top of page

I Will

עודכן: 12 בנוב׳ 2022

הלחן של השיר I Will, שהופיע באלבום הלבן הכפול, הסתובב עם פול במשך שנים, אבל הוא לא הצליח למצוא מילים שיתאימו לו. באחד הראיונות שנערכו לרגל הוצאת האלבום הלבן הכפול, מקרטני סיפר שבמהלך ההופעות בהמבורג, הביטלס לא הגבילו עצמם רק לרוקנרול. אנחנו לא רק רוקנרול. אנחנו לא רק סוג אחד של להקה. כי למשל, כשהיינו בהמבורג, לא ניגנו רק רוק כל הערב. היו מגיעים סוגים שונים של אנשי עסקים מבוגרים ושמנים ומבקשים, או אנשי עסקים רזים גם כן, הם היו באים ומבקשים ‘תנגנו לנו ממבו. אתם יודעים לנגן רומבה?’ ולא יכולנו להמשיך להגיד לא, אתה יודע, אז היינו צריכים להיכנס קצת לתחום של רומבה וממבו. אז השיר הזה הוא סוג של בלדה מתקתקה. אני לא יודע אם אני סוטה מהנושא, אבל זו הסיבה שיש באלבום הזה מגוון גדול כל כך, כי בכל דבר שאנחנו עושים, אתה יודע, יש לנו יותר ממטען אחד, אתה יודע. מצד אחד תקבל את I Will ואז תקבל את Why Don’t We Do It In The Road? אתה יודע. דברים שונים לגמרי – תחושות שונות לגמרי… אבל את שני השירים אני שר. זה אותו בחור. אה, ואני כתבתי את שניהם, אתה יודע. אז אני לא יודע להסביר את זה. אני לא יודע למה אני עושה את Why Don’t We Do It In The Road וצועק ככה, ואז עושה שיר מתקתק אמריקאי בסגנון Girl From Ipanema


 פול יקירי, אנחנו שמחים שאתה כזה. אתה יודע. חוץ מזה שהשיר The Girl From Ipanema הוא שיר יוצא מן הכלל ואם אתם לא מכירים את האלבום המושלם Getz/Gilberto, ממנו לקוח השיר, כדאי לכם להקשיב לו בהקדם.

בספר Many Years From Now סיפר פול: “כתבתי די הרבה שירים ברישיקש. ג’ורג’, למעשה, התרגז עליי מאוד וצעק עליי כי ניסיתי לחשוב על האלבום הבא. הוא אמר ‘אנחנו לא כאן לעזאזל כדי לעשות את האלבום הבא שלנו, אנחנו כאן כדי לעשות מדיטציה!’. זה היה כאילו ‘הו, סליחה שאני נושם!’ אתה יודע. ג’ורג’ היה מאוד קשוח בקשר לדברים האלה… וזה היה כאילו ‘נו, באמת ג’ורג’, אין לך מונופול על מחשבות באיזור הזה. מותר לי שיהיו לי דעות משל עצמי על הנושא. ערב אחד ברישיקש, לאחר יום של מדיטציה, ניגן פול לזמר דונובן את המנגינה. הם ניסו לכתוב מילים ביחד. פול מספר: “זרקנו כל מיני משפטים. משהו על הירח, אבל לא הייתי מרוצה וחשבתי שהמלודיה טובה מהם בהרבה, אז לא השתמשתי בהם. המשכתי לחפש מילים טובות יותר ובסוף כתבתי בעצמי. מילים מאוד פשוטות, מילים של שיר אהבה ישיר למעשה. אני חושב שהן אפקטיביות. זו עדיין אחת המלודיות האהובות עליי מבין אלה שכתבתי. לעיתים אתה בר מזל עם מלודיה והיא הופכת שלמה. אני חושב שזו מלודיה כזו. פשוט מנגינה שלמה.” ב-16 בספטמבר 1968, פול, ג’ון ורינגו הקליטו את הטרק הבסיסי. פול ניגן בגיטרה אקוסטית ושר, רינגו ניגן במרקס ומצילה וג’ון היכה על מתכת עם חתיכת עץ. הוקלטו 68 טייקים, כנראה כי פול לא היה בטוח לגבי המילים הסופיות. הטייק הראשון הופיע באנתולוגיה השלישית – 


במהלך הסשן אולתרו ובוצעו כמה שירים. בראשון שבהם, במה שנרשם כטייק 19, פול אילתר שיר בשם Can You Take Me Back, קטע קצרצר ממנו, שמהווה את סוף השיר, הוכנס לאלבום אחרי השיר Cry Baby Cry. זה הביצוע המלא.


טייק 30 מכונה Down In Havana והוא שטותי וכייפי.


טייק 34 היה גרסה של Step Inside Love שכתב פול לסילה בלק והיה להיט (והפתיח של תוכנית הטלוויזיה שלה) ב-1968. טייק 35, Los Paranoias, הוא המשך ישיר.


טייק 36 היה מעין גרסה לשיר של ג’רום קרן, שמזוהה עם פרד אסטר ופרנק סינטרה, The Way You Look Tonight


זה פרד אסטר מתוך הסרט הנפלא שעשה עם ג’ינג’ר רוג’רס, Swing Time, (הסרט המשותף שלהם האהוב עליי ביותר. מומלץ מאוד למי שמיוזיקלס ישנים ממלאים את ליבו בשמחה) 


וזה פרנק סינטרה הגדול –


לבסוף טייק 65 נחשב לטוב ביותר והועבר למכשיר ההקלטה בעל 8 הערוצים. למחרת הוקלטו תוספות, כולם על ידי פול – קולות, ליין בס שניגן עם הפה וגיטרה אקוסטית נוספת.


באופן אישי אני מעדיף את מיקס המונו של השיר, בו ה”בס” לא נכנס ישר אלא מתחיל בבית השני. תשמעו כמה זה יפה.

מה אתם חושבים?

16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page