top of page

תאוריית הקונספירציה למותו של פול מקרטני – חלק 4

עודכן: 1 בנוב׳ 2022

היום נמשיך לחלק הרביעי של סדרת הפוסטים בנושא תאוריית הקונספירציה למותו של פול מקרטני ב 1966.

תקציר הפרקים הקודמים.

ב 1969 התפתחה תאוריה מוזרה ומעניינת שאותה חשף סטודנט בשם טום בשעה שהתקשר אל תחנת רדיו בדטרויט ושטח בפני השדרן ההמום את מה שחשב שגילה – פול מקרטני מת בשנת 1966 והוחלף בידי כפיל. בחלק השני שסבב סביב האלבום סרג’נט פפר, ראינו איך הביטלס לוקחים שמועה שהסתובבה לזמן קצר על מותו של פול בתאונה והופרכה, ומייצרים תאוריה חדשה משלהם כשהם שותלים רמזים על גבי עטיפת האלבום. בחלק השלישי, המשכנו עם הביטלס הלאה לתקופת “מסע הקסם המסתורי”, ונוכחנו שהביטלס מסרבים לתת לסיפור לגווע.

היום, בחלק הרביעי, נלווה את הביטלס אל תקופת האלבום הלבן, בו הם ממשיכים עם הסיפור המוזר גם אל עבר האלבום הזה וממשיכים לשתול רמזים לתאוריה הן בשירים והן בתמונות המצורפות לאלבום. אנחנו כמובן ממשיכים להיעזר בספר The Walrus Was Paul שנכתב על ידי ר. גארי פטרסון ויצא ב 1994.

“האלבום הלבן” או “הנה עוד רמז עבורכם, סוס הים היה פול ! “

בפעם הראשונה בקריירה שלהם, הביטלס משוכנעים שזהו התזמון לשחרר אלבום כפול. האלבום ייצג את פול ואת ג’ון בנפרד, כאינדיבידואלים שמבצעים את השירים שלהם כשהאחרים ממלאים את תפקיד המוזיקאים המלווים. אכן זמנים לא קלים.

רוב המתח נגרם עקב סיפור רומן האהבה של לנון עם יוקו אונו. בביוגרפיה “לנון”, ריי קולצמן מגלה כי הביטלס האחרים התייחסו ליוקו בצורה מחפירה.

הספר “לנון” של ריי קולצמן.

“ג’ון הפר כלל קשיח לא כתוב של הלהקה: לנשים שלהם אסור היה להיכנס לאולפנים. הוא הופיע לכל סשן של האלבום הלבן יחד עם יוקו לצידו. המסר הלא מדובר שלו לכולם היה ברור: הם בלתי נפרדים. היא ישבה על הרמקולים, הציעה הצעות וגם בצורה בלתי יאמנת – היו לה ביקורות”.

וויכוחים מרירים לא איחרו להגיע מג’ורג’, רינגו ופול. פול היה ביקורתי יתר על המידה על התרומה המוזיקלית של חבריו ללהקה. כשהיה לו מה לומר על תיפופו של רינגו, האחרון עזב את הלהקה. הוא נעלם לכמה ימים, אך חזר לאחר שחבריו ללהקה הבטיחו לו שהוא המתופף המושלם עבור הביטלס. ג’ורג’ הפך אט אט לכותב שירים הישגי, ועכשיו החל מתנגד למונופול של לנון ומקרטני. למרבה הצער, הביטלס כיחידה אחת המשיכו להתפצל לכיוונים שונים.

האלבום הלבן של הביטלס שוחרר בבריטניה ב 22 בנובמבר 1968. ההזמנות המוקדמות בארה”ב בלבד עמדו על 1.9 מליון עותקים. עד לסוף 1970, האלבום מכר 6.5 מליון עותקים, מה שהפך אותו לאלבום הכפול הנמכר בכל הזמנים.

האמן האנגלי ריצ’ארד המילטון שהופקד על עיצוב עטיפת האלבום, הגיע לעיצוב פשוט ומופשט עבור האלבום הזה. הביטלס ראו בעטיפה של האלבום פיסת אומנות יחודית. העטיפה המקורית כללה את שם הלהקה באותיות בולטות מקדימה, מה שהפך בהוצאות מאוחרות רק לכיתוב אפור. לפי פיט שוטון, חברו הטוב של ג’ון מתקופת הקוורימן, הרעיון למספר כל עותק היה דווקא של פול. היתה שמועה שהביטלס מתכננים הגרלה, בה יגרילו בין רוכשי האלבום כרטיסים להופעה שלהם במקום אקזוטי כלשהו.

מקרטני עם ריצ’ארד המילטון מבשלים לנו תאורייה בעיצוב הפוסטר לאלבום הלבן

לאחר בחינה מדוקדקת של כל פיסת תמונה שמצורפת לאלבום, חוקרים שוב מצאו רמזים שנשתלו עבור המעריצים, שמפיחים חיים בתאוריית הקונספירציה למותו של פול. האלבום הכיל תמונות אינדיבידואליות של פרצופי חברי הלהקה. לאלבום מצורפות 4 תמונות פורטרט נפרדות של חברי הלהקה שצולמו על ידי הצלם ג’ון קלי – שצילם למרבה האירוניה באותה השנה תמונות של רומן פולנסקי וזוגתו שרון טייט בביתם שבלונדון. כאמור שרון טייט נרצחה בארה”ב על ידי צ’ארלס מנסון שטען בכל תוקף כי הרציחות נעשו בגלל מסרים שקיבל בין היתר מהאלבום הלבן של הביטלס.





תמונות אלטרנטיביות מסשן הצילומים לאלבום הלבן

נחזור לתמונות הפורטרט: 3 חברים, ג’ון, ג’ורג’ ורינגו נראים באותו גודל – שוב מקרטני מובדל. תמונתו של פול מצולמת בקלוז-אפ מפורט יותר מאשר שלושת האחרים ובהסתכלות מקרוב ניתן לראות צלקת מעל לשפתו של פול שלא הייתה קיימת בתמונות מוקדמות יותר. האם הצלקת הזו נגרמה עקב התאונה או עקב ניתוח פלסטי ? האם זה מצביע על כך שהביטלס החליפו את פול ?

תמונה אחרת שמוקמה בפוסטר שצורף לאלבום – אותו עיצב גם כן ריצ’ארד המילטון, בה זוג ידיים שילדיות של מה שנראה כמו רוח רפאים, כמו מנסות לאחוז ולקחת את פול. בתמונה אחרת נראה פול כשראשו טבול באמבטיה, מה שחוקרי התאוריה שיוו לראש ערוף.



התקשורת הבריטית הייתה בעיקר מזועזעת כשהם הבחינו בתמונה קטנה של מקרטני העירום שהוסתר בצורה פיקחית מאחורי עמוד לבן.

באלבום, בשיר Glass Onion, השורה “הנה עוד רמז עבורכם, סוס הים היה פול..”, יכולה להתפרש כהכרזה שהמתחזה הוא פול. היה זה סוס הים שרימה את הצדפות כמו שסופר בפואמה בספר Through the looking glass של קרול לואיס:

“O Oysters, come and walk with us!” The Walrus did beseech. “A pleasant walk, a pleasant talk, Along the briny beach: We cannot do with more than four, To give a hand to each.

במקרה זה, אם סוס הים הוא פול אזי לנון הוא הנגר וביחד הם מרמים את כולם.

ב Glass Onion היו הפניות גם לשירים אחרים של הביטלס.

לנון שר: “סיפרתי לכם על שדות התות , אתם יודעים המקום בו שום דבר לא אמיתי…”. הכוננה היא כמובן ל Strawberry Fields Forever שם נחשד ג’ון שאמר I buried Paul.

רפרנס לשיר נוסף שמופיע ב Glass Onion, הוא לשיר Lady Madonna בו מופיעה השורה:

“יום רביעי בבוקר, העיתונים עדיין לא הגיעו..”

שוב רביעי בבוקר, היום בו התרחשה התאונה בה נהרג פול.

הביטוי “בצל מזכוכית” אולי מזכיר לנו רמז ישן נושן. הוא מעודד אותנו לקלף את שכבות הבצל מתוף הבס של סרג’נט פפר, בעזרת מראה (ה looking glass).

בשיר היחיד אותו תרם רינגו לאלבום, Don’t Pass Me By, מופיע הקטע הבא:

I’m sorry that I doubted you I was so unfair You were in a car crash And you lost your hair

השורה: “היית מעורב בתאונה ואיבדת את השיער…” – מתאימה לתאוריית עריפת הראש שהוזכרה קודם. המילים doubt ו unfair יכולים לרמז על המתח ששרר בין חברי הביטלס ובמיוחד בין פול לרינגו.

השיר הרודף ביותר באלבום בבחינת התאוריה למותו של פול הוא While My Guitar Gently Weeps שכתב ג’ורג’ הריסון. הדימוי של גיטרה בלוזית, מתאמצת ומתייפחת ממש משכנע. בשיר כותב ג’ורג’: “אני מבחין בעולם ושם לב שהוא מסתובב…” כאומר החיים המשיכו גם אחרי מותו של פול. בסופו של השיר, נשמע הריסון נאנח בקול, כשהוא זועק “פול, פול…” בעצבות עמוקה לחברו שמכבר הימים שנעלם ביחד עם השיר שלאט לאט נעלם לו.

טכניקת הקלטת הקולות לאחור, הופיעה לראשונה אצל הביטלס בשיר Rain. לנון תמיד הכריז שהביטלס היו החלוצים להשתמש בשיטת ההקלטות הזו. ג’ון טען שכשהוא ניגן את אחת הגרסאות המוקדמות של Rain במכשיר אצלו בבית, הוא הפך את הסלילים בטעות, מה שהוביל אותו להציע שהקולות שלו יושמעו במהופך וימוקססו להקלטה הסופית. שימוש אחר בטכניקת ההיפוך היה בשיר Strawberry Fields Forever בו הופכו המצילות של רינגו. בשלב הזה ג’ורג’ מרטין הסביר כי הביטלס התעייפו מעט מהטכניקה הזו ועברו לחקור טכניקות אחרות באולפן. כשהטכניקה נשחקה והריגוש ממנה נגמר, היא הפכה לדבר שבשגרה. ואז החלו הביטלס להשתמש בה עבור פרויקט “רמזי המוות” שלהם ולשתול קטעים באלבום הלבן. את המופע הראשון אפשר למצוא מיד אחרי השיר I’m So Tired ורגע לפני Blackbird. זה נראה מתאים שהמסר יופיע במיקום הספציפי הזה, מאחר שהציפור השחורה – העורב – תמיד סימל בספרות את המוות המתקרב. הנוצות השחורות, הקול המקרקר, דיאטה מבוססת על נבלות – העורב נחשב כבר מזמן לציפור מבשרת רעות… במקבת של שייקספיר, לדוגמא, העורב הוא שבישר על התקרבותו של המלך דאנקן. בפואמה “העורב” של אדגר אלן פו, העורב גורם להרהורים על נצחיותו של המוות “שלעולם לא ירומם יותר…”.

אדגר אלן פו

לאדגר אלן פו יש כמה מופעים בהיסטוריה של הביטלס:

ראשית הוא נמצא בקהל המשתתפים בעטיפת האלבום סרג’נט פפר. מופע נוסף הוא בשיר I am the Walrus בו לנון שר: “בנאדם היית צריך לראות איך הם בועטים באדגר אלן פו…”. פו כתב סדרה של טורים העוסקים בפתרונות של צפנים סודיים עבור העיתון של פילדלפיה שנקרא Alexander’s Weekly Messenger.

אם ממש בא לכם, תוכלו להתעמק בכתביו עבור העיתון כאן: https://www.eapoe.org/works/editions/mawm001c.htm

כשהפך פו למפורסם, כך גם כתביו עבור העיתון. העבודה הנסתרת ביותר שלו נקראה The Gold-Bug, שהכילה בתוכה מסרים נסתרים שהיו חייבים להיות מפוענחים על ידי הקוראים. המוטיבים בכתיבה התרכזו סביב נושאים קריפים כמו קבורה חיה וחזרה מעולם המתים. הקונספט מסתדר יפה עם הרמזים ששתלו הביטלס על עטיפת האלבום סרג’נט פפר. עם כל הטכנולוגיה האולפנית היחסית מתקדמת לתקופתה, יכלו הביטלס ליצור רמזים נסתרים בשימוש בעוד חושים ממה שהשתמש פו.

ההודעה המוסתרת של לנון, באה מיד אחרי המשפט אותו הוא שר: “אתן לך כל מה שיש לי עבור שקט נפשי…” – ואז מלמול מוזר שברור לכל שמושמע במהופך.

לפי ספרו של מארק לואיסון The Beatles Recording Sessions, לנון שנשאל על המלמול המוזר טען שהוא רק לחש: “?Monsieur , Monsieur, how about another one” ובתרגום – “מסייה, מסייה, מה דעתך על עוד אחת?”. לאחר אין ספור האזנות לקטע, מה שלנון טען נשאר מוטל בספק. כשמשמיעים את הקטע לאחור הוא נשמע כמו: Paul is dead man, miss him, miss him ,miss him – פול הוא איש מת, מתגעגע אליו, מתגעגע אליו, מתגעגע אליו…

הנה הקטע רגיל ובמהופך – לעולם הקטע המהופך יעורר בי צמרמרות….


אכן מטריד ומוזר, אבל אי אפשר להשוות זאת לגילויים המצמררים בקטע האוונגרדי Revolution 9, שנבחר כקטע הלא פופולרי ביותר של הביטלס. ג’ורג’ הריסון הודה שהוא בקושי הקשיב לקטע הזה, ג’ורג’ מרטין יחד עם פול ורינגו ניסו להוציא את הקטע מהאלבום הלבן. ללנון הייתה דעה אחרת: הוא הכריז בהתלהבות כי זו היא “המוסיקה של העתיד”.

כשהקטע מתחיל להתנגן, נשמע טכנאי ההקלטה עם מבטא אנגלי מוזר, חוזר בצורה מונוטונית על צירוף המילים Number Nine – מספר 9, שוב ושוב ושוב, עד שקולו נעלם אל תוך מערבולת של צלילים.

כנראה שמישהו רוצה שנחשוב שברמז הזה ישנו קשר לספרה 9…

הספרה 9 היא הסוף של סקלת המספרים, רגע לפני האיפוס מחדש או אולי המוות והלידה מחדש.

האם זהו שוב אזכור ל 9 בנובמבר, בוקר מותו של פול ? אולי זה קשור לכך שמקרטני הוא הביטל היחיד ששם משפחתו באנגלית מכיל 9 אותיות ?

לספרה 9 ישנה אובססיה לגביו של לנון דווקא. היא הייתה שחקן מרכזי בחייו החל מלידתו ב 9 באוקטובר 1940 בשעה 6:30 בבוקר והמשיכה עד למותו בטרם עת ב 8 בדצמבר 1980 בשעה 11:07 בלילה. אם נחבר את ספרות שעת הלידה נקבל 9 (6+3), אותו הדבר לגבי שעת המוות: (1+1+7). אם ניקח בחשבון את 5 שעות ההבדל בין ניו יורק לאנגליה, נקבל שלנון הוכרז מת כשבאנגליה מולדתו היה כבר ה 9 בדצמבר 1980.

הביטלס התגלו על ידי בריאן אפשטיין ב 9 בנובמבר 1961, צירוף מקרים מוזר שמתחבר עם “יום מותו” של פול 5 שנים אחר כך, ועוד יותר מוזר כשמגלים שבאותו היום בדיוק פוגש לנון את יוקו אונו בגלריית אינדיקה.

כשמושמע הקטע של טכנאי הקול לאחור, Number Nine הופך לו ל Turn Me on Dead Man.


האם זוהי תזכורת לתרומתו של מקרטני עם המשפט I`d Love to Turn you on בשיר A Day in the Life ?

5 דקות לערך אל תוך Revolution 9, נשמע קול שאומר משהו כמו:

….So the wife called me and we’d better go to see a surgeon So, any at all, we went to see the dentist instead who gave him a pair of teeth which wasn’t any good at all

ובתרגום: אשתו התקשרה אליי ואמרה שעדיף שנלך לראות מנתח הלכנו לראות רופא שיניים במקום שנתן לו זוג שיניים שלא התאימו כלל…”

מיד אחר כך נאמר: “My Wings are broken and so is my hair” מה שאולי משמש כרפרנס ל Don’t Pass Me By של רינגו….

מצמרר…

מי שכן לקח את האלבום הלבן ברצינות תהומית היה מי שהזכרנו כבר קודם – צ’ארלס מנסון, שהכריז על עצמו כישו ופיתח תאוריה מצמררת שנשענה על מה שהבין מהאלבום. הוא האמין שהביטלס הם מלאכים שנשלחו על ידי אלוהים על מנת לגלות לו סודות לגבי האפוקליפסה הממשמשת ובאה. לגבי Revolution 9 מנסון האמין שכל הקולות המוזרים והמחרידים שנשמעו שם הם קולות הארמגדון עצמו. הוא האמין ש Revolution 9 מפנה אותו ל Revelation (ספר ההתגלות של יוחנן) לפרק 9. בפרק הזה מסופר על 4 מלאכים שיצאו מתוך נהר הפרת כדי לזמן את סופו של האדם. מנסון האמין שהארמגדון הזה יכלול מלחמה בין לבנים ושחורים ושהביטלס הם ארבעת המלאכים….

רומן פולנסקי ושרון טייט ב 1968 בלונדון באחת מהתמונות שצילם ג’ון קלי.

בפוסט הבא – האלבום אבי רואד.

48 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page