בפרק החדש בסדרת 'מריבולבר לפפר' בביטלמניקס, הזכרתי את האלבום הקטן, הנסתר והיפהפה של ג'ורג' מרטין - Beatles to Bond and Bach - או בקיצור BBB.
עבור כל מי ששאל, הנה עוד קצת פרטים עליו.
בערך שנה לאחר עבודת התזמור יוצאת הדופן שלו על Live and Let Die, שוחרר האלבום הזה שהיווה מעין סיכום או חגיגה של העבודה של מרטין עד כה, שחייבים להודות עד לנקודה זו היתה מוכרת בעיקר סביב הביטלס באופן עקיף או ישיר.
מכיוון שג'ורג' מרטין גדל והתחנך על ברכי המוסיקה הקלאסית, הצירוף של הביטלס, באך והעבודה האחרונה שלו על השיר עבור ג'יימס בונד השתלבו יפה באלבום ובעיקר גרמו למוסיקה של הביטלס בעזרת התזמורים שלו ליישר קו ולא ליפול מאותה מוסיקה 'תרבותית' ולעשות את הלא יעשה. לומר, לא שום היסוס את שמם של הביטלס באותה הנשימה עם באך.
ג'ורג' מרטין וה'אורקסטרה שלו', סוגרים באלבום הזה מעגל עם 'קריירת' כתיבת השירים של מרטין בעיקר עבור סרטים. קריירה שלא היתה ענפה למדי.
האלבום נפתח עם סוויטת בונד שמביאה קטעים נפלאים שכתב ותזמר קן ת'רון עבור הסרט Help.
ת'רון המוכשר שכתב מוסיקה עבור סרטים עבד מאוחר יותר גם על המוסיקה עבור How I Won The War של ריצ'ארד לסטר, סרט שבו השתתף ג'ון, וגם עבור ה Magic Christian שבו השתתף רינגו. סוויטת בונד לא תהיה שלמה ללא גרסה נהדרת ל Live and Let Die.
כדי להצדיק את שם האלבום ואת החיבור לבאך, הקטע הבא שביצעו ג'ורג' והתזמורת הוא Air on the G String, שכתב באך והפכה לאחת היצירות המוכרות שלו. זו גם אחת היצירות הקלאסיות האהובות על מרטין.
עבור האלבום הזה יצר מרטין סוויטה חדשה נוספת, הפעם משירי הביטלס ובה הוא לקח ועיבד מחדש 3 שירים מסרג'נט פפר, האלבום הכי סימפוני של הביטלס. העיבוד הכי יפה הוא עבור A Day In The Life, שהופך את השיר ליצירה קלאסית שלמה, דרמטית שאולי אפילו לא נופלת מדברים שכתב באך.
הקטע הבא הוא אחד הנפלאים באלבום. ב 1967 כתב מרטין קטע אינסטרומנטלי בשם Theme One, קטע שהפך לאות וזוהה מאוד עם רדיו BBC 1 ו 2. גם הקטע הזה מתקשר איכשהו לביטלס. רובין סקוט, מנהל בכיר ב BBC, פנה לחברת נורת'רן סונגז כדי לבקש שפול מקרטני יכתוב קטע עבור התחנה. מסיבותיו, מקרטני דחה את ההצעה ואז עלה שמו של ג'ורג' מרטין. התוצאה היא קטע שמגשר בין עולמות. בין עולם המוסיקה הקלאסית לבין עולם הרוק, קטע שיש בו כלי נשיפה נהדרים שמזכירם מאוד את פני ליין, אבל גם תופים עכשוויים וצלילים על גבול האלקטרונים.
קטע נוסף שכתב ג'ורג' מרטין נקרא Elizabeth And Essex והוא כבר קטע קלאסי לכל דבר ועניין שחזר לתחילת העשור הקודם ב 1961 כשניסה מרטין לכתוב יצירה רומנטית קלאסית.
אם יש עבודה קלאסית של ג'ורג' מרטין שרוב מעריצי הביטלס מכירים, אבל לא תמיד הבינו את ההקשר לקטלוג של הביטלס, זה פס הקול הקלאסי שכתב מרטין לפסקול הסרט Yellow Submarine. ישנם מעריצים שבעקבות כך לא מחשיבים אפילו את האלבום Yellow Submarine כחלק מהקטלוג של הביטלס. אני רואה את זה מעט אחרת. בקטלוג שיש בו את 'אלינור ריגבי' ו 'Yesterday', זה רק טבעי שהמוסיקה שכתב האדריכל שמאחורי המוסיקה שלהם עצמם בהשראה מהשיר Yellow Submarine תכנס באופן רשמי לקטלוג שלהם. מה גם שזו מוסיקה פשוט פנטסטית.
כאן באלבום הזה של ג'ורג' מרטין, אוגד פס הקול לסוויטה נוספת של Yellow Submarine שקיבלה כאן הזה מקום של כבוד והיא נפלאה וענוגה עד מאוד.
את האלבום סוגרת עוד גרסה של מרטין לבאך. הפעם ל Prelude For Strings, קטע דרמטי, מהורהר ועגמומי שסוגר באופן נפלא את האלבום הקטן והיפהפה הזה שתוכלו להאזין לו בשלמותו כאן:
לפרק החדש בביטלמניקס - חלק 4 בסדרת 'מריבולובר לפפר', שמכיל בו בין היתר את סיפור ההקלטה והתזמור שכתב ג'ורג' מרטין עבורו, תוכלו להאזין כאן.