השיר המקסים Every Little Thing נכתב על ידי מקרטני (בהשראת היחסים שלו עם ג’יין אשר) במטרה להפוך לסינגל הבא של החיפושיות. הוא מספר שממש אהב אותו וחשב שהוא קליט מאוד, אבל משום מה הוא הגיע להיות פילר באלבום הרביעי של הלהקה (Beatles for sale) ולא קטע מוביל. בתקופת צילומי Let it be הריסון סיפר שזה אחד השירים החביבים עליו מהתקופה ההיא.
גם כיום אנשים לא ממש מחשיבים אותו כשיר טוב במיוחד, אבל אצלי בלב יש פינה חמה עבורו. הוא אולי לא השיר הכי מתוחכם, הן במילותיו והן בלחנו, אבל אני מודה שבכל פעם שתווי הפסנתר מתחילים את הירידה שלהם (לדוגמה ב-0:23) , ובטח בכל פעם שהטימפאני הנהדר מצטרף לפסנתר בפזמון (לדוגמה ב-0:30), אני מתרגש מחדש. רגעים כאלה הופכים את אלבומה הרביעי של הלהקה, שרבים מגדירים כדריכה במקום או אפילו כנסיגה אומנותית, לאלבום שאהוב עליי מאוד וכזה שמרמז על המורכבות העתידית שתגיע אליה הלהקה.
אחרי סיבוב הופעות בצפון אמריקה שכלל 25 הופעות, חזרו הביטלס לאולפן ב-29 בספטמבר 1964 לעוד תקופת הקלטות וזה היה השיר הראשון שהוקלט. ביום הראשון ג’ורג’ לא נכח בהקלטות השיר כי הגיע מאוחר. ביום שאחריו סיימה הלהקה את הקלטת השיר. בגלל שג’ורג’ לא נכח ביום ההקלטה הראשון קיים ויכוח בין מקורות שונים מי אחראי לנגינת הגיטרה המובילה (חלק אומרים ג’ון וחלק ג’ורג’) אבל ביננו, בשיר הזה זה לא ממש חשוב.
למרות שהשיר נכתב על ידי מקרטני, לנון הוא הדומיננטי בשירה ועושה זאת נפלא.
וזה הביצוע הנהדר של להקת Yes לשיר במשנת 1969 שנכלל באלבומם הראשון –