דני ליין הלך לעולמו

אתמול הלך דני ליין לעולמו.

כשמישהו דומיננטי שכזה הולך לעולמו בעולם הביטלס, התחושה שלי היא של עוד פרק שנסגר בהיסטוריה של הלהקה ובמקרה הזה בהיסטוריה של קריירת הסולו של מקרטני. זה נכון שהשניים לא שיתפו פעולה כבר הרבה שנים מאז חוסר ההסכמות בתחילת שנות השמונים, אבל הסופיות והפרידה, תוחמים את הגבולות ואפשר לרגע אחד להסתכל על הכל ממעוף הציפור ולהבין את התרומה של ליין, כמובן כגיטריסט נהדר, אבל גם ככותב שירים לא רע, לסיפור של מקרטני.

השירים של דני ליין בקטלוג של ווינגז לא רבים, אבל כמו ג'ורג' הריסון בזמנו, ויש הרבה דמיון בהקבלה של שתי הדמויות הללו, הוא 'הורשה' להכניס פה ושם שירים כשזה שירת את הצורך של מקרטני. כשמקרטני רצה, דני ליין היה ג'ורג' וכשבא לו הוא היה ג'ון ובימים שהוא היה במצב רוח פחות עולץ, ליין היה רינגו. ליין נשא על כתפיו את כל התסכול של פול מהביטלס וזה היה חתיכת משא לשאת.

ווינגז בתחילת דרכם ב 1971

התרומה של ליין הגיעה רק באלבום השלישי והמצליח ביותר של ההרכב של מקרטני. בשני האלבומים הראשונים מקרטני הפגוע והחשדן מתקופת הביטלס, לא רצה לשמוע על שותפים לכתיבה. גם באלבום הבכורה Wild Life שהיה כמעט חסר תוכן ממשי ונשען על האנרגיות של ההרכב הצעיר, מקרטני העדיף להכניס קאבר ולא לקבל שירים מאף אחד שלא קוראים לו פול, ג'יימס או מקרטני. כשליין התריע בפני מקרטני שהסינגל Mary Had a Little Lamb לא משרת את רוח ההרכב החדש, הוא כמובן זכה להתעלמות, אבל באלבום השני החשדנות התרככה מעט וכשהרעיון היה לייצר אלבום כפול שיכיל את כל המנעד של ההרכב, דני ליין הורשה להביא שיר אחד. להקלטות הוא הביא את I Would Only Smile. שיר חביב שמשלב רוק עם ווסטרן, נישה שליין חיבב מאוד. הרעיון לאלבום הכפול נגנז בסופו של דבר מסיבות שיווקיות וכלכליות גרידא – אף אחד לא האמין שאלבום כפול של פול מקרטני ימכור.

באלבום הבא, Band on the Run, ליין קיבל את שכר הנאמנות שלו למקרטני עבור ההגעה שלו איתם עד ניגריה לעבוד על האלבום, בזמן ששני חברים אחרים פרשו בדרך לשם. בתחילת 1973 ליין התחיל לכתוב שיר בשם No Words. בלאגוס, ניגריה, מקרטני עזר לליין לסיים את השיר וניצל את ההזדמנות להוסיף בית שיכיל בו קריצה לשותף המשמעותי ביותר שהיה לו – ג'ון לנון. פול השתמש במשפט It’s only me, ביטוי אישי שהם נהגו להשתמש בו אי שם בתחילת דרכם. הקטע הקטן, הקצר היפה והעדין הזה, פרי שיתוף הפעולה הראשון בין מקרטני לליין, נמצא כרגע קטן של שפיות בהמולה של האלבום ה'גדול' מסך חלקיו הזה של Wings. מקרטני לא הסכים לוותר על ההובלה של השיר ויחד עם הרמונית הקולות היפה בין פול לדני, הוא מסמן שיש סיכוי שיש לו שותף חדש לכתיבה ויצירת שירים.

העבודה על האלבום הבא Venus and Mars שהתחילה בנאשויל, הביאה עוד שיתוף פעולה בין פול לדני כשהם ניסו לכתוב שיר קאנטרי יחדיו בשם Send me the heart. קטע זניח מאוד שמקרטני לא ראה בו ראוי אפילו לביסייד וליין בסופו של דבר הקליט אותו עבור אלבום הסולו שלו Japanese Tears. למרבה ההפתעה, ליין לא קיבל את האפשרות להכניס שיר שלו לאלבום החדש Venus and Mars. האכזבה היתה עצומה כשג'ימי, הגיטריסט החדש והצעיר בהרכב, כן הצליח להכניס את Medicine Jar שלו לאלבום. כפרס ניחומים, קיבל ליין להוביל ווקאלית את Spirits of Ancient Egypt שכתב פול. הפרד ומשול בסגנון מקרטני.

בניגריה, 1973

השיטה הזו חזרה על עצמה גם באלבום הבא Wings at the Speed of Sound שבו קיבל ליין להוביל את The Note You Never Wrote של מקרטני בביצוע מרגש. הפעם ברוח הדמוקרטיה ששררה באלבום שבו הביא ג'ימי מקולוך הגיטריסט עוד שיר שלו והמתופף ג'ו אנגליש הורשה לשיר את Must Do Something About It של מקרטני, גם ליין הביא ממרכולתו. את Time to Hide שנשמע כמו הבלחה מימיו במודי בלוז, אבל אני מודה קטע לא זכיר כל כך.

שני האלבומים הבאים של Wings, מהווים שינוי מסלול עבור מעמדו של ליין בהרכב. בעקבות הבית הצף שלו, הרעיון להקליט ביאכטה או ב'אולפן צף' אומץ בחום והחלום שלו התגשם כשהוא חלק קרדיט על לא פחות מחמישה(!) שירים באלבום עם מקרטני. אולי נכמרו רחמיו של פול על דני ליין המסכן שהתגורר מבחירה באותה תקופה ב’סירת בית’ שעגנה על נהר התמזה, אבל המאמץ של מקרטני לייצר שותפות כתיבה עם דני ליין ראוי מאוד להערכה בעיניי באלבום הזה. דני ליין וזוגתו גרו בתקופת שקדמה לתחילת העבודה על האלבום בבית שהיה ממוקם בשטח החווה של המקרטנים בסקוטלנד. הכוונה היתה ששניהם יוכלו לכתוב שירים משותפים יחדיו. חוץ מקרדיט משותף לשיר הנושא באלבום, היה עוד שיר משותף מקסים באלבום. את Children, Children, מעיין שיר ילדים קטן, נכתב כמו אגדת ילדים מסתורית עם נופך אירי מעט, אבל דני ליין כתב לילדים שלו. הוא מאוד התגעגע אליהם וכתב את המשפט קורע הלב Children children where are you.

כששואלים אותי איזה שירים אני הכי אוהב ב London Town שהוא אלבום נהדר באופן כללי, Deliver You Children יהיה אחד מהם. לטעמי זה השיר השני הכי יפה שבו דני ליין היה מעורב בקריירה של Wings. השיר נכתב בשיתוף עם מקרטני עוד בתקופת ‘ונוס ומארס’. הוא אחד השירים היפים באלבום שמעיד גם על התקדמות ביחסי הכתיבה של דני ופול. חוץ מהגיטרות האקוסטיות הפולקיות הנפלאות, תוכלו למצוא בו גם גיטרה ספרדית משובבת נפש שעליה מנגן ליין. ההרמוניות בינו לבין מקרטני נהדרות ולרגע מזכירות נשכחות מלהקה אחרת שמקרטני היה שותף לה.

שיתוף הפעולה הפולקי הנהדר בניהם המשיך גם בDon’t Let it Bring You Down כשהיוצרות התהפכו והפעם היה זה ליין שליווה את הקול המוביל של מקרטני.

ליין היה שותף לקטע נוסף באלבום שהוקלט גם הוא על סיפונה של ה Fair Carol. את Morse Moose and the Grey Goose הנסיוני מקרטני ודני ליין כתבו אד הוק על הסיפון ורמת הנסיוניות שהלכה וגאתה, גרמה לכך שהפסנתר החשמלי שפתח את הקטע הארוך הזה, היה נסיון להתחקות אחר אותו המורס במערכת הקשר של היאכטה. את הרעיון קיבל פול כשהוא ניגן כמה אקורדים על הפסנתר החשמלי במהלך ג’אם סשן, אליו הצטרף דני ליין בפסנתר.אפקט המורס הלהיב מאוד את שניהם ולרגע אחד ליין היה לנון שחוקר באולפן עם פול מרקמים של צלילים ויחד הם מגלים עולמות. זה הלהיב אותם מאוד.

מתקופת London Town

הדובדבן בקצפת ביחסים בין ליין למקרטני הגיעו עם קרדיט משותף שקיבל ליין על השיר שהיה הסינגל המצליח ביותר של Wings. בזמן המגורים ליד המקרטנים בחווה בסקוטלנד, הוא סייע לפול לסיים את ההמנון הסקוטי שהוא התאווה לכתוב כבר כמה שנים טובות ולא צלח. התוצאה כאמור היא Mull of Kintyre.

האלבום Back to the Egg היה האלבום האחרון ש Wings הוציאו. זה לא היה מכוון אבל התנאים בשלו לכך יחד עם מעצרו של מקרטני ביפן והרצון שלו להתנסות בדברים אחרים. אחרי אלבום שיתוף הפעולה האולטימטיבי יחד עם מקרטני, זה היה הצ'אנס האחרון של ליין להכנס עמוק יותר להיכל התהילה ולהתבשם מניחוחו של מקרטני. באלבום ה‘punk’ הזה או זה שהיה אמור להחזיר פייט להרכבים החדשים, הקטע הכי ‘קלאשי’ לטעמי הוא דווקא הקטע היחיד בו של דני ליין. לייןכתב שני שירים קטנים, האחד Little Woman והשני Again and Again and Again, ובעצתו של מקרטני הוא איחד אותם להיות שיר אחד. אני אוהב בקטע הזה הכל. שילובי הקולות, המילים, הלחן, הגיטרות והשירה העדינה של ליין במעברים וכשליין שר 'אהבה זה משחק שאני אף פעם לא מנצח בו. הייתי בסיטואציות מאוד דומות שוב ושוב ושוב' אני מאמין לו ותוהה האם בתת המודע שלו הוא מסכם את התקופה עם מקרטני. מבחינתי זה שיתוף הפעולה הליין-מקרטני היפה ביותר והתרומה הכי יפה של ליין לקטלוג של Wings.

ב 1979 מקרטני עבד על אלבום חדש, הראשון שלו לבדו מאז RAM. אלה לא היו חדשות מבשרי טובות עבור ליין. מקרטני ניסה לשדר עסקים כרגיל וכינס את שארית ההרכב ביולי ובאוקטובר 1980 בקנט על מנת לעבוד על שירים חדשים ולרגע זה נראה אופטימי. בזמן העבודה באולפני AIR עם ג'ורג' מרטין, לא היה צריך להיות גאון כדי להבין שהאלבום הופך להיות אלבום סולו של מקרטני ושהקונספט של ווינגז מאבד תוכן. למרות הכל, דני ליין היה היחיד שנשאר מההרכב המקורי והמשיך עם מקרטני בעבודה. נאמנות שאין שניה לה.

יום לאחר הרצחו של ג'ון לנון, שניהם עוד עבדו על Rainclouds שהיה שיר משותף שלהם. במהלך ההקלטות למה שיהפוך להיות Tug of War שבהם ליין היה מאוד דומיננטי, הסתיימו במפתיע יחסיהם של פול ודני ליין. השמועה אומרת שליין העיר הערה על המילים של Somebody who cares ופול בתגובה פשוט פיטר אותו. האם מקרטני הרגיש מאויים או שרצה לפתוח דף חדש בקריירה שלו? מי יודע.

דני ליין הלך אתמול לעולמו מקרטני כתב לו כך:

אני מאוד עצוב לשמוע שהחבר שלי לשעבר ללהקה, דני ליין, מת. יש לי הרבה זיכרונות טובים מהתקופה שלי עם דני: מהימים הראשונים שבהם הביטלס ערכו סבבי הופעות עם המודי בלוז. לשתי הלהקות שלנו היה הרבה כבוד הדדי והרבה חוויות כיפיות יחדיו. דני הצטרף ל Wings כבר בהתחלה. הוא היה סולן ונגן גיטרה מצויין. הביצוע המפורסם ביותר שלו הוא כנראה ל 'Go Now' שיר ישן של בסי בנקס שהוא ביצע באופן מבריק. הוא ואני כתבנו כמה שירים ביחד שהכי מצליח בניהם היה 'Mull of Kintyre' שהיה להיט גדול בשנות השבעים. התרחקנו אבל בשנים האחרונות הצלחנו לבסס מחדש את הידידות שלנו ולחלוק זיכרונות מהזמנים שלנו יחד. דני היה כישרון גדול עם חוש הומור משובח ותמיד היה מוכן לעזור לאנשים אחרים. הוא יחסר לכל מעריציו וייזכר בחיבה רבה על ידי חבריו. אני שולח תנחומים ואיחולים לאשתו אליזבת ולמשפחתו.

שלום ואהבה דני. היה תענוג להכיר אותך. כולנו הולכים להתגעגע אליך. באהבה, פול.