לאחר 2 האלבומים הראשונים של הביטלס, בהם השיר הסוגר את האלבום היה קאבר לרוקר הכי חזק שהיה להם בזמן ההקלטות, האלבום השלישי של הלהקה נסגר עם שיר מקורי מלנכולי מעט שמראה בו גם מעט סימנים של התקדמות מוסיקלית. “את I’ll Be Back כתבנו במשותף, אבל זה היה בעיקר הרעיון של ג’ון. כשידענו שאנחנו כותבים אלבום הוא היה כותב ברגעים הפנויים שלו כמה משפטים. הוא היה מביא אותם, היינו בודקים אותם יחד, הייתי כותב גם כמה, היינו זורקים אותם אחד על השני, ואז היה מי שכתב יותר או פחות, אבל הייתה לך רק כמות מסוימת של זמן. ידעת מתי תאריך ההקלטה היו שבוע או שבועיים לפני כן וזהו.” כך סיפר פול מקרטני ב many years from now הביוגרפיה שלו שיצאה ב 97. הגרסה של לנון קצת יותר החלטית: “I’ll Be Back הוא אני לגמרי“. באופן שונה ופמיניסטי יותר, הצד הגברי ביחסי האהבה האלו שמתוארים בשיר, נמצא בעמדה פגיעה. הוא זה שמביע אהבה, הוא זה שנפגע וליבו נשבר, הוא זה שמאיים לעזוב אבל גם חוזר.
על פי הספר revolution in the head של איאן מקדונאלד, השיר נכתב בהשראת שיר של דל שנון, זמר וכותב שירים אמריקאי. השיר שיצא ב 1961 היה אחד הלהיטים הגדולים של שאנון, Runaway. מעברי האקורדים ב I’ll Be Back אכן מזכירים את אלו שבשיר בשינויים קלים. הטו אוזן.
הסברה הרווחת היא שלנון בעצם החזיר טובה לשנון בכך ש”עיבד מחדש” את האקורדים של Runaway לשיר חדש, ומעשה שהיה, כך היה:
ב 18 באפריל 1963 הביטלס הופיעו ברויאל אלברט הול שבלונדון. המופע שכונה בשם Swinging Sound 63, שודר גם ב BBC ובין המופיעים היה גם דל שנון. הביטלס הופיעו פעמיים באותו הערב: ב 20:40 עם 2 שירים: Please Please Me ו Misery – החלק הזה לא שודר, ולאחר מכן ב 22:00 בחלק שכן שודר הם מבצעים את Twist And Shout ו From Me To You. הנה הביצוע ל Twist and Shout מאותו ערב:
במהלך הערב, מגיעה דוגמנית צעירה בת 17 בשם ג’יין אשר על מנת לסקר את ההופעה עבור המגזין Radio Times ובפעם הראשונה היא פוגשת את פול מקרטני.
הביטלס מופיעים ב Swinging Sound 63 ב 18 באפריל 63
תמונה שפורסמה בכתבה מאותו ערב ב Radio Times בו ג’יין אשר מדגמנת מעריצת ביטלס.
דל שנון חיבב את הביטלס והציע להם שיקליט גרסה ל From me to you וישחרר אותה כסינגל שיעזור להם לקבל הכרה בשוק האמריקאי שמסיבות שונות עדיין הפנה להם כתף קרה. התוצאה היתה ששיר של לנון ומקרטני נכנס בפעם הראשונה לטופ 100 במצעד הסינגלים של הבילבורד. זהו הסינגל של דל שנון לשירם של הביטלס:
לנון מחליט להחזיר טובה ואפשר לראות ב I’ll Be Back סוג של מחווה לדל שנון. את השיר ככל הנראה כותב ג'ון במאי 1964 במהלך חופשה בטהיטי שערך יחד עם סינתיה, ג’ורג’ הריסון וזוגתו החדשה פאטי בויד.
לאחר חופשה קצרה במהלך מאי בה בילו לנון והריסון בטהיטי ופול ורינגו באיי הבתולה, ההקלטות להשלמת הצד השני של האלבום A Hard Days Night החלו ב 1 ביוני 1964 והסתיימו ביום המחרת. מכיוון שהלחץ לסיים את האלבום היה גדול, ג’ון כתב עוד שירים במהלך החופשה כמו Any Time At All ו When I Get Home. הביטלס ניסו לגשת ל I’ll Be Back בדרכים שונות כמו שתוכלו לשמוע באנתולגיה בטייק 2. שם היה משוכנע לנון שהשיר צריך להיות בסגנון וואלס ואף התלונן שהוא “קשה מדי לשיר“.
בטייק 3 הבא, השיר כבר נכנס לדמותו המוכרת יותר:
16 ניסיונות נדרשו במהלך יום ההקלטות הזה על מנת להעמיד את השיר במקומו. הביטלס הקליטו במשך יומיים גם את השירים לאי פי Long Tall Sally וגם לצד השני של A Hard Days Night – וזה הספק אדיר לכל הדעות.
מקליטים את I’ll Be Back ב 1 ביוני 1964
לא ממש ברור האם הביטלס התכוונו שהשיר יסגור את האלבום, מכיוון שככל הנראה היה אמור להיות שיר נוסף שנגנז (ה 14 במספר. כך היה ב 2 האלבומים הקודמים). אנחנו למדים זאת מכיוון שנקבע סשן אולפני נוסף ממנו נעדר רינגו עקב ניתוח שקדים ב 3 ביוני. הביטלס ניצלו את הסשן הזה כדי לעבוד עם ג’ימי ניקול המתופף שיחליף את רינגו בזמן אשפוזו ועברו אתו על כמה עשרות שירים.
3 ביוני 1964, הביטלס עורכים חזרות עם ג’ימי ניקול לקראת מסע ההופעות
בחלקו השני של היום מוקלטים דמואים לשלושה שירים:שיר של פול שבוצע לבסוף על ידי סילה בלק בשם It’s For You ממנו תוכלו לשמוע קטע קטן כאן:
השניים האחרים הם שיר של ג’ון בשם No Reply שבו ככל הנראה פול מתופף, ודמו לשיר של ג’ורג’ בשם You Know What To do. תוכלו להאזין לשניהם בחלק הראשון של האנתולוגיה. כמו שאתם יודעים, אף אחד מהם לא הצטרף לאלבום הנפלא השלישי של הביטלס. את הפוסט אסגור עם קאבר שאפשר להגדיר אותו כמעניין לשיר הזה של הביטלס שביצע קליף ריצ’ארד ב 1967.