זוהי ההזדמנות שלי להתוודות. כשאני חושב על האלבום הלבן עולה לי תמיד שיר מסויים אחד שעבורי מסמל את האלבום הייחודי הזה. אני יודע שהאלבום הלבן משופע בקלאסיקות נצח שכמובן מיד ומגיחות לראשי לאחריו, אבל, המינימליות שבשיר שמושר לפרקים על סף הלחישה, ההתכווננות האמיתית שבו, התחינה והסיום המרטיט, שובים אותי. שלא לדבר על מיקומו באלבום מיד לאחר הכאוס והצווחה המקפיאה של רינגו. לא. לא מדובר על Revolution 9. היום נדבר על Long, Long, Long. הריסון סיפר: “ה ‘אתה’ ב Long, Long, Long מתייחס לאלוהים. אני לא זוכר הרבה על השיר אבל אני זוכר שהאקורדים הגיעו מ Sad Eyed Lady Of The Lowlands של דילן”. ואכן אם תקשיבו לשיר של דילן מתוך Blonde on Blonde מ 66, תוכלו לשמוע דמיון כלשהו. כמו שכבר הזכרנו בפוסט על הקשר החזק בין דילן להריסון – האלבום הזה השפיע רבות על הריסון ואף היה התקליט היחידי מהעולם המערבי שלקח איתו למחנה של המהארישי ברישיקש שבהודו. בראיון אחר הוסיף הריסון: “אני חושב שכל אהבה היא חלק מאהבה אוניברסלית. כאשר אתה אוהב אישה, זה אלוהים בה שאתה רואה. האהבה השלמה היחידה היא לאלוהים”. ג’ורג’ משרבט את מילות השיר על דף של יומן שבועי – הדף היה שייך לתאריכים ה 11-14 לאוגוסט 1968 – אפשר לשער שזהו השבוע בו כתב את השיר. דף היומן של הריסון עליו שירבט את המילים העבודה על האלבום הלבן התחילה ב30 במאי 1968, אך השיר הזה יחד עם עוד אסופת שירים של הריסון בניהם Sour Milk Sea ו Not Guilty נדחק הצידה, חלקם לנצח במקרה של Long, Long, Long הוא נדחה עד לשבוע ההקלטות האחרון של האלבום. החברים נותנים צ’אנס לשיר, אולי מכיוון שעבודות המיקס על While My Guitar Gently Weeps בדיוק מסתיימות והתוצאה היתה מרהיבה. את אחד השירים הדחויים תוכלו לשמוע מתוך סט הדמואים שעשו הביטלס לפני הקלטת האלבום הלבן בביתו של ג’ורג’ באשר: Sour Milk Sea. השיר אגב ניתן לג’קי לומקס אחד ההחתמות הראשונות של אפל. ג’ורג’ שימש כמפיק של האלבום שיצא במרץ 1969. ההקלטות מתבצעות כשהשיר תחת הכותרת It’s Been A Long Long Long Time, אך לנון נעדר מהן מסיבה לא ברורה ומסתורית… זו לא הפעם הראשונה שג’ון מבריז מהקלטות שיר של הריסון באלבום הלבן – גם בהקלטות של Savoy Truffle שהתרחשו כמה ימים לפני לא טרח הלנון להגיע. 3 ימים לפני כן – הצמד הריסון את מקרטני עובדים על Martha My Dear השלישיה מתכנסת באולפן ב 7 באוקטובר ומבצעת לא פחות מ 67 נסיונות הקלטה לשיר כשהריסון מנגן על גיטרה אקוסטית, פול על אורגן האמונד ורינגו בתופים. כל זאת באווירה טובה נינוחה ומבודחת עם מקלות קטורת סביבם שאף אחד חוץ מהם לא סבל. עדות אחד הטכנאים ששהה באולפן: “האנשים באולפן לא חיבבו את הקטורת במיוחד, בייחוד כשהשטיח והאולפן כולו היו מסריחים מהם, זה היה תותים או מה שלא היה הניחוח של החודש…”. למעשה בטייק 62 כשגלגל ההקלטה הרביעי מתמלא, ולא נותר על מה להקליט, לוקחים את הגלגל הראשון ומתחילים להקליט עליו את טייקים 63-67. הנה טייק 44 מתוך הוצאת ה 50 לאלבום הלבן. “תאונת” הקלטה קטנה קרתה באחד הטייקים, כשבקבוק יין מסוג Blue Nun שעמד על הרמקול שהיה מחובר לאורגן ההאומנד התחיל לרעוד ולרטוט כשפול ניגן תו מסויים. מקרטני על ההאמונד המפיק כריס תומאס, שהשתתף בסשן הזה כעוזרו של ג’ורג ‘מרטין, נזכר: “פול ניגן תו מסוים והבקבוק התחיל לרטוט. חשבנו שזה כל כך טוב שהנחנו את המיקרופון ועשינו זאת שוב. הביטלס תמיד ניצלו תאונות אולפן”. בקבוק Blue Nun משובח שמסיים שירים טובים למעשה שלושת הביטלס נפעמו מהצליל שנוצר וביקשו מהצוות באולפן לארגן מיקרופון על מנת לתפוס את הצליל בצורה טובה. פול ניגן אקורד שהרעיד את הבקבוק עוד יותר, רינגו הצטרף על הסנאר בתופים והריסון שיחרר יללת תן – כך הם הקליטו למשך כ 30 שניות. לבסוף הוסיף הריסון איווחה של אקורד Gm11 על גיטרת הגיבסון שלו. 4 שנים לאחר “תאונת האולפן” הקודמת שפותחת את השיר I Feel Fine, מושלמת ה”תאונה” הנוכחית שתסגור את Long, Long, Long. 7 באוקטובר באולפן סשן ההקלטה באותו היום היה בין הממושכים בקריירת הביטלס כשהם מתחילים להקליט בערב ולמעשה מסיימים ב 7 בבוקר למחרת – כשטייק 67 מוכרז כטוב ביותר. הדד ליין לסיים את האלבום היה לוחץ ולכן לאחר 9 שעות הפסקה לשינה והתרעננות, חוזרת השלישיה לאולפן על מנת לסיים את השיר. אז מה הם עשו ב 8 לאוקטובר ? על גבי טייק 67 המוצלח מקליט ג’ורג’ עוד גיטרה אקוסטית כשהוא משתמש בקאפו (גשר שמורכב על גבי צוואר הגיטרה ומעלה את סולם הנגינה מבלי לשנות את תצורת האקורדים). הקאפו גורם ככל הנראה לצליל חורק צורמני ומתכתי, כנראה בצורה מכוונת, שדומה מעט לצליל הסיטאר. קולו של ג’ורג’ מוכפל ופול מוסיף גיטרת בס. נחשו מי מגיע לקראת סוף ההקלטות לאולפן ומאיץ בהם לסיים..? כן נכון ג’ון לנון. לנון מגיע לאולפן עם יוקו ומכריז: “מהר מהר, האור האדום כבר דולק, קדימה בואו נלך להקליט !” וכך מבלים הביטלס במרתון הקלטות נוסף שנמשך עד השעה 8 בבוקר שמניב את I’m So Tired ואת The Continuing Story Of Bungalow Bill. למחרת ב 9 באוקטובר, נעשים הטאצ’ים האחרונים לשיר: פול מוסיף קולות רקע וכריס תומאס פסנתר. מכיוון שהשיר הזה הוא אחד האהובים עליי בקטלוג של הביטלס, אני מרגיש זיקה אישית אליו ולכן הנה ביצוע שלי של השיר.

אלבום שקשה להאמין אבל היה רק העשירי של מקרטני כאמן סולו, הגיע אחרי שנות השמונים הלא ממש מוצלחות מבחינתו. העשור ההוא נפתח דווקא עם האלבום החדשני מקרטני 2 שנראה שפותח פרק חדש ומעניין בקריירה שלו אחרי קריסת ווינגז. מצד שני את מי לא הפילו בפח שנות השמונים ? בהמשך העשור הקשה הזה, הוציא מקרטני את צמד אלבומי המלחמה ושלום החמודים, המשיך עם סרט שמתחרה ברמתו עם מג’יקל מיסטרי טור, ואת האלבום שכולם אוהבים לא לאהוב press to play. את העשור ההוא הוא סגר עם שביבון של תקווה כשהוא משתף פעולה חלקית עם אלביס קוסטלו, שיתוף פעולה שקרס לתוך עצמו והוליד את האלבום flowers in the dirt. עם שאריות מהאלבום הזה ועוד כמה שירים טובים יחסית, הוא פותח את שנות ה 90 באלבום לא רע בשם off the ground. אבל עדיין משהו היה חסר, משהו בחיות של השירים, משהו בהפקה, משהו בצליל של מקרטני הלך לאיבוד. המרכיבים היו שם אבל העוגה לא היתה מושלמת. אך אל דאגה, תסמכו על מקרטני שימצא את הדרך. את העוגה הוא החליף בפאי לוהט, במצרכים הוא עירבב אהבה, כאב, שיתופי פעולה מצויינים, שירים שהעלה באוב וכמובן שירים חדשים ומעולים, המצרך שאי אפשר בלעדיו. יצא טעים מאוד. והנה ממקור ראשון: “באתי מפרויקט האנתולוגיה עם דחף לעשות מוזיקה חדשה. האנתולוגיה היתה טובה מאוד בשבילי משום שהיא הזכירה לי את הסטנדרטים של הביטלס והסטנדרטים של השירים שעשינו. אז במובן מסוים, זה היה קורס רענון להגדרת המסגרת של האלבום הזה. הצפייה באנתולוגיה הזכירה לי את הכיף שבלעשות אלבום. הביטלס לא לקחו דברים ברצינות, אז רציתי לנסות לחזור על זה קצת, לעשות קצת כיף ולא להזיע. זאת היתה הרוח של האלבום הזה. אתה חייב לצחוק, כי זה רק אלבום. אז הזמנתי כמה חברים ובני משפחה והיה לנו כיף לעשות את זה. אני מקווה שתשמעו את זה בשירים.” אז קדימה נעשה סדר. ב91 מתחיל מקרטני לעבוד על מה שיהיה האלבום Off The Ground. חלק מההקלטות מתבצעות באולפן הפרטי שלו בסאסקס וחלקן בהיט פאקטורי שבלונדון. ההקלטות לאלבום מסתיימות בסוף יוני 1992, אך ב 3 בספטמבר, נכנס מקרטני שוב לעוד יום הקלטות באולפנים בסאסקס על מנת להקליט עוד 2 שירים נוספים בעזרתו של ג’ורג’ מרטין. 2 השירים מוקלטים וממוקססים באותו היום. האחד שיר עידוד קטן שכתב ב 1970 למשפחתו בשם Great Day והשני Calico Skies נכתב בקיץ 91 כששהה עם משפחתו בחופשה בלונג איילנד בזמן שבצפון מזרח ארה”ב משתוללת סופת ההוריקן בוב. “ההוריקן בוב ניתק את אספקת החשמל, ישבנו לאור נרות, מבשלים על אש קטנה, פרימיטיבית מאוד, אבל אנחנו אוהבים את הפשטות הכפויה הזאת, לא יכולתי לנגן תקליטים, אז המצאתי כמה יצירות אקוסטיות. זו היתה אחת מהן. “ ביצוע של השיר מתוך הספיישל הטלוויזיוני In The World Tonight שצולם קרוב ליציאת האלבום. האלבום Off the Ground יוצא ב 2 בפברואר 93 ללא שני השירים הללו. עטיפת האלבום Off the Ground. בנובמבר 93, מוציא מקרטני את Paul is Live, אלבום בהופעה חיה, עם הכותרת בעלת הטריפל מינינג שאומרת כן אני עדיין כאן ופעיל למרות שנות השמונים הקשות, הוא צוחק ומגחך על השמועות ההן על מותו וכן גם מוציא אלבום הופעה לא רע על הדרך. בעטיפה הוא חוזר לביטלס עם הומאז’ ל Abbey Road המיתולוגי ושוב קורץ לרמזים ההם (28IF הופך ל 51IS), כשהוא מצולם בפוזה מעניינת עם חליפה מאוד דומה לזו בה הוא הופיע על עטיפת אבי רואד רק שהפעם הוא עם נעליו. הוא אוחז ברצועה אליה קשור ארו (arrow) בנה של מרת’ה כלבתו האהובה. בין לבין בסוף 93 הוא גם מספיק להשתתף באלבום הראשון של פרויקט האמביינט\טכנו\דאנס (מחק את המיותר), המשותף לו ולמפיק והמוזיקאי יות’ – The Fireman. האלבום שנקרא Strawberries Oceans Ships Forest, התחיל כשמקרטני מגייס את יות’ על מנת לעשות אלבום גרסאות רימיקס לאלבום Off the Ground משהו שהיה מקובל מאוד בשנות ה 90. שיתוף הפעולה מצא חן בעיניי מקרטני והשניים מחליטים לעבוד על חומרים חדשים ומשותפים במקום. קחו לכם 10 דקות ותקשיבו לקטע מתוך הפרויקט שנקרא Transpiritual Stomp. פול עם יות’ שותפו ל The Fireman מתוך הביקורת של המלודי מייקר הנחשב על האלבום: “פול מקרטני גילה את הדאנס והתוצאות הן מבריקות בצורה מדהימה. באמת, אנחנו חיים בעידן של ניסים. בהימנעות מהאופציה הקלה של יצירת אלבום רמיקסים, מקרטני ושותפו בחרו ללכת בדרכו של בריאן אינו, בדרך ניסיונית יותר”. לאחר מכן שוקע מקרטני בפרויקט האנתולוגיה שהתחיל ב 94 ומקדיש עצמו לכך. חברת EMI מבקשת בעדינות ממקרטני שלא יוציא חומר חדש כל עוד פרויקט האנתולוגיה באוויר. נזכיר שהחלק האחרון של האנתולוגיה יצא כאלבום ב 96. למעשה מקרטני מקבל זמן חופשי לכתוב ולחשוב על הדבר הבא שהוא רוצה לעשות. השירים התערמו להם בצד בזמן שרעיון לפרויקט ספציפי לא נראה באופק אך פול כמו פול מתחיל להקליט. למעשה האלבום העתידי לא הוקלט כמקשה אחת, הסשנים התפזרו להם על תקופות שונות ועם פרטנרים שונים כשהמשותף הוא שמקרטני לרוב מנגן כמעט על כל הכלים לרבות התופים. כמו שכבר הזכרתי, ההקלטות התחילו מיד לאחר סיום האלבום הקודם ב 1992 – כשהפרטנר הוא ג’ורג’ מרטין. הסשנים התחדשו לאחר סיום העבודה על פרויקט האנתולוגיה כבר בפברואר 1995 בארה”ב בעבודה על השיר Young Boy כשהפרטנר להקלטות הללו הוא סטיב מילר מלהקת Steve Miller Band שמנגן בגיטרות ובקולות – בהפקה אגב שותף אחד ג’ף אמריק שמו. מקרטני מגייס את מילר להמשך ההקלטות הפעם בסאסקס במאי 1995 כשהפעם מילר גם שותף להפקה. בנובמבר 95, הסשנים מתחדשים הפעם עם ג’ף ליין שעזר לביטלס להפיק את השירים החדשים עבור פרוייקט האנתולוגיה. ליין גוייס על ידי מקרטני לפרוייקט הזה גם כמפיק בחלק מהשירים וגם כנגן בכלים שונים. העבודה עם ג’ף ליין ממשיכה לתוך 1996 לפרקים ועד לסיום העבודה. בפברואר 1995 נפגשים מקרטני וסטיב מילר באולפן הפרטי של מילר שבאיידהו והם מתחילים לג’מג’ם יחד קאברים לשירים ישנים. פול עם סטיב מילר לבסוף ב22 בפברואר הם מתחילים לעבוד על השיר Young Boy כשג’ף אמריק על עמדת טכנאי הסאונד. דרכם של סטיב מילר ומקרטני הצטלבה כבר בעבר הרחוק ב 1969. באלבום Brave New World שהיה השלישי של Steve Miller Band, משתתף אחד פול ראמון שמו הלוא הוא פול מקרטני, כמתופף בשיר My Dark Hour. מקרטני תורם שם גם קולות, בס וגיטרות. ההקלטה מתבצעת כשרק שניהם באולפני אולימפיק בלונדון. באותו יום מר ונמהר ב 9 במאי 1969, נוטשים שאר הביטלס את האולפן בכעס ומשאירים את פול לבדו באמצע העבודה וזאת על רקע סירובו לחתום על מסמך שממנה את אלן קליין כמנהל הביטלס. מקרטני לא יבזבז זמן באולפן ריק וכשהוא נתקל בסטיב מילר שבא לעבוד על האלבום של להקתו, הם חוברים יחדיו לג’ם סשן שמסתיים ב My Dark Hour. מקרטני גם תורם קולות לשיר Celebration Song וכמחווה של רצון טוב מאשר למילר להשתמש בריף הגיטרה מתוך Lady Madonna בשיר Space Cowboy. בסשן בפברואר 95 הם מחליטים לעבוד באותה צורה בה עבדו שניהם על My Dark Hour, כשפול כמעט על כל הכלים כולל התופים. אחרי הפסקה קלה, הסשנים מתחדשים במאי 1995 כשמילר מקרטני וג’ף אמריק ממשיכים לעבוד הפעם בסאסקס שבאנגליה כשהם מסיימים את העבודה על Young Boy ועובדים על If You Wanna ו Used To Be Bad. בין לבין מוקלטים עוד שירים כמו Broomstick שיצא כביסייד של הסינגל Young Boy ועוד כמה שירים שלא שוחררו לבסוף. על Young Boy כתב מקרטני בחוברת שצורפה לאלבום: “הכשרון המתהווה של הגיטריסט הצעיר ג’יימס מקרטני עורר שאלות בן-אבא אודות ‘ימים מוקדמים’.” ועוד הוסיף: “השיר נכתב נגד השעון. כתבתי אותו בזמן שלקחתי את לינדה להכין ארוחת צהריים לכתבה בניו יורק טיימס. זה היה נהדר לחדש את חברות הסיקסטיז שלי עם סטיב מילר, העבודה עם סטיב שוב היתה כמו חזרה אל הרגל ישן…”. הנה דמו ביתי שהקליט פול. על If You Wanna כתב מקרטני: “רציתי לכתוב משהו שישקף את אמריקה, כאשר אתה נוהג על פני המדבר על הכביש הגדול עם האופק השטוח. אני אקח אותך לסיבוב בקדילק שלי …”. את Used To Be Bad כתבו יחד מקרטני ומילר והוא בעצם תולדה של ג’ם סשן ספונטני, כשמילר מעודד את פול לשיר ולנגן בסגנון “טקסס בלוז” והמילים פשוט נזרקות לאוויר תוך כדי הג’ם. השירה אגב מוקלטת בטייק אחד בלבד. כעבור חצי שנה, ב1 נובמבר 1995, מתחדשות העבודות על האלבום כשפול עובד על שיר בשם Somedays. “הקפצתי את לינדה לפגישת צילומים באחת מהמטלות שלה. ידעתי שיש לי בערך שעתיים, כשהיא סיימה היא שאלה ‘השתעממת? מה עשית?’, עניתי, ‘אה, כתבתי את השיר הזה. רוצה לשמוע ?” “לפעמים אני מביט, אני מביט בך בעיניים זוהרות. לפעמים אני לא, אני לא מאמין שאת שלי.” השיר הוקלט במהירות אך פול מרגיש שחסר לו משהו, כשהוא נתקל בג’ורג’ מרטין, הוא משמיע לו את השיר ומרטין מגיב: “אני רואה שלא איבדת את הטאצ’ שלך!”. ב 10 ביוני 1996 מתווספת תזמורת של 14 נגנים לשיר. באווירת האנתולוגיה, והמפגש עם חבריו הותיקים, מקרטני הופך נוסטלגי וחוזר במחשבותיו לשנות השישים העליזות. “במשך זמן מה יכולנו לשבת, לעשן מקטרת ולדון בכל המורכבויות הגדולות של החיים” כך נפתח האלבום בשיר הנוסטלגי The Song We Were Singing שנכתב בחופשה בג’ימייקה בינואר 1995 והיה למעשה הקטע הראשון עליו התחיל מקרטני לעבוד ב 6 בנובמבר 1995 יחד עם ג’ף ליין, אחד מ 8 קטעים עליהם יעבדו יחדיו. ג’ף ליין עם הביטלס בעבודה על האנתולוגיה שיר נוסף עליו החלו לעבוד ב 13 בנובמבר היה The World Tonight. “המילים בשיר היו כל מיני מחשבות שהיו לי. I go back so far, I’m in front of me, אין לי מושג מאיפה זה הגיע אבל אם הייתי כותב עם ג’ון הוא היה מעודד אותי להשאיר את השורה הזו…”. ב 21 לנובמבר מתחילים השניים לעבוד על Little Willow. “התכופפי, ערבה קטנה, הרוח עומדת לפגוע בך קשה וקרה הלילה. החיים, כפי שזה קורה, אף אחד לא מזהיר אותך. ערבה, החזיקי חזק…” השיר נכתב על מורין סטארקי, אשתו הראשונה של רינגו שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן ב 1994. “רציתי איכשהו להעביר כמה שאני חושב עליה. זה בשבילה ובשביל ילדיה. זה מה שהרגשתי, אני מקווה שזה עזר קצת “. בצירוף מקרים מצמרר, בסיום העבודה על השיר, מתבשרת לינדה מקרטני כי היא חולה בסרטן השד. בפברואר 1996 מתחדשות העבודות, והשניים מקליטים עוד 2 שירים עד לסוף החודש: האחד Souvenir שנכתב גם כן בחופשה בג’מייקה בינואר 95, שם הקליט מקרטני דמו לשיר. אפקט התקליט בקודה של השיר נוסף לאחר שנתקלו מקרטני וליין במחזיק מפתחות שהיה לאחד הטכנאים באולפן שהיו בו דוגמיות קול מובנות, מה שנתן את ההשראה לכך. השיר השני היה Flaming Pie, מה שיהפוך להיות שיר הנושא של האלבום. “ג’ון התבדח שהשם ביטלס בא לו בחלום בו הוא ראה איש על פאי לוהט, שהתקרב אליו ואמר ‘אתם הביטלס עם האות A’. חשבתי על מילים לשיר בזמן שרכבתי על סוסים על לינדה, משהו שיתחרז עם sky ונזכרתי בסיפור הזה.” פול רצה שהשיר יוקלט במהירות כמו שהביטלס הקליטו אז, ולכן הם הקציבו 4 שעות לעבודה על השיר. לאחר הפסקה של כ 4 חודשים, שוב מתחדשות העבודות והפעם חבר חדש ישן מצטרף – רינגו סטאר. העבודה מתחילה ב13 במאי 1996 עם Beautiful Night, הקטע המורכב ביותר באלבום. כמו רינגו, גם זהו שיר חדש ישן, למעשה השיר הוקלט במלואו ב 1986 עבור פרויקט שהגה מקרטני בשם Return to Pepperland ואמור היה להיות האלבום הבא של מקרטני אחרי Press to Play. האלבום נגנז ושיריו התפזרו כבי סיידים לאלבומים Flowers in the Dirt ו Flaming Pie. הנה לכם Beautiful Night מהאלבום הגנוז: וכך נכתב על השיר בחוברת האלבום: “העבודה על האנתולוגיה הניעה את פול להציע לרינגו לחדש את שיתוף הפעולה בניהם לאחר עשר שנים. “Beautiful Night” היה בן עשור בעצמו, והקלטה שנעשתה בניו-יורק היתה על המדף, ללא שימוש, מאז 1986. כשפול ליד הפסנתר ורינגו על התופים, השיר בא להם יחד בנוחות. אלמנט חדש התווסף כשפול הגביר את קצב השיר בסופו. לבסוף, ההקלטה הסתיימה על ידי סידור תזמורתי שנכתב על ידי ג’ורג ‘מרטין והתווסף באולפני אבי רואד”. או במילותיו של מקרטני עצמו: “גיליתי את השיר הישן הזה כשרינגו הגיע, שיניתי כמה מילים וזה היה ממש כמו בימים ההם, הבנתי שלא עשינו את זה מזמן, זה היה מאוד נוח. וזה עדיין היה שם “. יום אחרי העבודה על Beautiful Night ממשיכים השניים ב 14 במאי לעבוד באולפן ומבצעים ג’ם סשן כשרינגו על התופים פול בבס וג’ף ליין בגיטרה. התוצאה היא השיר הראשון עליו חתומים מקרטני-סטארקי בשם Really Love You, עוד תוצאה נחמדה ולא אפוייה מספיק מאותם סשנים הוא השיר Looking for you שהשתבץ כבי סייד בסינגל Beautiful Night. “לעשות את Beautiful Night עם רינגו לא היה מספיק. רציתי יותר כיף. היינו תקועים. הסיוט הגרוע ביותר של שחקן על הבמה זה כשהוא לא יודע מה הוא משחק – פשוט שרתי וניגנו ויכלנו ללכת לכל כיוון ולאלתר”. ב 16 בספטמבר 1996, נערך סשן לשיר חדש בשם Heaven On A Sunday. “הייתי בשיט בסירה קטנה. רק אני, המפרש והרוח. שלווה, כמו גן עדן ביום ראשון. קו הפתיחה הזה הוביל אותי דרך השיר”. פול וג’יימס בשיר מנגן לראשונה בחור צעיר בן 19 בשם ג’יימס מקרטני, בנו של פול, שזו היתה לו הפעם הראשונה אי פעם לנגן באלבום כלשהו. פול סיפר: “ניגנתי בכלים האקוסטים והשארתי לו את הקטע החשמלי המגניב…”. ב 14 בפברואר 1997, סשן ההקלטות האחרון נעשה כשמוקלטת תזמורת בת 38 נגנים עבור Beautiful Night בניצוחו של ג’ורג’ מרטין. בקטע הבא מסביר פול עלה הרעיון לסיים את האלבום דווקא עם Great Day הקטן והאקוסטי. “זה רק טבעי שאחרי לילה יפהפה יפציע יום נהדר…”. הסינגל הראשון מהאלבום היה Young Boy והשתחרר ב29 לאפריל 1997, לאחריו יצא האלבום לאור ב 5 למאי 1997. הקליפ עבור Young Boy עוד 2 סינגלים יצאו עבור האלבום ב 97: הסינגל השני The World Tonight כשאת הקליפ לשיר מפיקה בתו מרי ומביים חברה ובעלה לעתיד אליסטר דונלד. הסינגל השלישי הוא Beautiful Night על עטיפת האלבום מופיעה חלק מתמונה שצילמה לינדה, כשאת התמונה במלואה אפשר לראות על עטיפת הסינגל The World Tonight. האלבום התקבל בחיבוק חם ומגיע למקום 2 במצעד הבריטי. פחות משנה לאחר יציאת האלבום, ב 17 באפריל 1998, הלכה לינדה לעולמה.

ב 3 במאי 1964, מגיעים פול מקרטני וזוגתו ג’יין אשר מלווים על ידי הסטארקים לעתיד הלוא הם רינגו ואשתו לעתיד מורין לאיי הבתולה הבריטים לחופשה. רינגו סיפר: “היתה לנו סירת מנוע של מטר וחצי ששכרנו. היא באה יחד עם רב חובל ואשתו. זה לא היה מפואר, אבל שטנו וממש עשינו חיים. הייתי עם מורין, ופול היה עם ג’יין אשר. ג’יין לא יכלה ללכת בשמש ופול בעצמו נשרף בשמש יום אחד וצרח כל הלילה. חדרי השינה שלנו היו משני צדי המסדרון, ורק הווילונות הפרידו ביניהם, כך שאפשר היה לשמוע הכול.” לא ברור מה רינגו שמע בלילה, אך בסירת מנוע הוא התכוון ליאכטה בשם Happy Days בה טיילו 2 הזוגות. הנה כמה תמונות מאותו שייט. באחד הימים רכש פול גיטרה אקוסטית זולה וכותב עליה שיר בשם Things We Said Today. פול סיפר: “כתבתי את Things We Said Today על גיטרה אקוסטית. זה היה סוג של שיר נוסטלגי, מין נוסטלגיה עתידית, נזכור את הדברים שאמרנו היום מתישהו בעתיד. השיר שיגר את עצמו לעתיד ואז היה נוסטלגי לגבי היום – טריק נחמד. מין שיר מתוחכם וקטן. אח”כ הגיע כתב מה Daily Express ששמע שאנחנו שם. הוא אמר ,העורך שלי אמר שאני נשאר פה עד שאני מביא תמונה שלכם’ אז עמדנו כמו דוגמנים וחייכנו ובלב אמרתי ‘עוף מפה כבר’.” הכתבה שפורסמה בדיילי אקספרס את הגיטרה שרכש מקרטני בחופשה, מסר פול לפגי אשתו של רב החובל. 2 הזוגות בילו שם כשלושה וחצי שבועות של שכרון חושים וב 27 במאי הם המריאו חזרה ללונדון וזאת בדיוק יום לאחר חזרתם של הזוג המלכותי השני ג’ון וסינתיה יחד עם ג’ורג’ וחברתו החדשה פאטי שהיו יחדיו כ 3 שבועות בטאהיטי. (על כך כנראה בפוסט אחר). ג’ון וג’ורג’ ובנות זוגן בחופשה בטהיטי ב 2 ביוני נכנסים הביטלס לאולפן על מנת להשלים שירים עבור הצד השני של אלבומם השלישי שהיווה גם פסקול לסרטם הראשון. בתכנית העבודה לאותו היום היו 3 שירים: any time at all מיודענו things we said today ו when I get home. השיר שהיה השני בתור, הוקלט בקלות יחסית, תוך 3 טייקים. לאחר מכן הוכפלו הקולות של מקרטני במעברים כדי ליצור הרמוניה רחבה יותר. לנון ניגן גם על פסנתר בקטע בשיר אך היתה כוונה להוציא את הקטע מתוך המיקס, אך זה לא היה ניתן לביצוע מפני שצליל הפסנתר נקלט במיקרפון אחר במהלך ההקלטה לכן היה אפשר עדיין לשמוע את הפסנתר. תוכלו לשמוע זאת בתוצאה הסופית ממש דקה לאחר תחילת השיר. ב 10 ביולי 1964, יוצא האלבום השלישי של הביטלס A Hard Day’s Night וגם סינגל הנושא. השיר Things We Said Today משובץ בצידו השני של האלבום וכביסייד של הסינגל. מיותר לציין שגם האלבום וגם הסינגל העפילו לראש המצעד הבריטי. ב 14 ביולי הביטלס מבצעים לראשונה את השיר עבור ה BBC לתכנית Top Gear, גרסה שאפשר לשמוע גם באלבום Live At the BBC שיצא ב 94: הביטלס באולפני ה BBC ב 14 ביולי מקליטים עבור התכנית Top Gear כמה ימים אחרי, ב 17 ביולי, ביצוע שני עבור ה BBC, הפעם עבור התכנית From Us To You: והנה ביצוע של השיר מתוך הופעה שנערכה בארה”ב באינדיאנה ב 3 בספטמבר 64 את הפוסט נסגור ונאטום כמו שצריך עם גרסה שהקליט מקרטני לשיר ב 2005 עבור התכנית המופלאה Chaos And Creation At Abbey Road לכבוד אלבומו החדש אז Chaos and Creation in the Backyard – תכנית חובה למי שלא ראה ומי שכן חובה לרענן. השיר Things We Said Today לא שובץ בתכנית המקורית ונשאר על רצפת חדר העריכה. במהלך הביצוע פול מתבלבל, עוצר ומתרץ זאת בזה שהמילים שלפניו מוטעות – חביב ביותר. #DailyExpress #רינגוסטאר #AHardDaysNight #גוןלנון #גורגהריסון #פולמקרטני #BBC #פאטיבויד #whenIgethome #גייןאשר #anytimeatall #סינתיהלנון

היום נביא תרגום של מאמר בשם “היום בו פגשו הביטלס את אלביס” שהתפרסם על ידי פרנק מסטרופולו ב 2015 במגזין Ultimate Classic Rock. קריאה נעימה. 2 כוחות משמעותיים בעולם הרוק התנגשו בפעם הראשונה והיחידה ב 27 באוגוסט 1965 – וזאת כשהביטלס פגשו את אלביס פרסלי. הם ניסו ליזום הכרות לראשונה כבר במהלך 1964 במסע המפורסם לארה”ב, אך הכוכבים סוף סוף הסתדרו להם במהלך מסע ההופעות של הביטלס בחוף המערבי. מנהל הביטלס בריאן אפשטיין ומקבילו אצל פרסלי, הקולונל טום פארקר, ארגנו את האירוע שהתקיים באחוזה של אלביס בבל אייר. תמונות פפראצי מהפגישה האחוזה בבל איר בשנות ה 60 הכללים היו קפדניים. הביטלס היו מלווים על ידי קצין העיתונות של אפשטיין והביטלס טוני בארו, למלך הצטרפה אז החברה, ומאוחר יותר גם אשתו פריסילה בוליו, יחד עם פרקר וחברים רבים מה”מאפיה” של ממפיס, חברים שנסעו לכל מקום עם פרסלי. “די התרגשתי מכל זה, והיה לנו מזל, אלה היו ארבעתנו והיה לנו אחד את השני”, רינגו סטאר נזכר כחלק פרויקט האנתולוגיה. “כל הבחורים שלו היו סביבו, ואמרנו, ‘היי, אלביס’. הוא היה ביישן למדי, ואנחנו היינו גם קצת ביישנים, אבל חמשתנו זרמנו עם זה. הרגשתי שאני נרגש יותר לפגוש אותו מאשר הוא לפגוש אותי “. גם פול מקרטני וג’ון לנון הודו שהיו בלחץ. “הוא הכניס אותנו, והוא היה נהדר, ” אמר מקרטני באנתולוגיה. “זאת אומרת, זה היה אלביס, הוא פשוט נראה כמו אלביס, כולנו היינו מעריצים גדולים, זה היה הגיבור שלנו מהמעלה הראשונה”. לנון, בראיון מ 1975, אמר שהביטלס היו פשוט “מבועתים”. “הוא האליל שלנו, אני רק זוכר שישבתי שם והוא ניגן בבס. זה בעצם אלביס. הוא נראה נהדר אז, ללא משקל עודף עליו”. “הדברים הסתדרו לאט לאט”, סיפר חבר “מאפיית ממפיס”, ג’רי שילינג. “העניינים היו קצת מגושמים בהתחלה, בזמן שנעשו היכרויות, והיתה רגיעה כשכולם התיישבו יחדיו”. כך כתב שילינג בספרו Me and a Guy Named Elvis: My Lifelong Friendship with Elvis Presley. “אלביס שבר את הקרח באומרו לביטלס, ‘אם אתם הולכים רק לשבת ולהביט בי, אני הולך לישון’.אלביס והחבר’ה התחילו לצחוק, וברגע שהביטלס הבינו שהם מתמודדים עם מישהו שחולק את חוש ההומור שלהם, כולם הסתדרו נהדר “. פרסלי נשלף בסופו של דבר מתוך הבס פנדר שלו, והם החלו לנגן יחד כמה שירים אהובים – כולל “מוהיר סם” של צ’ארלי ריץ’. מקרטני התרשם. “זה היה דבר ענק בשבילי, זה שהוא התעניין בגיטרה בס”, אמר מקרטני. “אז אמרתי, ‘טוב, תן לי להראות לך דבר או שתיים, אלביס …’ פתאום הוא היה חבר.זו היתה שיחה נהדרת בשבילי. ממש יכלתי לשבת ולדבר על הבס ופשוט ישבנו ונהננו.הוא היה נהדר – פטפטן וידידותי וקצת ביישן. אבל זה היה הדימוי שלו. ציפינו לכך, קיווינו לכך”. טוני בארו אמר ל- BBC: “אלביס דאג שיביאו גיטרות ללנון, מקרטני וג’ורג’ האריסון”. הוא נזכר שמישהו הביא גם פסנתר. “אני לא זוכר את כל השירים שהם ניגנו, אבל אני זוכר שאחד מהם היה I Feel Fine, ואני זוכר שרינגו שלא היה לו כלי נגינה, נקש באצבעותיו על רהיטי העץ שהיו קרובים אליו”. אלביס קורא על חיפושיות הקצב לנון סיפר גם כן שהלהקה ניגנה ושרה עם אלביס פרסלי, אבל הביטלס האחרים טענו כי שיתוף הפעולה הזה פשוט לא קרה. “אף פעם לא ג’ימג’מתי עם אלביס,”‘ התעקש הריסון. הביטלס הוצגו לאחר מכן לאשתו לעתיד של פרסלי, אם כי זמנם המשותף היה קצר. “שיחקנו קצת בפול (ביליארד) עם כמה מחבורת האופנועים שלו, וב 10 בערך, פריסילה הובאה,” סיפר מקרטני. “זה היה כאילו להראות את הכבוד שיש לאנשי הקאנטרי והמערב לנשים שלהם , ‘הנה פריסילה’”.היא באה, ואני קיבלתי את הרושם של סוג של בובת ברבי – עם שמלת בד סגול משובצת וקשת משובצת בשערה עם המון איפור.כולנו אמרנו ‘שלום’ ואז זהו זה. ‘בחורים, להוריד ידיים, היא הולכת’ “, הוסיף מקרטני. “היא לא נשארה זמן רב. לא יכולתי להאשים אותו, אם כי לא חשבתי שאיש מאתנו יתחיל איתה, זה בהחלט לא היה בתכנית – בכל זאת אשתו של אלביס – זה לא מתקבל על הדעת! לא חשבנו שהיא היתה צריכה ללכת כל כך מהר.” חתונתם של אלביס ופרסילה במאי 67 הריסון, בנקודה זו, נמצא במקום אחר. “אני לא זוכר אפילו את פריסילה, “ הוא סיפר. “ביליתי את רוב הזמן בצד מנסה להבין אם לכנופיה היה משהו מעניין. אבל הם היו בעניין של וויסקי. הם לא היו באמת בקטע של עישון חשיש בדרום.” ארבע שעות אחרי שהביטלס הגיעו, קולנל פרקר סימן את סוף הערב על ידי הצגת אוסף של להיטים של אלביס פרסלי לכל אורח. “זה היה אחד המפגשים הגדולים של חיי, “אמר מקרטני. “אני חושב שהוא אהב אותנו. אני חושב ששלב זה, יכול להיות שהוא הרגיש קצת מאוים, אבל הוא לא אמר כלום. בהחלט לא הרגשנו שום יריבות. פגשתי אותו רק פעם אחת, ולאחר מכן אני חושב שההצלחה של הקריירה שלנו הלחיצה אותו, מה שמאוד העציב אותנו – רצינו להתקיים לצידו. הוא היה האליל הגדול ביותר שלנו, אבל הסגנון השתנה לטובתנו. אלה היו זמנים נהדרים. עדיין , גם אם לא נהנית מכל האירועים האלו כל כך, עדיין יכלת ללכת הביתה לליברפול ולומר, “אתם יודעים את מי פגשתי?”. עד כאן התרגום. לסיום, לקטנו עבורכם קאברים שהביטלס עשו לשירים ידועים שאלביס הקליט. ידועים עד כדי כך שנדמה לפעמים שהוא עצמו כתב אותם. That’s All Right (Mama) I Got a Woman I’m Gonna Sit Right Down And Cry Over You I Forgot To Remember To Forget מצידו השני של המתרס, אלביס עם שירים של הביטלס. Hey Jude Yesterday Something Lady Madonna Get Back

ב 28 באפריל 1964, הביטלס מגיעים לאולפני הטלוויזיה אשר בוומבלי פארק שבלונדון, על מנת להשתתף בספיישל בן כשעה בשם Around The Beatles. הרעיון היה להעלות קטע קצר מתוך “חלום ליל קיץ” של שייקספיר, כשהביטלס משחקים בדמויות הראשיות. הקטע מתוך המחזה של שייקספיר מ 1590 שיחזר את הסיפור “פירמוס ותיסבי” מתוך המיתולוגיה היוונית, שעוסק כמו ברומיאו וג’ולייט של שייקספיר עצמו, בנושא של אהבה אסורה. פירמוס ותיסבי לא נועדו להיות יחד, והוריהם מתנגדים לקשר בניהם, לכן הם נאלצים לברוח יחדיו. הם קובעים להיפגש ליד בית הקברות. בדרכה לשם תיסבי מאבדת את הצעיף שלה ואריה שמוצא אותו קורע אותו לגזרים. פירמוס שמגיע אחר כך, מוצא את הצעיף ומסיק שתיסבי נטרפה. הוא נופל על חרבו ומתאבד, תיסבי שמוצאת אותו זמן קצר אחר כך מתאבדת גם היא. ג’ון גילם את התפקיד של תיסבי הנחושה, פול בתפקיד פירמוס, ג’ורג’ בתפקיד מונשיין ורינגו בתפקיד האריה. הנה כמה תמונות מתוך המופע והחזרות שנערכו. הספיישל הטלוויזיוני הזה נפתח בתרועת חצוצרות והנפת דגל עליו שם הספיישל שאותו מעלה רינגו על התורן. מיד לאחר מכן הוא מתפנה לירות בתותח, וכשהוא מנסה להסתלק מהמקום הוא נתקל בעדרי מעריצים ששרים את השיר הבא: We love you, Beatles Oh, yes, we do We love you, Beatles And we’ll be true When you’re not near to us We’re blue Oh, Beatles, we love you (Yeah, yeah, yeah, yeah) למעשה השיר הזה יצא גם כסינגל על ידי להקת בנות בשם The Carefrees ב 1964 בשם We Love You Beatles. השיר היה גרסה שלהם לשיר We Love You Conrad מתוך המחזה והסרט Bye Bye Birdie. לסינגל של The Carefrees על הביטלס תוכלו להאזין כאן לאחר ההקדמה הזו, מתחיל קטע המחזה שאורך כ 10 דקות. את הקטע מתחילת התכנית ועד לסוף המחזה תוכלו לראות כאן: חלקו השני של ספיישל הטלוויזיה מעניין לא פחות. הקונספט הוא אמנים שונים מבצעים שירים שונים כשבסוף עולים הביטלס עם מיני הופעה משלהם. אילו אמנים הופיעו בחלקו השני של הספיישל? למשל מיילי עם My Boy Lollipop לונג ג’ון בולדרי עם Got My Mojo Working כשהביטלס מציגים אותו ומלווים אותו בשירה מהמרפסת. סילה בלאק מוצגת על ידי החבר האמריקאי של הביטלס מורי דה קיי (Murray the K) שמוצג בעצמו על ידי רינגו סטאר. סילה מבצעת 3 שירים ואז מתחיל החלק השלישי והאחרון של הספיישל בו עולים הביטלס להופיע. זה סדר השירים: Twist and Shout Roll Over Beethoven I Wanna Be Your Man Long Tall Sally מחרוזת של השירים הבאים Love Me Do / Please Please Me / From Me to You / She Loves You / I Want to Hold Your Hand ואז מבוצע גם Can’t Buy Me Love את השיר האחרון מציג לנון: “תודה רבה, אלוהים יברך אתכם, יש לכם פנים ברי מזל – הסוף!” זו לא הפעם הראשונה שלנון משתמש במשפט הזה. 5 ימים לפני כן ג’ון עזב את הצילומים של A Hard Day’s Night על מנת להשתתף בארוחת צהריים ספרותית שנערכה לכבודו במלון דורצ’סטר, בלונדון. הוא סיפר: “הייתה שם ארוחת צהריים שאליה הוזמנתי ולא יכולתי לחשוב על שום דבר לומר – פחדתי מאוד” מארחי האירוע היו חנות הספרים הגדולה פוייליס עם השתתפות של אורחים נכבדים כמו הקומיקאי ארתור אסקי, הבדרן הארי סקומב הזמרת הלן שפירו והמנצח יהודי מנוחין. גם מנהל הביטלס, בריאן אפשטיין, נכח. אף על פי שארוחת הצהריים התקיימה על מנת לחגוג את הוצאתו לאור של ספרו הראשון של לנון, הוא לא הבין שמצפים ממנו לשאת נאום. בריאן אפשטיין סיפר: “ג’ון היה אורח הכבוד בארוחת צהריים של פויליס כדי לציין את הצלחת ספרו. הוא לא נשא שום נאום. ג’ון עמד, החזיק את המיקרופון ואמר, ‘תודה רבה לכם, יש לך פרצוף בר מזל’. ג’ון התנהג כמו ביטל. הוא לא היה מוכן לעשות משהו שלא טבעי לו.” ליתר דיוק מה שאמר ג’ון במבוכה: “אה, תודה רבה לכם, ואלוהים יברך אתכם.” לאחר שישב פנה אל האיש שישב לשמאלו ואמר: “יש לך פרצוף בר מזל”. אפשר לראות את הקטע כאן: ג’ון פשוט שיחזר את ה”פאשלה” שלו בספיישל Around The Beatles וזאת על מנת להציג את הקאבר ל Shout של ה The Isley Brothers מ 1959 שהביטלס עמדו לבצע. הנה גרסתם של The Isely Brothers הביטלס בגרסה נפלאה לשיר, מעבירים את זכות השירה בין ארבעתם. נשמע שהם בהחלט משתעשעים ונהנים עם השיר, דרכו כל אחד מקבל רגע תחת הזרקור. השירים אותם ביצעו הביטלס בספיישל All Around the Beatles לא ביצעו בהופעה חיה אלא הוקלטו בבעוד מועד ב 19 באפריל. באותו יום הם התכנסו באולפני IBC בלונדון יחד עם האמנים האחרים שביצעו שירים עבור הספיישל והקליטו את כל הקטעים עבורו. הספיישל שודר בבריטניה ב 6 במאי 1964. הספיישל המלא להנאתכם:

השיר Ding Dong, Ding Dong טען הריסון, נכתב אי שם בנובמבר 1973 תוך 3 דקות בלבד. אני באופן אישי חושב שעוד דקה היתה מיטיבה עם השיר אבל היי זה רק אני. “המילים של השיר נלקחו מהקיר של הבית בפרייר פארק, זה ציטוט של אלפרד לורד טניסון. גם המידל אייט היו רשומים על הקיר שעל בית הגן, אבל הפעם אין לי מושג מה המקור. אולי סיר פרנק יודע..?” למי בעצם ג’ורג’ vתכוון ? אלפרד לורד טניסון היה משורר אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית (לערך 1830-1901). אלפרד לורד טניסון הקטע אליו התייחס ג’ורג’ בחלקו הראשון של השיר, נלקח מתוך מקבץ שירי אבל שכתב לורד טניסון שנקרא In Memoriam A.H.H. המקבץ הזה נכתב לזכר חברו ארתור הנרי האלאם שמת בגיל 22 בוינה מדימום מוחי ופורסם ב 1850. כשקראתי את הסיפור הרגשתי מעט קווי דמיון לסיפור של ג’ון וסטיוארט סטטקליף, אולי גם ג’ורג’ הרגיש כך ? כך נכתב על קיר ביתו של ג’ורג’: Ring out the old, ring in the new Ring, happy bells, across the snow The year is going, let him go Ring out the false, ring in the true הציטוט השני שהיה כתוב על קיר בית הגן היה: Yesterday – today – was tomorrow Tomorrow – today – will be yesterday “זה השיר המהיר ביותר שכתבתי אי פעם. לקח לי שלוש דקות, אבל זה לקח לי ארבע שנים של התבוננות במה שנכתב על הקיר בבית שלי. השיר הזה התחמק ממני במשך ארבע שנים.” ג’ורג’ מיד ניגש למלאכת ההקלטה של השיר באולפן הביתי שלו, והעמיד במהירות גרסה שכוללת את ג’ורג’ עצמו בגיטרה אקוסטית, גארי ווייט בפסנתר, קלאוס פורמן בבס רינגו סטאר וג’ים קלטנר בתופים. התכנון היה לתת לשיר טיפול נוסח פיל ספקטור עם המון סאונד, אבל מה שקרה ברקע באותה תקופה השפיע גם הוא על הכיוון של השיר. למשל הגלאם רוק של סלייד בשיר הכריסמס שלהם Merry Christmas Everybody. או Wizzard עם I Wish It Could Be Christmas Everyday שגם כן השתמשו בתופים כפולים וסקסופון בסוף 1973 יחסיהם של ג’ורג’ ופאטי היו גרועים מאי פעם. שניהם ניהלו רומנים מהצד. השמועה אומרת שבתקופה זו התוודה ג’ורג’ על אהבתו למורין סטארקי אשתו של רינגו. במסיבת סוף שנה ג’ורג’ אומר לפאטי: “בואי נשים לזה סוף ונתגרש השנה..” 1974 היתה גם היא שנה לא פשוטה עבור הריסון. הוא ופאטי אכן נפרדים מה שמשפיע עליו מאוד נפשית. ג’ורג’ באותם ימים מנסה להקים לייבל תקליטים סטייל אפל רקורדס על מנת להוציא תקליטים עבור פרוייקטים שהוא מפיק כמו למשל Shankar Family & Friends של ראבי שנקר. בחיפוש אחרי מפיץ ללייבל החדש שלו שיקרא Dark Horse, הוא שולח את המיקס שעשה לכמה חברות, בניהם ל Asylum Records של דיוויד גפן (לימים הקים את גפן רקורדס) עם מכתב מצורף שמסביר למה הוא זכאי ללהיט משל עצמו וכמה השיר יהיה מוצלח. וזה מה שקיבל גפן: הריסון טס להודו כדי להיפגש עם שנקר לגבי הפרויקט וקובע איתו מסע הופעות גדול לסוף 1974 שייערך בצפון אמריקה. ההקלטות לאלבום Dark Horse נמשכות יחד עם מצבו הנפשי והגופני הירוד של ג’ורג’. קולו של ג’ורג’ לא במיטבו ומי שיקשיב לשירי Dark Horse יבחין זאת בקלות, למשל בשיר הנושא. במאי 1974 מוקם סוף סוף הלייבל המיוחל של ג’ורג’ Dark Horse ומגוייסת אליו גם מזכירה, אוליביה אחת שמוצאת חן מאוד בעיניי ג’ורג’. סמל הלייבל Dark Horse – הסוס בעל שבעת הראשים – מתוך המתולוגיה ההודית. יחד עם העבודה על האלבום, ממשיך ג’ורג’ לעבוד ולהוסיף כלים ל Ding Dong, Ding Dong. הסגנון של פיל ספקטור ממשיך להנחות אותו וההשפעה של אלבום הכריסטמס שהפיק ספקטור ב 1963 בשם A Christmas Gift for You, בולטת עם תוספות צילצולי הפעמונים וקולות המקהלה. ג’ורג’ מוסיף גיטרת סלייד שמלווה את השיר מתחילתו, עוד סקסופנים ועוד גיטרות וכלי הקשה. העבודה על האלבום מסתיימת רק באוקטובר 1974 והסינגל היה מוכן ליציאה ב 6 בדצמבר, קצת מאוחר במונחים של סינגלים לכריסטמס וזו אולי אחת הסיבות שהוא נוחת רק במקום ה 38 במצעד הבריטי. בצידו השני של הסינגל שיר שאולי משקף את הלך רוחו באותה עת – I Don’t Care Anymore. הסינגל החדש זכה לפתוח גם את צידו השני של האלבום Dark Horse שיצא ב 9 בדצמבר 1974. קטע וידאו מצולם עבור Ding Dong, Ding Dong בו הריסון חוזר לימי הביטלס עם חליפה אפורה וגיטרת ריקנבקר בה השתמש בתחילת 1964, כמו כן החליפה של סרג’נט פפר נשלפת לה מהבויידם – איתה הוא הופיע בפעם האחרונה בקליפ ל Hello Goodbye של הביטלס בנובמבר 1967. ב 2 בנובמבר 1974, יצא הריסון למסע ההופעות המתוכנן לחודשיים, במהלכו הוא מאבד את הקול כמה פעמים ומסיים אותו מותש ובמצב גופני ירוד מאוד ומכור לקוקאין. מסע ההופעות הזה גרם לג’ורג’ שלא לצאת להופעות יותר עד 1991 בה הוא יצא לסיבוב קטן של הופעות ביפן. לסיום, קטע קטן מתוך הסרט של סקורסזה על הריסון, שמדבר על מסע ההופעות הזה ועל תקופה שג’ורג’ בטח ירצה לשכוח.

אני מתרגש מאוד להתחיל את החלק השני של הסדרה 'מריבולבר לפפר' בפודקאסט ביטלמניקס. זה לא סוד שאני חושב שהאלבום הזה, 'להקת הלבבות הבודדים של הסמל פפר' הוא האלבום המושלם של הביטלס. אלבום שמביא את הביטלס בדיוק באמצע ובשיא כוחם האומנותי. הם עדיין רוצים להיות יחד, רק בפורמט אחר, הם אחרי הגילויים האולפנים של האלבום ריבולבר והכי חשוב אצל הביטלס, הסביבה המוסיקלית סביבם מבעבעת אומנותית. אחרי הפיאסקו של סיבוב ההופעות בארה"ב, זה היה ברור לכולם שהביטלס לא עומדים להמשיך בפומרט הישן. כדי להבין איך להמשיך הלאה, כל אחד מהם לקח פסק זמן מהלהקה לעיסוקיו וחשב על עתידו האישי ועל עתיד הלהקה. ג'ון ציוות את עצמו לצילומי הסרט של ריצ'ארד לסטר, פול המשיך לחקור אומנות ומוסיקה ולקח על עצמו את הפרויקט הראשון שאיתגר אותו עבור פסקול של סרט ויצא לטייל גם הוא, ג'ורג' המריא להודו בתאווה למצוא תשובות ורינגו גם הוא הגשים חלום ישן. המכנה המשותף בין ג'ון, פול וג'ורג' היא אותה ההסוואה שהם נדרשו אליה. כדי להצליח לשרוד בעולם כ'נון ביטלס' הם היו חייבים להסוות את עצמם ולהכנס לדמות של 'לא ביטל'. כשהם יחזרו בחודש נובמבר 1966, המסקנה תהיה שגם את הלהקה עצמה צריך להסוות. בריאן אפשטיין לעומת זאת לא לקח פסק זמן מהביטלס. הביטלס רדפו אותו במחשבות והוא לא הבין איך הוא ממשיך הלאה. כבר בפרק הזה, זה הגיע לפסים טראגים מאוד שיבשרו את הטרגדיה שתקרה בשנה הבאה. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי! אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק כאן בפוסט הזה. האזנה נעימה!

יום הולדת 81 שמח לפול מקרטני! בשנה שעברה חגגתי לו 80 עגול עם פרק מיוחד בביטלמניקס - הבלוג והפודקאסט, שהביא את 'מקרטני האחר', הנסיוני, התעוזתן והמנוגד לאותו מקרטני שאנחנו כל כך מכירים ואוהבים. אם לא האזנתם עדיין, אני ממליץ לכם לעשות את המסע עם 'מקרטני האחר' לאורך שנות הקריירה הארוכות שלו. לפרק תוכלו להאזין כאן. אגב זה הפרק הכי מואזן בפודקאסט. אתם כנראה אוהבים את מקרטני. היום, לכבוד הולדתו ה 81, החלטתי להביא קטע מתוך הביוגרפיה החמודה שכתב פיליפ נורמן על מקרטני. הקטע שבחרתי מתכתב עם החדשות האחרונות שהצהיר עליהן מקרטני על ההשלמה של העבודה על מה שיהיה ה'סינגל האחרון' של הביטלס – Now and Then. בשלהי 1993, פול, ג'ורג' ורינגו הסכימו להקליט מוסיקה חדשה שתצורף לאאוטייקים והקטעים הנדירים בסדרת הדיסקים שעמדה להשתחרר. היה ברור ש'תרגיל' שכזה יהיה חסר טעם אם הוא לא יכלול את ג'ון. הרצון הטוב של יוקו עמד עכשיו למבחן. ב 5 השנים בהן ג'ון 'פרש' ממוסיקה בין 1975 ל 1980, הוא המשיך לכתוב שירים במעין שגרה מעייפת ותחרותית עם פול שבה כלום לא יכל להעצר. בבניין הדקוטה, ישבה האלמנה יוקו ועברה על מצבור הדמואים הביתיים, כאלה שהיו מוכרים למעריצים אדוקים דרך בוטלגים אבל רובם תוייגו כקטעים לא מוכרים. בערב השנה החדשה 1994, פול יצר קשר עם יוקו כדי לומר לה שיחד עם ג'ורג' ורינגו הם חשבו לעשות קטע קטן עבור האנתולוגיה, אבל 'תפסו רגליים קרות' לאור העובדה שמדובר רק בשלושת רבעי ביטלס. הוא שאל האם היא תשקול למסור להם משהו של ג'ון שהם יוכלו לעבוד איתו? ניל אספינל שאותו יוקו העריכה מאוד, גם הוא כבר ביקש זאת ממנה. יוקו חשבה ונזכרה שג'ון דחה כל רעיון למופע איחוד של הביטלס כשהעולם כל כך רצה אחד כזה. הוא נהג לומר שהם יהיו ארבעה 'זקנים' חלודים על הבמה. יוקו ספרה: “החלטתי שזו תהיה טעות לעמוד בדרכו' הביטלס היו הלהקה של ג'ון. הוא היה מנהיג הלהקה וזה שהטביע את שמם. היה לי את המוניטין של מי שפרקה את הביטלס. עכשיו הייתי בעמדה של מי שיכולה לאחד אותם. מעין סיטואציה שניתנה לי על ידי הגורל". ב 19 בינואר 1994, פול עלה על הבמה של 'היכל התהילה של הרוקנרול' בטקס שהכניס לשם את ג'ון. פול הקריא מכתב שהוא כתב לג'ון. המכתב המרגש הסתיים במילים המרגשות: “ההנאה עבורי לאחר כל דרך החתחתים העיסקיים שעברנו, היתה שחזרנו להיות יחד באופן פעיל ושוב תקשרנו. ההנאה היתה בכך שאמרת לי שאתה אופה לחם עכשיו ועל איך אתה משחק עם התינוק שון. זה היה נפלא עבורי, כי זה נתן לי משהו להאחז בו. עכשיו שנים אחר כך, התכנסנו כאן כדי להודות לך על כל מה שאתה אומר עבורנו. המכתב הזה מגיע באהבה ממני החבר שלך פול". לאחר מכן יוקו שהיתה מרוגשת מאוד מהמחווה הזו של פול, העניקה לו קלטות ובהן 4 שירים של ג'ון ונתנה את ברכתה לביטלס להקליט עליהם את קולותיהם ואת הכלים שלהם. האיחוד שלו חיכו מליונים כמעט רבע מאה, קרה סוף סוף. התקשורת הבריטית קראה להם ה'ת'ריטלז' – שלושת הביטלס. הדיווחים אמרו שהם קיבלו 20 מליון פאונד כל אחד עבור הופעה חיה אחת עם ג'וליאן לנון שיחליף את אביו. אחרים דיווחו שהם עומדים להופיע בפסטיבלים וודסטוק ובאייל אוף ווייט. השיר היה קצר מדי ופול וג'ורג' סיפקו קטעי מידל אייט שכל אחד מהם ישיר בתורו. למרות העצבנות של ג'ורג', הם סיימו כשהם כותבים יחד. עבודות האוברדאבים נעשו באולפני הוג מיל של מקרטני. זו היתה הפעם הראשונה בה שלושתם ניגנו יחד מאז ינואר 1970. עדיין פול ניסה למנוע התערבות של יוקו בעבודה. “אמרתי לה: 'אל תחילי עלינו יותר מדי תנאים. זה גם ככה קשה לעשות את זה מבחינה רוחנית. אנחנו לא יודעים. אולי נשנא אחד את השני עוד שעתיים'. יוקו לא התערבה ואפילו לא הגיע לסשני ההקלטה. לשיר יחד עם קולו של ג'ון היתה חוויה מפחידה עבור פול ועבור כולם. “דמיינתי תרחיש קטן. הוא יצא לחופשה, התקשר ואמר שנסיים את הטראק שלו". חלק מהמתח שהיה בסשנים לאלבום Let it Be שוב צף ועלה. פול חשב ש Free as a Bird צריך להיות קטע גדול עם תזמורת, אבל ג'ורג' רצה את הסטיל גיטאר שלו כמו ב My Sweet Lord. אחרי שפול שמע את הריף שניגן ג'ורג' הוא ויתר ולא הציע שום דבר לשיפור. בסופו של דבר רק בפברואר 1995 הם חזרו לעבוד על הקטע השלישי, Real Love. קטע שג'ון הקליט לו דמו ב 1979 ב 6 גרסאות שונות שנקראו גם Real Life. פול ניגן בהקלטה על הקונטרה בס של ביל בלאק שלינדה רכשה עבורו בנאשוויל. שון שאיבד את אביו בגיל 5, היה נרגש לראות באולפן של פול אוסף של כלים היסטורים, כמו למשל את הצ'מבלו שנעשה בו שימוש ב Because. כשפול הזמין את שון לנגן עליו, הוא לא הפסיק במשך שעות. יום הולדת שמח לפול, בריאות ועוד המון מוסיקה מעולה שתרגש את כולנו!

עבור השיר האחרון שלנו אני רוצה לבקש את עזרתכם. האנשים במושבים הזולים יותר ימחאו כפיים. וכל השאר תשקשקו בתכשיטים שלכם. היינו רוצים לשיר שיר בשם Twist and Shout. כך לנון האמיץ לפני ביצוע השיר Twist and Shout במופע המלכותי ב 4 לנובמבר 1963. על השיר סיפרנו בפרק מיוחד בסדרת הפודקאסט שלנו “ביטלמניקס מדברים ביטלס” שנקרא: “לרקוד את הטוויסט בדרך אל הכסף”. השיר שנקרא במקור Shake It Up, Baby נכתב על ידי פיל מדלי וברט ראסל שני כותבים אמריקאים שהיה זה שיתוף הפעולה הראשון שלהם כשעבדו בחברת ‘בריל בילדינג’ , שהיה אגב בניין אמיתי במנהטן שבניו יורק, שריכז כמה חברות שסיפקו כותבי שירים ושרותי הפקה. הבריל בילדינג במנהטן המושג “בריל בילדינג” השתרש והפך לכינוי עבור התעשייה הזו. ברט ראסל ששהה כמה שנים בקובה, חזר והשתלב בחברת ‘בריל בילדינג’ שכזו. ברט ראסל – האדריכל מאחורי Twist and Shout השפעת המוזיקה הלטינית ששמע בקובה, חילחלה לתוך Twist and Shout שכתב יחד עם פיל מדלי, תוך שימוש בריקוד הטוויסט שהיה פופלרי באותם ימים שהיה קשור קשר ישיר למוזיקת הרוקנ’רול שהחלה לפרוח גם בזכות כותבי ה”בריל בילדינג”. צ’אבי צ’קר בנה על הריקוד הזה קריירה שלמה והוציא כמה שירים מוכרים בניהם הסינגל The Twist שיצא ב 1960. בקטע הבא אפשר גם לראות ולהתרשם מהריקוד, לקום מהכיסא ולהתחיל לרקוד. שנה אחר כך הוציא צ’אבי צ’קר את Let’s Twist Again שהיה להיט: נחזור ל Twist and Shout, הראשונים להקליט גירסה לשיר היו ה Top Notes. השיר היה בי סייד לסינגל שנקרא (Always Late (Why Lead Me On שיצא ב 1961. זוהי גרסתם: כמו שאפשר לשמוע, גרסתם של הביטלס שונה לגמרי מה Top Notes ולא נראה שהבי סייד הזה משך את אותם לשיר. היתה זו גירסה אחרת לשיר שהדליקה את הביטלס וגרמה להם להוסיף את השיר לרפרטואר ההופעות שלהם. ברט ראסל שכנראה חשב שיש לשיר פוטנציאל יותר גבוהה מסתם בי סייד זניח, נותן את השיר ל Isley Brothers, להקת בלוז/סול מתחילה שהגיעה מסינסנטי. הוא מתנה זאת בכך שהוא בעצמו יפיק את השיר.הוא מהמר נכון והשיר מגיע למקום 17 במצעד הבילבורד וסולל את ההצלחה גם ל Isley Brothers. הנה ה Isley Brothers עם Twist and Shout: בצדו השני של האוקיינוס, בעיר נמל לא אטרקטיבית במיוחד, שומעים את השיר הביטלס. הם מייצרים גירסת רוקנ’רול מהירה יותר עבור השיר ומתחילים לבצע אותו בהופעות. כך נשמעים הביטלס ב 1962, במועדון הסטאר קלאב שבהמבורג בהופעה: ב 27 לנובמבר 1962, יום לאחר הקלטת הסינגל השני שלהם, Please Please Me, הביטלס יחד עם רינגו שנמצא כבר 9 שבועות יחד עם הלהקה, משתתפים לראשונה בשידור של ה BBC בלונדון, בתכנית The Talent Spot. בתכנית הם מבצעים 3 שירים: Love Me DO, PS I Love You ואת Twist and Shout. תוכלו לשמוע את הראיון שהם נתנו לתכנית ולמעשה זהו ראיון הרדיו הראשון שהם נותנים בהרכב הנוכחי. ב 11 לפברואר 1963, יום גורלי בחייהם, הם נכנסים להקליט את אלבומם הראשון באולפני אבי רואד. השיר היה פופולרי מאוד בהופעות שלהם ולא היה צ’אנס שלא ייכנס לאלבום הבכורה. ג’ורג’ מרטין סיפר: “ידעתי ש Twist and Shout היה קשה לשירה, ואמרתי, ‘אנחנו לא הולכים להקליט את זה עד סוף היום, כי אם נקליט אותו מוקדם, לא ישאר לך קול’. אז זה היה הדבר האחרון שעשינו באותו לילה. עשינו 2 טייקים, ואחרי זה לא היה לג’ון שום קול בכלל. זה היה מספיק טוב בשביל התקליט, והוא היה צריך את הצליל הזה. אני לא יודע איך הם עשו את זה. הקלטנו כל היום…”. נורמן סמית’, טכנאי האולפן סיפר: “בשלב הזה של ההקלטות הגרונות שלהם היו עייפים וכואבים – זה היה 12 שעות מאז שהתחלנו לעבוד. ג’ון, בפרט, היה גמור לגמרי.הוא מצץ כמה כדורים נגד כאבי גרון, גרגר חלב, חם והמשכנו.” ג’ון מוריד את החולצה ומתחילים להקליט.הטייק הראשון שחשוב לזכור שמוקלט כמו שהביטלס מבצעים את השיר בהופעה חיה, ללא שום תוספות, עבר בשלום והיה מושלם. ג’ורג’ מרטין, המבוגר האחראי מתעקש על עוד טייק אחד שיהיה רק למקרה. ג’ון כבר לא מחזיק מעמד והקול שלו קורס ומפסיקים את ההקלטה. ג’ון סיפר: “השיר האחרון כמעט הרג אותי. קולי לא היה זהה במשך זמן רב לאחר מכן; בכל פעם שבלעתי זה היה כמו נייר זכוכית. תמיד התביישתי בזה, כי יכולתי לשיר את זה יותר טוב מזה; אבל עכשיו זה לא מטריד אותי. אני רק בחור מטורף שעשה כמיטב יכולתו.” ג’ון רוברטסון שכתב סדרה מעולה של ספרונים בשם The Complete Guide to the Music of…. על דיסקוגרפיות שלמות של אמנים’ כתב על Twist and Shout משפט מקסים: “לנון פשוט קרע את הקול שלו עבור הרוקנ’רול…” השיר כאמור יוצר באלבום הבכורה של הביטלס וממוקם כשיר שסוגר את האלבום. האלבום Please Please Me יצא בבריטניה ב 22 במרץ 1963. השיר היה הרוקר החזק של הביטלס לאותה תקופה. הביטלס ניסו לשחזר את ההצלחה באלבום השני עם Money באותה צורה (רוקר של לנון שנותן את הנשמה וסוגר את האלבום), אך Twist and Shout הוא זה שמייצג את יריית הפתיחה לביטלמניה ואולי בכלל לפלישת הרוק הבריטי. תוכלו להאזין לפרק בפודקאסט שמביא את סיפורם של 2 השירים בעלי המכנה המשותף. שנה אחר כך ינסה גם מקרטני ‘לקרוע’ את הקול כמו ליטל ריצ’ארד ב Long Tall Sally שיוקלט באותה הדרך. טייק אחד ללא כל תוספות. מאז Twist and Shout ליווה את קריירת ההופעות של הביטלס לאורך כל ציוני הדרך החשובים שלה: ההופעה המלכותית מול המלכה ב 4 לנובמבר 63, ההופעה אצל אד סאליבן בפברואר 64 ופתח את ההופעה באצטדיון שיי בניו יורק ב 15 באוגוסט 65. הוא בוצע כ 9 פעמים בסה”כ בתכניות הרדיו של ה BBC. לסיום קריצה לימינו אנו, ב 2015 מבצעת לטיטה ג’ורג’ את השיר ב The Voice הבריטי.

ב 23 באוגוסט 1963, יום יציאת הסינגל She Loves You, הביטלס עורכים ראיון עבור הרדיו השבדי שבלונדון. המנחה קלאוס בארלינג, עיתונאי ומפיק שבדי מראיין אותם אחרי הופעה בבורמאות’ האמפשייר. קלאוס: ומשמאלי, ישנו בחור שנשמע כמו מה…? רינגו: רינגו…זה אני…אתה מכיר אותי…(עושה קולות של תופים). קלאוס: אלו אמורים להיות התופים. רינגו: כן…נו טוב… המנחה: ואחר כך יש לנו את… ג’ורג’: ג’ורג’ הריסון קלאוס: מנגן על… ג’ורג’: גיטרה קלאוס: גיטרה סולו ? ג’ורג’: כן (עושה חיקוי של גיטרה) קלאוס: והבא בתור יש לנו את… ג’ון: (חיקוי של גיטרה), ג’ון. רינגו: לנון ג’ון: רית’מוס… קלאוס: ומימיני… פול: (חיקוי קולות של בס) פול מקרטני. קלאוס: כולכם מליברפול ידועים כ… פול וג’ון: הביטלס. קלאוס: כן, יש לכם כמה להיטים בשבדיה, חשבתם להגיע לשבדיה ? רינגו: היינו רוצים, אבל אנחנו ממש עמוסים בתקופה הזו, אני לא חושב שנגיע לשם מתישהו בשנה הבאה אם בכלל. פול: למעשה אנחנו רוצים להגיע כי שמענו על הבנות בשבדיה… קלאוס: זה פול והוא אמור להיות הילד המתוק במשפחה הזו לא ? פול: אוי שתוק. ג’ון: אבא שלו היה חטיף מארס. את הראיון המלא תוכלו לשמוע כאן: בריאן אפשטיין שומע ומבין את הפוטנציאל של האהדה ההולכת וגוברת בשבדיה. הוא ממהר לקבוע מיני טור של 7 הופעות בשבדיה של 8 ימים.למעשה זה יהיה הטור הראשון של הלהקה מחוץ לגבולות בריטניה, להוציא את ההופעות בהמבורג. החשיבות של הטור הזה הוא שניתן לראות בו את ניצני הביטלמניה.בפעם הראשונה התופעות יתגלו מחוץ לגבולות בריטניה, הטור הבא מחוץ לגבולות הממלכה יהיה כבר לפאריז במשך 3 שבועות בתחילת 1964 ומשם היישר לכיבוש ארה”ב. עם סיום ההקלטות ל With the Beatles, הביטלס משאירים את עבודות המיקס לגאוני האולפן ומגיעים ב 23 באוקטובר 1963 לשדה התעופה בלונדון משם הם טסים לשדה התעופה ארלנדה שממוקם כ 40 ק”מ צפונית משטוקהולם שבשבדיה. קבוצה של כ 15 מעריצים מחכה להם כשהם נוחתים בשדה התעופה שם. הביטלס חילקו חתימות והצטלמו עם המעריצים שמצידם חילקו להם פרחים מה שהפתיע את הלהקה אבל הם קיבלו אותם ברוח טובה ואף הצטלמו עם הפרחים והמעריצים. הביטלס מתקבלים בפרחים בשדה התעופה ב 23 לאוקטובר 63. סרטון קצר משדה התעופה ארלנדה תוכלו לראות כאן: משם הם נוסעים עם ליווי משטרתי אל מלון קונטיננטל מול תחנת הרכבת המרכזית של שטוקהולם, שם האוהדים חיכו בחוץ, בתקווה לראות את הלהקה. מסיבת עיתונאים נערכה במלון כמה שעות לאחר הגעתם של הביטלס ולאחר מכן נערכה ארוחת ערב בהשתתפות חלק מהכתבים. ה 24 באוקטובר, היום השני לביקור נפתח בנסיון שלהם לטייל קצת בשטוקהולם, מה שלא ממש צלח. מאות מעריצים החלו להתגודד ולהקיף אותם. ביום הזה מקליטים הביטלס הופעה עבור הרדיו השבדי, ההופעה מתרחשת בתיאטרון בשם Karlaplansstudion. הם מבצעים את I Saw Her Standing There, From Me To You, Money (That’s What I Want), Roll Over Beethoven, You Really Got A Hold On Me, She Loves You and Twist And Shout. חוסר בסאונד צ’ק ובכבלים בריטים שהביאו איתם הביטלס שלא ממש התאימו לציוד ההגברה וההקלטה השבדי, גרמו לבעיות בהקלטה. הנס ווסטמן טכנאי הסאונד מספר: “לא הייתי מרוצה מההקלטה והתנצלתי בפני הביטלס על הדיסטורשן שהיה בסאונד. אבל הם נראו מאושרים מאוד. איבדתי שליטה על גובה הצליל. המגברים לא הצליחו לעשות זאת כאשר הביטלס החלו לנגן. זו היתה לבל הסאונד הגבוה ביותר שראיתי ובוודאי שגם רמת העיוות הגרועה ביותר ששמעתי מעודי. כששמעתי את התוצאה,יכלתי להבין מדוע הביטלס היו כל כך שמחים. הם כבר החלו בשנת 1963 להשתמש בעיוותי צליל כדי ליצור צליל מיוחד מאוד.” אם מקשיבים להקלטה, שומעים קודם כל את הביטלס מיומנים מאוד, חדים ומלאי אנרגיה מתפרצת. ההופעה עבור הרדיו השבדי בתיאטרון Karlaplansstudion ביום למחרת, ה 25 באוקטובר, ההופעה הראשונה בשבדיה. היא מתרחשת באולם בית ספר בעיירה קארלסטד המרוחקת כ 300 ק”מ משטוקהולם. הביטלס מופיעים מול כ 600 מעריצים. למחרת ב 26 באוקטובר, חוזרים הביטלס לשטוקהולם על מנת להופיע את הופעתם השנייה בשבדיה, באולם הטניס המלכותי. במהלך ההופעה התחשמלו מעט ג’ון ופול מהציוד . פול סיפר: “זו הרגשה נוראה, הרגשתי כאילו השיניים נושרות לי”. ב 27 באוקטובר, נוסעים הבטלס מרחק של כ 500 ק”מ על מנת להופיע בעיירה גוטנברג. הביטלס מבצעים שם 3 הופעות ב 3 בצהריים, 5 אחה”צ, וב 8 בערב. לא נרשמו תקריות מיוחדות. משם ב 28 באוקטובר ממשיכים הביטלס לעיר בוראס שם הם מבצעים הופעה אחת, הגדולה ביותר בשבדיה – מול כ 2500 מעריצים. לאחר מכן הם חותמים על תקליטים בחנות תקליטים מקומית בשם Waidele שעד מהרה נחסמת עם ערב רב של מעריצים. ב 29 באוקטובר מתקיימת ההופעה האחרונה בשבדיה ומגיעים לעיר הצפונית אסקילסטונה (נסו להגיד את זה 3 פעמים ברצף). הביטלס מופיעים באותו ערב מול 2000 מעריצים באולם הספורט של העיר. משתעשעים בחדר ההלבשה ב 30 באוקטובר לביטלס נשארה עוד התחייבות אחת במיני טור הזה בשבדיה והיא הופעה בתכנית טלויזיה מוזיקלית לנוער בשם Drop In עם מגישת התכנית קרסטי אדאמס ריי. התכנית צולמה בתיאטרון בשטוקהולם שמקרא Arenateatern מול קהל. על הצגת הביטלס הופקד מיודענו קלאוס בארלינג. הביטלס מתחילים חזרות אחה”צ ובשלב מסויים מנגנים גירסה אקוסטית לשיר חדש שכתבו I Want to Hold Your Hand – עליה אמר בארלינג “מיד ידעתי שזה יהיה להיט…”. עם מעריץ שבדי צעיר בחדר ההלבשה הביטלס התכוונו לבצע 2 שירים She Loves You ו Twist and Shout. כשהם מסיימים מאיץ בהם קלאוס בארלינג לבצע עוד שיר, הביטלס נעתרים ומבצעים את I Saw Her Standing There. בסיום השיר מגיעה המגישה קרסטי אדאמס ריי לסגור את התכנית ולעבור לשיר הסיום, אך בארלינג הנלהב לא מוותר וסוחט עוד שיר אחד מהביטלס. הביטלס נעתרים שוב ומבצעים גרסה מאלפת של Long Tall Sally של ליטל ריצ’ארד ופשוט מתפוצצים מול הקהל. עכשיו סוף סוף אפשר להתחיל בשיר הסיום של התכנית אליו הביטלס מצטרפים בעליצות ושמחה ומשם ממשיכים הביטלס בחזרה למלון קונטיננטל. את הקטע של הביטלס בתכנית תוכלו לראות כאן: התכנית שודרה רק ב 3 בנובמבר 63. חברת אפל קנתה את הזכויות לקטעי הוידאו של הביטלס בתכנית ולכן יכלה לשלבם באנתולגיה. בתכנית Drop in עם הזמרת השבדית ליל באבס משם המשיכו הביטלס למלון קונטיננטל. ב 31 באוקטובר, היום האחרון לביקור בשבדיה, הביטלס מתראיינים שוב על ידי קלאוס בארלינג לרדיו השבדי, ומספרים על הפרויקטים הבאים שלהם כולל המופע מול המלכה האם ומופע הכריסמס. את הראיון המלא תוכלו לשמוע כאן: בחזרה לשדה התעופה ארלנדה משם ממריאים הביטלס חזרה ללונדון שם מחכה להם הפתעה. הביטלס עולים למטוס חזרה ללונדון ב 31 באוקטובר 63 ניל אספינל סיפר: “היו שם כ 10,000 איש בשדה התעופה בלונדון כשחזרנו משבדיה. הקטע פשוט הלך וגדל. זה התחיל בשנת 1963 אבל זה עדיין לא הגיע לשיא.” האגדה מספרת, ששם בשדה התעופה הית’רו, בריאן אפשטיין נתקל באחד אד סאליבן שמו, והציע לו דיל להופעת הלהקה אצלו בתכנית. האנדרלמוסיה שראה סאליבן בעת ​​שניסה לתפוס את טיסתו לניו-יורק שיחקה תפקיד מרכזי בפלישה הבריטית לארה”ב. שבדיה סללה את הדרך לעולם עבור הביטלס. הביטלס בהית’רו 31 באוקטובר 63.

ב 30 באוגוסט 1964 הביטלס הופיעו באטלנטיק סיטי כחלק ממסע ההופעות הנרחב הראשון בארה”ב. מוקדם יותר באותו היום, דרק טיילור, קצין העיתונות של הביטלס, עורך מסיבת עיתונאים, מציג את הביטלס ומזמין את העיתונאים לשאול אותם שאלות. הנה מקבץ שאלות ותשובות מבריקות מבית היוצר של הביטלס: שאלה לג’ון: מכל הערים שבהן היית, איזה מהם אתה הכי אוהב? ג’ון: ליברפול. שאלה לרינגו: מה אתה חושב על הטלוויזיה האמריקאית? רינגו: נהדרת – יש לך 18 תחנות, אבל אתה לא יכול לקבל תמונה טובה באף אחת מהן. שאלה: איך זה מרגיש לעבוד על כל העולם? ג’ון: איך זה מרגיש כשעובדים עליך? רינגו: אנחנו נהנים מזה. פול: אנחנו לא ממש עובדים עליכם. ג’ורג’: טוב, רק קצת. שאלה: האם חיברתם כאן שירים חדשים? פול: שניים. שאלה: מה הם? פול: אנחנו לא יכולים להגיד לך. פול לא רצה לגלות אז, אבל אנחנו נגלה לכם ש 2 השירים שכתב פול הם Every Little Thing ו What You’re Doing עליו נדבר היום. הביטלס במסיבת העיתונאים, זמן קצר לפני ההופעה באטלנטיק סיטי. הביטלס שוכנו במלון לאפייט כבר בלילה הקודם וביום המופע עזבו את המלון בצהריים כשהם נוסעים בגב של משאית המובילה דגים על מנת להתחמק מהמעריצים. במרחק קצר מאולם הכנסים שם אמורה היתה להתקיים ההופעה, הם כבר החליפו לאוטובוס שחיכה שם. משאית כביסה תמתין להם כשההופעה תסתיים. ההופעה באטלנטיק סיטי התרחשה באולם הכנסים של העיר, וכהרגלם של ההופעות באותה תקופה, היא היתה מחרישת אזניים. במשך חצי שעה הביטלס ניגנו שירים מול 18 אלף איש שצרחו וצעקו עדי כדי כך שהלהקה בקושי נשמעה במגברים. קהל מאושר בהופעה לאחר ההופעה הזו, מקבלים הביטלס יום חופש. יום חופש לביטלס באותה תקופה אומר שירים חדשים, ואם לשפוט לפי התשובה שפול סיפק במסיבת העיתונאים, השירים החלו להכתב כבר לפני ההופעה. כאמור, מקרטני כותב 2 שירים חדשים וכך הוא סיפר. “כתבנו את השירים באטלנטיק סיטי, זה לא שאטלנטיק סיטי מעוררת השראה מיוחדת, אלא פשוט היה לנו יום לטייל שם” ל What You’re Doing שהשראתו כנראה נבעה מהיחסים הקופצניים בינו לבין ג’יין אשר, לא ייחס מקרטני חשיבות גדולה מדי: “השיר הוא סוג של פילר. אני חושב שהוא קצת יותר שלי מאשר של ג’ון, אבל אני לא ממש זוכר אז כדי להיות בצד הבטוח אני שם את זה משהו כמו 50-50. זה לא נשמע כמו רעיון שאני זוכר שג’ון מציע, אז זה נשמע כמו דרך להתחיל לכתוב שיר. “היי, מה היא עושה?”. לפעמים אתה מתחיל שיר ומקווה שהקטע הטוב ביותר יגיע עד שתגיע לפזמון… אבל לפעמים זה כל מה שאתה מקבל, לטעמי ההקלטה טובה יותר מאשר השיר. לפעמים הקלטה טובה תשפר את השיר”. לגבי כתיבת השיר, ג’ון היה יותר החלטי: “השיר שלו … אולי תרמתי משהו.” פול השתמש בטכניקה יחודית לחריזה בשיר, חריזה יחד עם צמדי מילים. למשל המילה doing התחרזה עם blue and או running עם fun in. במהלך שהותם באטלנטיק סיטי, הביטלס מספיקים לחמוק ולהזמין לעצמם את הכריך האגדי המפורסם באורך 6 פיט (182.88 ס”מ למי ששאל) מה White House Sub Shop. הכריך כונה “צוללת” ובתמונה תוכלו לראות את הביטלס עם הכריך יחד עם בובי פלארמו שחוץ מהיותו שוטר באטלנטיק סיטי עבד גם ב’בית הלבן’, והוא זה שהגיש ללהקה את הכריך. הביטלס חזרו מארה”ב וב 29 בספטמבר 1964 נכנסו לאולפן על מנת להקליט את האלבום הבא, רגע לפני תחילת מסע ההופעות הבריטי. ביום ההקלטות הראשון עובדים הביטלס על 3 שירים: Every Little Thing, I Don’t Want to Spoil the Party ומתחילים לעבוד על What You’re Doing שמוקלטים לו 7 טייקים בסיסיים באותו היום. בסוף טייק 5, בו פול מפשל עם הבס, שואל פול את ג’ורג’ מרטין: “איך זה נשמע כאשר הבס עושה את הדבר המוזר הזה? זה נשמע טוב או שזה נשמע כמו חרא מוחלט?” הקשיבו לקטע הקצר כאן: ביום המחרת, ה 30 בספטמבר, מקליטים הביטלס עוד 5 טייקים לשיר, טייקים 8 עד 12. את טייק 11 תוכלו לשמוע בלינק הבא: אמנם טייק 11 היה הטוב ביותר, אבל משהו לא התיישב שם טוב, ג’ון שר נמוך, ג’ורג’ מנגן פתאום את הריף של הגיטרה גבוה מדי ולקראת הסוף ישנן 2 שניות של הפסקה מוזרה. השיר הופך לבעייתי מכל שירי האלבום ומוחלט שהוא חייב מקצה שיפורים. הנה מקבץ תמונות מה 30 בספטמבר 1964 – יום ההקלטות השני לשיר: נרוץ קדימה. אנחנו ביום ההקלטות האחרון שנקבע לאלבום, ה 26 באוקטובר 1964. לאחר הפסקה ממושכת לצורך הופעות – כל שאר השירים מוכנים ומוקססים חוץ משניים – קאבר של רינגו ל Honey Don’t שאיתו מתחילים את העבודה, ומיודענו, הילד הרע של האלבום What You’re Doing. מתקבלת החלטה גורלית: להקליט את השיר מחדש ולא להסתמך על הטייקים הקודמים. מוקלטים 7 טייקים שמתוייגים כ 13 עד 19, כשטייק 19 הוא המוצלח ביותר.. עכשיו מתחילה מלאכת ההרכבה: קולו של פול מוכפל ומוחלט להשתמש בתיפוף של רינגו כפתיח לשיר שיהיה באותו סגנון של הלהיט Be My Baby של להקת הבנות ה Ronettes: הביטלס חיבבו מאוד את טרנד להקות הבנות שרווח באותה תקופה והקליטו כמה קאברים כאלו עבור 2 האלבומים הראשונים שלהם.(Boys, Chains, Please Mr Postman…). ב Beatles For Sale לא היו קאברים ללהקות בנות, הפעם הם היו מחווה לגיבורי הרוקנ’רול של הביטלס כמו צ’אק ברי, קארל פרקינס ובאדי הולי. המפיק וחלק מצוות הכתיבה של השיר עבור הרונטס היה לא אחר מאשר פיל ספקטור שברבות הימים הפיק כמה אלבומים ללנון בניהם אלבום הקאברים Rock n’ Roll. עבור האלבום הקליט לנון גירסה גם עבור Be My Baby שלבסוף לא נכנסה לאלבום. לקראת סוף השיר על מנת למלא את 2 השניות החסרות, נעשה שימוש נוסף באותו תיפוף של רינגו במה שאני אוהב לכנות סולו התופים הראשון של רינגו (השני הוא ב The End). תוספת הנגינה על הפסנתר יוחסה לג’ורג’ מרטין בכמה מקורות אך פול עצמו ייחס אותה לעצמו בראיון שעשה ב 1964. למחרת ב 27 באוקטובר מכינים ג’ורג’ מרטין וטכנאי האולפן נורמן סמית’ וקן סקוט 2 מיקסים לשיר מונו וסטריאו.

ב Norwegian Wood חלקו של הסיטאר היה סימלי. הנה הביטלס הרוקיים נפתחים אל תרבות המזרח שהתחילה להיות נגישה לתרבות המערב וזאת בין היתר בזכותו של ראווי שאנקר, נגן הסיטאר ההודי שאותו אהבו אמנים בעיקר אנגלים לאהוב. השיר הבא בו הסיטאר כבר היה נוכח ככלי מרכזי באחד הקטעים באלבום הבא – ריבולבר. לא רק זאת. ג’ורג’ הריסון כותב את השיר Love You To על גבי הסיטאר ולא על גבי הגיטרה כבפעמים הקודמות. “כתבתי אותו על הסיטאר, כי הסיטאר נשמע כל כך נחמד והעניין שלי במוזיקה הזו נעשה עמוק יותר ויותר. רציתי לכתוב מנגינה שהיתה ספציפית לסיטאר. כמו כן היה חלק עבור הטאבלה, וזאת היתה הפעם הראשונה שהשתמשנו בנגן טאבלה בהקלטות. מבחינתי Norwegian Wood היה תאונה מבחינת הסיטאר.” הטאבלה היא כלי הקשה הודי בעל 2 תופים בגדלים שונים עליהם מתוחה פיסת עור ובערך באמצעה מודבק עיגול שחור של עור עבה יותר שמפיק צליל אחר. התופים מוצבים לפני המתופף שיושב בישיבה מזרחית מולם ומפיק צלילים בעזרת אצבעותיו וכפות ידיו. הטאבלה פול סיפר על התקופה: “הצלילים ההודיים הם בעיקר ג’ורג’. התחלנו רק לשמוע מוסיקה הודית ולהקשיב לדברים, אהבנו את הרעיון ועשינו קצת דברים כאלה בשירים לפני כן. אבל ג’ורג’ התעניין בזה מאוד והלך לכמה קונצרטים של ראבי שנקר, ואחר כך פגש אותו ואמר, “נפלתי מהרגליים! – רק מהאדם שהוא. הוא בחור מדהים. הוא אחד הגדולים.” אז שניהם נהנו יחד…” ב 21 בינואר 1966, ג’ורג’ ופאטי נישאו לאחר קשר של כשנתיים, במשרד רשם החתונות שבאישר, מקום מגוריו של הריסון. היחידי מהביטלס שהגיע לחתונה (חוץ מג’ורג’ עצמו) היה פול. השניים האחרים מצאו זמן לצאת לחופשה. פול ובריאן שימשו כשושבינים ואם לשפוט על פי התמונות פול שימש גם כטועם האלכוהול הראשי. ה 21 בינואר 1966 – חתונתם של ג’ורג’ ופאטי – שימו לב לפול המבושם פאטי סיפרה: “זו לא היתה החתונה שחלמתי עליה – רציתי מאוד להתחתן בכנסייה, אבל בריאן לא רצה מהומה גדולה. כולם סמכו עליו כל כך וכאשר הוא אמר שזו צריכה להיות חתונה שקטה אצל רשם החתונות, ג’ורג’ הסכים. הוא גם אמר שזה חייב להיות סודי – אם העיתנים יגלו, זה יהיה כאוטי … לא היה שום מחסור בתמונות שלנו מהחתונה עוזבים את משרד הרישום. יצאנו לרחוב ומצאנו עשרות צלמי עיתונות מחכים.” ב 2012 פול השתתף גם בחתונתו של דאהני הריסון, בנו של ג’ורג’ שנערכה בפרייר פארק, הפעם השתתף גם רינגו. הנישואים אגב, לא החזיקו מעמד ולפני כשנה החלו דאהני ורעייתו בהליך גירושין. דאהני הריסון ביום חתונתו ב 2012 יום לאחר חתונתם של ג’ורג’ ופאטי, נערכת מסיבת עיתונאים שאירגן בריאן בהשתתפות טוני בארו ובריאן אפשטיין. פאטי המשיכה וסיפרה: “אחרי החתונה שלנו היינו צריכים לסבול מסיבת עיתונאים שבריאן אירגן. זה היה כל כך מפחיד עד שכמעט טשטשתי אותה מזיכרוני. הרבה כתבים שאלו שאלות על מתי ג’ורג’ ביקש ממני להינשא לו ועל לתוכניותינו לעתיד. ג’ורג’ סיפר שהציע לי ביום שנפגשנו, ברכבת בה צילמו את ‘A Hard Day’s Night’, ואמרתי שלא חשבתי שהוא רציני.” בקטעים ממסיבת העיתונאים תוכלו לצפות כאן: הריסון המאוהב, גם באשתו החדשה וגם במה שהוא קורא ומבין על הפילוסופיה ההודית והמזרחית, כותב שיר המשלב את השניים. A lifetime is so short A new one can’t be bought I’ll make love to you If you want me to השיר מכיל גם מה שמרגיש כעקיצונת קטנטונת מבית היוצר של ג’ורג’: There’s people standing round Who’ll screw you in the ground They’ll fill you in with all their sins, you’ll see האם ישנו מישהו שיכל למסמר את ג’ורג’ (או את הקריירה שלו ככותב שירים) לאדמה? באותה התקופה התחיל הריסון לכתוב עוד שיר רוחני בשם Art of Dying שהושפע מחוויית ה LSD אותה עבר עם לנון ונשותיהם לאחר שמכר שלהם שהיה רופא שיניים החליק להם LSD לתה. במהלך החוויה הריסון סיפר שהוא שמע קולות שאמרו “היוגים מההימאליה“, חוויה שזעזעה אותו והחלה את המסע לחיפוש עצמי ורוחני. אותו Art of Dying לא מצא את דרכו לאלבומי הביטלס ויצא לבסוף ב 1970 באלבום המשולש הפנטסטי של הריסון All Things Must Pass. ב 11 באפריל 1966, מתחיל ג’ורג’ את העבודה על מה שיהיה Love You To שהיה חסר שם באותם סשנים וכונה בשם הזמני Granny Smith. ג’ף אמריק, טכנאי האולפן סיפר: במקור קראתי לו ‘Granny Smith’, זה מה שכתבתי על ההקלטה, זה על שם סוג התפוח החביב עלי. זה רק בגלל שג’ורג’ לעולם לא נתן שמות לשירים שלו. במהלך כל הפגישות לעבודה על השיר הוא המשיך להיות מכונה ככה.” במקרה או שלא, Granny Smith הוא סוג התפוח שנבחר להיות הלוגו של חברת אפל מאוחר יותר. הטייק הראשון כלל את ג’ורג’ ומנגן על גיטרה אקוסטית כשפול שר קולות רקע. בטייק 3 ג’ורג’ כבר הרגיש מוכן והחל להקליט את הסיטאר. לאחר כשעת הפסקה, מגיעים הנגנים ההודים. אחד מהם, אניל בהגוואט, הוא זה שנבחר לנגן את הטאבלה בשיר. הוא סיפר: “בחור בשם אנגארדי התקשר אלי ושאל אם אני פנוי באותו ערב לעבוד עם ג’ורג’. לא ידעתי למי הוא מתכוון – הוא לא אמר שזה הריסון. רק כאשר רולס רויס הגיעה לאסוף אותי, הבנתי שאנגן בסשן של הביטלס. כשהגעתי לאבי רואד היו שם נערות עם תרמוסים, עוגות וכריכים שמחכות שהביטלס ייצאו. ג’ורג’ אמר לי מה הוא רוצה, ואני כיוונתי איתו את הטאבלה. הוא הציע לי לנגן משהו בסגנון ראבי שנקאר, 16 פעימות, אם כי הוא הסכים שאני צריך לאלתר. מוסיקה הודית היא בעצם אלתור. היה לי מזל רב, הם שמו את שמי על עטיפת התקליט. אני באמת גאה בזה, הם היו הכי גדולים אי פעם ושמי על העטיפה. זה היה אחד הימים המרגשים ביותר בחיי”. ג’ורג’ יחד עם נגן הטאבלה אניל בהגוואט עוד 2 נגנים היו נוכחים וניגנו בטמבורה (כלי שדומה לסיטאר קטן) ובעוד סיטאר. 2 טייקים הוקלטו עם כל הכלים ההודים. לטייק האחרון מוסיפים בס של פול וגיטרה עם אפקט fuzz שג’ורג’ מנגן עליה, אותו אפקט שפול חיבר אליו את הבס שלו בהקלטות Think For Yourself. את צלילי אפקט הפאז אפשר לשמוע כצלילים צורמים שמגיחים מדי פעם. ב 13 לאפריל המשיכה העבודה על השיר.ג’ורג’ מוסיף עוד קולות, רינגו טמבורין ופול הוסיף קולות פלצטו שבסופו של דבר נשארו בחוץ. ב 2012, תקליטון 7 אינץ עם הטבעה של הטייקים המוקדמים נמכר מתוך האוסף של משפחת הריסון במכירה פומבית תמורת 6250 פאונד. התקליטון של Granny Smith שנמכר ב 2012 ב 2 במאי 1966, התארחו הביטלס בתכנית הרדיו Saturday Club של ה BBC, בה התארחו לא מעט פעמים בעבר אצל השדרן הותיק בריאן מתיו – למעשה זו היא תכנית חגיגית לציון 400 תכניות. בריאן מת’יו עם הביטלס באחד משידורי ה BBC בריאן שאל את הביטלס: “האם אתם יכולים לחשוף סודות על האלבום החדש ? האם נגנתם בכלי נגינה יוצאי דופן הפעם? הרי לא תוכלו להשתמש בסיטאר שוב כי כולם כבר משתמשים בו.” ג’ורג’ עונה: “כן, אני מנגן בסיטאר בקטע אחד, אבל לא אכפת לי אם כולם משתמשים בו עכשיו. אני פשוט מנגן בו כי אני אוהב את זה.” לסיום, מפאת חוסר בחומרים מהעבודה על הקלטת השיר המיוחד הזה בחרתי לצרף סרטון של להקת קאברים שהעלתה אותו על הבמה עם כל הכלים שהשתתפו בו כולל אפקט הפאז. מרתק מאוד לראות ולהבין את מערך הכלים בשיר.