top of page

Girl

עודכן: 30 באוק׳ 2022

תארו לכם שיר שבו אתם כותבים את החלומות שלכם והפנטזיות שלכם לגבי מי שהייתם רוצים לראות כאהבת חייכם או כנשמה התאומה שלכם. אתם לא באמת יודעים מי היא הדמות הזו. זאת אומרת אין לה שם וכתובת, ואתם לא באמת יודעים איך היא נראית, אבל יש לכם הגדרה כללית בראש. מאז היותי נער הייתה לי דמות כזו בראש שידעתי שאגיע אליה יום אחד. דמיינתי איך אבנה איתה את חיי. האישה הנפלאה הזו חיה לצדי וזה כיף גדול.

ב 1965, גם לג’ון לנון הייתה דמות כזו. מין נערת חלומות שהוא ייחל שתקלע לחייו. זה נכון, הוא היה נשוי, אבל לא באושר. לא כך הוא דמיין את חייו הזוגיים.

“תמיד היה לי החלום הזה של האישה הספציפית הזו שנכנסת לחיי.ידעתי שזו לא תהיה מישהי שקונה תקליטים של הביטלס. קיוויתי לאישה שתוכל לתת לי את מה שאני מקבל מגבר באופן אינטלקטואלי. רציתי מישהי שאוכל להיות איתה עצמי”.

כתיבת המחשבות והתשוקות שלו אל תוך שיר לא צלחה במיוחד. באותה תקופה, הצמד לנון את מקרטני, ערכו סשנים משותפים של כתיבה בביתו של ג’ון בקנווד שהעלו לא מעט שירים ופול זכר את הסשן הספציפי הזה:

“זה היה רעיון מקורי של ג’ון, אבל הוא נכתב יחדיו. אני זוכר שכתבתי את ‘הכאב וההנאה’ ו’גבר חייב לשבור את הגב’, זה לא היה קטע גמור שהוא הגיע אתו”.

ב 1970 ג’ון דיבר על השיר Girl. “אין דבר כזה Girl. היא הייתה חלום, המילים של השיר בסדר, אבל זה לא היה רק שיר, זה היה על הבחורה ההיא – זו שבסופו של דבר התברר שהיא יוקו – זו שרבים מאתנו חיפשנו”.

סשן הכתיבה הזה נערך קרוב מאוד ליום ההקלטות האחרון עבור האלבום Rubber Soul מה שמצביע על דד ליין מאוד ברור וסטריקטי לסיומו של השיר. אם נאחז בגרסתו של מקרטני זו שאומרת שג’ון הביא רעיון לא גמור על נערת החלומות שלו, אני מניח שרעיונות נזרקו לאוויר מכל כיוון על מנת לסיים את השיר. רעיון אחד שהועלה על ידי ג’ון היה בעל נטייה דתית.

“זה קשור למשפט ‘כשלימדו אותה כשהיא הייתה צעירה שכאב יביא לעונג, האם היא הבינה את זה?’ מעין ציטוט פילוסופי שחשבתי עליו כשכתבתי את זה. ניסיתי לומר משהו על הנצרות שהתנגדתי אליה בזמנו מכיוון ש’גדלתי’ בכנסייה. הייתי ‘כבד’ על הכנסייה בשני הספרים שלי, אך מעולם לא הדגשתי את זה יותר מדי, למרות שברור שזה היה שם. דיברתי בשיר על הנצרות בכך שאתה צריך להיות מעונה כדי להגיע לגן עדן. זו הייתה התפיסה הנוצרית הקתולית: תהיה מעונה ואז יהיה בסדר, מה שאולי נראה כנכון, אך לא בתפיסה שלהם את זה. לא האמנתי בזה שאתה צריך להיות מעונה כדי להשיג משהו. זה פשוט קורה ככה”.

רוח ההתנגדות למוסד הכנסייה, באה לביטוי ביתר שאת בראיון שנתן לנון לכתבת והידידה מורין קלייב שהתארחה בביתו והכינה כתבה על כיצד ביטל חי. שם הוא דיבר על פופולאריות הנצרות לעומת הפופולריות של הביטלס כהדגמה להתיישנות של המוסד הארכאי לדעתו.

לנון שבפעם השנייה באלבום מתפקד על תקן המספר, שוטח בשיר את המעשייה האפית שלו ומכיר לנו את הפנטזיה על נערת חלומותיו. הפעם הראשונה בה תפקד על תקן המספר, הייתה ב’עץ נורבגי’ שאולי נכתב על תרחיש של רומן מציאותי בחייו של לנון, אבל האווירה בו היא חלומית וכמעט לא אמיתית מה שמעורר מחשבה שאולי יש קשר בין 2 הדמויות הנשיות שבו – אולי הן אותה אחת. שימו לב עד כמה הפנטזיה חקוקה ומושרשת אצלו בשיר. כדי להבין זאת טוב יותר, החליפו את המילה ‘נערה’ במילה ‘פנטזיה’. כך נפתח השיר ‘פנטזיה’.

“האם מישהו חפץ לשמוע את סיפורי על הנערה שהגיעה על מנת להישאר? היא מסוג הנערות שאתה רוצה כל כך עד כדי צער אבל עדיין אתה לא מתחרט על שום יום. הו נערה…”

הפנטזיה כה חזקה עד שקיבלה חיים משל עצמה. המספר לנון מתאר לנו את ניסיונות הגמילה ממנה, כי הוא כבר הרי סיפר שזה מייסר אותו כל כך. מי שצפה בסרט הנפלא Her מ 2013 שביים ספייק ז’ונז ומככבים בו חואקין פיניקס וסקארלט ג’והאנסן הנהדרים, לא יכול שלא להבין את התחושה הזו. פנטזיה ממכרת שגדולה מהמציאות.

“כשאני חושב על כל הפעמים שניסיתי כל כך לעזוב אותה. היא [הפנטזיה] פנתה אליי והחלה לבכות. היא הבטיחה לי את העולם והאמנתי לה אחרי כל הזמן הזה, אין לי מושג מדוע. הו נערה…”

הסינגל woman

לנון לא נטש את הפנטזיות והחלומות שלו והמשיך לכתוב עליהם. אם זה ב’שדות תות’ שם הוא חולם על ילדותו ועל המקום שהשרה בו בטחון או בקטע החלומי המהפנט ‘חלום מס’ 9′ באלבום המעולה ‘חומות וגשרים’. שם השאלה צפה ועולה: למרות שהיה קסם באוויר, האם זה היה חלום למרות שזה היה כל כך אמיתי?. בתקופת האלבום הזה צריך לזכור שהיחסים בינו לבין יוקו התערערו עד כדי ‘סוף השבוע האבוד’.

בשלב מאוחר יותר, לנון לא משאיר אותנו חסרי תשובה וכותב שיר המשך ל Girl שנותן את התשובות. ב Woman שכתב עבור אלבום הסולו האחרון שלו, הפנטזיה היא כבר לא נערה חלומית, אלא אישה ממשית. בצירוף מקרים האלבום עצמו נקרא ‘פנטזיה כפולה’, כי עכשיו כבר יש לו עם מי לחלום. לנון הפקיד את חייו בידיה של יוקו הדמות הממשית מכיוון שכל זה הרי ‘נכתב בכוכבים’ כבר מזמן.

חזרה ל 1965. באופן מוזר וחשוד, מקרטני כותב שיר לבדו בשם Woman בערך באותה תקופה בה נכתב Girl. האם יש קשר בין השניים. מי יודע? את השיר הזה נותן פול לצמד פיטר וגורדון ולטענתו של מקרטני תחבולה מעניינת מתרחשת עם השיר הזה. הוא משוחרר כסינגל של פיטר וגורדון אך תחת כותב השיר מופיע ברנש אלמוני בשם ברנרד ווב. מי הוא אותו ברנש? לי הוא לא נשמע מוכר. האם יכול להיות שזה…לא!…כן?….אכן, זהו לא אחר מאשר פול מקרטני.

מקרטני הסביר זאת כך ב 1966: “אנשים הגיעו אליהם [אל פיטר וגורדון] ואמרו: ‘ אה שוב אתם רוכבים על העגלה של לנון ומקרטני’, זו הסיבה שהם הוציאו סינגל אחד ללא השמות שלנו, כי כולם חשבו שזו הסיבה שיש להם להיטים”.

הסינגל יצא ובאופן מוזר ואירוני טיפס במצעדים ללא הידיעה שמישהו מהביטלס קשור לכך, עד שהביקורת הראשונה שנכתבה עליו בעיתונות תהתה: “לברנרד ווב הזה יש כישרון יוצא דופן. האם זה יכול להיות פול מקרטני?”. האזינו אתם ותוכלו גם אתם להתלבט.

זוכרים שאמרתי ש Girl הוקלט כשיר האחרון לראבר סול ובכן כדי לדייק, המצב היה כדלקמן. לאחר עבודה מאומצת, הסינגל החדש של הביטלס we can work it out /day tripper היה מוכן. בנוסף, 80 אחוז מהאלבום היה מוקלט, אבל עדיין היו חסרים 3 שירים על מנת להשלים את 14 השירים שהיו מקובלים באלבום. מקרטני הביא את you won’t see me לנון את girl שלו וכדי להשלים את השיר השלישי החסר, הם שולפים שיר שעבדו עליו באלבום הקודם Help והיה כמעט גמור לגמרי. קראו לו wait.

ב 11 בנובמבר, יום ההקלטות האחרון לאלבום, הביטלס מגיעים לאולפן ועובדים על שלושת השירים בדיוק באותו הסדר בו ציינתי אותם לעיל ולכן כפועל יוצא, girl היה השיר ה’חדש’ האחרון לאלבום שהוקלט.

כשהם מגיעים להקליט אותו, שלושת רבעי להקה מניחה את הטראק הבסיסי שכלל את לנון באקוסטית, פול בבס ורינגו במברשות על התופים. הניסיון הראשון היה ניסוי כלים ובניסיון השני כבר הוקלט כל השיר ללא הקולות.

לאחר מכן, מגיע תורם של הקולות. הביצוע הקולי של לנון הוא אחד מביצועי הקולות המרשימים ביותר שלו לדעתי. בכל זאת, על מנת להדגיש את התשוקה והמיאוס שאוחזים בו, הוא בוחר להשתמש בכלי הנגינה שהוא מבין שיוכל לבטא זאת הכי טוב. שאיפות עמוקות של אוויר לריאות. יש שייחסו זאת לרוח האלבום הכללית ויאמרו שהשאיפות מלאות במריחואנה ואני יכול להסכים עם הסברה הזו. שם אולי רומז לנון שהוא מוצא את המפלט.

עובדים על ראבר סול

כך סיפר פול על אופן ההקלטה:

“אני זוכר שג’ון אמר לנורמן סמית’ שהוא רוצה לשמוע את השאיפות שלו תוך כדי השירה. נורמן ניסה להבין כיצד לעשות זאת. הרגשנו כמו מקצוענים צעירים”. פול הוסיף שג’ורג’ מרטין עשה שימוש בקומפרסור מיוחד דרכו הקליט לנון את השאיפות.

מה עם ג’ורג’ הריסון אתם שואלים? מה תפקידו ביצירה הזו? אל דאגה יש לו תפקיד לא מבוטל. בתחילה מקליט הריסון גיטרה חשמלית שהייתה מחוברת לקופסת פאז, אותה אחת בה העביר מקרטני את הבס שלו בשירו של הריסון Think For Yourself רק כמה ימים לפני כן. קטע הפאז הזה לא שרד את המיקס הסופי. בנוסף מקליט הריסון שני תפקידי גיטרת 12 מיתרים אקוסטית נהדרים שהופכים את השיר מסיפור חולמני של לנון לסרנדה טראגית יוונית. את 2 התפקידים של ג’ורג’ אפשר לשמוע מהבית השלישי של השיר. הם מתחילים מהקטע בו ג’ון שר את הקטע האנטי דתי שכתב. בדיוק אז נכנסת הגיטרה של ג’ורג’ שמוסיפה את הדרמה. זה קטע קטן בו אפשר למצוא כמה שניות של שלמות. אחר כך מגיח הסולו היווני של ג’ורג’ שאפשר להתבלבל ולחשוב שהוא פורט בו על בוזוקי יווני אסלי. קטע כל כך יפה שמדגיש את המאבק הנפשי המתחולל בנפשו של המספר. מין מחול חרבות. את ההשראה ליווניות יכלו הביטלס לשאוב אולי מהסרט ‘זורבה היווני’ שראה אור שנה קודם לכן. את המוסיקה לסרט חיבר מי אם לא המלחין תאודורקיס הענק והקטע שיכל להשפיע אולי במיוחד היה ‘הריקוד של זורבה’. הנה הקטע מתוך הסרט:


זו אינה הפעם הראשונה שבה הביטלס מפלרטטים עם יצירה של תאודורקיס. ב 63 הם מבצעים גרסה משלהם ל The Honeymoon Song מתוך הסרט Honeymoon מ 1959.


פול שהעריץ מאוד את הביצוע של מארינו מריני, עודד את הביטלס להקליט גרסה עבורו לתכנית הרדיו של ה BBC Pop Go The Beatles. שימו לב כמה יפה מנגן ג’ורג’וס הריסונוס את קטע הסולו היווני.


על מנת להעצים את הדרמה, רינגו מוסיף תוספת משלו כשהוא מכה על המצילה ומיד מפסיק את הרעידה שלה כשהוא אוחז בה. כך הוא מלווה את השיר עד לסופו.

האלבום הזה משופע בהרמוניות קוליות סטייל הביץ’ בוייז שלא פוסחות גם על השיר הזה. פול וג’ורג’ מוסיפים את הקולות ההרמוניים שלהם לפזמון ומכיוון שהשיר הלך וצבר רצינות תהומית, הם מקליטים קטע הרמוניה עם קריצה הומוריסטית עבור הברידג’. פול סיפר על כך:

“לביץ’ בוייז היה שיר שבו הם שרו ‘לה לה לה לה’ ואנחנו אהבנו את התמימות של זה ורצינו להעתיק, אבל לא להשתמש באותו הקטע בדיוק, לכן חיפשנו משהו אחר. התחלנו עם ‘דיט דיט דיט דיט’, ואז החלטנו לשנות ל ‘טיט טיט טיט טיט’ [tit הוא סלנג לפיטמה או שד] ובאמת כמעט שלא ניתן להבחין בניהם, אבל זה הצחיק אותנו. זה היה כדי לעשות אתנחתא קלה באמצע הקריירה הגדולה הזו שהנה זייפנו. אם היינו יכולים להכניס משהו שהוא קצת יותר חתרני אז היינו עושים זאת. ג’ורג’ מרטין שאל, ‘האם זה היה ”דיט’ או ‘טיט’ ולג’ורג’ ענינו ‘דיט’ כמובן ואז נכנסנו לרכב והתפקענו מצחוק”.

שובבים הביטלס האלו. השיר המדובר של הביץ’ בוייז הוא You’re So Good To Me מתוך האלבום Summer Days (And Summer Nights) שהיה האלבום התשיעי של הלהקה שלאחריו הגיע פט סאונדס (אם לא סופרים את אלבום הקאברים שבינם).


לא ממש ידעתי איך לסיים אז הבאתי תרגום לקטע מתוך Revolution in the Head של איאן מקדונלד שסוגר את ראבר סול ומעביר הלאה לפאזה הבאה של הביטלס.

“עם ראבר סול, הביטלס שיקמו את חוש ההתמצאות שלהם שהחל לחמוק מהם בשלבי עבודה מאוחרים על ביטלס פור סייל ולאור המתירנות שלהם כלפי קנאביס, כמעט התאדה במהלך Help. לבסוף הם הבינו מהדוגמא של דילן שהם לא חייבים להפריד בין חייהם המקצועיים לבין חייהם הפנימיים. במודע הם ערכו ניסויים בחומר של ראבר סול כשהם מרגישים שהם פוסעים לעבר סגנון חדש – כזה שיגדיר את חלקה השני של הקריירה שלהם יחדיו ויהיה בהשראת המפגש שלהם עם ההשפעה הגדולה על חייהם ועל התרבות של שנות ה 60 המאוחרות: LSD”.

6 צפיות0 תגובות
bottom of page