דיויד בואי והביטלס

היום נדבר על הקשר בין אמן שאנחנו אוהבים מאוד – דיויד בואי, ובין הביטלס.

לי קשה להתעלם מהקשר שגם אם לא היה אישי עם כל חברי הביטלס, אך היה ברור ופרוס לכל אורך הקריירה הענפה של בואי ללהקה הזו – במיוחד קשה להתעלם מהקשר המיוחד והחם שהיה לו עם ג’ון לנון.

הפוסט הזה מוקדש לזכרו של דיויד בואי.

את הקשר המקרי הראשון אפשר למצוא אי שם ב 1963 כשדיויד ג’ונס בן ה 16 היה חבר בלהקת ה The Konrads שנכשלה באודישן לחברת דקה ששנה לפני כן דחתה את הביטלס.

בואי וה Konrads

עם להקת ה King Bees (על שם שיר בלוז בשם I’m a king bee) כבר מנסה דיויד ג’ונס לעקוב אחרי מודל ההצלחה של הביטלס שנמצאים בשיא הביטלמניה שלהם, ופונה לאמרגן יהודי בשם ג’ון בלום שאמנם לא חותם איתם אך מוביל אותם לאמרגן שכן מחתים אותם.

בואי עם העתקים שיצר לדמויות הביטלס

הפעם הבאה שהגורל מפגיש בין בואי לביטלס (במקרה או במתכוון), אפשר כבר למצוא בתאריך יציאת אלבום הבכורה של דיויד בואי – ה 1 ביוני 1967, התאריך בו יצא האלבום החשוב של הביטלס Sgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band.

ב 68 בואי כחלק משלישית The Feathers שכללה גם את הרמיוני חברתו לאותה תקופה, מבצעים את Strawberry Fields Forever כחלק מרפרטואר ההופעות שלהם. במופע קברט שביצע בואי ב 68 הוא כלל את When I’m Sixty Four שאולי בהשראתו כתב והקליט שיר בשם דומה When I’m Five.

ב 1970 בואי בגלגול הרוק המתקדם שלו יחד עם להקת The Hype (שכוללת את טוני ויסקונטי בבס ומיק רונסון בגיטרה) מבצעים בהופעה קאבר לשיר החדש של לנון Instant Karma.

לנון שאותו העריץ בואי יותר מכל חברי הביטלס הוזכר כבר באופן מפורש בשיר Life On Mars שיצא באלבום המופת Hunky Dory בשנת 71.

Now the workers have struck for fame ‘Cause Lennon’s on sale again

כזיגי סטארדסט – דמות הרוקר אליה נכנס בואי בין השנים 72-73 ושיחרר 2 אלבומי מופת איתה The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars ו Aladdin Sane, היה מבצע בואי בהופעות את This Boy של הביטלס.

את רינגו אפשר לראות מפציע בחדר ההלבשה של בואי בסרט הדוקומנטרי Ziggy Stardust and the Spiders from Mars שמתעד את ההופעה האחרונה של זיגי אי פעם, בהאמרסמית’ אודאון, בה מכריז בואי שזוהי ההופעה האחרונה של זיגי ובעצם על מותו.

ב 74 במהלך סיבוב ההופעות של Dark Horse פוגש ג’ורג’ הריסון את דיויד בואי. בראיון שנערך באותה שנה (משותף לו וללנון אגב) מספר הריסון:

“פגשתי את דיוויד בואי. דייויד באווי (כך ביטא הריסון את שמו בראיון) , אלה היו המילים שלי, ואני מקווה שהוא לא נעלב מזה. משכתי את הכובע מעל עיניו ואמרתי, ‘מה שלומך, נחמד לפגוש אותך האם איכפת לך אם אסתכל בך, לראות מי אתה כי ראיתי רק את התמונות המטומטמות האלה שלך.” כלומר, כל תמונה שראיתי בחייו של דייויד בואי, או אלטון ג’ון, הם פשוט נראים לי מטופשים … אני רוצה לראות מי האדם”.

“זיגי” עם מקרטני

באלבום Young Americans של בואי מ 75, אלבום בו בואי מחליף את הפומפוזיות של זיגי סטארדסט במוזיקת הסול וה R&B, מוזכרת שורה מתוך A Day in the Life של הביטלס בשיר הנושא:

…I heard the news today, oh boy

באלבום הזה לנון משתתף בהקלטת 2 שירים : קאבר של Across the Universes של הביטלס ועוד שיר חדש Fame בו לנון כבר היה שותף לכתיבה ושהפך לשיר הראשון (!) של בואי שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי. לנון כנראה לא ממש רצה להירשם כשותף בכתיבה, אבל בואי התעקש, בכל זאת הקרדיט ‘בואי/ לנון’ לא יכול להזיק. (גם קרלוס אלומר הגיטריסט של בואי רשום כשותף בכתיבת השיר).

הקשר בין לנון לבואי נוצר בתקופת סוף השבוע האבוד של לנון בלוס אנג’לס במסיבה שאירגנה אליזבת’ טיילור.

בואי סיפר: “היינו בלוס אנג’לס, ולילה אחד היתה מסיבה שאליה הוזמנו ג’ון ואני. אני חושב שהיינו מנומסים זה לזה, אמנם היו רק כמה שנים בינינו, אבל ברוקנ’רול זה שונת דור. אז ג’ון אמר במבטא ליברפולי: “אה, הנה בא עוד אחד חדש.” ואני חושב “זה ג’ון לנון אני לא יודע מה להגיד, אל תזכיר את הביטלס, אתה תיראה ממש מטומטם”. והוא אמר, “שלום, דייב.” ואני אמרתי, “יש לי את כל מה שהוצאת – חוץ מהביטלס”.

הם נפגשים גם בטקס פרסי הגראמי לשנת 75 כששניהם ממעניקי הפרסים.

1975 טקס חלוקת פרסי הגראמי.

קטע משעשע מתוך הטקס שלא ממש קשור לדיוויד בואי אבל בכל זאת, לנון ופול סיימון מעניקים פרס בקטגוריית תקליט השנה ומציגים את עצמם: ‘אני ג’ון ונהגתי לנגן עם הפרטנר שלי פול’, ‘אני פול ונהגתי לנגן עם הפרטנר שלי ארט’.

ב 1975, מבצע דיויד בואי עם הזמרת שר מחרוזת של שירים בתכנית טלויזיה בארה”ב ובה משולב גם השיר Day Tripper.

בצירוף מקרים מוזר, טוני ויסקונטי חברו של דיויד בואי שהפיק את אלבומיו החשובים של בואי נישא למרי הופקינס – בת טיפוחיו של מקרטני בלייבל אפל ולאחר מכן היה נשוי למיי פנג שליוותה את לנון כבת זותו במהלך “סוף השבוע האבוד”. דרכם של ויסקונטי ומקרטני יצטלבו גם כן כהוא יקבל את האחריות על התזמורים באלבומו המצליח ביותר של מקרטני Band on the Run – ללא קרדיט כמובן.

בדצמבר 1980, בואי מופיע בתפקיד ג’ון מריק, במחזה על חייו של “איש הפיל” בברודווי. מעריץ שמגיע לראות את המחזה באותו זמן היה מארק דיוויד צ’פמן שצפה בהצגה כמה ימים לפני שרצח את לנון. בזמן הרצח עצמו ב -8 בדצמבר 1980, במרחק של כמה רחובות משם, דייוויד בואי כיכב ב”איש הפיל”. על פי המשטרה בואי היה הבא בתור ברשימה של צ’פמן. לצ’פמן היה כרטיס למושב הקדמי ל “איש הפיל” בלילה הבא. גם ג’ון ויוקו היו אמורים לשבת בשורה הראשונה ולכן בלילה שלאחר מותו של ג’ון היו שלושה מושבים ריקים בשורה הראשונה.

בואי סיפר: “אני לא יכול להגיד לך כמה קשה היה להמשיך. כמעט לא הצלחתי לעבור את ההצגה”.

בואי המוזעזע, מוריד פרופיל ומתרחק מעין הציבור בשלוש השנים הבאות.

ב 8 לדצמבר 83, במהלך הופעה בהונג קונג, מתיישב בואי על הבמה ומקדיש את השיר Imagine ללנון.

וזו חלק מההקדמה שלו לשיר: “כתבתי את השיר [fame] עם ג’ון לנון.שאלתי את ג’ון יום אחד – איך אתה כותב שירים? הוא ענה: זה קל. אתה אומר מה שאתה מתכוון אליו, ושם לזה קצב. ומה אתה חושב על סוג הרוקנ’רול שאני עושה? הוא אמר: זה נהדר אבל זה רק רוקנ’רול עם ליפסטיק…”

ב 1989 מקליט בואי 2 שירים של לנון – שניהם מאלבום הבכורה האגדי של לנון Plastic Ono Band שיצא ב 1970. את Mother מקליט בואי עבור אלבום מחווה ללנון שיזמה יוקו אונו – האלבום אגב נגנז ולא יצא מעולם.

את Working Class Hero משבץ בואי באלבום הבכורה של להקתו החדשה Tin Machine

אלו המילים שפרסמה יוקו אונו לאחר מותו של בואי: “ג’ון ודיויד כיבדו זה את זה. הם היו מתאימים היטב באינטלקט וכשרון. מאחר שלג’ון ולי היו מעט מאוד חברים, הרגשנו שדיויד הוא קרוב משפחה. אחרי שג’ון מת, דייוויד תמיד היה שם בשביל שון ובשבילי. כאשר שון היה בפנימייה בשווייץ, היה דיויד לוקח אותו למוזיאונים ונותן לו להסתובב באולפן ההקלטות שלו בז’נבה. עבור שון, הוא איבד דמות אב אחרת. יהיה לו קשה, אני יודעת. אבל יש לנו כמה זיכרונות מתוקים שיישארו איתנו לנצח”.

באלבום Heathen של בואי מ 2002, אפשר למצוא התכתבות של בואי עם God של לנון. לנון ב God ,כחלק מתהליך ההבראה שלו וההתנתקות מהעבר נותן את מניפסט ה”אני לא מאמין” שלו ובין השאר מצהיר I don’t believe in Beatles.

בואי בשיר Afraid (שלדעתי גם מתכתב עם Scared של לנון) מחזיר תשובה לחברו: I Believe in Beatles.

ישנם מקורות הטוענים שהשיר Everyone Says Hi מתוך Heathen של בואי הוקדש להריסון שנפטר כשנה לפני כן.

באלבום הבא של בואי Reality, האחרון לפני העלמותו של בואי מהעין הציבורית לכמעט עשור, מקליט בואי גרסת כיסוי לשיר של ג’ורג’ הריסון Try Some,Buy Some מתוך האלבום של הריסון Living in the Material World. בואי אגב טען שהוא בחר את השיר כי הוא חשב שהוא של רוני ספקטור (אשתו של המפיק פיל ספקטור) – מכיוון שהריסון שלא הצליח להכניס את השיר ל All things must pass – אלבום המופת שלו , נתן את השיר לרוני כמחווה לפיל ספקטור שהפיק את האלבום המשולש. באלבום הבא של הריסון השיר כבר נכנס.

אני כל כך אוהב את בואי והביטלס ואין לי איך לסיים אלא עם הספדו של מקרטני לבואי שמצליח לדייק את מה שאני מרגיש. “אלו חדשות עצובות מאוד להתעורר אליהם בבוקר הגשום הזה. דיויד היה כוכב גדול ואני אוצר את הרגעים שהיו לנו יחד. המוסיקה שלו שיחקה תפקיד חזק מאוד בהיסטוריה המוסיקלית הבריטית ואני גאה לחשוב על ההשפעה העצומה שיש לו על אנשים בכל רחבי העולם. אני שולח אהדה עמוקה למשפחתו ותמיד אזכור את הצחוק הגדול שהיה לנו במשך השנים. הכוכב שלו יזרח בשמים לנצח”.

מקרטני ובואי בתמונה מהלייב אד 1985