ב 26 ביוני 1963, הביטלס עלו להופיע בפעם השנייה (והאחרונה) ב Majestic Ballroom שבניוקאסל. במקור היה המג’סטיק קולנוע בשם Picture House שנפתח ב-1912, נסגר כמה שנים לאחר מכן, החליף שם ולבסוף ב-1959 הפך לאולם אירועים בשם Majestic Ballroom, סניף אחד מיני רבים בבריטניה שהוקם ע”י Top Rank. האולמות הללו נהגו לארח הופעות של מיטב האמנים מאותה תקופה וכאמור נוהלו ע”י חברת Top Rank שהשתייכה לאירגון Rank שהחזיק אולפנים, בתי קולנוע, אולמות אירועים, אולמות בינגו ועוד. בין היתר הוקם גם לייבל בשם Top Rank שבשלב מסויים ב 1962, נרכש ע”י חברת EMI שהפכה אותו ל Stateside Records.
המג’סטיק בולרום בניקאסל
הפעם הראשונה בה עלו הביטלס על הבמה במג’סטיק בניוקאסל היתה ב-28 בינואר 1963. ב 26 ביוני 1963, כמה שעות לפני ההופעה השנייה כאמור במג’סטיק שבניוקאסל, ישבו ג’ון ופול בחדר המלון, כל אחד ישוב על מיטתו הוא (כשהם ישובים אחד מול השני, פנים מול פנים) במטרה לכתוב את הסינגל הבא של הלהקה עבור הסשן שנקבע ל 1 ביולי באולפני אבי רואד. התכנון היה להקליט את מה שהצליחו השניים לכתוב עד כה, שיר עם השם הזמני Get you in the end (שהפך ל Ill Get You). בדרך לניוקאסל בזמן שנסעו בוואן, לפול היה רעיון לשיר אחר, שהיה מבוסס על שיר של בובי ריידל בשם Swingin’ School. הרעיון היה שחלק מהלהקה ישיר “She loves you” והחלק השני יענה לו ” Yeah, yeah”. מין שיר “משפט – תשובה” שכזה. בסוף החליטו השניים שזה רעיון גרוע ,אבל כך התהווה לו הבסיס ל She Loves You.
פול סיפר בספר Many years from now: “כנראה שהיו לנו כמה שעות פנויות לפני המופע אז אמרנו, ‘אוי, נהדר! בואו נעשן סיגריה ונכתוב שיר! ” אז ככה התחלנו עם ‘She loves you’. אני זוכר שמסיבה כלשהי חשבתי על בובי ריידל. כנראה היה לו להיט שאהבנו, אני זוכר שחשבתי על השיר וישבתי על המיטה במלון עם ג’ון באור של אחר הצהריים.”.
מקרטני הביא איתו עוד רעיון שונה: לכתוב את השיר מנקודת מבט שלישית שמדברת אל הצד הגברי של מערכת היחסים.
לנון סיפר:
“אני זוכר שזה היה הרעיון של פול: במקום שוב לשיר ‘I love you’, יהיה לנו הפעם צד שלישי.”
פול חידד:
“זה היה שיר הודעה, מישהו שמביא מסר. זה כבר לא עלינו, זה היה אדם שלישי שמרוחק מהסיפור. “ראיתי אותה, והיא אמרה לי, להגיד לך, שהיא אוהבת אותך”, הצלחנו להכניס קצת דיסטנס לסיפור וזה הוסיף עניין”.
את השיר סיימו השניים ביום שלמחרת בבית משפחתו של מקרטני בליברפול.
“ישבנו שם בערב, כשאבי צפה בטלוויזיה ועישן סיגריות. נכנסנו לסלון והשמענו לו את השיר שבדיוק סיימנו. הוא אמר, ‘זה נחמד מאוד, אבל יש מספיק מהאמרקניזם הזה סביבנו. אתם לא יכולים לשיר, “She loves you. Yes! Yes! Yes” ?”
סינתיה לנון, בספרה מ-2005 “John” הזכירה אירוע מסוף 1958 שמייחס לג’ון את הביטוי: “הוא היה רומנטי, הוא כתב שירי אהבה על פיסות נייר והעביר אותם אלי בקולג’. בחג המולד הראשון שלנו יחד הוא שלף כרטיס שבו הוא כתב: Our first Christmas, I love you, yes, yes, yes.'”
חמישה ימים לאחר מכן, ב1 ביולי כמתוכנן, נכנסו הביטלס להקליט את השיר באולפן מספר 2 . מטלה קטנה לפני תחילת ההקלטות היתה חתימה על הסכם הפצה עם המו”ל דיק ג’יימס.
חותמים עם דיק ג’יימס
ג’ורג’ מרטין ישב באולפן כשהביטלס החלו לערוך חזרה עם גיטרות אקוסטיות ושירה. מרטין התרשם מהשיר אך היה מוטרד מאקורד השירה האחרון המוזר: ג’ון שר נמוך פול שר גבוה ,אבל ג’ורג’ שר צליל שונה לחלוטין. מרטין סיפר: “ישבתי במקומי הרגיל על שרפרף גבוה בסטודיו שתיים כשג’ון ופול עברו על השיר עם הגיטרות האקוסטיות שלהם, ג’ורג’ הצטרף בפזמון, חשבתי שזה נהדר אבל הייתי מסוקרן מהאקורד האחרון, קצת משונה: ג’ורג’ עושה את השישי וג’ון ופול את השלישית והחמישית, משהו מאוד דומה לגלן מילר.הם אמרו ‘זה נהדר, אף אחד לא שמע את זה אף פעם! כמובן שידעתי שזה לא ממש נכון”.
באולפן
לבסוף השתכנע מרטין שאקורד השירה המשונה מוסיף אופי לשיר.
פול סיפר: “אמרנו לו, ‘אנחנו אוהבים את זה, בנאדם, זה בלוזי’. טוב שיכלנו לעקוף את החלטותיו המקצועיות עם התמימות שלנו”.
בהקלטות השתתף גם נער צעיר בן 17 בשם ג’ף אמריק, שתפקד על תקן טכנאי שני לנורמן סמית’ בהקלטות.
עם המשך סשן ההקלטות, העלה ג’ורג’ מרטין הצעה שהשיר יתחיל דווקא מהפזמון, הצעה שכבר עלתה בהקלטות לאלבום הראשון בשיר p.s. I love you וחזרה על עצמה שוב שנים אחר כך עם strawberry fields forever.
הלמות התופים של רינגו שמתחילות את השיר, יוצרות אפקט שהשיר כבר נמצא בשיאו ובתנועה מלאה. השיר הוקלט בסשן של כ 5 שעות ולאחר מכן התפנו החברים להקליט את השיר המקורי שכתבו לסשן Get you in the end, או בשמו הסופי I’ll get you ששימש לבסוף כבי סייד של הסינגל She Loves You בבריטניה.
הסינגל יצא לאור ב-23 באוגוסט 1963, כשהוא סווג לראשונה תחת הכותבים לנון-מקרטני ולא מקרטני-לנון כפי שהיה עד עתה. הסינגל נחשב ליריית הפתיחה לביטלמניה ולמה שהוביל אותם להצלחה בינלאומית.
בבריטניה היתה ציפייה עצומה ליציאת הסינגל הבא של הביטלס, למעשה הוזמנו כחצי מליון עותקים עוד לפני יציאתו. עם יציאתו נכנס הסינגל למצעד המכירות בבריטניה, שם הוא בילה 31 שבועות כשהוא הוכתר לסינגל הנמכר ביותר של שנת 1963 בבריטניה. למעשה זהו הסינגל המצליח ביותר של הביטלס בבריטניה, והיה הסינגל המצליח ביותר של אמן בבריטניה עד לשיחרור Mull of Kintyre של פול מקרטני ולהקת wings ב-1977 (שמכר יותר מ 2 מיליון עותקים).
בארה”ב הדברים לא הלכו כמתוכנן, שם לקח זמן לסינגל להמריא. חברת קפיטול סירבה להוציא את הסינגל, וחברת V-Jay שכבר הוציאה את שירי הביטלס, גם כן עשתה שרירים.לבסוף בריאן המיואש, אישר לחברת Swan Records להוציא את הסינגל, מה שלא תרם להצלחתו בארה”ב.
בינואר 1964 הוקרן קטע מסרט דוקומנטרי בשם The Mersey Sound שצולם באוגוסט 1963 בבריטניה, בתכנית אמריקאית שנקראה The Jack Paar Program. בקטע צולמו הביטלס באולפן, מבצעים את She Loves You.
27 באוגוסט 63, צילומים ל The Mersey Sound
לאחר שידור הקטע החלה אמריקה להתעורר לתופעה מבריטניה והסינגל הבא של הביטלס, טרף את כל הקלפים.