“כשכתבתי ב Yer Blues שאני בודד ורוצה למות, לא התבדחתי, ככה באמת הרגשתי”.
כך לנון על Yer Blues מתוך האלבום הלבן שנכתב במחנה של המהרישי ברישיקש הודו.
“הדבר המצחיק במחנה היה שלמרות שהוא היה יפה מאוד ועשיתי מדיטציה בערך 8 שעות ביום, כתבתי את השירים האומללים ביותר עלי אדמות…”
השימוש ב yer במקום ב your בא לרכך מעט את האומללות והדיכדוך שבשיר ולתת לו מעט פן הומוריסטי. לנון חשב שהשם הזה יאפשר לו להתמודד עם ביקורת עתידית והוא יוכל לטעון שהשיר הוא בעצם רק פרודיה על בלוז.
אחרי 2 בתים בהם לנון מבהיר את הרצון למות, בבית השלישי אפשר לראות את ניצני אלבום הסולו הראשון שלו שייצא בעוד שנתיים Plastic Ono Band:
My mother was of the sky
My father was of the earth
But I am of the universe
And you know what it’s worth.
בבית הבא, אנחנו שומעים על מר ג’ונס של דילן שמופיע בקטע האחרון. על מי מדובר?
הדמות לקוחה מתוך השיר Ballad of a Thin Man של דילן שיצא באלבומו השישי Highway 61 Revisited – האלבום ה”חשמלי” הראשון של דילן.
בשיר של דילן היא מתאורת כמבולבלת ונקלעת למצבים מוזרים.
דילן הסביר על השיר:
“זה שיר שכתבתי בתגובה לאנשים ששואלים שאלות כל הזמן. אתה פשוט מתעייף מזה מדי פעם “.
You raise up your head And you ask “Is this where it is?” And somebody points to you and says “It’s his” And you say “What’s mine?” And somebody else says “Well, what is?” And you say, “Oh my God, am I here all alone?”
But something is happening And ya’ don’t know what it is Do you, Mister Jones?
ספקולציה אחת גרסה כי דילן התכוון לבריאן ג’ונס מה Rolling Stones, מאוחר יותר עיתונאי בשם ג’פרי ג’ונס טען כי הוא ראיין את דילן ב 65 לפני יציאת השיר ושהשיר הוא עליו. מי יודע?
לנון כמו הרחיב וסיפק עוד מידע על מר ג’ונב של דילן בשיר והפך אותו לאדם התאבדותי שאיבד את מגע הקסם שלו. אם ההתאבדות היא אומנותית יתכן שלנון כתב בעצם על עצמו. כשהביטלס חוזרים מהודו, הם עורכים מפגש פסגה במאי 1968 בביתו של ג’ורג’ באישר, וזאת על מנת להקליט סקיצות לשירים שנאספו אצלם עבור האלבום הבא שלהם. שם מקליט לנון גירסת דמו ערומה לשיר.
ה 13 באוגוסט הינו יום ההקלטות הראשון עבור השיר שהתבצע למרבה הפלא בחדר צדדי קטנטנן שמקרטני כינה “ארון בגדים”, באולפן 2 באבי רואד.
חדר הבקרה של אולפן 2 באבי רואד
קן סקוט, טכנאי סאונד שהיה נוכח באולפן: “לג’ורג’ היה רעיון כזה שהוא רצה להקליט בחדר הבקרה עם הרמקולים, כך שהוא ירגיש שהוא על הבמה… אני זוכר שג’ון נכנס בשלב מסוים ואמרתי לו: ,’לעזאזל לפי איך שזה הולך עוד מעט נקליט בחדר הקטן הצדדי!’. החדר הסמוך היה זעיר, פעם איחסנו בו מכשירי הקלטה ישנים. לא היו בו קירות אולפן אקוסטים או שום מערכות אקוסטיות. לנון השיב, “זה רעיון נהדר, בוא ננסה את זה בשיר הבא!” השיר הבא היה Yer Blues, ככה הם הקליטו אותו, וזה עבד נהדר!”
טכנאי הסאונד בהקלטות – קן סקוט
באותו היום נעשים 14 טייקים לשיר עד השעה 5 לפנות בוקר. בראיון מאוחר למגזין הרולינג סטון, שיתף רינגו בחוויית ההקלטה של השיר:
“היינו בחדר של 8 מטרים סך הכל, ללא הפרדה, פשוט עשינו את מה שאנחנו עושים הכי טוב: לנגן”.
כדי לפנות טרקים, מייצרים 2 מיקסים מהטייקים שהוקלטו – טייק 16 ו 17 וכאן מבצעים משהו לא סטנדרטי: תחילתו של טייק 17 נחתך ומודבק לסופו של טייק 16 – אפשר לשמוע את החיתוך הגס בדקה 3:17 בשיר כשאת המעבר בין 2 טייקים ניסו לרכך עם מילוי התופים. דבר נוסף שקרה עקב ההקלטה בחדר כזה קטנטן הוא זליגת כלים וקולות לתוך ערוצים אחרים – למשל את קולו של לנון מקליט את הקולות המנחים, אפשר לשמוע במעומעם לאחר דקה 3:17. יום למחרת, משלים לנון את הקלטת הקולות.
ב 20 באוגוסט, מקבל רינגו את הכבוד השמור רק לו: הקלטת הספירה שבתחילתו של השיר: ‘Two, three’ .
גם אנחנו ניתן לרינגו את הכבוד: “השיר הזה Yer Blues מהאלבום הלבן, אי אפשר להתעלות עליו. זאת להקה מגובשת, זה כמו גראנג’, רק של שנות השישים – גראנג’ בלוז…”
וזו התוצאה הסופית מתוך גרסת ה 50 לאלבום שבה משום מה קולו של לנון קיבל יותר מדי הד.
אי אפשר לוותר על גירסתו של לנון לשיר שביצע עם הסופר גרופ הזמנית שהקים ה Dirty Mac בערב שערכו הרולינג סטונס ב 11 בדצמבר 1968 שנקרא The Rolling Stones Rock and Roll Circus , וזאת לרגל קידום אלבומם החדש Beggars Banquet. בערב השתתפו אמנים כמו The Who, ג’טרו טול ועוד רבים וטובים.
ה Dirty Mac כללה את לנון מהביטלס ,אריק קלפטון מ”קרים”, קית’ ריצ’ארדס מהרולינג סטנס ומיץ’ מיצ’ל מלהקתו של ג’ימי הנדרקיס. מה מקור השם שהביא לנון אתם שואלים? אין קשר למקרטני. משחק מילים על ההרכב פליטווד מק.
גרסה נוספת של השיר ביצע לנון שנה אחר כך, בספטמבר 1969 בהופעה בפסטיבל ,”תחיית הרוקנ’רול” שנערך בטורונטו קנדה. בלהקה שאסף לנון במהירות וקרא לא ה Plastic Ono Band היו חברים לנון בקולות וגיטרה, אריק קלפטון בגיטרות, קלאוס פורמן בבס, אלן ווייט בתופים ויוקו אונו בהחרשת אזניים.
הגלגול הראשון של Plastic Ono Band בפסטיבל בטורונטו
ההופעה הזו יצאה בתקליט שנקרא Live Peace in Toronto 1969 ששוחרר בדצמבר 1969.
עטיפת תקליט ההופעה