הפרק השני בסדרת 'אתה חייב להסתיר את אהבתך' על חייו של בריאן אפשטיין בפודקאסט ביטלמניקס, התפרסם ממש עכשיו. בפרק השני אעסוק בהתלכדות של כל מה שלמד בריאן לכדי נקודה קריטית אחת. לאחר שחזר לליברפול מובס מההרפתקה הקצרה שלו כשחקן, בריאן נטמע בעסק המשפחתי והצליח להתעלות מעל הכשלונות שלו ולגרום לחנויות שעליהן היה אמון, להמריא. הוא יצר קשרים עם חברות התקליטים והחל להתעניין מאוד במוזיקה הפופ החדשה שאפפה את ליברפול. השיא הגיע כשבריאן גילה את סצנת להקות הביט שהיו ממש תחת אפו. הגילוי הזה, הביא אותו אל להקת הביטלס שבקסמה הוא נשבה. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה. האזנה נעימה!

יום הרצחו של ג'ון הוא יום לא קל עבורנו הביטלמניקים. הוא לא קל במיוחד בתקופה הזו שהיא גם ככה מייסרת ועצובה מנשוא שעוברת על כולנו. הפער בין טרגדיה עצומה שכזו לבין החיות והמוזיקה המופלאה של הביטלס ושל ג'ון כל כך גדול, כואב ולא נתפס. חור גדול שנפער בהיסטוריה המפוארת שלהם. ביום הזה אני אוהב להזכר בג'ון האינטימי, המשפחתי והרך. הספר The John Lennon Letters בדרך כלל מספק עבורי רגעים קטנים כאלה שבהם ג'ון תיקשר עם חבריו ומשפחתו דרך הכתב – שם הוא היה פתוח, חומל ואוהב. דוגמא מצויינת הוא מכתב תשובה שכתב ג'ון לבת דודתו ליילה בינואר 1979. ג'ון אהב את ליילה שהיתה גדולה ממנו ב 4 שנים והיה לו 'קראש' עליה כילד. כשאימו נהרגה, לילה ביקרה אותו ונחמה אותו. ג'ון זכר את זה ואם במכתבים לחברים ומכרים הוא בדרך כלל היה ציניקן והשתמש בחידודי הלשון שלו, במכתב הזה לא תמצאו ציניות ובדיחות, אלא נוסטלגיה, ערגה וגעגועים אליה ולמשפחה שם באנגליה. אנגליה שהוא 'הגלה' את עצמו ממנה לתקופה ארוכה. ג'ון וליילה במכתב הזה, ג'ון עידכן את ליילה על המתרחש בחייו. הוא סיפר לה על הכוונה לטייל במצרים [אביה היה ממוצא מצרי], התלונן בצחוק על הדודה מימי והרגיע את כעסה על משהו שהיא קראה באחד הראיונות שלו. הדברים הכי מרגשים ועצובים במכתב הזה, הם העיסוק שלו בשנה הבאה ובגיל 40 ובפחד להגיע לאנגליה. הנה התרגום שלי למכתב של ג'ון לליילה. ליילה היקרה. עכשיו מחוץ לחלון, יורד שלג בסנטראל פארק. אני יכול לראות את מלון פלאזה בהמשך הדרך – זה יפהפה. אני מותש (עדיין), אחרי חג המולד וחגיגות השנה החדשה. יש להם אפילו דבר כזה שנקרא 'חג ההודיה' כמה שבועות לפני חג המולד (דרך אגב, אני פגאני – או Zen Pagan ליתר דיוק – אבל זה סיפור אחר!). ג'ון והמשפחה ב'חג ההודיה' בנובמבר 1979 זה נראה שיש לנו חוסר הבנה לגבי 'סיפור בעיתון' – מימי (מי עוד!) אמרה לי שהתעצבנת על משהו שאמרתי בעיתון (לכאורה אמרתי) על עצמי – בכל מקרה מספיק עם זה – זה שום דבר, אז בואי נשכח ממשהו שגם ככה אנחנו לא מצליחים להזכר בו! אין לי מושג למה הופתעת ממה שכתבתי לך לגבי “רומן רוסי” - אני חושב שהבהרתי לך שהמילים היו של קורא בקלפי טארוט. אלה המילים שלו. המילים הגיעו ממנו. רק כתבתי לך את מה שהוא חזה.(וואטאבר). אתה רואה? אז אל תירי בשליח שהביא את החדשות. שון הוא ילד יפהפה בן 3 (נולד ב 9 באוקטובר! למקרה שלא ידעת). כמה עבודה זו – אני לא יודע איך את מסתדרת עם שלך- כל הכבוד! העובדה שיש להם [לילדים באופן כללי], את כל הגפיים ואת כל היכולות זה הישג בפני עצמו! זה נשמע רעיון מצויין שתתני לעצמך קצת זמן 'לשחק' – 8 ימים לא נשמעים כמו משהו שתהפכי בעקבותיהם לצועניה. עדיף שתתני לנו אזהרה הגונה אם את רצינית לגבי הרעיון 'לקפוץ' לכאן. תוודאי שאני כאן. מחר אנחנו עוזבים (יוקו ואני) לקהיר, מצרים (מצלצל מוכר?), דרך ג'נבה במחלקת ביזניס למשך שבוע. הלוואי ויכולתי לבקר כמה מקרובי המשפחה שלך. את מכירה שם מישהו? דודים/דודות? אני אשלח לך גלויה משם. בשנה הבאה אחגוג 40. אני מקווה שהחיים מתחילים בגיל הזה. אני רוצה קצת פחות 'צרות' ומה עוד? לא יודע. שלחתי לסטן [בן הדוד סטנלי פארקס] גלויית חג מולד לצפון. אני לא יודע מה קורה איתו. הוא כל כך מתרעם עליי. זה כי אני לא טיפש או מה? אני מניח שהוא תמיד קינא בך. בכל מקרה אני חושב שזה די מרושע מצידו. שמעתי ממנו המון כשהייתי עני. אני לא צריך להיות מופתע אחרי כל הממזרים שפגשתי ב 40 השנים האחרונות. בני הדודים. מימין, ג'ון בן ה-7, ליילה בת ה-11 וסטן בן ה-15 אם תהיי בצפון וויילס, תחפשי את ג'וליאן הוא לומר בבית הספר Ruthin. מסכן חסר מזל. חשבתי עליך המון בחג המולד הזה. על הבקתה, על נגן התקליטים, Good Ship Lollipop, 'מצאתי את אהובתי על אי מטמון' [שמות של שירים ישנים], הצללים על התקרה כשהמכונית נסעה בלילה, כשתלינו את שרשראות הנייר. אפילו נורמן שהתחפש לסנטה קלאוס בזכרון שלי! (כשהוא ממלמל על הכיסא ליד האח). מספיק גם עם זה! המון אהבה לכולכם, אני בטוח שנתראה בקרוב בדרך זו או אחרת. אני מפחד להגיע לאנגליה כי אני יודע שזו תהיה הפעם האחרונה שבה אראה את מימי. אני פחדן בכל הנוגע לפרידות. להתראות שתהיה לך שנה טובה תשמרי על הבריאות ג'ון אהבה משון ויוקו xx המכתב של ג'ון לליילה

אתמול הלך דני ליין לעולמו. כשמישהו דומיננטי שכזה הולך לעולמו בעולם הביטלס, התחושה שלי היא של עוד פרק שנסגר בהיסטוריה של הלהקה ובמקרה הזה בהיסטוריה של קריירת הסולו של מקרטני. זה נכון שהשניים לא שיתפו פעולה כבר הרבה שנים מאז חוסר ההסכמות בתחילת שנות השמונים, אבל הסופיות והפרידה, תוחמים את הגבולות ואפשר לרגע אחד להסתכל על הכל ממעוף הציפור ולהבין את התרומה של ליין, כמובן כגיטריסט נהדר, אבל גם ככותב שירים לא רע, לסיפור של מקרטני. השירים של דני ליין בקטלוג של ווינגז לא רבים, אבל כמו ג'ורג' הריסון בזמנו, ויש הרבה דמיון בהקבלה של שתי הדמויות הללו, הוא 'הורשה' להכניס פה ושם שירים כשזה שירת את הצורך של מקרטני. כשמקרטני רצה, דני ליין היה ג'ורג' וכשבא לו הוא היה ג'ון ובימים שהוא היה במצב רוח פחות עולץ, ליין היה רינגו. ליין נשא על כתפיו את כל התסכול של פול מהביטלס וזה היה חתיכת משא לשאת. ווינגז בתחילת דרכם ב 1971 התרומה של ליין הגיעה רק באלבום השלישי והמצליח ביותר של ההרכב של מקרטני. בשני האלבומים הראשונים מקרטני הפגוע והחשדן מתקופת הביטלס, לא רצה לשמוע על שותפים לכתיבה. גם באלבום הבכורה Wild Life שהיה כמעט חסר תוכן ממשי ונשען על האנרגיות של ההרכב הצעיר, מקרטני העדיף להכניס קאבר ולא לקבל שירים מאף אחד שלא קוראים לו פול, ג'יימס או מקרטני. כשליין התריע בפני מקרטני שהסינגל Mary Had a Little Lamb לא משרת את רוח ההרכב החדש, הוא כמובן זכה להתעלמות, אבל באלבום השני החשדנות התרככה מעט וכשהרעיון היה לייצר אלבום כפול שיכיל את כל המנעד של ההרכב, דני ליין הורשה להביא שיר אחד. להקלטות הוא הביא את I Would Only Smile. שיר חביב שמשלב רוק עם ווסטרן, נישה שליין חיבב מאוד. הרעיון לאלבום הכפול נגנז בסופו של דבר מסיבות שיווקיות וכלכליות גרידא – אף אחד לא האמין שאלבום כפול של פול מקרטני ימכור. באלבום הבא, Band on the Run, ליין קיבל את שכר הנאמנות שלו למקרטני עבור ההגעה שלו איתם עד ניגריה לעבוד על האלבום, בזמן ששני חברים אחרים פרשו בדרך לשם. בתחילת 1973 ליין התחיל לכתוב שיר בשם No Words. בלאגוס, ניגריה, מקרטני עזר לליין לסיים את השיר וניצל את ההזדמנות להוסיף בית שיכיל בו קריצה לשותף המשמעותי ביותר שהיה לו – ג'ון לנון. פול השתמש במשפט It’s only me, ביטוי אישי שהם נהגו להשתמש בו אי שם בתחילת דרכם. הקטע הקטן, הקצר היפה והעדין הזה, פרי שיתוף הפעולה הראשון בין מקרטני לליין, נמצא כרגע קטן של שפיות בהמולה של האלבום ה'גדול' מסך חלקיו הזה של Wings. מקרטני לא הסכים לוותר על ההובלה של השיר ויחד עם הרמונית הקולות היפה בין פול לדני, הוא מסמן שיש סיכוי שיש לו שותף חדש לכתיבה ויצירת שירים. העבודה על האלבום הבא Venus and Mars שהתחילה בנאשויל, הביאה עוד שיתוף פעולה בין פול לדני כשהם ניסו לכתוב שיר קאנטרי יחדיו בשם Send me the heart. קטע זניח מאוד שמקרטני לא ראה בו ראוי אפילו לביסייד וליין בסופו של דבר הקליט אותו עבור אלבום הסולו שלו Japanese Tears. למרבה ההפתעה, ליין לא קיבל את האפשרות להכניס שיר שלו לאלבום החדש Venus and Mars. האכזבה היתה עצומה כשג'ימי, הגיטריסט החדש והצעיר בהרכב, כן הצליח להכניס את Medicine Jar שלו לאלבום. כפרס ניחומים, קיבל ליין להוביל ווקאלית את Spirits of Ancient Egypt שכתב פול. הפרד ומשול בסגנון מקרטני. בניגריה, 1973 השיטה הזו חזרה על עצמה גם באלבום הבא Wings at the Speed of Sound שבו קיבל ליין להוביל את The Note You Never Wrote של מקרטני בביצוע מרגש. הפעם ברוח הדמוקרטיה ששררה באלבום שבו הביא ג'ימי מקולוך הגיטריסט עוד שיר שלו והמתופף ג'ו אנגליש הורשה לשיר את Must Do Something About It של מקרטני, גם ליין הביא ממרכולתו. את Time to Hide שנשמע כמו הבלחה מימיו במודי בלוז, אבל אני מודה קטע לא זכיר כל כך. שני האלבומים הבאים של Wings, מהווים שינוי מסלול עבור מעמדו של ליין בהרכב. בעקבות הבית הצף שלו, הרעיון להקליט ביאכטה או ב'אולפן צף' אומץ בחום והחלום שלו התגשם כשהוא חלק קרדיט על לא פחות מחמישה(!) שירים באלבום עם מקרטני. אולי נכמרו רחמיו של פול על דני ליין המסכן שהתגורר מבחירה באותה תקופה ב’סירת בית’ שעגנה על נהר התמזה, אבל המאמץ של מקרטני לייצר שותפות כתיבה עם דני ליין ראוי מאוד להערכה בעיניי באלבום הזה. דני ליין וזוגתו גרו בתקופת שקדמה לתחילת העבודה על האלבום בבית שהיה ממוקם בשטח החווה של המקרטנים בסקוטלנד. הכוונה היתה ששניהם יוכלו לכתוב שירים משותפים יחדיו. חוץ מקרדיט משותף לשיר הנושא באלבום, היה עוד שיר משותף מקסים באלבום. את Children, Children, מעיין שיר ילדים קטן, נכתב כמו אגדת ילדים מסתורית עם נופך אירי מעט, אבל דני ליין כתב לילדים שלו. הוא מאוד התגעגע אליהם וכתב את המשפט קורע הלב Children children where are you. כששואלים אותי איזה שירים אני הכי אוהב ב London Town שהוא אלבום נהדר באופן כללי, Deliver You Children יהיה אחד מהם. לטעמי זה השיר השני הכי יפה שבו דני ליין היה מעורב בקריירה של Wings. השיר נכתב בשיתוף עם מקרטני עוד בתקופת ‘ונוס ומארס’. הוא אחד השירים היפים באלבום שמעיד גם על התקדמות ביחסי הכתיבה של דני ופול. חוץ מהגיטרות האקוסטיות הפולקיות הנפלאות, תוכלו למצוא בו גם גיטרה ספרדית משובבת נפש שעליה מנגן ליין. ההרמוניות בינו לבין מקרטני נהדרות ולרגע מזכירות נשכחות מלהקה אחרת שמקרטני היה שותף לה. שיתוף הפעולה הפולקי הנהדר בניהם המשיך גם בDon’t Let it Bring You Down כשהיוצרות התהפכו והפעם היה זה ליין שליווה את הקול המוביל של מקרטני. ליין היה שותף לקטע נוסף באלבום שהוקלט גם הוא על סיפונה של ה Fair Carol. את Morse Moose and the Grey Goose הנסיוני מקרטני ודני ליין כתבו אד הוק על הסיפון ורמת הנסיוניות שהלכה וגאתה, גרמה לכך שהפסנתר החשמלי שפתח את הקטע הארוך הזה, היה נסיון להתחקות אחר אותו המורס במערכת הקשר של היאכטה. את הרעיון קיבל פול כשהוא ניגן כמה אקורדים על הפסנתר החשמלי במהלך ג’אם סשן, אליו הצטרף דני ליין בפסנתר.אפקט המורס הלהיב מאוד את שניהם ולרגע אחד ליין היה לנון שחוקר באולפן עם פול מרקמים של צלילים ויחד הם מגלים עולמות. זה הלהיב אותם מאוד. מתקופת London Town הדובדבן בקצפת ביחסים בין ליין למקרטני הגיעו עם קרדיט משותף שקיבל ליין על השיר שהיה הסינגל המצליח ביותר של Wings. בזמן המגורים ליד המקרטנים בחווה בסקוטלנד, הוא סייע לפול לסיים את ההמנון הסקוטי שהוא התאווה לכתוב כבר כמה שנים טובות ולא צלח. התוצאה כאמור היא Mull of Kintyre. האלבום Back to the Egg היה האלבום האחרון ש Wings הוציאו. זה לא היה מכוון אבל התנאים בשלו לכך יחד עם מעצרו של מקרטני ביפן והרצון שלו להתנסות בדברים אחרים. אחרי אלבום שיתוף הפעולה האולטימטיבי יחד עם מקרטני, זה היה הצ'אנס האחרון של ליין להכנס עמוק יותר להיכל התהילה ולהתבשם מניחוחו של מקרטני. באלבום ה‘punk’ הזה או זה שהיה אמור להחזיר פייט להרכבים החדשים, הקטע הכי ‘קלאשי’ לטעמי הוא דווקא הקטע היחיד בו של דני ליין. לייןכתב שני שירים קטנים, האחד Little Woman והשני Again and Again and Again, ובעצתו של מקרטני הוא איחד אותם להיות שיר אחד. אני אוהב בקטע הזה הכל. שילובי הקולות, המילים, הלחן, הגיטרות והשירה העדינה של ליין במעברים וכשליין שר 'אהבה זה משחק שאני אף פעם לא מנצח בו. הייתי בסיטואציות מאוד דומות שוב ושוב ושוב' אני מאמין לו ותוהה האם בתת המודע שלו הוא מסכם את התקופה עם מקרטני. מבחינתי זה שיתוף הפעולה הליין-מקרטני היפה ביותר והתרומה הכי יפה של ליין לקטלוג של Wings. ב 1979 מקרטני עבד על אלבום חדש, הראשון שלו לבדו מאז RAM. אלה לא היו חדשות מבשרי טובות עבור ליין. מקרטני ניסה לשדר עסקים כרגיל וכינס את שארית ההרכב ביולי ובאוקטובר 1980 בקנט על מנת לעבוד על שירים חדשים ולרגע זה נראה אופטימי. בזמן העבודה באולפני AIR עם ג'ורג' מרטין, לא היה צריך להיות גאון כדי להבין שהאלבום הופך להיות אלבום סולו של מקרטני ושהקונספט של ווינגז מאבד תוכן. למרות הכל, דני ליין היה היחיד שנשאר מההרכב המקורי והמשיך עם מקרטני בעבודה. נאמנות שאין שניה לה. יום לאחר הרצחו של ג'ון לנון, שניהם עוד עבדו על Rainclouds שהיה שיר משותף שלהם. במהלך ההקלטות למה שיהפוך להיות Tug of War שבהם ליין היה מאוד דומיננטי, הסתיימו במפתיע יחסיהם של פול ודני ליין. השמועה אומרת שליין העיר הערה על המילים של Somebody who cares ופול בתגובה פשוט פיטר אותו. האם מקרטני הרגיש מאויים או שרצה לפתוח דף חדש בקריירה שלו? מי יודע. דני ליין הלך אתמול לעולמו מקרטני כתב לו כך: אני מאוד עצוב לשמוע שהחבר שלי לשעבר ללהקה, דני ליין, מת. יש לי הרבה זיכרונות טובים מהתקופה שלי עם דני: מהימים הראשונים שבהם הביטלס ערכו סבבי הופעות עם המודי בלוז. לשתי הלהקות שלנו היה הרבה כבוד הדדי והרבה חוויות כיפיות יחדיו. דני הצטרף ל Wings כבר בהתחלה. הוא היה סולן ונגן גיטרה מצויין. הביצוע המפורסם ביותר שלו הוא כנראה ל 'Go Now' שיר ישן של בסי בנקס שהוא ביצע באופן מבריק. הוא ואני כתבנו כמה שירים ביחד שהכי מצליח בניהם היה 'Mull of Kintyre' שהיה להיט גדול בשנות השבעים. התרחקנו אבל בשנים האחרונות הצלחנו לבסס מחדש את הידידות שלנו ולחלוק זיכרונות מהזמנים שלנו יחד. דני היה כישרון גדול עם חוש הומור משובח ותמיד היה מוכן לעזור לאנשים אחרים. הוא יחסר לכל מעריציו וייזכר בחיבה רבה על ידי חבריו. אני שולח תנחומים ואיחולים לאשתו אליזבת ולמשפחתו. שלום ואהבה דני. היה תענוג להכיר אותך. כולנו הולכים להתגעגע אליך. באהבה, פול.

מיני סדרה חדשה בביטלמניקס יוצאת לדרך והפרק הראשון כבר זמין להאזנה בכל הפלטפורמות. בפרק הראשון בסדרה "אתה חייב להסתיר את אהבתך" על חייו של בריאן אפשטיין, ננסה להבין יחד את תקופת ילדותו ונערותו של בריאן כבן למשפחה יהודית בליברפול ועד לחייו כבחור צעיר בתחילת שנות העשרים שלו. נראה את היסודות לבריאן המנהל הדגול של הביטלס, את החלומות להיות חלק מתעשיית השואו ביזנס, כאמן וכשחקן ואיך החיים ניווטו אותו לעסוק בכך, אבל מהצד השני של המתרס. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה. האזנה נעימה!

האלבום 'רינגו' מציין 50 שנה לצאתו! פרק חדש בביטלמניקס התפרסם זה עתה כדי לציין את התאריך העגול הזה ולדבר על רינגו. הפרק יעסוק ברינגו שלאחר פירוק הביטלס, באיבוד ומציאת הדרך שלו מתוך המסגרת שהיוותה עבורו הלהקה. כשהמסגרת התנפצה, רינגו ניסה להבין מה היא הדרך. הוא הקליט והוציא 2 אלבומים 'איזוטרים' יחסית - האחד קאברים לסטנדרטים ישנים והשני מחווה לקאנטרי ווסטרן, אבל החלום לייצר מוזיקה פופלארית כמו חבריו ללהקה כל הזמן היה שם. הוא שיחרר סינגלים לאוויר כדי לבדוק האם הקהל מעוניין בכך. התשובה היתה חיובית. שנתיים תמימות בהן רינגו עסק במוזיקה, משחק בסרטים, עיצוב ואפילו תפקיד ניהולי כמנהל חטיבת הסרטים של אפל, הוא הצליח למצוא את הדרך לאלבום 'האמיתי' הראשון שלו. בעזרת חברים טובים והמפיק ריצ'ארד פרי, במהלך 1973 הוא גיבש את האלבום שהפך ל'אלבום איחוד הביטלס' היחיד לאחר הפירוק. על רינגו שלאחר הפירוק, הדרך לאלבום וגיבוש והקלטת השירים ו'איחוד' הביטלס הרגעי שהיה שם, אדבר בפרק החדש בביטלמניקס שחוגג 50 לאלבום 'רינגו'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה ועל האלבום של רינגו. האזנה נעימה!

זהו זה. הסדרה מ'ריבולבר לפפר' בביטלמניקס הגיעה לפרק האחרון שלה. הסדרה הזו היתה תענוג צרוף עבורי ואני מקווה שגם עבורכם, אבל כמו כל דבר צריך לדעת גם לסיים. בסדרה הזו דיברתי על התקופה המהפכנית היחסית קצרה של הביטלס שהחלה קודם לאלבום ריבולבר שהחל את המסע המהפכני הזה של הביטלס. סיפרתי על ההתנסויות של מקרטני שסחף אחריו גם את שאר חברי הלהקה ודיבקתי כמובן על ההקלטה הנפלאה של ריבלובר. עברנו יחד את התקופה הקשה שסבבה את הלהקה לאחר השלמת ההקלטות, תקופה שהובילה אותם לחשב מסלול מחדש, להפסיק להופיע ולהשתקע באולפן ההקלטות כדי לייצר לא רק אלבום אלא קונספט ואמירה מחודשים גם על המוזיקה וגם על עצמם כלהקה וכאמנים. והתוצאה מדהימה - האלבום סרג'נט פפר. את הפאזה השלישית הזו בתקופה המהפכנית של הביטלס שתחלתי לדבר עליה ב 2 הפרקים האחרונים, אני אחתום בפרק הזה שכאמור יחתום את הסדרה 'מריבולבר לפפר'. בפרק הזה נוציא את האלבום החדש של הביטלס ונתכונן יחד איתם לשידור החי הלווייני המרגש מול מאות מליונים של צופים. התוצאה תהיה ה'סינגל ההיפי' של הביטלס שהיה מוצר משלים לאלבום סרג'נט פפר. אדבר גם על הנסיון לרגע אחד להפוך להיפים ועל התקופה המקדימה לתחילת העבודה על הפרויקט השלישי שלהם, 'מסע הקסם המסתורי'. עם כל הצער, ניפרד מבריאן אפשטיין בסוף הסדרה, רק כדי לחזור אחורה בזמן ולהחיות אותו מחדש במיני הסדרה הבאה בביטלמניקס על חייו ופועלו של בריאן אפשטיין. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. תודה לכולכם על ההאזנה, ההתמדה המילים הטובות וגם על הביקורת. שמחתי מאוד על גילוי העניין בתקופה הנפלאה הזו של הביטלס ואני אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה ועל הסדרה בכללותה. האזנה נעימה!

הפרק החדש, פרק 90 בפודקאסט ממשיך את סדרת 'מריבולבר לפפר' והוא פרק 14 בסדרה. לקח זמן עד שהפרק הזה הושלם בגלל חופשה ומלחמה, שני קצוות מנוגדים כשהאחרונה די הפכה את החיים לכולנו בשבועיים האחרונים. הפרק הזה מוקדש לכל נפגעי וחללי המלחמה שעדיין מתחוללת. בפרק הזה אני מעמיק פנימה לתקופה של פוסט ההקלטות לאלבום סרג'נט פפר. הביטלס עם 2 פרויקטים בקנה, עובדים בחודש מאי על הדחוף יותר - שירים עבור סרט האנימציה 'צוללת צהובה'. התוצרים של החודש הזה מרתקים אותי עד מאוד. שטותניקיות יחד עם הנסיוניות של פפר שמראים ביטלס אחרים לגמרי לאחר פפר הזוהר. בתקופה של חודש הביטלס עשו 4 שירים שמראים שהם היו מוכנים לקחת את המוזיקה שלהם לקצה הנסיוניות ולתחומי האוונגרד. אם אפשר להאשים משהו או מישהו בכך שהתהליך המעניין הזה נעצר ולא המשיך הלאה, זה את הפרויקט השלישי שהתווסף לתור. על ארבעת השירים הללו שהם 'יותר מדי' אדבר בפרק החדש, פרק שבו לפול מקרטני השתנו החיים מהקצה אל הקצה - הוא פגש את לינדה איסטמן. כל זה ועוד בפרק 14 בסדרה 'מריבולבר לפפר'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק הזה ולסדרה 'מריבולבר לפפר'. כיתבו כאן בתגובות. האזנה נעימה!

פרק חדש בביטלמניקס עלה לאוויר. הפרק החדש ממשיך את סדרת 'מריבולבר לפפר' שמגיעה ממש בקרוב לסופה. בפאזה השלישית של הסדרה הזו, פאזת ה'פוסט מהפכנות', אנחנו מגיעים לביטלס שאחרי העידן של האלבום סרג'נט פפר, למרות שהאלבום עדיין לא ראה אור. לפול מקרטני זה לא ממש שינה. הוא טס לארה"ב וחזר משם כשבאמתחתו נמצא כבר הפרויקט הבא עבור הביטלס. פרויקט שהוא קיווה שכמו הפרויקט של פפר, ימשיך להיות הדבק שמחזיק את הלהקה יחד. הגישה הפרויקטלית של הביטלס, ממשיכה כשפרויקט סרט האנימציה באורך מלא של הביטלס, קרם עור וגידים ועמד בפני חתימה. לפרויקט הזה נדרשו שלושה שירים חדשים - עוד פרויקט לשמחתו של מקרטני. בפרק הזה כדי לחתום סופית את פאזת פפר, אדבר על המיצג האומנותי לאלבום הזה - עטיפת האלבום שיחד עם השירים, האינר סליב המעוצב, מילות השירים והגייטפולד היווה חבילה אומנתית מרשימה. כל זה ועוד בפרק 13 בסדרה 'מריבולבר לפפר'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק הזה ולסדרה 'מריבולבר לפפר'. כיתבו כאן בתגובות. האזנה נעימה!

אתמול השקתי את סדרת הלייב של ביטלמניקס שנועדה כדי לתת פתרון משלים לפודאסט. אם הפודקסאט הוא קצת יותר רשמי, ממוקד, מעונב וערוך, אז בלייב הכל הרבה יותר משוחרר, אני מדבר על נושאים שונים שלא תמיד אני אתכנן לדבר עליהם, אין שום עריכהף כולל כל הגימגומים, ואתם יכולים לקחת חלק בזה. אז בלייב הראשון, דיברתי על סדרת 'מריבולבר לפפר' בפודקאסט שעומדת בפני סיום, על 60 שנה לאלבום with the beatles ובכלל על 1963 המהפכנית ועל ספר מעולה בנושא. דיברתי על שלושה אלבומי סולו שחוגגים השנה 50 שנה. האלבום של רינגו, mind games של ג'ון ו band on the run המופלא. דיברתי על עוד ספר נהדר שמתייחס לשנים 1970- 1974 כפאזה השנייה של הביטלס (אני מתייחס אליה כפאזה השלישית). לקינוח דיברתי על הראטלס, להקת הפארודיה הנהדרת לביטלס. ב'לייב' הזה תוכלו לצפות בלינק הבא בקבוצה של ביטלמניקס בפייסבוק: https://www.facebook.com/594714227/videos/1102876624424578

הפרק החדש של ביטלמניקס עלה להאזנה. הפרק החדש סוגר את ההקלטות הארוכות יחסית לאלבום החדש והמופתי של הביטלס - להקת מועדון הלבבות הבודדים של הסמל פפר! בפרק החדש נראה איך הביטלס מגיעים לישורת האחרונה עבור האלבום. ג'ורג' הריסון מביא את השיר המיוחל והיחיד שלו באלבום שגם עליו בתחילה חברי הביטלס והצוות הטכני מסתכלים בחשדנות עד לתוצאה המופלאה שממזגת את המזרח עם המערב באופן הכי יפה שיש. פול מקרטני כותב בעזרת ג'ון שיר מרגש על הנערה שברחה מהבית ומגיע לכדי 'קלאש' קטן עם ג'ורג' מרטין שבו שניהם נפגעים, אבל בולעים את הרוק ומשלימים את העבודה על האלבום הזה. את האלבום ואת הקונספט הלא גמור שלו, זה שדיברתי עליו במשך כמה פרקים, מקרטני בוחר לסגור כמו שהאלבום נפתח - בשינוי קטן אבל מהותי, רגע לפני ההדרן הגדול והגרנדיוזי. את האלבום כולו, הביטלס בוחרים לסגור בקריצה הומוריסטית קטנטנה, שתשחרר קצת אוויר מהרצינות התהומית והאומנותית שהאלבום 'נקלע' אליה - בכל זאת הם רק הביטלס, אותם נערים מליברפול. בפרק החדש אני שמח מאוד לארח את אביב קמאי. אביב, מורה למוזיקה שלקח חלק בכתיבת מאמרים בספרים על הביטלס והציג עבודות בכנסים אקדמיים על הביטלס באוניברסיטאות בארצות הברית. יחד ננסה להבין קצת יותר את מה שעובר על הביטלס בתקופה הזו ונדבר על עוד דברים מעניינים מאוד. כל זה, בפרק 12 בסדרה 'מריבולבר לפפר'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק הזה, לסדרה עד כה ולחלק של פפר במיוחד. כיתבו כאן בתגובות. האזנה נעימה!

פרק חדש בביטלמניקס התפרסם זה עתה. ההכלאה היפה הזו של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו בתמונת הפרק, התנוססה על הספר 'הביטלס: הביוגרפיה המוסמכת', ספר שהתפרסם בספטמבר 1968 ונכתב על ידי האנטר דיוויס שזכה לתואר הביוגרפר היחיד של הביטלס בזמן אמת שהביטלס שיתפו איתו פעולה על מנת להשלים אותה. הביוגרפיה הזו והעדויות של האנטר דיוויס יעמדו במרכזו של הפרק עבור שיר חדש בשם Getting Better שנכתב ממש אל מול עיניו ואוזניו המשתאות. עוד אעסוק ביצירת מופת נפלאה נוספת מבית היוצר של לנון שמביאה גם סוגייה או חידה מעניינת - על מה נכתב השיר 'לוסי בשמיים עם יהלומים'? כרגיל כמו בשירים של לנון התשובה מורכבת ומעניינת ואנסה לפתור אותה בפרק הזה. חוץ מ'לוסי', דמות נוספת תווסף לארסנל הדמויות של האלבום הזה. פקחית תנועה לא חביבה כל כך בשם ריטה. גם אצל מקרטני מאחורי שיר אהבה חביב לפקחית תנועה שמחלקת דו"חות יש הרבה דברים שמסתתרים מתחת לפני השטח גם לירית וגם מוזיקלית שאותם אחשוף בפרק הזה. על כל זאת ועוד המון דברים, אדבר בפרק 11 בסדרה 'מריבולבר לפפר'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק כאן בפוסט הזה. האזנה נעימה לכולכם!

פרק חדש בביטלמניקס - הבלוג והפודקאסט! פרק 86 בפודקאסט שהוא גם פרק 10, חלק ב בסדרה 'מריבולבר לפפר' זמין עכשיו להאזנה בכל אמצעי ההאזנה. בחלק ב של פרק 10 אני אמשיך לעסוק בקונספט או הקונספטים של האלבום שהולכים, מתגבשים ומתגלים ככל שהלהקה ממשיכה לעומק ההקלטות עבור מה שיהיה האלבום 'להקת הלבבות הבודדים של הסמל פפר'. בחלק ב, נפגוש שני שירים שהם אמנם לא יצירות מופת כמו השירים שפתחו את ההקלטות, אבל אומרים כל אחד בדרכו עוד משהו על הלך הרוח של מי שכתב אותם. השירים Good Morning, Good Morning ו Fixing a Hole. ג'ורג' הריסון יביא את השיר הראשון שלו עבור האלבום הזה שבו הוא יביע את התרעומת הגדולה שהצטברה אצלו הן ממעמדו בלהקה שהלך והתערער עם ההקלטות לאלבום החדש וגם עם 'חלוקת העוגה' הכלכלית בלהקה. לא ממש ה'קונספט' שחשב עליו מקרטני עבור האלבום ולכן השיר הזה יידחה בעדינות הצידה. את תפקיד יצירת המופת של הפרק ימלא Being for the Benefit of Mr Kite. שיר שעושה רושם שנכתב כלאחר יד, אבל בכל זאת נפגוש מחשבה מאחוריו וחיבור עם הקונספט הראשי של האלבום. כל זה זניח לעומת עבודת האולפן המרהיבה שנעשתה בו על ידי המוח ג'ורג' מרטין והמבצע ג'ף אמריק. יצירת אומנות מודרנית שמתכתבת עם החדש והישן ועם ההיסטוריה המרטינית כולה. על כל זאת ועוד המון דברים, אדבר בחלק ב של פרק 10 בסדרה 'מריבולבר לפפר'. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט גם בספוטיפיי. אשמח מאוד מאוד לקרוא את התגובות שלכם לפרק כאן בפוסט הזה. האזנה נעימה לכולכם!