הסיפור של כתיבת והקלטת השיר Ob-La-Di, Ob-La-Da שיצא באלבום הלבן, הוא אחד המוזרים והשנויים במחלוקת שפחות מחמיאים לפול מקרטני. זה מוזר ששיר עולץ כזה מחביא מאחוריו לא מעט מתח ומהומה במחנה הביטלס. “היה לי חבר בשם ג’ימי סקוט שהיה נגן קונגה ניגרי, שאיתו הייתי נפגש במועדונים בלונדון. היו לו כמה ביטויים, שאחד מהם היה, ‘אובלדי אובלדה, החיים ממשיכים ברה’. אהבתי את הביטוי הזה, בכל פעם שנפגשנו הוא היה אומר, ‘אובלדי אובלדה, החיים ממשיכים ברה’. או שאם מישהו היה אומר ‘יותר מדי’, הוא היה אומר ‘שום דבר הוא לא יותר מדי, רק מחוץ לטווח הראייה’ … הוא היה אחד מאותם בחורים שהיו להם ביטויים ענקיים. למעשה, הביטוי הזה ‘אובלדי אובלדה’ אומר “החיים ממשיכים” בניב ניגרי שנקרא יורגה”. כך סיפר מקרטני על ההשראה לשורה בשיר Ob-La-Di, Ob-La-Da.
אותו ג’ימי סקוט או בשמו המלא ג’ימי אנונמוגארן סקוט אמואקפור, נולד בניגריה, והגיע לאנגליה בתחילת שנות ה 50, שם החל לעבוד כנגן ג’אז ולאט לאט הפך לנגן כלי הקשה מבוקש. הוא ניגן עם Georgie Fame and the Blue Flames וליווה את סיבוב ההופעות של סטיבי וונדר בבריטניה ב 1965. מקרטני שמאז ומתמיד נמשך למוסיקה שונה מזו שהכיר, רצה לעשות גרסה משלו לסקא הג’מייקני החדש מה שהיווה את הגלגול המוקדם לרגאיי. הוא כותב בהודו שיר את המנגינה בסגנון הזה סביב אותו ביטוי של ג’ימי סקוט ומשלים את הבתים כשהוא חוזר.
“זה מאוד אני, השיר הזה, מפני שזו פנטזיה על זוג שלא ממש קיים, דזמונד ומולי. אני מת על שמות. דזמונד זה שם כל כך קאריבי”
ג’ימי סקוט עם Georgie Fame and the Blue Flames
העובדה שפול השתמש בביטוי הזה כבסיס לשיר הפכה מאוחר יותר למחלוקת עם ג’ימי סקוט ומראה גם את הצד הקצת אחר של מקרטני:
הספר של סטיב טרנר – A Hard Day’s Write
“הוא התרגז כש עשיתי שיר על זה כי הוא רצה חלק מהרווחים. אמרתי לו ‘ג’ימי, זה רק ביטוי. אם היית כותב את השיר, היית יכול לקבל נתח’. לבסוף שלחתי לו צ’ק על כך, כי למרות שכתבתי את כל השיר והוא לא עזר לי, זה היה הביטוי שלו”.
סופר המוסיקה סטיב טרנר הביא צד קצת יותר מעניין לסיפורו של מקרטני כשכתב בספרו A Hard Day’s Write: The Stories Behind Every Beatles Song, את הדבר הבא:
“ב 1969 לערך, נעצר ג’ימי והועבר לבית הכלא בבריקסטון כדי להמתין למשפט באשמת אי תשלום מזונות לאשתו לשעבר. הוא ביקש מהמשטרה לפנות למשרדי הביטלס כדי לבדוק האם פול יוכל לשלם את חובו. פול עשה זאת, אבל בתנאי שסקוט ‘יסגור את התיק’ שלו נגדו על השיר.”
עוד עובדה שגורמת לי באופן אישי להרגיש תחושת אי נוחות היא שג’ימי ניסה בכל כוחו לנכס לעצמו את הביטוי בדמות תקליטון שהוא מוציא בדצמבר 1968 (חודש אחרי יציאת האלבום הלבן). בצידו האחד קטע שנקרא Ob-La-Di Ob-La-Da Story Alullo ובתרגום “הסיפור של אובלדי אובלדה – חלק 1, ובצד השני Ob-La-Di Ob-La-Da Story Doh – בטח כבר ניחשתם שמדובר בחלק השני.
הנה לכם חלק 1
וחלק 2
סופו של ג’ימי היה טראגי. לאחר שהמשיך לעסוק בתחום המוסיקה, בשנת 1986 הוא חלה בדלקת ריאות כשהוא היה בסיבוב הופעות בארה”ב עם להקה בשם Bad Manners. בחזרה לבריטניה הוא נעצר בשדה התעופה בגלל חזותו הניגרית ומושאר עירום במעצר. למחרת הוא נלקח לבית חולים ומת כשהוא בן 64.
בסוף מאי 1968, הביטלס בביתו של ג’ורג’ מקליטים גרסאות עירומות לשירים שהם מתעדים להכניס לאלבום הלבן. גם Ob-La-Di, Ob-La-Da מוקלט ביום הזה ובתחילת ההקלטה שומעים את לנון ומקרטני משתעשעים עם השמות דזמונד ומולי. פול מנגן ושר לבדו כשהוא משתמש בציוד ההקלטה בעל 4 הערוצים בביתו של ג’ורג’ על מנת להכפיל את עצמו ולהוסיף עוד קולות ותיפוף על הגיטרה כדי להביא את הניחוח הג’מייקני להקלטה.
ב 3 ביולי 1968, מתחילה העבודה על השיר באולפן. למעשה החברים הפעילים בהקלטה ביום הזה היו פול עצמו באקוסטית וקולות ורינגו בתופים וכך הם מקליטים 7 טייקים.
הנה טייק 3 מאותו היום:
כשסיימו את טייק 7, חשבו בתחילה כי זהו הטייק שאיתו ימשיכו לעבוד ופול אפילו מספיק להקליט עליו קול מוביל ועוד גיטרה אקוסטית. לאחר חשיבה, פול מחליט שדווקא טייק 4 הוא טוב יותר ומקליט עליו שוב גיטרה שנייה.
למחרת היום, ממשיכה העבודה על השיר כשעוד תוספות מוקלטות כמו הקול המוביל של פול ועוד קולות רקע של ג’ון וג’ורג’.
למחרת, ב 5 ביולי, מגיעים לאולפן לא פחות מ 3 נגני סקסופון על מנת להקליט קטע עליו עבדו פול וג’ורג’ מרטין עבור השיר. בואו נעשה את הסיפור מוזר עוד יותר ? ביום הזה מגיע גם חברנו ג’ימי סקוט יוצר המושג “אובלדי אובלדה” לאולפן כדי להקליט קטע על תופי בונגו עבור השיר.
לאחר מכן מגיע לאולפן נגן פיקולו כדי להקליט קטע פיקולו לשיר שפול מחליט בסופו של דבר לא לכלול בו. ג’ף אמריק שהיה נוכח בסשנים של אובלדי אובלדה, סיפר שהתארכות העבודה על השיר החלה לתת את אותותיה:
“זה נמשך עוד ועוד ונגרר מעל ל 3 לילות. פול לא היה מרוצה מהקצב של ערוץ זה או אחר או מהדרך שבה נשמע קולו. הוא רדף אחרי איזו תחושה של רגאיי מג’מייקה שרצה להשיג, והוא לא היה מרוצה מכך שהלהקה רצתה לסיים. הבעיה החריפה בשל העובדה שאפילו פול עצמו לא ידע בדיוק איך להשיג זאת, ולכן הוא נעשה די מתוסכל. פול היה פרפקציוניסט בשלב זה, אבל אולי הוא עשה זאת רק כדי להרגיז את ג’ון, וללמד אותו שיעור. הבחנתי שהתנהגותו של ג’ון הולכת ונעשית בלתי יציבה – תנודות מצב הרוח שלו היו חמורות יותר, והן התרחשו לעתים תכופות יותר. זה בהחלט קרה גם בהקלטות של השיר הזה. רגע אחד הוא היה ממש בתוך זה, מתנהג כמו שוטה ועושה חיקוי ג’מייקני, וכעבור רגע הוא היה זועף על שהשיר הוא “מוזיקת סבתא” של פול. אף פעם לא ידעת בדיוק איפה אתה עומד עם לנון בכל זמן נתון, הדברים בהחלט החריפו”.
התוצאה של שלושת ימי העבודה על השיר יצאה בפרויקט האנתולוגיה ובה תוכלו לשמוע גם את תופי הבונגו של ג’ימי סקוט וגם את הסקסופונים. הגרסה הזו נפתחת עם הצעקה של ג’ון:Yes sir, Take one of the’ Mighty Jumbo Band שמסיים אותה עם ‘obladiblada brother’.
פול הלא מרוצה בלשון המעטה, יושב עם עצמו, חושב וחושב. הוא מודע לכך שהשיר עלה על העצבים של כולם ועדיין מגיע למסקנה הקשה: הוא רוצה לזרוק את כל העבודה שנעשתה עד כה ולהתחיל מחדש.
בפגישה הבאה ב 8 ביולי 1968, מקרטני מבשר את החלטתו לגבי השיר. כשג’ון שומע על כך, הוא אוחז ביוקו ויוצא מהאולפן. אחרי זמן מה הוא חוזר וצועק: “אני פאקינג מסטול!!!”. הוא יורד במדרגות מחדר הבקרה לאולפן כשהוא ממלמל בזעם: “אני יותר מסטול ממה שתהיו אי פעם…”, הוא ממהר אל הפסנתר כשהוא מוסיף: “כך צריך לנגן את השיר הזה” והחל לתת מכות בקלידים בכל הכוח. מה שיצא לו היא פתיחת הפסנתר של אובלדי אובלדה כפי אנחנו מכירים אותה אחרי שהואצה. כך אגב זכר ג’ף אמריק את התרחשות האירועים. פול כמובן זוכר אחרת לגמרי, וכך הוא סיפר את הסיפור לשדרן הרדיו הווארד סטרן רק לפני כחודש:
מה אגיד. גם הדחקה היא אומנות.
הקלטות השיר מתחילות מחדש כשג’ון על הפסנתר, מקרטני על בס עם אפקט פאז, ג’ורג’ באקוסטית ורינגו בתופים. 12 טייקים מוקלטים בפורמט הזה ולאחר מכן מוקלטים קולות הרקע ומאראקס ועוד תוספות פסנתר שנוגנו על ידי פול. טכנאי האולפן ממהרים להכין מונו מיקס כדי שפול ייקח לביתו וגם כדי לסגור כבר את הסשן. כולם מברכים הגומל על סיום העבודה על השיר ומתפזרים לביתם.
למחרת, ב 9 ביולי, פול חוזר לאולפן ומכריז שהוא רוצה להקליט את השיר מחדש. למרות שרינגו עדיין לא הגיע, פול עולה על סט התופים ומגייס את ג’ון וג’ורג’ כדי להקליט עוד 2 נסיונות, עד שהוא נכנע סופית. כשרינגו לבסוף מגיע הם מחליטים לעבוד על הגרסה הקודמת ומצליחים לשים מאחור את כל המתח ולנסות לשפר אותה. הם מקליטים שוב את קולות הרקע ומוסיפים עוד קולות כמו צחוקים ועוד שטויות מקסימות כמו למשל כשפול שר lend a hand ג’ון שר arm וג’ורג’ שר leg (תוכלו לשמוע זאת בשיר באלבום ב 1:40 לערך). לאחר מכן ארבעתם מקליטים מחיאות כפיים.
חשבתם שסיימנו ? לא ולא.
ב 11 ביולי, מגיעים שוב שלושת הסקסופוניסטים כדי להקליט מחדש את הקטע שלהם עבור הגרסה החדשה. הביטלס בסשן נפרד עברו לעבוד חזרה על רבולושן.
הנה כמה תמונות מהסשן על רבולושן באותו היום:
סיימנו ? לא.
ב 15 ביולי, מגיע מקרטני לאולפן כדי לנסות ולשפר את הקולות שלו בשיר. ג’ורג’ מרטין שמנסה לכוון אותו כיצד לשיר, חוטף את אש הגיהינום ממקרטני שצועק באוזניות לחדר הבקרה: “אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה טוב יותר, למה אתה פאקינג לא בא הנה ושר את זה בעצמך ???” מרטין לא נשאר חייב וצעק חזרה לפול: “אז תשיר זאת שוב לעזאזל. אני מוותר. אני לא יודע איך לעזור לך”. זה היה הקש ששבר את גב הג’ף אמריק. הוא מחליט להפסיק לעבוד עם הביטלס על האלבום הלבן. הוא יחזור לעבוד איתם רק עוד 9 חודשים על האלבום אבי רואד.
סיימנו ? לא.
אחרי שסיים מקרטני להקליט שוב את הקולות, כולם התכנסו על מנת להקשיב למה שהוקלט ואז קלט מקרטני שעשה טעות במילים. “אתם לא שומעים ?” הוא התפלא. “שומעים מה?” ענו האחרים. “שרתי Desmond stays at home and does his pretty face זו הייתה אמורה להיות מולי!!!”.
פול המותש, הפטיר: “נעזוב את זה. זה נשמע מצוין. מקסימום יחשבו שדזמונד הוא דו מיני…”.