלים. ה’אוסטון מרטין’ הפך לרכב נבחר לא רק עבור ג’יימס בונד אלא גם עבור חברי הביטלס פול וג’ורג’. בעוד שהתוספות לרכב של בונד כללו לוחית מספר מסתובבת, מקלעים וכיסא מפלט, מקרטני הסתפק ברדיו של חברת מוטורולה ובנגן תקליטים יוצא דופן של פיליפס.
הקשרים יוצאי הדופן נעים מעולם הסרטים, המוסיקה והמנועים אל נישואין. חודשיים לאחר הפרמיירה של ‘ד”ר נו’, שון קונרי התחתן עם אשתו הראשונה דיאן קליינטו בגיברלטר. ב 20 במרץ 1969 ג’ון לנון ויוקו אונו הגיעו לאותו הלוקיישן כדי לחזק את הקשר שלהם. באופן מצער נישואיו הראשונים של קונרי לא החזיקו מעמד, אבל הוא חזר לגיברלטר ב 1975 על מנת להתחתן עם אשתו הנוכחית מישלין רוקברון.
האיחוד ההרמוני של הקוריוזים התרבותיים הללו גובש סופית ב 27 באפריל 1981 כאשר מתופף הביטלס רינגו סטאר נישא לדוגמנית והשחקנית האמריקאית ברברה באך שגילמה את נערת הבונד אניה אמאסובה לצד רוג’ר מור בסרט ‘המרגל שאהבה אותי’ שיצא ב 1977. באך התלוותה לסטאר בסיבוב ההופעות, הופיעה בקליפים וניגנה בשיריו. זה השלים בצורה נוחה את המעגל של כוכב ביטלס שמופיע עבור סרט בונד וכוכב בונד שמופיע עבור ביטל. הכל נעשה ללא זוג של מחממי אוזניים בסביבה.
עד כאן התרגום. קשר נוסף במשולש ביטלס קונרי מרטין, בא לידי ביטוי בגרסת השיר In My Life ששר בקולו שון קונרי עבור אלבום שנשא את אותו השם שיצא ב 1998 ואיגד בו שירי ביטלס בעיבודים והפקה חדשים של ג’ורג’ מרטין.