ב 13 באפריל 1965 מקרטני קונה בית קטן יחסית בשדרות קאוונדיש 7 שנמצא במחוז סיינט ג’ון ווד שבלונדון – מרחק הליכה קצר מאולפני אבי רואד – זאת בעוד חבריו לביטלס בחרו דווקא להשתקע בפרברי לונדון באחוזות מפוארות. פול רכש את הבית בן שלוש הקומות מרופא בשם דזמונד או’ניל תמורת 40,000 ליש”ט. לאחר ששיפץ את הבית והבטיח את בטחונו ופרטיותו על ידי התקנת מערכת אינטרקום ושער, נכנס מקרטני להתגורר בבית במרץ 1966.
הבית בן 3 הקומות שרכש פול בלונדון סמוך לאולפני אבי רואד
משהו היה חסר.
באמצע השנה, פול מחליט להגשים חלום ופונה אל “מרביעת” הכלבים אן דיוויס ומתעניין לגבי אימוץ גור כלבים. לאחר דין ודברים עם ג’יין אשר, חברתו דאז, הופיע מקרטני עם רכב האסטון מרטין שלו בביתה של אן, לה היה כלב רועה אנגלי בשם ‘קאדלס’, על מנת לאסוף את הגורה החדשה שלו (שיתכן וקאדלס היה אביה) במחיר של עשרה פאונדים.
אן מספרת: “הוא היה כל כך רגיל ונחמד. כשהבן שלי יצא וראה את המכונית של פול הוא שאל, ‘מה זו המכונית הזאת?’ ופול פשוט זרק לו את המפתחות ואמר, ‘לך לשחק איתה! ‘- אבל לא נתתי לו, הוא היה רק ילד קטן.”
פול מגיע לאן דיוויס לאסוף את מרת’ה שנמצאת בידיו, לידו קאדלס, כלבה של אן
הגורה שהגיע פול לאסוף היתה גורת רועה אנגלי שנולדה ב 16 ביוני 1966, פול קורא לה ‘ניקרס’.
הקשר עם אן לא הסתיים. כעבור כמה שבועות יוצאים הביטלס לסיבוב הופעות (האחרון שלהם) ופול מתקשר אל אן ושואל האם תוכל לשמור על הגורה בזמן שהוא בחו”ל. אן מסכימה אך לא ממש מסתדרת עם השם המוזר שנתן לה פול ובזמן שהייתה שם היא קוראת לה ניקי. כשפול חוזר לאסוף את הגורה לאחר חודש, ג’יין מופתעת לגלות את שמה החדש ולא מרוצה בלשון המעטה. לאחר זמן מה מסכימים השניים על השם מרת’ה.
אן דיוויס
פול סיפר על מרת’ה: “היא היתה חיית מחמד יקרה שלי. אני זוכרת את ג’ון נדהם לראות אותי מעניק אהבה כך כלפי בעל חיים. הוא אמר, ‘אף פעם לא ראיתי אותך ככה.’ וזה נכון, הייתי כך רק איתה – רק כשאתה מתכרבל עם כלב אתה הופך לכזה והיא היתה כלבה כירבולית מאוד.”
פול מאז נראה עם מרת’ה לעיתים קרובות ואפשר לראות אותה בלא מעט תמונות איתו ועם הביטלס.
הנה מבחר תמונות של מרת’ה עם פול, ג’יין והביטלס:
שנתיים אחר כך, באוקטובר 1968, פול שהתקשה מעט בנגינת הפסנתר, מחליט להשתפר ולשכלל את טכניקת הנגינה שהחל בתחילת השנה עם Lady Madonna – טכניקה שבה כל יד מנגנת משהו שונה לחלוטין.
“כאשר לימדתי את עצמי פסנתר אהבתי לראות כמה רחוק אני יכול להגיע. זה די קשה לי לנגן, ובמיוחד הקטע הזה של לנגן בשני ידיים. למעשה, אני זוכר שאנשים הופתעו מכך שניגנתי כי זה קצת מעל לרמה או היכולת האמיתית שלי. אז כתבתי לי מין מנגינה קצת מסובכת כדי להתאמן ואז גם באו המילים. פשוט התחלתי לחשוב על כמה מילים שיתאימו למנגינה ואלה היו “מרתה יקירתי, אני מבלה את ימי בשיחה”. המילים האלו לא אומרות הרבה, פשוט נכנסו לי לראש, השיר הזה הוא אמנם על הכלבה שלי, אבל אני לא ממש כיוונתי לזה במיוחד … באמת זה רק שיר, זה אני שר לכלבה שלי. אני זוכר שג’ורג’ הריסון אמר לי פעם, ‘אף פעם לא יכולתי לכתוב שירים כאלה. אתה פשוט ממציא אותם, אין להם שום משמעות עבורך.’ אני חושב שאיפשהו הם כן אומרים לי משהו אבל על פני השטח הם לעתים קרובות רק פנטזיה כמו דזמונד ומולי. זאת אומרת, אני לא ממש מדבר על מרת’ה, זו הבעת חיבה, אבל בצורה קצת מופשטת – “את ילדה טיפשונות, תראי מה עשית”.
השיר היה גמור כבר בתחילת אוקטובר ופול אץ רץ להקליט אותו על מנת שיכנס לאלבום הבא של הביטלס בלי לאסוף את כל חברי הביטלס – פריבילגיה שיש לך כשאתה גר קרוב לאולפנים.
ב 4 באוקטובר 1968, אחה”צ, מקרטני והריסון מגיעים לאולפני טרידנט שבלונדון על מנת לעבוד על השיר. פול מתחיל ללא דיחוי לנגן את קטע הפסנתר עליו עמל רבות ולאחר כמה חזרות על יבש מקליט אותו בטייק אחד. לאחר מכן מתיישב פול על התופים ומקליט את קטע התופים על גבי קטע הפסנתר שהקליט קודם לכן. בשעה 6 בערב, מגיעים כמה מוזיקאים קלאסיים על מנת להקליט קטע עבור Honey Pie שהוקלט יומיים קודם לכן. כשהם עוזבים, מגיעים 14 מוזיקאים קלאסיים אחרים על מנת להקליט קטע תזמור שכתב ג’ורג’ מרטין עבור Martha My Dear לאחר שמקרטני שלח לו דמו שעשה בביתו.
הם מתחלקים ל 2 קבוצות – 6 מהם על כלי נשיפה: לאון קאלברט בחצוצרה ובכלי דומה לחצוצרה בשם פלוגלהורן – לאון כבר ניגן בשיר Penny Lane כשנתיים לפני כן. סטאנלי ריינולדס ורוני האגס בחצוצרות טוני טאנסטל בקרן יער טד בארקר בטרומבון ואלף ריס בטובה.
כולם יחד מתחילים להקליט כשג’ורג’ הריסון על גיטרה חשמלית ופול מדריך אותם על גבי הפסנתר.
הקטע המצויין הבא יתן מושג לגבי תפקיד כלי הנשיפה השונים בשיר:
לאחר מכן הקבוצה השנייה שמנתה 8 נגני כלי מיתר, מקליטים את חלקם.
בחצות, חלק התזמורת כבר הוכנס על גבי הקלטת הבסיס שעשה פול קודם לכן. אבל לא פול יסיים ככה את היום. הוא מתעקש להמשיך לעבוד ומחזיק באולפן את ג’ורג’ מרטין והטכנאים כדי להקליט את הקולות, להכפיל אותם ולהוסיף גם קולות של מחיאות כפיים.
למחרת היום, ב 5 באוקטובר, שוב מגיעים פול וג’ורג’ על מנת לעבוד באולפני טרידנט – כשהפעם נותן פול את הפריבילגיה לג’ורג’, ופינישים אחרונים נעשים על Savoy Truffle שלו. כשהם מסיימים,חוזרים לעבוד על Martha My Dear ומוקלט קטע הבס ועוד נגינה של גיטרה חשמלית. בסוף היום מוכנות 2 גרסאות מיקס לשיר, מונו וסטריאו שהכינו ג’ורג’ מרטין והטכנאים.
בסשנים של Get Back בינואר 1969 באולפני טוויקנהאם, חזר פול למנגינת הפסנתר של Martha My Dear כפי שתוכלו לשמוע כאן:
באותה שנה ביצעו חברי להקת סלייד שהיו בתחילת דרכם קאבר לשיר:
פול לא ביצע את השיר בהופעה חיה מעולם אך ניתן היה לשמוע אותו מנגן את תחילת קטע הפסנתר באחר מהסאונד צ’קס שעשה לפני הופעה בטוקיו ב 2015.
ב 1981 מתה מרת’ה בגיל 15 המופלג, בחווה הסקוטית שבמול אוף קנטייר. אחד מצאצאיה היה ‘ארו’ (arrow) שהופיע על עטיפת אלבום ההופעה החיה של פול ב 1993 – Paul is Live.
עטיפת Paul is Live
נסיים את הפוסט עם הביצוע לשיר של חקיין הביטלס והקומיקאי הבריטי סטיב ריקס.