סיבוב ההופעות האחרון של הביטלס לשנת 65 נערך בבריטניה. הסיבוב נערך 10 ימים, כשהם עוברים בין 8 ערים שונות. ההופעה הראשונה נערכה בגלזגו בסקוטלנד ב 3 לדצמבר, ביום המחרת עברו החברים לניו קאסל באנגליה, ביום שאחרי כן קיפצו לליברפול, וכך בכל יום בעיר אחרת: מנצ’סטר, שפילד, ברניגהם, לונדון וקינחו בקארדיף שנמצאת בוויילס. כל ההופעות כללו סט של 11 שירים קבועים בניהם I Feel Fine, She’s A Woman, Act Naturally, Nowhere Man, Baby’s In Black, We Can Work It Out, Yesterday ועוד. בנובמבר התחילו החזרות לסיבוב ההופעות. החזרות נערכו במקום שנקרא תיאטרון דונמר שנמצא בקובנט גארדן שבלונדון. ב 20 לנובמבר הוזמן רוברט וויטאקר, צלם שהביטלס עבדו איתו כבר שנה לצלם אותם במהלך החזרות.
וויטאקר בריטי במקור ,ניהל סטודיו לצילום במלבורן אוסטרליה כשניפגש עם הביטלס לראשונה ביוני 1964 במהלך סיבוב ההופעות האוסטרלי. וויטאקר במקרה ליווה חבר עיתונאי לראיון עם בריאן אפשטיין עבור ה Melbourne Jewish News. הוא צילם תמונה עבור הכתבה והוא מספר:
“צילמתי את אפשטיין, הוא התנהג בסוג של טווסיות אז הנחתי נוצות טווס סביב הראש שלו וצילמתי. הוא נדהם כשהוא ראה את התמונה, אחר כך הוא ראה תערוכה של קולאז’ים שלי ומיד הציע לי את התפקיד של צלם ב NEMS, שיצלם את כל האמנים שלו. בהתחלה דחיתי את ההצעה, אבל אחרי שראיתי את הביטלס מופיעים, הייתי המום מכל המעריצים הצורחים והחלטתי לקבל את ההצעה ולחזור לאנגליה”.
מתוך הסשן עבור Melbourne Jewish News
בין התמונות הראשונות של הביטלס שהוא צילם היו פול וג’ורג’ מחזיקים בבומרנגים שקיבלו ממעריצים באוסטרליה.
ג’ורג’ באוסטרליה עם הבומרנג שקיבל
ב 25 במרץ 1966 נערך סשן צילומים מפורסם של וויטאקר עבור עטיפת אלבום האוסף Yesterday and Today או בכינוי הידוע שלו: “עטיפת הקצבים”. הסשן נערך בחלל שנקרא The Vale בצ’לסי שבלונדון. לוויטקר היה רעיון לייצר פרשנות סאטירית לתהילה של הביטלס, בהשראת הדימויים הסוריאליסטיים של הצלם/אמן הגרמני האנס בלמר שנהג להרכיב תמונות מחלקי בובות.
רוברט וויטאקר
“צילמתי את הביטלס מכוסים בבשר, בובות ושיניים תותבות. לשים בשר, בובות ושיניים תותבות עם הביטלס זה בעצם חלק מאותו הדבר, התמוטטות של כל מה שנחשב לרגיל. זה כמו משה שיורד מהר סיני עם עשרת הדיברות ונתקל באנשים שסוגדים לעגל הזהב. בכל רחבי העולם ראיתי אנשים סוגדים לביטלס כמו אלים. הם היו רק אנשים רגילים”.
מאוחר יותר נטען שהכוונה בעצם היתה שמתייחסים לביטלס בתעשייה כאל גוש בשר שאמור לספק את הסחורה. באותו סשן צולמו עוד תמונות רבות אחרות חלקן מפורסמות חלקן פחות.
לאחר הוצאת האלבום ב 20 ביוני 1966 קמה זעקה של בעלי חנויות תקליטים ומבקרי תקליטים על העטיפה המשונה. ההתנגדות הייתה כה עזה שחברת קפיטול עשתה “ריקול” ל 750 אלף עותקים על מנת להחליף את העטיפה. הפתרון הזול היה לצלם תמונה מהוגנת יותר ולמשימה נקרא שוב וויטאקר, ופשוט להדביק את העטיפה החדשה על גבי הישנה. כיום עותק מקורי מודבק שכזה מבוקש מאוד על ידי אספני תקליטים.
רוברט וויטאקר עם הריסון ב 1966
תצלום ידוע נוסף של רוברט וויטקאר הוא גב האלבום ריבולבר שצולם באולפני טוויקנהאם במהלך צילומי סרטוני הפרומו ל Paperback Writer ו Rain ב 19 במאי 1966 בגרסה האולפנית שלהם.
ב 1998 הוציא רוברט וויטאקר ספר בשם “The Unseen Beatles” שמכיל תמונות נדירות שצילם בשנים שעבד עם הביטלס.
ספרו של רוברט וויטאקר