יציאת האלבום Freewheelin שהיה השני של רוברט צימרמן הלוא הוא בוב דילן, מכה גם בביטלס. כבר בזמן העבודה על האלבום A Hard Days Night, ניכרים סימני התבגרות אומנותית על המוזיקה של הביטלס והשפעה של דילן בפרט. את השינוי אפשר לראות בעיקר בשיחרור מהמוסכמות של הרוקנ’רול שהיו מקובלות עד לאותה תקופה ושימוש בכלים אקוסטים יותר. שינוי נוסף הוא בכתיבה יותר סובייקטיבית ורגשית.
לנון סיפר: “התחלתי לחשוב על הרגשות שלי. … במקום לספר על המצב, הייתי מנסה לבטא את מה שהרגשתי על עצמי. … זה היה דילן שעזר לי להבין”.
המפגש בין דילן לביטלס היווה נקודת שינוי קריטית.
ב 28 באוגוסט 1964 במהלך סיבוב ההופעות השני בארה”ב, לאחר הופעה של הביטלס בקווינס, הם חזרים לניו יורק. שם הוצגו הביטלס לדילן ע”י מכר משותף, העיתונאי אל אהרונוביץ. המפגש נערך במלון דלמוניקו במנהטן בסוויטה בה שהו הביטלס. דילן ביקש יין, מל אוונס נשלח להביא ובמהלך ההמתנה שולף דילן מריחואנה.
פיטר בראון שהיה חלק מצוות הניהול של הביטלס סיפר: “בריאן והביטלס הביטו זה בזה בחשש. ‘אנחנו אף פעם לא עישנו מריחואנה לפני’ בריאן הודה. דילן נראה כלא מאמין. ‘אבל מה עם השיר שלכם?’ שאל. ‘זה שמדבר על להתמסטל?’ הביטלס היו המומים. ‘איזה שיר?’ ג’ון שאל. דילן אמר, ‘נו אתה יודע …’ ואז הוא שר, “and when I touch you I get high, I get high…”.
דילן גילגל להם ג’וינט והעביר אותו ללנון, לנון לקח שאכטה והעביר לרינגו. רינגו שלא הבין שצריך להעביר הלאה, סיים את הכל לבדו.
את השעות הבאות בילוי כולם מתגלגים מצחוק. בריאן אפשטיין חזר ואמר, “אני כל כך גבוה אני עומד על התקרה.” פול אמר לכל מי שרק מוכן היה לשמוע שהוא “בפעם הראשונה באמת חושב”, הוא ביקש ממל אוונס ללכת אחריו לכל מקום בסוויטה עם מחברת ולרשום כל מה שהוא אומר. בבוקר מל הראה לו את המחברת שבה היה כתוב רק “יש 7 רמות!”…
את האימפקט של המפגש על המוזיקה אפשר להרגיש כבר באלבום הבא Beatles For Sale בעיקר בשיר I’m a Loser. לנון הגדיר את השיר “me in my Dylan period”. והוסיף בצחוק: “חלק ממני חשב שאני מפסידן והחלק השני שאני אלוהים כל יכול”.
ההשפעה של דילן על לנון במיוחד אפשר לראות גם באלבום הבא Help בשיר You’ve Got To Hide Your Love Away.
“זה אני בתקופת דילן שלי שוב. אני כמו זיקית, מושפע ממה שמתרחש. אם אלביס יכול לעשות את זה, אני יכול לעשות את זה. אם האחים אברלי יכולים לעשות את זה, אז גם פול ואני. אותו הדבר עם דילן.”
השיר מתכתב עם שיר של דילן (I Don’t Believe You (She Acts Like We Have Never Met שנכלל באלבום Another Side Of Bob Dylan מ 1964.
לנון כתב
Here I stand, head in hands Turn my face to the wall If she’s gone I can’t go on Feeling two foot small
דילן כתב בחזרה
I can’t understand, she let go of my hand
And left me here facing the wall
I’d sure like to know why she did go
But I can’t get close to her at all
ב 9 במאי 1965, בזמן צילומי הסרט Help, הביטלס צופים בהופעה של דילן ברויאל אלברט הול שבלונדון. אחרי המופע מבקרים הביטלס את דילן בסוויטה שלו במלון סאבוי ,שם גם התארח המשורר אלן גינסברג. תקרית שוברת קרח נרשמה בין גינסברג ללנון כאשר הראשון נפל לחיקו של ג’ון לנון ממסעד הספה. אז שאל גינזברג את לנון האם הוא מכיר את המשורר ויליאם בלייק, לנון ענה שמעולם לא שמע עליו. אשתו סינתיה ענתה: “הו ג’ון, אתה כזה שקרן, ברור שאתה מכיר!”
באלבום הבא של הביטלס Rubber Soul דילן נוכח לגמרי. הביטלס פולקים מאי פעם עם Norwegian Wood הסיפורי ו In My Life הנוסטלגי של לנון You wont see me ו I’m Looking Through You בהם מקרטני חושף את רגשותיו.מקרטני הודה ש "Dylan was influencing us quite heavily at that point".
המפגש הבא התרחש במאי 66 בזמן מסע ההופעות החשמלי של דילן עם הרכב מוקדם של The Band כלהקת ליווי. בזמן שהביטלס נעים לפולק ולאקוסטי, דילן מבצע מעבר לגיטרה החשמלית, מה שלא מצא חן בעיניי רבים ממעריציו וחילק אותם ל 2 מחנות.
דילן מזמין את הביטלס להופעותיו שנערכו ב 26 וב 27 במאי 1966. לאחר ההופעה ב 26 במאי, מבקר דילן בביתו של לנון בקנווד. למחרת הוסרטו השניים בזמן נסיעה בלימוזינה למלון בו שהה דילן. בלימוזינה היה במאי הסרטים הדוקומנטרים דון אלן פנבקר (כונה גם D. A. Pennebaker), הוא נשכר כדי לעשות סרט תעודי על ביקורו של דילן בבריטניה, תחת הכותרת Eat The Document שנגנז לבסוף. בצילומים אפשר לראות את דילן ולנון עם משקפי שמש כהים שבאו להסתיר ככל הנראה את תופעות הסמים שעשו. דילן צולם כשהוא מתלונן שהוא לא חש בטוב וכשהם מגיעים למלון, לנון נאלץ לעזור לו לעלות לחדרו.
בפוסט הבא אמשיך לסקור את השפעתו של דילן על הביטלס ועל ג’ורג’ הריסון במיוחד.