top of page

הביטלס, שר הטבעות וז’אן לוק גודאר

עודכן: 12 בנוב׳ 2022

את דניס אודל פגשו חברי הביטלס כשהיה מפיק סרטים שעבד עם הבמאי ריצ’רד לסטר. הביטלס הכירו אותו כשהפיק את סרטם הראשון “לילה של יום מפרך” (אותו ביים לסטר). כשהגיעו ליצירת הסרט “מסע הקסם המסתורי” הזמינו אותו להפיק אותו ומשם הדרך לתפקיד מנהל מחלקת הסרטים של חברת “אפל” היתה קצרה.

מקרטני היה הביטל הנלהב ביותר מעשיית סרטים. בשנים 1966-1967 הסתובב תמיד עם מצלמת 8 מ”מ. הוא גם היה הביטל שדחף בהתלהבות הרבה ביותר ליצירת “מסע הקסם המסתורי”. אבל ב-1968, נראה היה שהביקורות הקטלניות שהופנו כלפי “מסע הקסם המסתורי” ציננו את ההתלהבות הרבה של מקרטני ליצירת סרטים. ב-1968 הסרט היחידי שיצא ב”אפל” היה “צוללת צהובה” – סרט שבריאן אפשטיין אישר לפני מותו ושלביטלס לא היה בו עניין או תרומה מהותית למעט כמה שירים, שרובם היו שאריות מסשנים של שנת 1967, והופעה קצרצרה בסוף הסרט.

דניס אודל ניסה להניע את גלגלי היצירה הקולנועית והביא כמה רעיונות. אף אחד מהם לא התממש כמובן, אבל שניים מהם היו מעניינים מאוד.

1) שר הטבעות

אודל ראה בעיני רוחו הפקה ענקית לטרילוגיה של טולקין. כשהביטלס היו בהודו הוא ניסה להלהיב אותם, ולמרות שרק לנון באמת התלהב, כבר חולקו בינהם התפקידים – פול ישחק את פרודו, ג’ון את גולום, ג’ורג’ את גאנדלף ורינגו את סם. ג’ון כל כך התלהב שאמר לאודל שהוא יכתוב אלבום כפול כפס הקול של הסרט. כדי לביים את הסרט פנה אודל לסטנלי קיובריק. קיובריק נפגש עם פול וג’ון, הוקסם מהם, אבל הודה שהוא לא רואה דרך להעביר את הסיפור למסך הקולנוע. העסק קרס סופית כשטולקין סרב בכלל לדון באפשרות של גרסה קולנועית עם הביטלס. לא ברור אם הוא התנגד אליהם כליהוק או מעצם היותם להקת רוק, אבל ניתן ללמוד את דעתו עליהם ממכתב שכתב ב 1964 לחבר בו התלונן:

“רדיו, טלוויזיה, כלבים, אופנועים, אופניים ומכוניות מכל הגדלים מלבד הקטנים ביותר עושים רעד מצאת החמה ועד 2 בצהריים. בנוסף, בבית שבמרחק 3 דלתות ממני שוכן חבר בלהקת צעירים שמטרתם הוודאית היא לההפך ללהקת ביטל. בימים שתורו לארח את אימוני הלהקה, הרעש הוא בלתי ניתן לתאור”.

עיבוד של סטנלי קיובריק עם הביטלס ל”שר הטבעות”. זה נשמע כל כך פנטסטי שאני לא מאמין שזה לא קרה. לא נורא, נשארנו עם עיבוד של פיטר ג’קסון ל”Let it be”.

2) השתתפות בסרט של גודאר

הבמאי הצרפתי ז’אן לוק גודאר פנה לדניס אודל כדי להציע לביטלס שישתתפו בסרט שיצולם בלונדון ויכלול חומרים מצולמים של הביטלס באולפן ההקלטות לצד חומרים תעודיים שיעסקו באווירה הפוליטית הנפיצה של תחילת 1968. אודל קיבל תסריט ואהב אותו מאוד. הוא היה משוכנע שפול, חובב האוונגרד, יקפוץ על המציאה וישכנע את חבריו תוך 5 דקות להתחייב לפרוייקט. כשהגיע אודל כמה ימים לאחר מכן אל פול, הודיע לו מקרטני שהם החליטו לא להשתתף בפרוייקט כיוון שהריסון לא מעוניין. אודל ניסה לשכנע אותו אבל ההחלטה היתה סופית. במקום בביטלס השתמש גודאר בלהקת האבנים המתגלגלות והסרט שיצא מזה היה Sympathy for the Devil.


עכשיו נותר רק לדמיין את הצילומים שפספסנו מהקלטות האלבום הלבן הכפול. לאחר המקרה הזה, מספר אודל, לו ולפול לא היו יותר שיחות רציניות על סרטים.

לסיום – מגוון ציורי פאנפיקשן של “שר הטבעות”.





3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page