top of page

תוצאות ההצבעה במצעד שירי הביטלס של ביטלמניקס 2020 – חלק ב’

עודכן: 30 באוק׳ 2022

לקריאת החלק הראשון של תוצאות המצעד עברו לכאן. אם עדיין לא האזנתם לפרק הפודקאסט המיוחד שהקדשנו למצעד, אתם יכולים לעשות זאת כאן.

עכשיו, אחרי ענייני המנהלה ורגע לפני שנצלול אל 15 המקומות הראשונים, בואו נבחן מהם האלבומים האהובים עליכם ביותר כפי שמשתקף מתוצאות ההצבעה למצעד.

Please Please Me – נבחרו 9 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. With the Beatles – נבחרו 5 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. A Hard Day’s Night – נבחרו 8 שירים מתוך ה-13 שבתקליט. Beatles for Sale – נבחרו 5 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Help! – נבחרו 9 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Rubber Soul – נבחרו 11 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Revolver – נבחרו 12 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Sgt. Pepper – נבחרו 12 שירים מתוך ה-13 שבתקליט. Magical Mystery Tour – נבחרו 5 שירים מתוך ה-6 שב-EP הכפול. The Beatles – נבחרו 22 שירים מתוך ה-30 שבתקליט. Yellow Submarine – נבחרו 3 שירים מתוך 4 השירים החדשים שבאלבום. Abbey Road – נבחרו 13 שירים מתוך ה-17 שבתקליט. Let it be – נבחרו 11 שירים מתוך ה-12 שבתקליט. בנוסף נבחרו 24 שירים שהופיעו על סינגלים.

With the Beatles ו-Beatles for Sale נחשבים בעיני מעריצים רבים כאלבומים הפחות טובים של הביטלס, לכן לא מפתיעה הנוכחות הדלה של שירים מתוך אלבומים אלה במצעד. אנו רואים שעם התקדמות השנים האלבומים מכניסים כמות גדולה יותר של שירים. כמה דברים מעניינים – ה-EP הכפול של “מסע הקסם המסתורי” הכניס את הקטע האינסטרומנטלי Flying אך לא את שיר הנושא המוכר הרבה יותר. סרג’נט פפר הכניס 12 מתוך 13 שירים. כיון ששיר הנושא מופיע בו בשתי גרסאות, ניתן לומר שזה האלבום היחיד שנכנס בשלמותו למצעד. האלבום הלבן, שנחשב בעיני רבים לאלבומם הטוב ביותר, הכניס מבחינת אחוזים פחות שירים מאלבומי האולפן המקיפים אותו. “צוללת צהובה”, שאף אחד לא מחשיב כאלבום, הכניס 3 מתוך 4 השירים החדשים שהופיעו בו, שזה מכובד. Let it be הכניס 11 מתוך 12 שירים, אבל אם תסכימו איתי ש”מגי מיי” הוא לא באמת שיר, אז גם הוא זוכה לכבוד של הכנסת כל שירי האלבום למצעד.

עכשיו בואו ונסתכל על התפלגות השירים ב-20 המקומות הראשונים, שכזכור כוללים 38 שירים:

Please Please Me – נבחרו 0 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. With the Beatles – נבחרו 1 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. A Hard Day’s Night – נבחרו 3 שירים מתוך ה-13 שבתקליט. Beatles for Sale – נבחרו 0 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Help! – נבחרו 2 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Rubber Soul – נבחרו 2 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Revolver – נבחרו 4 שירים מתוך ה-14 שבתקליט. Sgt. Pepper – נבחרו 4 שירים מתוך ה-13 שבתקליט. Magical Mystery Tour – נבחרו 2 שירים מתוך ה-6 שב-EP הכפול. The Beatles – נבחרו 4 שירים מתוך ה-30 שבתקליט. Yellow Submarine – נבחרו 1 שירים מתוך 4 השירים החדשים שבאלבום. Abbey Road – נבחרו 7 שירים מתוך ה-17 שבתקליט. Let it be – נבחרו 3 שירים מתוך ה-12 שבתקליט. בנוסף נבחרו 5 שירים שהופיעו על סינגלים.

מה אנחנו למדים כאן? שהאלבומים משנת 1966 הם המככבים. אבי רואד בראש ואחריו ריבולבר וסרג’נט פפר. האלבום הלבן, שכמות השירים שבו כפולה ולכן ייחשב בחישובים אלה כשני אלבומים, שוב מגיע עם פחות בחירות מאשר האלבומים של השנים המצליחות יותר שלהם במצעד. למעשה, הוא מקבל פחות ייצוג יחסי מ”לילה של יום מפרך” וייצוג זהה ל-Help! ו”נשמה מגומי”. ומה כל זה אומר? לא הרבה. אם בכלל. אבל זה עדיין כיף.

בואו נעבור למצעד.

מקום 15

את המקום ה-15 חולקים 3 שירים – שניים של מקרטני ואחד של לנון. כל אחד מהם קיבל 12 קולות.

Penny Lane – Single – 1967 (מקום במצעד הקודם – 10 עם 13 הצבעות)

“פני ליין” היא היצירה האחות אותה כתב מקרטני אל מול “שדות תות לנצח” של לנון. אותה סמטה הופיעה לראשונה אצל הביטלס כשלנון ניסה לכתוב שיר אישי. התוצאה הסופית, In my life, לא כללה אותה. כשהגיעו להחלטה לכתוב אלבום שיחזור למקומות מימי ילדותם, פול חזר אל הסמטה הזו ובנה שיר מבריק שתמיד נדמה שנשאר בצד כשמשווים אותו אל “שדות תות לנצח”. ההשוואה כמובן מפספסת את השיר, כיוון שזה כמו להשוות תפוז ותפוח. תוכלו לטעון שמה שכתבתי כרגע חותר תחת כל קיום המצעד הזה. נכון. אבל ככה זה בים החורים. כמה יפה המבנה של מילות השיר הזה. אנו מצטרפים את כמה דמויות לאורך הפעילות שלהן בסמטה. בבית האחרון של השיר, הדמויות הראשיות מתכנסות כולן יחדיו. הכל עטוף בלחן מושלם וסאונד מופלא שעבדו קשה מאוד כדי להגיע אליו. השיר הזה הוא פול במלוא הדרו.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן. אתם מוזמנים להאזין לפרק בפודקאסט שלנו בו דיברנו על השיר.


Happiness Is A Warm Gun – The Beatles – 1968 (מקום במצעד הקודם – 9 עם 14 הצבעות)

עוד שיר חידתי של לנון. את הכותרת לקח מירחון אמריקאי שנקרא The American Rifleman ששירת את ציבור חובבי הנשק החם. “ג’ורג’ מרטין הראה לי את העטיפה של מגזין שאמר, ‘האושר הוא אקדח חם’. חשבתי שזה דבר נפלא ומטורף לומר. אקדח חם אומר שאתה ירית במשהו או מישהו”.

לנון נתקע עם השיר. הוא עושה נסיונות שונים להתקדם אבל לא מצליח. לשם כך, מסתבר, הוא זקוק למעט עזרה מחבריו (לא חברי הביטלס, אלא חברים אחרים). לאחר ערב משופע ב-LSD והצעות, הוא מצליח סוף סוף לגמור את השיר.

השיר המיוחד הזה, שמורכב ממקטעים שונים שיוצרים יחדיו פסיפס מוזיקלי מרתק כל כך הלהיב את כל חברי הלהקה, שפול הגיע הביתה שטוף אדרנלין והתפאר בפני לינדה חברתו הטרייה, שלא מזמן עברה לגור איתו בביתו שבלונדון, שזהו השיר הטוב ביותר שהביטלס הקליטו עבור האלבום החדש.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


Golden Slumbers – Abbey Road – 1969 (מקום במצעד הקודם – 12 עם 11 הצבעות)

פעם היתה דרך לחזור הביתה. היום אין. היום יש רק ריבים קטנוניים וטינה הולכת וגדלה. אבל פול לא מסוגל לומר את כל זה, אז הוא ישיר שיר ערש עצוב. כשמצרפים לשיר זה את השיר שמחובר אליו, הנושא ממשיך להתבהר – אתה תאלץ לשאת את המשא הזה לזמן רב. וכששבים שוב ל-You never give me your money אז הכל מתחבר יחד בצורה מושלמת ומוביל לסוף הבלתי נמנע.

בקריירת הסולו שלו זה לא תמיד הצליח, אבל בתקופת הביטלס, כשפול כותב בלדה לפסנתר אף אחד לא יכול להתחרות בו.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 14

את המקום ה-14 חולקים שני שירים. אחד של לנון, שני של מקרטני. שניהם מתוך “ריבולבר”. כל אחד מהם קיבל 13 קולות.

For No One – Revolver – 1966 (מקום במצעד הקודם – 5 עם 26 הצבעות)

ככה נשמעות 2 דקות של שלמות. מקרטני מזקק את כל היכולות שלו כדי לספר על סופה של מערכת יחסים. בשיר מנגנים רק מקרטני ורינגו. מקרטני, כהרגלו מנקודה זו בזמן ועד לסוף חייה של הלהקה, מחפש להפוך את הסאונד של השיר למעניין ועשיר יותר. הפעם הוא מוסיף קלוויקורד שהיה כלי נגינה קלידי עתיק שהתפתח באירופה והפיק צליל מאוד דומה לצ’מבלו. כדי להוסיף עוד נופך ייחודי הוא בוחר בקרן יער לנגינת הסולו של השיר. העדינות של המילים, המנגינה המתוקה אך המדוייקת מאוד, העיבוד המופתי – כל אלה מרכיבים יצירת מופת שלטעמי היא מרגעי הפופ המושלמים של מקרטני ובכלל. תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


Tomorrow Never Knows – Revolver – 1966 (מקום במצעד הקודם – 14 עם 9 הצבעות)

אם For No One מסמל את השלמות שמקרטני הגיע אליה באלבום “ריבולבר”, Tomorrow Never Knows מסמל את השלמות אליה הגיע ג’ון באלבום הזה. זהו השיר הראשון אותו הקליטו הביטלס לאלבום, והוא סימן את הבאות. מעכשיו, האולפן יהיה כלי לכל דבר. מעכשיו הם יבקשו מג’ורג’ מרטין המפיק שלהם וג’ף אמריק הטכנאי הראשי החדש שלהם כל דבר שירצו. מעכשיו נפרצו כל הגבולות. אמריק מתאר את היום הראשון להקלטות השיר באולפן:

הקטע הזה היה שונה לחלוטין מכל דבר שאי פעם עשיתי לפני כן. ג’ון אמר לג’ורג ‘מרטין: ‘יש לי את האקורד הזה, וכל המסביב אמור להיות כמו זמזום’. האוזניים שלי הזדקפו כששמעתי את הכיוון הסופי של ג’ון: ‘אני רוצה שהקול שלי ישמע כמו הדלאי לאמה שר מהר גבוה בטיבט קילומטרים מכאן

זו בדיוק היתה הגדולה של ג’ורג’ מרטין. רק הוא יכול היה לקבל בקשה כזו ולנסות ולהוציא ממנה משהו הגיוני. שום דבר ב-1966 לא נשמע כמו הקטע הזה. הלופים של הסרטים המנוגנים לאחור בשילוב לחן של אקורד אחד, לופ התופים של רינגו והמילים בהשראת ספר המתים הטיבטי (או יותר נכון ספר בהשראת ספר המתים הטיבטי). העובדה שבאלבום אחד דרו בכפיפה אחת For No One ושיר זה באופן כל כך טבעי, היא כל מה שצריך לדעת כדי להבין את הגדולה והגאונות של הלהקה הזו.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 13

I Am The Walrus – Magical Mystery Tour – 1967 (מקום במצעד הקודם – 8 עם 16 הצבעות)

השיר המופלא הזה, שקיבל מכם 18 קולות, הוא המשך ישיר בשרשרת שהתחילה בשיר הקודם במצעד והשתכללה ב”שדות תות לנצח”. בניית עולם סאונד ייחודי סיוטי. אני זוכר שקראתי באחד מספרי הביטלס על התגובה הראשונה של הסופר, ששמע את השיר ברדיו לראשונה בזמן אמת. הוא מספר שהוא לא הצליח להבין מה הוא שומע. הוא עצר את הרכב בצד הדרך והתרכז כל כולו בשיר. הוא לא שמע משהו כזה מעולם.

לנון מתחיל לשחות בתוך העולם הסיוטי הזה. הוא אפילו מתחיל לראשונה להתייחס לחלקים מיצירתו, כחלק מהעולם הזה, כשהוא מזכיר בשיר את לוסי בשמי היהלומים. הוא אמנם פטר את מילות השיר כמילות שטות שאין להן משמעות רבה, אבל אני לא משוכנע שכך הדבר. השיר הזה הוא מעין פח הזבל של התת מודע של לנון, אבל לא במובן השלילי. בנוסף, אפשר להבין מציטוט של לנון שלא יכול להיות שהכל היה חסר משמעות: “את השורה הראשונה בשיר כתבתי על טריפ של אסיד בסופשבוע כלשהו, את השורה השנייה כתבתי על טריפ של אסיד בסופשבוע אחריו, ואת השאר אחרי שפגשתי את יוקו…“. כיון שיוקו מהווה דבר חיובי מאוד בחייו, הוא לא היה מציין זאת לחינם.

עם זאת, אין ספק שהגאונות של השיר מגיעה מהפן המוסיקלי שלו. בשנים המאוחרות יותר לנון נטה לזלזל בתרומה של ג’ורג’ מרטין לביטלס. השיר הזה, השיר הקודם ועוד שירים שיגיעו בהמשך דווקא מוכיחים את ההפך. כשג’ון ומרטין שילבו ידיים, יצאו להם יצירות מופת חד פעמיות.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 12

Across The Universe – Let it be – 1970 (מקום במצעד הקודם – 14 עם 9 הצבעות)

למקום ה-12, עם 19 קולות, הגיע השיר חסר המזל והיפה כל כך הזה. למה חסר מזל? כיון שלמרות שיצא ב-2 גרסאות, אף אחת מהן לא טובה מספיק לטעמי. שיר כל כך יפה שקיבל ביצוע בינוני מאוד. הביצוע הראשון, מ-1968, היה מתסכל מאוד עבור ג’ון, שכן הוא היה משוכנע שמדובר בסינגל הבא של הלהקה, אבל הפסיד את הבכורה לטובת “ליידי מדונה”. במקום לצאת כסינגל הוא יצא באוסף צדקה שאירגן הקומיקאי הנערץ עליו ספייק מיליגן. הקלטת הסינגל היתה שגרתית מאוד. מניחים את הטרק הבסיסי, מקליטים שירה ותוספות ואז מכניסים 2 מעריצות לשיר את השורה Nothing’s going to change my world. מה? כן, מה ששמעתם.

ג’ון ופול החליטו שחסרה לשיר שירה הרמונית נשית בשורה הזו. מקרטני יצא החוצה וערך אודישן מאולתר לבנות שהיו שם. הבנות שנבחרו היו ליזי בראבו בת ה-16 וגיילין פייז בת ה-17 שלא ממש עיכלו את גודל המעמד והיו נרגשות עד מאוד. ליזי היתה מעריצה אדוקה של הביטלס שהגיעה מברזיל והתגוררה בקרבת האולפנים. כשהביטלס בילו באולפן, היתה לה שגרת יום קבועה בה היא חיכתה מחוץ לאולפן כדי לנסות ולפגוש אותם כשהם יוצאים. לבסוף זה השתלם עבורה. הן נכנסו, שרו וזכו בחוויה של פעם בחיים.

כשהביטלס מתחילים לעבוד על פרוייקט Get Back, לנון מעלה את השיר שנית, אבל הוא לא באמת מעניין אף אחד. כשפיל ספקטור מחפש חומרים כדי להוציא מהם את אלבום הפרוייקט (שיקרא לבסוף Let it be) הוא מגלה את השיר. בגלל שאין ביצוע טוב שלו בפרוייקט, הוא לוקח את ההקלטה המקורית, מוסיף עליה את התוספות ההפקתיות שלו ומכניס את השיר לאלבום.

מבין 2 הביצועים אני מעדיף את הביצוע הראשון והוא זה שמצורף כאן.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 11

Let It Be – Let It Be – 1970 (מקום במצעד הקודם – 10 עם 13 הצבעות)

למקום ה-11 עם 22 קולות מגיע המנון הנחמה של מקרטני Let it be.

המתחים המצטברים בלהקה נותנים את אותותם בכל אחד מהחברים, כפי שאתם יכולים לשמוע בפרקי הפודקאסט שאנחנו מקדישים לפרוייקט Get Back שנועד מראש לכישלון (תוכלו לשמוע את פרקי הפודקאסט כאן – 1,2,3,4,5,6). מקרטני נלחם בכל כוחו בנסיון לשמור על הלהקה מתפקדת. באין שיתוף פעולה מצד חבריו ללהקה, לאט לאט הוא מתחיל להישחק. מתוך המצוקה הזו הוא חולם חלום ובו אמו המנוחה מופיעה. הוא סיפר:

לילה אחד במהלך התקופה המתוחה הזו חלמתי חלום שבו ראיתי את אימא שלי, שנפטרה כעשור לפני כן בערך. זה היה כל כך נהדר לראות אותה כי זה דבר נפלא בחלומות: אתה בעצם מתאחד עם האדם הזה לרגע. זה נראה ששניכם שוב יחד פיזית. זה היה כל כך נפלא עבורי והיא הייתה כל כך מרגיעה. בחלום היא אמרה, ‘יהיה בסדר’. אני לא בטוח אם היא השתמשה בצירוף המילים ‘let it be’ אבל זו הייתה תמצית העצה שלה. ‘אל תדאג יותר מדי, הכל יהיה בסדר’. זה היה חלום כל כך מתוק שהתעוררתי במחשבה, אה, היה ממש נהדר להיות אתה שוב. הרגשתי מאוד מבורך לקבל חלום כזה. זה גרם לי לכתוב את השיר Let It Be”.

איזו יכולת מופלאה זו לקחת את המצוקה האישית שלך ולכתוב מתוכה שיר נחמה שיהווה המנון לאנשים רבים כל כך בכל העולם. ככה זה כשאתה פול מקרטני.

תוכלו לקרוא עוד על השיר בפוסט מרגש מאוד שכתב אורי.


מקום 10

Hey Jude – Single – 1968 (מקום במצעד הקודם – 11 עם 12 הצבעות)

במקום ה-10 עם 23 קולות נמצא השיר Hey Jude, שיחד עם השיר הקודם מייצג את ההמנונים הגדולים שמקרטני כתב. כל מי שהיה בהופעה של מקרטני, גם אם אינו מחובבי השיר, לא יוכל להתכחש לכוח העצום של ההמונים השרים ביחד את המילים מלאות המשמעות “נה נה נה נה נה נה נה, נה נה נה נה, היי ג’וד”.

עם השיר הזה הביטלס שברו עוד מחסום. כשהם הודיעו לג’ורג’ מרטין שזה השיר שהם רוצים להוציא כסינגל הוא אמר להם שזה בלתי אפשרי. שיר של למעלה מ-7 דקות לעולם לא יושמע ברדיו שמורגל לכך ששיר פופ לא אורך יותר מ-3 דקות. ג’ון אמר לו בביטחון: “אם אנחנו נוציא את זה, הם ישדרו את זה”. הוא צדק כמובן והשיר היה ללהיט גדול.

את השיר כתב מקרטני עבור בנו של לנון, ג’וליאן, שחייו השתנו לגמרי עם פירוק המשפחה. לנון חשב שהשיר בכלל נכתב עליו. כל אלה פרטים מעניינים להבנת השיר, אבל אני אדם פשוט והאנקדוטה האהובה עליי שקשורה לשיר היא זו עליה מקרטני מספר:

היינו באולפני טריידנט בסוהו, ורינגו יצא לשירותים מבלי שהבחנתי בזה. השירותים היו קרובים מאוד לתא המתופף, אבל הוא עבר מאחורי גבי ואני עדיין חשבתי שהוא בתא התופים. התחלנו את הטייק, והיי ג’וד מתמשך שעות לפני שהתופים נכנסים, ובזמן שביצענו את זה פתאום קלטתי את רינגו צועד על קצות האצבעות מאחורי גבי במהירות בנסיון להספיק להגיע לתופים. ומיד איך שהגיע לתופים, בום בום בום, התזמון שלו היה מושלם… ההקלטה יצאה טובה מאוד

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 9

למקום ה-9 הגיעו שני שירים של מקרטני עם 24 קולות כל אחד.

Yesterday – Help! – 1965 (מקום במצעד הקודם – 7 עם 17 הצבעות)

לידתו של השיר Yesterday היתה לא פשוטה עבור פול. הוא הסתובב עם המנגינה במשך זמן רב, כנראה כבר מתחילת 1964, אבל לא הצליח להגיע למילים שיתאימו לה. לא משנה מה ניסה, בסוף תמיד חזר לביצים מקושקשות. אני לא צוחק. Scrambled eggs היתה הכותרת הזמנית של מקרטני והמילים לא היו טובות יותר.

אבל גם כשכבר היו לו את המילים שאנו מכירים היום, השיר עדיין היווה בעייה. זה לא היה שיר של להקת רוק. חברי הלהקה ישבו וחשבו מה יכולה להיות התרומה שלהם בביצוע השיר. בשלב מסוים ג’ון ניסה להוסיף אורגן המונד, אבל זה לא עבד. בסופו של דבר הם מחליטים ששיר זה צריך ביצוע סולו של פול. רק הוא וגיטרה. זה לא קרה עדיין בביטלס. זה חדש וכאן ניתן לשים את האצבע על הנקודה בזמן בה מאזן הכוחות בלהקה משתנה ומנטייה ברורה אל ג’ון, עובר לנטיה קלה אל לפול. זה כמובן מורכב יותר, אבל כשיש לך שיר סולו באלבום של הלהקה המצליחה בעולם, שיר שהופך להיות השיר בעל מספר גרסאות הכיסוי הגדול ביותר, אתה כבר לא חוזר להיות מספר 2.

שאר חברי הלהקה לא ידעו כל כך איך לאכול את השיר הזה ובאנגליה הוא די הוצנע. מעבר להיותו שיר סולו, הוא גם לווה ברביעיית כלי מיתר. שיר כזה באלבום רוק לא היה עניין של מה בכך. אבל בארצות הברית חברת קפיטול החליטה להוציא אותו כסינגל, יום לאחר שמקרטני ביצע אותו בתוכנית של אד סאליבן, והוא הפך באופן מיידי ללהיט ענק. הביטלס לא יכלו להתעלם ממנו יותר והוא הפך לחלק מהרפרטואר אותו ביצעו על הבמה בהופעות.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


Here, There And Everywhere – Revolver – 1966 (מקום במצעד הקודם – 6 עם 19 הצבעות)

עוד דוגמה לממתק מקרטני מושלם. היכולת שלו לזקק את הכישרון שלו לשיר פופ מושלם של 2 וחצי דקות לא מפסיקה להמם. ניתן לראות בשיר קטע סכריני, אבל מבנה השיר מורכב מכפי שנראה תחילה. הוא מתחיל עם הצהרה – כדי לחיות חיים טובים יותר, אני זקוק לאהובתי לצידי. רק אז מתחיל השיר שסובב כולו סביב הכותרת. ה-Here שולט בבית הראשון. ה-There מגיע בבית השני וה-Everywhere מופיע בפזמון. כך הוא בונה סיפור שלם של מעגלים המתחילים מהאזור הפרטי של הזוגיות ונע יותר ויותר החוצה.

הביצוע מושלם ומוכיח שפשטות היא לא בהכרח דבר רע, אלא יכולה אף להיות נכס. או כמו שאמר ג’ורג’ מרטין על קולות הרקע: “ההרמוניות בשיר הזה הן מאוד פשוטות, שלשות בסיסיות שהבחורים הימהמו ומצאו קלות מאוד לביצוע. אין שם שום דבר מתוחכם במיוחד, שום ניגודיות, פשוט הרמוניות שזזות בבלוקים. פשוט מאוד לביצוע… אבל אפקטיבי ביותר

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 8

Blackbird – The Beatles – 1968 (מקום במצעד הקודם – 7 עם 17 הצבעות)

למקום ה-8 עם 28 קולות הגיע השיר Blackbird.

מי נתן את ההשראה לשיר? פול טען כי היה זה יואן סבסטיאן באך, שלהגדרתו היה הפופ סטאר של תקופתו. ההשראה המקורית הייתה מיצירה ידועה של באך שמעולם לא ידעתי את שמה. ג’ורג’ [הריסון] ואני למדנו לנגן אותה בגיל צעיר, הוא ניגן יותר טוב ממני. חלק מהמבנה שלה הוא הרמוניה ותאימות בין המנגינה לליין של הבס וזה סיקרן אותי. באך היה תמיד אחד המלחינים האהובים עלינו. הרגשנו שיש לנו המון אתו במשותף. משום מה חשבנו שהמוזיקה שלו דומה מאוד למוזיקה שלנו ונכנסנו אליה לעומק. אהבנו גם את הסיפורים על כך שהוא היה האורגניסט של הכנסייה ושהוא היה מנגן את היצירות האלו כל שבוע, וזה היה די דומה למה שאנחנו עשינו. פיתחתי את המנגינה על הגיטרה על פי קטע של באך ולקחתי אותה למקום קצת אחר, ואז פשוט התאמתי לה את המילים

המילים נוצרו מהיתוך של מצב הקהילה השחורה בארצות הברית והרצחו של מרטין לותר קינג, עם השפעה מהשיר Broken Wings של חליל ג’ובראן.

התוצאה היא שיר יפייפה ופשוט, שוב סולו מקרטני – רק גיטרה ורגל. איך הוא עושה את זה? איך הוא גורם לזה להראות כל כך קל? זה הקסם של מקרטני.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 7

Because – Abbey Road – 1969 (מקום במצעד הקודם – 6 עם 19 הצבעות)

למקום ה-7 עם 33 קולות הגיע Because.

אם השיר הקודם נכתב בהשארת באך, השיר הזה נכתב בהשראת בטהובן. יום אחד בעוד ג’ון שוכב על הספה, יוקו ניגנה על הפסנתר את “סונטת אור הירח” של בטהובן. לנון, שנשבה בקסמי היצירה, מבקש מיוקו לנגן את התווים של החלק הראשון והעדין של הסונטה מהסוף להתחלה. אתם שואלים למה? אתם לא מצפים באמת לתשובה, נכון?

יוקו מתחילה לנגן את התווים מהסוף להתחלה, אבל לא את כל התווים אלא רק את אותו ארפג’ו או רצף של שלושה תווים שחוזר על עצמו. אצל בטהובן התווים חוזרים בסדר עולה, אצל יוקו הם עכשיו חוזרים בסדר יורד. לנון מקשיב ומחליט לשלב פעם ארפג’ו יורד ופעם עולה. כך, כמו פסל המתגלה מגוש שיש, נגלה לו השיר מתוך הסונטה ההפוכה של בטהובן.

ההרמוניות של השיר דרשו עבודה רבה ומאמץ לא פשוט. בשלב מסוים ג’ון נשבר וצעק: “אלוהים, תנו לי כבר הפסקה … הלוואי שלא הייתי כותב את הדבר הארור הזה!”. התוצאה השתלמה. מרטין עשה את עיבוד הקולות ואין ספק שהחלק הזה הוא שמעלה את השיר לדרגת הקלסיקה השמיימית שהוא.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 6

In My Life – Rubber Soul – 1965 (מקום במצעד הקודם – 3 עם 30 הצבעות)

למקום ה-6 עם 36 קולות הגיע השיר המפעים In My Life.

אנחנו כל כך רגילים לחשוב על פול כמי שסוחב עימו רגשי נחיתות אל מול ג’ון, שאנחנו לא עוצרים לחשוב על כך שגם ג’ון חש רגשותו כאלה אל מול פול. ב-1980 סיפר: “היתה תקופה שחשבתי שאני לא כותב מלודיות. שפול כותב מלודיות ואני כותב רוקנרול פשוט ורועש. אבל כמובן, כשאני חושב על חלק מהשירים שלי – In My Life או חלק מהשירים המוקדמים כמו This Boy, כתבתי מלודיות בטובים שבהם“. הוא החל לכתוב את השיר בעקבות שיחה עם עיתונאי ששאל אותו למה הוא אינו מכניס משהו מעצמו ומהילדות שלו לתוך השירים. הוא לא חשב על כתיבה אישית באופן מודע לפני כן. אז הוא החל לכתוב מתוך הכוונה הזו. “In My Life החל כנסיעת אוטובוס מביתי שברחוב מנלוב 250 אל העיר, תוך שאני מזכיר כל מקום שאני זוכר. זה יצא מגוחך”.

הוא הבין די מהר שהנסיון הזה לא מוצלח. אבל משהו שם משך אותו. הוא אהב את הרעיון של לחזור אחורה ולהביט על חייו, אז הוא הפך את השיר לאוניברסלי יותר. שיר על אדם שמביט אחורה על חייו, על אובדן הילדות, על אובדן חברים קרובים – מה שכוון וודאי אל סטיוארט סאתקליף, מי שהיה חברו הטוב ואף חבר בלהקה כשניגנו בהמבורג. הוא נפטר ב-1962.

מכיון שלנון לא היה עדיין בשל להתמודד עם השדים שלו באופן מלא, הוא עושה מהלך יפה בבית השני, שם מתגלה שלא מדובר בשיר של מסע זכרונות אל העבר, אלא בשיר אהבה שממוען למישהו אהוב עכשווי. הדובר בשיר לעולם לא ישכח את מקומם בליבו של המקומות והאנשים שליוו אותו בעבר, אבל את האהבה העכשווית שלו, הוא אוהב אף יותר. וכמו שירים אחרים מהתקופה, גם כאן ניתן למצוא בין השורות את המצוקה של לנון. בתקופה הזו הוא נשוי לסינתיה ויש לו ילד. אבל סינתיה היא לא האהבה העכשיות שלו. אין לו אהבה עכשוית. לנון של 1965 הוא לנון תלוש, איש שום מקום. כל שנותר לו הוא לחלום על העבר ולקוות לעתיד בו תגיע אליו אהבה אמיתית שתוכל להוות משקל נגד לעבר, כדי שיוכל, מתוך איזון, לחיות בהווה.

סימן ההיכר הבולט ביותר של השיר הוא כנראה סולו הפסנתר שכתב וניגן ג’ורג’ מרטין. בתחילה הוא הקליט יחד עם הביטלס סולו אורגן, אבל לא היה מרוצה. הוא חזר לאולפן לבדו כמה ימים מאוחר יותר והחליט להשתמש בטכניקה שהיתה אהובה עליו – הוא ניגן על הפסנתר סולו במהירות איטית והקליט כשסרט ההקלטה רץ גם הוא במהירות איטית. כאשר לאחר מכן נוגן סרט ההקלטה במהירות רגילה, מה שהוקלט נשמע מהיר יותר, כמובן, וגם קיבל סאונד מיוחד. מרטין קרא לטכניקה הזו Wind up piano כי הסאונד הזכיר לו את תיבות הנגינה שצריך למתוח כדי שינגנו. כשהביטלס הגיעו בחזרה לאולפן הוא השמיע להם את התוצאה, הם התלהבו מאוד והיתר נכתב בדפי ההיסטוריה.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 5

Strawberry Fields Forever – Single – 1967 (מקום במצעד הקודם – 4 עם 29 הצבעות)

למקום ה-5 עם 37 קולות הגיע השיר עם סיפור ההקלטה המעניין ביותר של הלהקה.

השיר עצמו הוא אולי היצירה האישית והחשופה ביותר של לנון בתקופת הביטלס. למרות החידתיות שבמילים, כשאתה מתחיל לקלף את השכבות, אתה מצליח לצלול אל העולם חסר הוודאות של לנון. לנון של 1966, זמן כתיבת השיר, נמצא במצוקה נפשית גדולה. העוגן היחידי שהוא מצליח למצוא הוא הגן של בית היתומים של צבא הישע שנקרא Strawberry Field, שם מצא מפלט מהחיים כשהיה ילד. כשהוא נע בין העכשיו אל זמן ילדותו, בין חוסר הוודאות העכשוית לביטחון שהגן הזה העניק לו בילדות, הוא לוקח אותנו למסע בנבכי המחשבות של יוצר מיוסר.

יצירה עוצמתית כזו ראויה לביצוע עוצמתי. אז הביטלס מתכנסים ומתחילים להקליט. לאחר שכבר החלו לעבוד על עיבוד הם מחליטים לעזוב אותו ומתחילים מהתחלה. לבסוף, כשהם משלימים את השיר, ג’ון לוקח אותו הביתה. אחרי כמה ימים הוא חוזר אל ג’ורג’ מרטין ואומר לו שהוא לא מרוצה מהביצוע. הוא רוצה משהו קשה יותר, אפל יותר. הוא מבקש ממרטין לכתוב עיבוד תזמורתי. מרטין כותב עיבוד לצ’לואים וחצוצרות והלהקה עושה עיבוד שונה לגמרי. הם משלימים את השיר וג’ון לוקח אותו הביתה. אחרי כמה ימים הוא חוזר אל ג’ורג’ מרטין. תראה, הוא אומר לו, אני אוהב את ההתחלה של הביצוע הראשון ואת האמצע והסוף של הביצוע השני. אני רוצה שתחבר בינהם. ג’ורג’ מרטין מנסה להסביר לג’ון שלא ניתן לעשות את זה, אבל ג’ון אומר לו שאם יש מישהו שיכול לעשות את זה, הרי זה הוא. ומרטין אכן הצליח בגדול. הוא שינה את המהירות של כל אחת מההקלטות על מנת שיתחברו לקצב שווה וזה עובד מצוין. רק על העבודה של מרטין בשיר הזה הייתי מצפה מג’ון להיות אסיר תודה כל חייו. זה לא קרה. מצד שני חייו היו קצרים מדי.

באופן לא צפוי, לפחות מבחינתנו, זוהי הפעם האחרונה שאנחנו פוגשים במצעד שיר שלנון כתב לבדו.

אם תרצו לשמוע ולקרוא על כל התפתחות השיר, תוכלו לעשות זאת כאן.


מקום 4

למקום ה-4 במצעד הגיעו שני שירים של הריסון. שניהם מתוך “אבי רואד”. מעין דאבל A סייד סינגל. כל אחד מהם קיבל 43 קולות.

Something – Abbey Road- 1969 (מקום במצעד הקודם – 2 עם 34 הצבעות)

באופן אישי זהו השיר האהוב עליי ביותר של הריסון. שיר שלא משנה כמה פעמים אשמע אותו, הוא תמיד ירגש וירגיש רענן.

השורה הראשונה נבעה מתוך שם השיר “Something in the way she moves” של ג’יימס טיילור. היא התיישבה להריסון כל כך טוב שהוא לא הצליח להוציא אותה משם. אז הוא השאיר אותה וכתב את המילים שנראו לו כהמשך ישיר.

פטי בויד, שהיתה אז אשתו, היתה משוכנעת שהשיר נכתב עליה. בספרה Wonderful Tonight כתבה: “הוא אמר לי באופן ברור שהוא כתב את השיר עבורי. חשבתי שהוא היה יפייפה – והוא הפך השיר המצליח ביותר שהוא כתב, עם יותר ממאה וחמישים גרסאות כיסוי… הגרסה האהובה עליי היתה זו שבוצעה על ידי ג’ורג’ הריסון עבורי, במטבח בקינפונס“.

אבל מסיבה שלא ברורה לי עד הסוף, הריסון לא אהב את המילים ואת העובדה שאנשים אוהבים אותם כל כך. ב-1969 אמר: “המילים הם כלום, למען האמת. יש הרבה שירים כאלה בראשי. אני חייב להוציא אותם. יש אנשים שאומרים לי ש-Something הוא אחד השירים הכי טובים שכתבתי. אני לא יודע. אולי הם צודקים, אולי הם טועים. זה מאוד מחמיא… זה נחמד. זו ככל הנראה המנגינה המלודית היפה ביותר שכתבתי“. גם ב-1996 מצא על מה להתלונן. הרגיז אותו שכולם מניחים שהוא כתב את השיר על פטי, כשלמעשה השיר מכוון לקרישנה עצמו.

יש אנשים שלא מרוצים גם כשהם כותבים את אחד השירים היפים ביותר של הביטלס.

הלחן הנהדר של השיר הזה זכה לביצוע מושלם מהלהקה המושלמת. ליין הבס של מקרטני הוא אולי היפה ביותר שלו. יצירה מלודית בפני עצמה שמשתלבת ומעצימה את הלחן. התופים של רינגו שיודע כיצד לעבור בין סערת הנפש לרגעי השלווה של האהבה. סולו הגיטרה המושלם שהריסון הקליט בטייק אחד יחד עם התזמורת. כל אלה הופכים את השיר הזה לאחד הגדולים אי פעם.

ההחלטה הראשונה של אלן קליין כמנהל הביטלס היתה לבחור בשיר כסינגל מהאלבום “אבי רואד”. זה היה הסינגל היחידי שהביטלס הוציאו, בו שיר של הריסון נבחר לצד A, ועל מנת שזה יקרה היה צורך בגורם חיצוני. כיום הוא נחשב לאחד השירים המבוצעים ביותר בעולם, והשני מבין שירי הביטלס לאחר Yesterday. פרנק סינטרה אף אמר עליו שהוא השיר האהוב עליו ביותר של לנון-מקרטני.

זה היה השיר האהוב על לנון באלבום. גם ג’ורג’ מרטין היכה על חטא והודה שמעולם לא נתן להריסון את הקרדיט שהוא היה ראוי לו ככותב ושהופתע מאוד כשהביא את השיר לאולפן. רינגו סיכם – “מעניין שג’ורג’ עשה צעד לקדמת הבמה ובדיוק התפרקנו”.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


Here Comes The Sun – Abbey Road – 1969 (מקום במצעד הקודם – 8 עם 16 הצבעות)

ישנם רגעים בחייו של כל מעריץ ביטלס בו הוא תוהה מדוע אנשים כל כך אוהבים שיר זה או אחר. Here Comes The Sun גורם לי לתהיות כאלה. אבל אתם הבאתם אותו עד למקום הרביעי, ואני עבדכם הנאמן.

כמו שאתם יודעים, לא היה פשוט להיות ביטל בשנת 1969. הצרות באפל, הקטסטרופה שהיה פרוייקט Get Back, הכניסה של אלן קליין לחיי הלהקה – תענוג גדול לא היה שם.

בפגישות אינטנסיביות שנערכו במטה חברת אפל, התנהלו דיוניים קדחתניים לגבי העתיד ומי צריך לנהל את החברה. אתם יכולים לתאר את המתח ששרר שם. ברוב של 3 נגד אחד נבחר אלן קליין לנהל את עסקי הביטלס. ג’ורג’ שהסתייג בכל מאודו מהעיסוק בצד הפחות זוהר מבחינתו של הלהקה, קרי הצד העסקי של הביטלס החליט בבוקרו של יום אביב שהוא לא מסוגל לסבול יותר את הדיונים הללו בחברת אפל. זה היה דומה יותר מדי לבית הספר ואם כך אז הוא לוקח יום מחלה.

ג’ורג’ החליט לנסוע לביתו של אריק קלפטון חברו הטוב, שהיה מרוחק כ-30 דקות נסיעה מביתו שלו באישר. השניים טיילו להם בגינת ביתו של אריק, זו שג’ורג’ אהב מאוד לשוטט בה. הם אחזו בגיטרות האקוסטיות שלהם ולמראה אור השמש באותו יום של תחילת האביב, ג’ורג’ התמלא לפתע בפרץ אופטימיות.

אריק קלפטון סיפר: “זה היה בוקר אביבי יפהפה. ישבנו בראש שדה גדול בתחתית הגן. היו לנו גיטרות ופרטנו עליהם כשג’ורג’ פתאום החל לשיר da da de da, it’s been a long cold lonely winter, ואט אט השיר התגלה לו עד שהגיע הזמן לארוחת הצהריים”.

זה, ככל הנראה, הדבר שהופך את השיר לכל כך אהוב. האופטימיות שבו עוברת במילים, במוסיקה ובביצוע, ומי לא צריך קצת אופטימיות בחיים?

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 3

Eleanor Rigby – Revolver – 1966 (מקום במצעד הקודם – 4 עם 29 הצבעות)

למקום ה-3 עם 44 הצבעות מגיע שירו של פול מקרטני Eleanor Rigby.

אלינור ריגבי החלה את חייה כדייזי הוקינס. כך מספר מקרטני: “ישבתי ליד הפסנתר כשחשבתי על זה… שתי התיבות הראשונות פשוט הופיעו והשם עלה בראשי – דייזי הוקינס. היא הרימה את האורז בכנסייה בה התרחשה חתונה… המילים האלה יצאו כמו מתוך זרם תודעה, אבל הם קבעו את הטון של כל השיר, כי אז נאלצתי לשאול את עצמי, למה התכוונתי? זה דבר מוזר לעשות. רוב האנשים לא נוגעים באורז, אלא אם כן הם המנקים. אז יכול להיות שהיא המנקה של הכנסייה, או שאולי יש שם יותר מזה? היא יכולה להיות איזושהי רווקה ששייכת לקהילה, שלא הולכת להתחתן בעצמה. אני בחרתי בזה. אז השיר הפך לשיר על אנשים בודדים.

להצלחה אבות רבים וכל אחד מהם דרש פיסת שותפות בכתיבת מילות השיר המופתי הזה. תוכלו לקרוא על זה בפוסט המלא.

בכל מקרה, הלחן היה ללא ספק של מקרטני וכך גם הרעיון לליווי כלי מיתר. לנון סיפר: “הכינורות ברקע היו הרעיון של פול. ג’יין אשר הדליקה אותו על ויואלדי, וזה היה טוב מאוד, הכינורות, ממש מתוך היצירות של ויואלדי. אני לא יכול לקחת על זה קרדיט בכלל”.

מיד כששמע ג’ורג’ מרטין את השיר ידע שהוא רוצה להשתמש לשיר ב-2 רביעיות מיתר. מקרטני הסכים וביקש עיבוד נשכני. כדי לעשות זאת כתב מרטין את העיבוד בהשראת המוסיקה המדהימה שהלחין ברנרד הרמן הגדול לסרט “פסיכו” של אלפרד היצ’קוק. הביטלס לא מנגנים בשיר זה, אבל ג’ון, פול וג’ורג’ אחראים לקולות הרקע כמובן. התוצאה היתה שיר רגיש ובוגר מאוד עם עיבוד נפלא. מותר עדיין להשתמש במונח “יצירת מופת” או ששחקתי אותו כבר בפוסט הזה?

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 2

While My Guitar Gently Weeps – The Beatles – 1968 (מקום במצעד הקודם – 4 עם 29 הצבעות)

למקום ה-2 עם 47 הצבעות הגיע שירו של ג’ורג’ הריסון While My Guitar Gently Weeps. בכך השלים ג’ורג’ את ההשתלטות על הפסגה. מתוך 5 השירים הראשונים (שמהווים את 4 המקומות הראשונים), שלושה הם שירים של הריסון, אחד של מקרטני ואחד, שיגיע עוד רגע ואני מניח שאתם כבר מנחשים מה הוא, של לנון מקרטני. אני חושב שמדובר בתוצאות מפתיעות מאוד. אני מזכיר לכם שהריסון הכניס למצעד 19 שירים. 16 מהם היו במקומות 25 עד 23, כשהמצליחים שבהם השיגו 4 קולות. על פניו אפשר היה לחשוב ששלושת השירים הנוספים יתפזרו על המקומות הנמוכים יותר, אבל התוצאות הן אחרות. 3 השירים האלה של הריסון ממשיכים מגמה שנמשכת כבר שנים רבות, שבמסגרתה החשיבות של הריסון בלהקה והאהבה לשירים שלו הולכת וגדלה, על חשבון שני החברים שהטילו עליו תמיד צל גדול. הריסון תמיד היה האנדרדוג, ועכשיו סוף סוף זה משתלם לו. העובדה שהוא גם כתב שירים מעולים לא מפריעה מן הסתם.

למרות שהשיר היה מוכן לעבודה כבר בתחילת ההקלטות לאלבום הלבן, ג’ורג’ נאלץ לחכות. “תמיד נאלצתי לעשות איזה 10 שירים של פול וג’ון לפני שנתנו לי קצת חופש לעבוד על שלי” אמר מאוחר יותר. בזמן העבודה משהו מטריד אותו – הוא לא מצליח להגיע לצליל היבבני שהוא מעוניין בו עבור הגיטרה. הוא מנסה ומנסה ולבסוף עולה במוחו רעיון.

בוקר אחד הקפיץ אריק קלפטון את הריסון מביתו (שניהם גרו באותו האזור) לאולפנים בלונדון. בדרך לשם הריסון התעניין בסדר היום של אריק והציע לו לבוא אתו לאולפן כדי לנגן בשיר.

קלפטון ענה: “מה פתאום. אני לא יכול לעשות את זה. אף אחד לעולם לא ניגן בהקלטה של הביטלס. הם לא יאהבו את זה.” הריסון ענה לו: “תראה, זה השיר שלי ואני רוצה שתנגן בו”.

“נכנסנו לאולפן, הצגתי את אריק ואמרתי, ‘אריק הולך לנגן בשיר היום’. כולם התנהגו ממש יפה, ככה זה כשמגיע אורח, הם לא רוצים שהוא ידע שהם מתנהגים בצורה דוחה.”

ג’ורג’ הסביר למה הציע לקלפטון לנגן:

“הערכתי אותו כנגן גיטרה, ולא היה לי את הבטחון בעצמי בגיטרה אחרי כל כך הרבה שנים לצד מקרטני. הוא הרס אותי כנגן גיטרה. אריק התייחס אליי כבן אדם. באותה תקופה גם איבדתי את העניין בגיטרה והתעניינתי יותר ויותר במוזיקה מזרחית ובסיטאר”. אני לא חושב שיש מעריץ ביטלס שקורא את הפסקה הזו וליבו לא נחמץ.

השילוב בין השיר והסולו של קלפטון היה מושלם והוסיף עוד סיפור לאגדת הביטלס.

תוכלו לקרוא עוד על השיר כאן.


מקום 1

A Day In The LifeSgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band – 1967 (מקום במצעד הקודם – 1 עם 49 הצבעות)

למקום הראשון, עם 80 קולות, הגיע השיר שלדעתי הוא הנפלא ביותר שהוקלט אי פעם – A Day In The life. השילוב המושלם ביותר בין לנון ומקרטני. השילוב המושלם ביותר בין הביטלס לג’ורג’ מרטין. את הסיפור המלא על השיר הזה תוכלו לקרוא כאן. במקום זה, אני מעוניין לצטט קטע שציטטתי גם במצעד הקודם. זהו קטע מתוך הספר הנפלא של אלכס רוס “וכל השאר רעש”. הספר דן במוסיקה הקלאסית של המאה העשרים, והוא נותן דוגמה לעד כמה ההשפעות האוונגרדיות של התקופה ההיא חלחלו למוסיקה הפופולרית שיצרו הביטלס.

לילה אחד ב-1967 ישב ג’רג’ ליגטי עם עמיתים אחרים ב”שלוסקלר” בדרמשטט, מקום הבילוי הלילי החביב על המורים והתלמידים בקורסי הקיץ למוזיקה חדשה, כאשר “תזמורת מועדון הלבבות השבורים של סרג’נט פפר”, אלבום חדש של “החיפושיות”, החל להתנגן מבעד לרמקולים. היו צלילים בתקליט שדמו דמיון מפתיע לניסויים האחרונים והמתקדמים ביותר של אסכולת דרמשטט. השיר “יום בחיים” כלל שני קטעי נגינה אד ליביטום (לפי אורי ברייטמן: הוראה למוסיקאי הנותנת לו את החופש להוסיף תפקיד או סולו, כולל שינוי מהירות ומקצב, לפי רצונו.), שהשני מבינהם מוביל לאקורד מי מז’ור מוזר ביופיו המנוגן בשלושה פסנתרים ובהרמוניום. בתווים שניתנו לנגנים צוין לאיזה רגיסטר עליהם להגיע בכל תיבה נתונה. האקורד האחרון בוצע בסגנון של “מוזיקה קונקרטית”, כשתחילת הצליל מופסקת וגוויעתו מוגברת במשך זמן רב.” (תרגום- אורלי טל. הוצאת מודן). אפשר לזלזל בביטלס ולטעון כי היא רק להקת פופ מצליחה עם יחסי ציבור טובים, אבל העובדה שהם הצליחו להגיע בשיר פופ לתוצאה שגם הדהימה את הקהל הרגיל שלהם וגם הרשימה מוסיקאים קלאסיים אקדמיים מראה עד כמה יצר ההרפתקנות שלהם, השמירה על חשיבה פתוחה שלא תחומה בגבולות והסקרנות שלא ידעה גבול, גרמה להם להפוך למוזיקאים הגדולים והמשפיעים ביותר במאה ה-20.

זה רק הולם שהשיר שהגיע למקום הראשון יהיה שיר משותף אמיתי של לנון ומקרטני. שירים כאלה לא עושים יותר. את הסיפור המלא על השיר הזה תוכלו לקרוא כאן.


תם מצעד שירי הביטלס של קוראי ומאזיני ביטלמניקס 2020 כהלכתו.

תודה רבה לכם ולכן על ההרתמות המרשימה לשעשוע הקטן הזה שלנו. מקווה שנהנתם כמונו.

נתראה במצעד 2030.




25 צפיות0 תגובות
bottom of page