אלבום שקשה להאמין אבל היה רק העשירי של מקרטני כאמן סולו, הגיע אחרי שנות השמונים הלא ממש מוצלחות מבחינתו.
העשור ההוא נפתח דווקא עם האלבום החדשני מקרטני 2 שנראה שפותח פרק חדש ומעניין בקריירה שלו אחרי קריסת ווינגז.
מצד שני את מי לא הפילו בפח שנות השמונים ?
בהמשך העשור הקשה הזה, הוציא מקרטני את צמד אלבומי המלחמה ושלום החמודים, המשיך עם סרט שמתחרה ברמתו עם מג’יקל מיסטרי טור, ואת האלבום שכולם אוהבים לא לאהוב press to play.
את העשור ההוא הוא סגר עם שביבון של תקווה כשהוא משתף פעולה חלקית עם אלביס קוסטלו, שיתוף פעולה שקרס לתוך עצמו והוליד את האלבום flowers in the dirt.
עם שאריות מהאלבום הזה ועוד כמה שירים טובים יחסית, הוא פותח את שנות ה 90 באלבום לא רע בשם off the ground.
אבל עדיין משהו היה חסר, משהו בחיות של השירים, משהו בהפקה, משהו בצליל של מקרטני הלך לאיבוד. המרכיבים היו שם אבל העוגה לא היתה מושלמת.
אך אל דאגה, תסמכו על מקרטני שימצא את הדרך. את העוגה הוא החליף בפאי לוהט, במצרכים הוא עירבב אהבה, כאב, שיתופי פעולה מצויינים, שירים שהעלה באוב וכמובן שירים חדשים ומעולים, המצרך שאי אפשר בלעדיו. יצא טעים מאוד.
והנה ממקור ראשון:
“באתי מפרויקט האנתולוגיה עם דחף לעשות מוזיקה חדשה. האנתולוגיה היתה טובה מאוד בשבילי משום שהיא הזכירה לי את הסטנדרטים של הביטלס והסטנדרטים של השירים שעשינו. אז במובן מסוים, זה היה קורס רענון להגדרת המסגרת של האלבום הזה.
הצפייה באנתולוגיה הזכירה לי את הכיף שבלעשות אלבום. הביטלס לא לקחו דברים ברצינות,
אז רציתי לנסות לחזור על זה קצת, לעשות קצת כיף ולא להזיע. זאת היתה הרוח של האלבום הזה. אתה חייב לצחוק, כי זה רק אלבום. אז הזמנתי כמה חברים ובני משפחה והיה לנו כיף לעשות את זה. אני מקווה שתשמעו את זה בשירים.”
אז קדימה נעשה סדר. ב91 מתחיל מקרטני לעבוד על מה שיהיה האלבום Off The Ground. חלק מההקלטות מתבצעות באולפן הפרטי שלו בסאסקס וחלקן בהיט פאקטורי שבלונדון. ההקלטות לאלבום מסתיימות בסוף יוני 1992, אך ב 3 בספטמבר, נכנס מקרטני שוב לעוד יום הקלטות באולפנים בסאסקס על מנת להקליט עוד 2 שירים נוספים בעזרתו של ג’ורג’ מרטין. 2 השירים מוקלטים וממוקססים באותו היום.
האחד שיר עידוד קטן שכתב ב 1970 למשפחתו בשם Great Day והשני Calico Skies נכתב בקיץ 91 כששהה עם משפחתו בחופשה בלונג איילנד בזמן שבצפון מזרח ארה”ב משתוללת סופת ההוריקן בוב.
“ההוריקן בוב ניתק את אספקת החשמל, ישבנו לאור נרות, מבשלים על אש קטנה, פרימיטיבית מאוד, אבל אנחנו אוהבים את הפשטות הכפויה הזאת, לא יכולתי לנגן תקליטים, אז המצאתי כמה יצירות אקוסטיות. זו היתה אחת מהן. “
ביצוע של השיר מתוך הספיישל הטלוויזיוני In The World Tonight שצולם קרוב ליציאת האלבום.
האלבום Off the Ground יוצא ב 2 בפברואר 93 ללא שני השירים הללו.
עטיפת האלבום Off the Ground.
בנובמבר 93, מוציא מקרטני את Paul is Live, אלבום בהופעה חיה, עם הכותרת בעלת הטריפל מינינג שאומרת כן אני עדיין כאן ופעיל למרות שנות השמונים הקשות, הוא צוחק ומגחך על השמועות ההן על מותו וכן גם מוציא אלבום הופעה לא רע על הדרך. בעטיפה הוא חוזר לביטלס עם הומאז’ ל Abbey Road המיתולוגי ושוב קורץ לרמזים ההם (28IF הופך ל 51IS), כשהוא מצולם בפוזה מעניינת עם חליפה מאוד דומה לזו בה הוא הופיע על עטיפת אבי רואד רק שהפעם הוא עם נעליו. הוא אוחז ברצועה אליה קשור ארו (arrow) בנה של מרת’ה כלבתו האהובה.
בין לבין בסוף 93 הוא גם מספיק להשתתף באלבום הראשון של פרויקט האמביינט\טכנו\דאנס (מחק את המיותר), המשותף לו ולמפיק והמוזיקאי יות’ – The Fireman. האלבום שנקרא Strawberries Oceans Ships Forest, התחיל כשמקרטני מגייס את יות’ על מנת לעשות אלבום גרסאות רימיקס לאלבום Off the Ground משהו שהיה מקובל מאוד בשנות ה 90. שיתוף הפעולה מצא חן בעיניי מקרטני והשניים מחליטים לעבוד על חומרים חדשים ומשותפים במקום. קחו לכם 10 דקות ותקשיבו לקטע מתוך הפרויקט שנקרא Transpiritual Stomp.
פול עם יות’ שותפו ל The Fireman
מתוך הביקורת של המלודי מייקר הנחשב על האלבום: “פול מקרטני גילה את הדאנס והתוצאות הן מבריקות בצורה מדהימה. באמת, אנחנו חיים בעידן של ניסים. בהימנעות מהאופציה הקלה של יצירת אלבום רמיקסים, מקרטני ושותפו בחרו ללכת בדרכו של בריאן אינו, בדרך ניסיונית יותר”.
לאחר מכן שוקע מקרטני בפרויקט האנתולוגיה שהתחיל ב 94 ומקדיש עצמו לכך.
חברת EMI מבקשת בעדינות ממקרטני שלא יוציא חומר חדש כל עוד פרויקט האנתולוגיה באוויר. נזכיר שהחלק האחרון של האנתולוגיה יצא כאלבום ב 96. למעשה מקרטני מקבל זמן חופשי לכתוב ולחשוב על הדבר הבא שהוא רוצה לעשות. השירים התערמו להם בצד בזמן שרעיון לפרויקט ספציפי לא נראה באופק אך פול כמו פול מתחיל להקליט.
למעשה האלבום העתידי לא הוקלט כמקשה אחת, הסשנים התפזרו להם על תקופות שונות ועם פרטנרים שונים כשהמשותף הוא שמקרטני לרוב מנגן כמעט על כל הכלים לרבות התופים. כמו שכבר הזכרתי, ההקלטות התחילו מיד לאחר סיום האלבום הקודם ב 1992 – כשהפרטנר הוא ג’ורג’ מרטין. הסשנים התחדשו לאחר סיום העבודה על פרויקט האנתולוגיה כבר בפברואר 1995 בארה”ב בעבודה על השיר Young Boy כשהפרטנר להקלטות הללו הוא סטיב מילר מלהקת Steve Miller Band שמנגן בגיטרות ובקולות – בהפקה אגב שותף אחד ג’ף אמריק שמו. מקרטני מגייס את מילר להמשך ההקלטות הפעם בסאסקס במאי 1995 כשהפעם מילר גם שותף להפקה. בנובמבר 95, הסשנים מתחדשים הפעם עם ג’ף ליין שעזר לביטלס להפיק את השירים החדשים עבור פרוייקט האנתולוגיה. ליין גוייס על ידי מקרטני לפרוייקט הזה גם כמפיק בחלק מהשירים וגם כנגן בכלים שונים. העבודה עם ג’ף ליין ממשיכה לתוך 1996 לפרקים ועד לסיום העבודה.
בפברואר 1995 נפגשים מקרטני וסטיב מילר באולפן הפרטי של מילר שבאיידהו והם מתחילים לג’מג’ם יחד קאברים לשירים ישנים.
פול עם סטיב מילר
לבסוף ב22 בפברואר הם מתחילים לעבוד על השיר Young Boy כשג’ף אמריק על עמדת טכנאי הסאונד. דרכם של סטיב מילר ומקרטני הצטלבה כבר בעבר הרחוק ב 1969. באלבום Brave New World שהיה השלישי של Steve Miller Band, משתתף אחד פול ראמון שמו הלוא הוא פול מקרטני, כמתופף בשיר My Dark Hour. מקרטני תורם שם גם קולות, בס וגיטרות. ההקלטה מתבצעת כשרק שניהם באולפני אולימפיק בלונדון. באותו יום מר ונמהר ב 9 במאי 1969, נוטשים שאר הביטלס את האולפן בכעס ומשאירים את פול לבדו באמצע העבודה וזאת על רקע סירובו לחתום על מסמך שממנה את אלן קליין כמנהל הביטלס. מקרטני לא יבזבז זמן באולפן ריק וכשהוא נתקל בסטיב מילר שבא לעבוד על האלבום של להקתו, הם חוברים יחדיו לג’ם סשן שמסתיים ב My Dark Hour.
מקרטני גם תורם קולות לשיר Celebration Song וכמחווה של רצון טוב מאשר למילר להשתמש בריף הגיטרה מתוך Lady Madonna בשיר Space Cowboy.
בסשן בפברואר 95 הם מחליטים לעבוד באותה צורה בה עבדו שניהם על My Dark Hour, כשפול כמעט על כל הכלים כולל התופים. אחרי הפסקה קלה, הסשנים מתחדשים במאי 1995 כשמילר מקרטני וג’ף אמריק ממשיכים לעבוד הפעם בסאסקס שבאנגליה כשהם מסיימים את העבודה על Young Boy ועובדים על If You Wanna ו Used To Be Bad. בין לבין מוקלטים עוד שירים כמו Broomstick שיצא כביסייד של הסינגל Young Boy ועוד כמה שירים שלא שוחררו לבסוף.
על Young Boy כתב מקרטני בחוברת שצורפה לאלבום: “הכשרון המתהווה של הגיטריסט הצעיר ג’יימס מקרטני עורר שאלות בן-אבא אודות ‘ימים מוקדמים’.”
ועוד הוסיף:
“השיר נכתב נגד השעון. כתבתי אותו בזמן שלקחתי את לינדה להכין ארוחת צהריים לכתבה בניו יורק טיימס. זה היה נהדר לחדש את חברות הסיקסטיז שלי עם סטיב מילר, העבודה עם סטיב שוב היתה כמו חזרה אל הרגל ישן…”. הנה דמו ביתי שהקליט פול.
על If You Wanna כתב מקרטני:
“רציתי לכתוב משהו שישקף את אמריקה, כאשר אתה נוהג על פני המדבר על הכביש הגדול עם האופק השטוח. אני אקח אותך לסיבוב בקדילק שלי …”.
את Used To Be Bad כתבו יחד מקרטני ומילר והוא בעצם תולדה של ג’ם סשן ספונטני, כשמילר מעודד את פול לשיר ולנגן בסגנון “טקסס בלוז” והמילים פשוט נזרקות לאוויר תוך כדי הג’ם.
השירה אגב מוקלטת בטייק אחד בלבד.
כעבור חצי שנה, ב1 נובמבר 1995, מתחדשות העבודות על האלבום כשפול עובד על שיר בשם Somedays.
“הקפצתי את לינדה לפגישת צילומים באחת מהמטלות שלה. ידעתי שיש לי בערך שעתיים, כשהיא סיימה היא שאלה ‘השתעממת? מה עשית?’, עניתי, ‘אה, כתבתי את השיר הזה. רוצה לשמוע ?”
“לפעמים אני מביט,
אני מביט בך בעיניים זוהרות.
לפעמים אני לא,
אני לא מאמין שאת שלי.”
השיר הוקלט במהירות אך פול מרגיש שחסר לו משהו, כשהוא נתקל בג’ורג’ מרטין, הוא משמיע לו את השיר ומרטין מגיב: “אני רואה שלא איבדת את הטאצ’ שלך!”. ב 10 ביוני 1996 מתווספת תזמורת של 14 נגנים לשיר.
באווירת האנתולוגיה, והמפגש עם חבריו הותיקים, מקרטני הופך נוסטלגי וחוזר במחשבותיו לשנות השישים העליזות.
“במשך זמן מה יכולנו לשבת, לעשן מקטרת
ולדון בכל המורכבויות הגדולות של החיים”
כך נפתח האלבום בשיר הנוסטלגי The Song We Were Singing שנכתב בחופשה בג’ימייקה בינואר 1995 והיה למעשה הקטע הראשון עליו התחיל מקרטני לעבוד ב 6 בנובמבר 1995 יחד עם ג’ף ליין, אחד מ 8 קטעים עליהם יעבדו יחדיו.
ג’ף ליין עם הביטלס בעבודה על האנתולוגיה
שיר נוסף עליו החלו לעבוד ב 13 בנובמבר היה The World Tonight.
“המילים בשיר היו כל מיני מחשבות שהיו לי. I go back so far, I’m in front of me, אין לי מושג מאיפה זה הגיע אבל אם הייתי כותב עם ג’ון הוא היה מעודד אותי להשאיר את השורה הזו…”.
ב 21 לנובמבר מתחילים השניים לעבוד על Little Willow.
“התכופפי, ערבה קטנה, הרוח עומדת לפגוע בך קשה וקרה הלילה. החיים, כפי שזה קורה, אף אחד לא מזהיר אותך. ערבה, החזיקי חזק…”
השיר נכתב על מורין סטארקי, אשתו הראשונה של רינגו שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן ב 1994.
“רציתי איכשהו להעביר כמה שאני חושב עליה. זה בשבילה ובשביל ילדיה. זה מה שהרגשתי, אני מקווה שזה עזר קצת “.
בצירוף מקרים מצמרר, בסיום העבודה על השיר, מתבשרת לינדה מקרטני כי היא חולה בסרטן השד.
בפברואר 1996 מתחדשות העבודות, והשניים מקליטים עוד 2 שירים עד לסוף החודש: האחד Souvenir שנכתב גם כן בחופשה בג’מייקה בינואר 95, שם הקליט מקרטני דמו לשיר. אפקט התקליט בקודה של השיר נוסף לאחר שנתקלו מקרטני וליין במחזיק מפתחות שהיה לאחד הטכנאים באולפן שהיו בו דוגמיות קול מובנות, מה שנתן את ההשראה לכך.
השיר השני היה Flaming Pie, מה שיהפוך להיות שיר הנושא של האלבום.
“ג’ון התבדח שהשם ביטלס בא לו בחלום בו הוא ראה איש על פאי לוהט, שהתקרב אליו ואמר ‘אתם הביטלס עם האות A’. חשבתי על מילים לשיר בזמן שרכבתי על סוסים על לינדה, משהו שיתחרז עם sky ונזכרתי בסיפור הזה.”
פול רצה שהשיר יוקלט במהירות כמו שהביטלס הקליטו אז, ולכן הם הקציבו 4 שעות לעבודה על השיר.
לאחר הפסקה של כ 4 חודשים, שוב מתחדשות העבודות והפעם חבר חדש ישן מצטרף – רינגו סטאר. העבודה מתחילה ב13 במאי 1996 עם Beautiful Night, הקטע המורכב ביותר באלבום. כמו רינגו, גם זהו שיר חדש ישן, למעשה השיר הוקלט במלואו ב 1986 עבור פרויקט שהגה מקרטני בשם Return to Pepperland ואמור היה להיות האלבום הבא של מקרטני אחרי Press to Play. האלבום נגנז ושיריו התפזרו כבי סיידים לאלבומים Flowers in the Dirt ו Flaming Pie.
הנה לכם Beautiful Night מהאלבום הגנוז:
וכך נכתב על השיר בחוברת האלבום:
“העבודה על האנתולוגיה הניעה את פול להציע לרינגו לחדש את שיתוף הפעולה בניהם לאחר עשר שנים. “Beautiful Night” היה בן עשור בעצמו, והקלטה שנעשתה בניו-יורק היתה על המדף, ללא שימוש, מאז 1986. כשפול ליד הפסנתר ורינגו על התופים, השיר בא להם יחד בנוחות. אלמנט חדש התווסף כשפול הגביר את קצב השיר בסופו. לבסוף, ההקלטה הסתיימה על ידי סידור תזמורתי שנכתב על ידי ג’ורג ‘מרטין והתווסף באולפני אבי רואד”.
או במילותיו של מקרטני עצמו:
“גיליתי את השיר הישן הזה כשרינגו הגיע, שיניתי כמה מילים וזה היה ממש כמו בימים ההם, הבנתי שלא עשינו את זה מזמן, זה היה מאוד נוח. וזה עדיין היה שם “.
יום אחרי העבודה על Beautiful Night ממשיכים השניים ב 14 במאי לעבוד באולפן ומבצעים ג’ם סשן כשרינגו על התופים פול בבס וג’ף ליין בגיטרה. התוצאה היא השיר הראשון עליו חתומים מקרטני-סטארקי בשם Really Love You, עוד תוצאה נחמדה ולא אפוייה מספיק מאותם סשנים הוא השיר Looking for you שהשתבץ כבי סייד בסינגל Beautiful Night.
“לעשות את Beautiful Night עם רינגו לא היה מספיק. רציתי יותר כיף. היינו תקועים. הסיוט הגרוע ביותר של שחקן על הבמה זה כשהוא לא יודע מה הוא משחק – פשוט שרתי וניגנו ויכלנו ללכת לכל כיוון ולאלתר”.
ב 16 בספטמבר 1996, נערך סשן לשיר חדש בשם Heaven On A Sunday.
“הייתי בשיט בסירה קטנה. רק אני, המפרש והרוח. שלווה, כמו גן עדן ביום ראשון. קו הפתיחה הזה הוביל אותי דרך השיר”.
פול וג’יימס
בשיר מנגן לראשונה בחור צעיר בן 19 בשם ג’יימס מקרטני, בנו של פול, שזו היתה לו הפעם הראשונה אי פעם לנגן באלבום כלשהו.
פול סיפר: “ניגנתי בכלים האקוסטים והשארתי לו את הקטע החשמלי המגניב…”.
ב 14 בפברואר 1997, סשן ההקלטות האחרון נעשה כשמוקלטת תזמורת בת 38 נגנים עבור Beautiful Night בניצוחו של ג’ורג’ מרטין.
בקטע הבא מסביר פול עלה הרעיון לסיים את האלבום דווקא עם Great Day הקטן והאקוסטי. “זה רק טבעי שאחרי לילה יפהפה יפציע יום נהדר…”.
הסינגל הראשון מהאלבום היה Young Boy והשתחרר ב29 לאפריל 1997, לאחריו יצא האלבום לאור ב 5 למאי 1997.
הקליפ עבור Young Boy
עוד 2 סינגלים יצאו עבור האלבום ב 97: הסינגל השני The World Tonight כשאת הקליפ לשיר מפיקה בתו מרי ומביים חברה ובעלה לעתיד אליסטר דונלד.
הסינגל השלישי הוא Beautiful Night
על עטיפת האלבום מופיעה חלק מתמונה שצילמה לינדה, כשאת התמונה במלואה אפשר לראות על עטיפת הסינגל The World Tonight.
האלבום התקבל בחיבוק חם ומגיע למקום 2 במצעד הבריטי.
פחות משנה לאחר יציאת האלבום, ב 17 באפריל 1998, הלכה לינדה לעולמה.