top of page

London Town – פוסט אורח של יואב

עודכן: 12 בנוב׳ 2022

והיום בפוסט האורח השבועי שלנו, יואב כותב על האלבום “לונדון טאון” של ווינגס, אלבום שלטעמי (גיא) הוא אחד הטובים ביותר של מקרטני. אז בלי להכביר מילים, אני מעביר את רשות הכתיבה ליואב:

London Town, אלבומה השישי (אם לא מחשיבים את Wings Over America שהיה אלבום הופעה חיה) של להקת “ווינגס” יצא במרץ 1978 .

לאחר אלבום מצליח (Wings at the Speed of Sound), סיבוב הופעות מצליח בארה”ב ואלבום משולש מצליח מההקלטות של סיבוב ההופעות, כולם משנת 1976 – פול תכנן שגם שנת 1977 תהיה מצליחה באותה מידה. היא אולי לא היתה מצליחה באותה מידה, אבל היתה עמוסה למדי.

בחודשים פברואר – מרץ של שנת ’77 התכנסו חברי WINGS: פול מקרטני, לינדה מקרטני, דני ליין, הגיטריסט ג’ימי מקולוק והמתופף ג’ו אינגליש באולפני אבי רואד והקליטו שלושה שירים: -London Town -Deliver Your Children -Girl’s School –

שיר שלא נכנס לאלבום, אבל הפך לבי סייד של הסינגל שובר השיאים בבריטניה Mull of Kintyre, ושבארצות הברית הפך להיות האיי סייד.

בחודש מאי של אותה שנה דני ליין הציע שהלהקה תמשיך את הקלטות האלבום על ספינה ואפילו הוצע לו השם Water Wings (כמובן שהשם הזה לא נשאר). הלהקה התלהבה מרעיון זה ונסעה לאיי הבתולה להקליט שם.

באיי הבתולה חברי הלהקה, נשותיהם, הילדים של פול ולינדה וג’ף אמריק הקליטו את האלבום. כשרצו הפסקה הם קפצו למים והעבירו את הציוד שלהם לספינה אחרת.


(אגב, לאחת הספינות שהקליטו עליה קראו Wanderlust)

השירים שהוקלטו בסשנים אלו הם: -Cafe on the Left. Bank -I’m Carrying -Children Children -I’ve Had Enough -With A Little Luck -Famous Grouppies -Don’t Let It Bring You Down -Morse Moose and the Grey Goose

לאחר הסשנים באיי הבתולה ווינגס חזרו לאנגליה. ג’ימי, הגיטריסט של הלהקה, עזב את הלהקה לילה אחד כשהשתכר עם חבר שהיה בלהקה אחרת והחליט להצטרף ללהקה שלו.

הסינגל Mull of Kintyre הוקלט, יצא ושבר את השיא של She Loves You בתור הסינגל הנמכר ביותר בבריטניה.

גם ג’ו אינגליש, המתופף, עזב את הלהקה עקב געגועים הביתה (שעליהם פול כתב את השיר Must Do Something About It).

באוקטובר 1977, לאחר לידתו של ג’יימס, בנם של פול ולינדה, חזרו פול, לינדה ודני לאולפני אבי רואד באותו הרכב שהיו בו בלאגוס, ניגריה, 4 שנים קודם לכן, בהקלטות Band on the Run.

באולפן הם עשו Overdubs לשירים שהוקלטו באיי הבתולה והקליטו את השירים: -Backwards Traveler -Cuff Link -Girlfriend -Name And Adress

כפי שכתבתי בתחילת המאמר האלבום יצא במרץ 1978. האלבום כלל 14 שירים:

צד א’ נפתח בשיר London Town: שיר אקוסטי נחמד שבו מקרטני מתאר את האפרוריות בעיר לונדון, פתיח מעולה לאלבום לפי דעתי, בסוף השיר יש קטע נחמד של גיטרה חשמלית שנשמע כמו דו-שיח בין שתי גיטרות. לדעתי המילים מגוחכות, אבל מכניסות אותך לאווירת האלבום שלא חסרים בו שירים עם מילים מגוחכות.


(קליפ מגוחך לשיר שמצאתי ברגע זה והייתי חייב לשים, לא עובד במובייל)

Cafe on the Left. Bank : שיר קצבי ויפה. הראשון שהוקלט באיי הבתולה. אין לי הרבה מה להגיד עליו חוץ מזה שהוא אחת הסיבות שאני מצטער שהאלבום הזה נשכח עם השנים.


(לא עובד במובייל)

I’m Carrying: שיר אקוסטי שפול הקליט לבדו, יש האומרים כי הוא נכתב על ג’יין אשר, חברתו לשעבר של פול. ג’ורג’ האריסון אמר בריאיון שזה שיר פנומנלי והשיר האהוב עליו באלבום.


(משתמשי מובייל שעדיין לא שמעו את האלבום, זה כנראה השיר הראשון מתוכו שתשמעו, מקווה שתהנו!)

Backwards Traveler – קטע קישור בן דקה ועשרים שניות. היה במקור אמור להיות ארוך יותר אבל קוצר משום מה (אולי זה עדיף, האלבום גם ככה ארוך יותר מאלבומים אחרים בזמנו). רצה באינטרנט גרסה בת שלוש דקות של השיר (גם אתם יכולים לשמוע אותה, משתמשי מובייל) שאותי אישית די אכזבה, אבל בכל זאת אשים אותה פה:


והנה השיר הרגיל למי שמתעניין:


(גם לצערי לא עובד במובייל).

Cuff Link: פחות או יותר קטע קישור בין קטע קישור לשיר, קטע סינתסייזר באורך שתי דקות שתאהבו אם אהבתם את הדברים שפול עשה שנתיים לאחר מכן באלבום McCartney II.


(לא עובד במובייל).

Children Children השיר הראשון באלבום שנכתב על ידי דני ליין (וגם הראשון באלבום שיש לו את המילה children בכותרת). שיר אקוסטי יפה שהוא מעין אגדת ילדים עם פיה ומפל מים קסום.

לא מצאתי את גרסת האלבום, אז תיאלצו להסתפק במאש-אפ לגרסת האלבום עם הגרסה שהוציא דני ליין באלבום הסולו שלו בשנת 1996


ולמשתמשי המובייל: גרסת הסולו של דני –


Girlfriend: שיר שפול כתב עבור מייקל ג’קסון בשנת ’72, והציג עבורו בשנת ’75 במסיבה שנערכה לכבוד יציאת האלבום Venus and Mars. מייקל שכח מהשיר ופול החליט להקליט אותו לאלבום. לאחר יציאת האלבום, קווינסי ג’ונס, מפיקו של מייקל ג’קסון שמע את השיר והחליט שמייקל יקליט לו גרסה משלו באלבומו Off The Wall. אני אישית חושב שהמילים של השיר הן בין המילים החזקות באלבום


(לא עובד במובייל), דמו לשיר שכן עובד במובייל:


את צד א’ של התקליט סוגר השיר I’ve Had Enough: הרוקר של האלבום שלפעמים נדמה שהוא שם אך ורק למטרה זאת, אך המילים שלו חזקות: “you’re talking to me from the back of my car and I can’t get nothing right/ then you wonder why I spend in the bar day and night…”

(קליפ לשיר שבו מופיעים לראשונה לורנס ג’ובר וסטיב הולי שהצטרפו ללהקה לאחר יציאת האלבום, לא עובד במובייל) ולחברי העמוד שגולשים מהפלאפון או האייפד: ביצוע של השיר בהופעה בשנת ’79:


עם שיר זה נגמר צד א’ של האלבום, צד שרבים חושבים שהוא הצד החזק של האלבום, אני בניגוד לכולם מעדיף דווקא את צד ב’ שנפתח בשיר With a Little Luck: הלהיט הגדול מהאלבום שהגיע למקום הראשון במצעדים. בשנים האחרונות הוא די נשכח לצערי כמו כל האלבום, למרות שבזמן יציאתו היה להיט גדול. לשיר שתי גרסאות: גרסת הדיג’יי שאורכה כ3 דקות (אתם בטח מכירים אותה אם רכשתם את האוסף שפול הוציא בשנה שעברה), וגרסת האלבום שאורכה כ6 דקות וכוללת קטע סינתסייזר מעולה שמזכיר גם הוא את האלבום McCartney II. אני אישית מעדיף את גרסת האלבום כי המעבר בין הטונים שבהם פול שר בגרסת הדיג’יי נשמע לא טבעי.

גרסת הדיג’יי בדקה 2:37 תוכלו לשמוע שחתכו חלק מהשיר, לא עובד במובייל –

גרסת האלבום, לא עובד במובייל-


ולגולשים מהפלאפון והטאבלט, הנה גרסת דמו:


Famos Groupies: והגענו לשיר עם המילים המטופשות ביותר באלבום, “Behold the famous groupies/ they are alike as two peas…” פול נשמע כאילו הוא מציג מופע בקרקס או משהו כזה, למרות המילים המטופשות אני אוהב את השיר והוא לדעתי חלק בלתי נפרד מהאלבום (בניגוד לשיר אחר שאדבר עליו עוד מעט), אני מאוד אוהב את גיטרת הסלייד בשיר, לא ברור מי ניגן בה, כנראה פול או ג’ימי, אבל בתכל’ס, מה זה משנה? יש לכם שיר מטופש שירים לכם את המצב רוח עם גיטרת סלייד טובה.


לא עובד במובייל, אבל אל תדאגו משתמשי מובייל, יש לי בשבילכם גרסה כמעט זהה למעט שני הבדלים: אין גיטרת סלייד, פול אומר “pause” בין כל בית לבית אחריו…


Deliver Your Children: שיר נוסף מאת דני ליין עם המילה Children בכותרת… השיר נכתב בשנת 1975 בזמן הקלטות Venus and Mars, פול חוזר בשיר לתפקיד שלו בימי הביטלס בשירים שג’ון היה שר בהם: הרמוניות קוליות (מעולות לדעתי) ובאס. מומלץ מאוד לחובבי הפולק.


(לא עובד במובייל), לגולשים מהמובייל – הנה גרסה חיה של השיר מלפני שנתיים שלדעתי יותר נשמעת כמו פולק:


Name and Adress: מחוה לאלביס פרסלי שנפטר בשנת ’77. לדעתי השיר טוב, אבל ממש נשכח. רק בפעם השישית ששמעתי את האלבום זכרתי בכלל שהוא שם ואני אפילו לא זוכר איך הוא נגמר. היה אפשר גם בלעדיו. לדעתי היה צריך להחליף אותו בChildren Children, להוציא אותו לגמרי מהאלבום ולהוציא אותו כסיגל אבל סבבה…


(לא עובד במובייל)

ועכשיו הגענו לשני השירים האחרונים, שהם גם שני השירים שאני אישית הכי אוהב באלבום: נתחיל עם Don’t Let It Bring You Down:

שיר אקוסטי יפהפה שפול כתב לילה אחד לפני השינה, השיר הזה תמיד מעודד אותי כשאני קצת מדוכא, ההרמוניות הקוליות בשיר בין פול דני ולינדה הן ההרמוניות הכי יפות באלבום ואולי בהיסטוריה של ווינגס…


(לא עובד במובייל), אנשי המובייל – קבלו דמו יפה לשיר:


והנה אנחנו, בסוף האלבום. אם לא שמעתם את האלבום אף פעם אתם בטח תוהים איזה שיר יכול לסגור אלבום כזה אחרי שירים עם מילים מטופשות, שירים אקוסטיים יפהפיים, מחווה לאלביס, רוקר או שניים, ושירי פולק שיגרמו לכם להתאהב בז’אנר. התשובה היא Morse Moose and the Grey Goose: שיר שנולד מתוך סשן של הלהקה, השיר מחולק לשני חלקים כמו A Day in a Life, Uncle Albert/Admiral Halsey, ועוד…

החלק הראשון שאקרא לו Morse Moose נוצר כשבזמן הסשן של הלהקה. פול ודני שמו לב שמה שהם מנגנים נשמע כמו קוד מורס. בחלק זה נראה (ממה שהבנתי מהמילים) שמדובר על ספינה בשם Morse Moose שמנסה ליצור קשר עם צוללת? “Right down at the bottom of the sea/ tell me, are you recieving me?”

החלק השני של השיר, שלו אני אקרא Grey Goose, הוא מעין אגדת ים כזאת על ספינה בשם The Grey Goose שנסחפת מהמקום שבו היא עגנה, השיר מלא במונחים של ים (40 שנה לפני ששיחק בשודדי הקאריבים, פול מזכיר את דיווי ג’ונס).

השיר מתחיל עם Morse Moose, ומתפתח לשלושה בתים של Grey Goose, שמתפתחים לMorse Moose, שמתפתח שוב לבית נוסף ואפי במיוחד של Grey Goose

“She flew into the stormy sea/ Davy Jones was calling me/ but heading for tranquillity/ the Grey Goose flew awaaaaaaaaaay”

ולבסוף Morse Moose חוזר עד סוף השיר.

זה לא סוד שזה השיר האהוב עליי באלבום ביחד עם השיר הקודם. אומרים שהוא מבולגן מדי, אבל לדעתי זה כל הקטע שלו. הנה קישור לשיר, משתמשי מובייל, לכו למחשב! אתם חייבים לשמוע את זה אם עוד לא עשיתם את זה עד עכשיו !


אז זהו, סיימתי לדבר על האלבום. מאוד נהניתי לכתוב את הפוסט, אולי אני אכתוב עוד כמה בעתיד, אבל עד אז, יום טוב!

תודה רבה ליואב על הפוסט הנהדר הזה. אנחנו מזכירים לכם שנשמח לקבל מכם פוסטים על שיר, אלבום או כבשה ביטלסית אהובה, או סיפור אישי שקשור ללהקה או לחבריה. שלחו לנו אותו בפרטי ונפרסם אותו.

3 צפיות0 תגובות
bottom of page