top of page

I Want To Tell You

אחד השירים שאני הכי אוהב מריבולבר הוא לאו דווקא של לנון או מקרטני. ז”א השירים שלהם נהדרים ואין על כך ויכוח, אבל יש אחד שכשהוא מתחיל אני נדרך. אני אוהב את ה’פייד אין’ שמגיע משום מקום. אני אוהב את ריף הגיטרה הלא מתפשר שמזכיר במשהו את Day Tripper, את התופים שהולמים יחד עם הטמבורין שמרשרש כמו נחש. ואז נכנס הקול הרך של ג’ורג’ שאומר: “אני מת להגיד לך…הראש שלי מפוצץ בדברים לומר…”. עבודת הפסנתר הנפלאה של מקרטני יחד עם אווירת הגוספל והסלסול המזרחי שסוגר את השיר, בהחלט מציבות אותו גבוה באלבום עבורי. באותה התקופה ג’ורג’ נאבק על מנת לשפר את יכולת כתיבת השירים שלו. ג’ורג’ ניסה לכתוב על דברים קצת יותר עקרוניים במקום שירי האהבה הסתמיים וכך הוא מצליח לנפק את Taxman הנפלא שמתקומם על מדיניות המס בבריטניה. מצד שני החשיפה לתרבות ומוסיקת המזרח יוצרת אצלו קונפליקט כשהוא מעוניין גם לכתוב על אופטימיות ורוחניות .

בשיר הזה, השלישי של הריסון בריבולבר, שזה כבר הישג לא מבוטל בפני עצמו, הדואליות הזו נוכחת, ומדגישה את המאבק הפנימי בין החומריות לרוחניות או אולי בין ה Taxman לבין ה Love You To. באותה תקופה הוא כותב עוד 2 שירים שנעים בין הקו העדין הזה Isn’t it a Pity ו Art of Dying שלא מצליחים להגיע לקו הגמר של האלבום.

את I Want To Tell You הוא מגדיר כ”מפולת של מחשבות שקשה לומר או להעביר הלאה…”. על קטע האמצע של השיר, כתב ג’ורג’ בספר I Me Mine:

“אם הייתי כותב את הקטע הזה עכשיו במקום:

But if I seem to act unkind It’s only me, it’s not my mind That is confusing things

הייתי כותב

Although I seem to act unkind It’s isn’t me, it is my mind That is confusing things

התודעה היא זו שאומרת לנו מה לעשות – אנחנו צריכים ללמוד להתעלם ממנה”.

הריסון שהתקשה לתת שמות לשירים שכתב, מביא את הקטע הזה לקראת סוף הקלטות האלבום ב 2 ביוני 1966, כשהוא נטול כותרת בדומה ל Love You To שקיבל בזמנו את הכותרת Granny Smith על ידי ג’ף אמריק על שם זן התפוח שאהב במיוחד.



הריסון ב 1966



עוד לפני הקלטת הטייק הראשון לשיר מתפתח דיאלוג באולפן:

ג’ורג’ מרטין: “איך אתה הולך לקרוא לשיר ג’ורג’?” הריסון: “אין לי מושג” (הוא כנראה הציע באמת ובתמים את השם I Don’t Know לשיר לתשומת לב הקורא מקרטני). לנון: “גראני סמית’ חלק 2!” אף פעם לא היו לך שמות לשירים שלך!”

ועדת השמות בראשותו של אמריק מתכנסת שוב, והקטע מקבל את השם Laxton’s Superb על שם זן תפוחים אחר.

פול סיפר שנדרשו לא מעט חזרות לפני ההקלטה. “השיר הזה היה קשה מאוד עבורנו ללמוד. המשכתי כל הזמן לטעות, כי זה נכתב בצורה מוזרה מאוד. זה לא היה 4 רבעים או ואלס או משהו דומה. אחר כך הבנתי שלשיר היה אי סדר באופן סדיר, לקח קצת זמן אבל פתרנו את זה”.

כשג’ורג’ בגיטרה המובילה, פול על פסנתר ורינגו בתופים, מתחילה העבודה על השיר כש 5 טייקים מוקלטים. עם טייק 3 הוחלט להמשיך הלאה.

עובדים על ריבולבר באולפן

ג’ורג’ מקליט את השירה ובו זמנית ג’ון ופול מקליטים את קולות הרקע. לאחר מכן מוכפל קולו של ג’ורג’, רינגו מוסיף מראקאס ופול מעבה עם עוד עבודת פסנתר כשג’ון על הטמבורין. היום מסתיים כשהם מוסיפים מחיאות כפיים שמשווים לשיר בחלקו השני מין אווירת גוספל.

בסה”כ באותו היום הם משקיעים כ 8 שעות בהקלטת שירו של ג’ורג’ ( צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר על שיר של 2 וחצי דקות) ולמרות זאת סיפר אמריק: “היה אפשר לקבל את הרושם שלג’ורג’ הייתה מכסת זמן מסוימת לעבוד על השירים שלו ואילו אחרים יכלו לבלות על השירים שלהם כמה זמן שרצו. תמיד היה לחוץ יותר כשעשינו את אחד משיריו של ג’ורג’ “.

למחרת הם ממשיכים לעבוד על השיר שג’ורג’ כבר מכנה I Don’t Know כשפול משלים את תפקיד הבס שהשאיר לסוף. מיקס המונו לשיר מושלם כמה ימים אחר כך ב 6 ביוני וכבר נושא את שמו הסופי של השיר – I Want To Tell You.

השיר לא בוצע מעולם בהופעה על ידי הביטלס שהעדיפו לנגן בגזרת ג’ורג’ דווקא את If I Needed Someone מתוך ‘ראבר סול’. כשיצאו לסיבוב הופעות ביפן ב 1991, פתחו הריסון וחבריו ללהקה ובניהם אריק קלפטון חברו הטוב את ההופעות עם I Want To Tell You. הנה צילום מתוך הקהל בהופעה שהתרחשה באוסקה, יפן ב 12 בדצמבר 1991:


כשנערך המופע לזכרו, כשנה לאחר מותו, זכה השיר לפתוח את החלק הרוקי של המופע ולעולם אצטמרר כשהריף הזה יתחיל להדהד ויפתח את ההופעה.


6 צפיות0 תגובות
bottom of page