היום נמשיך במה שהתחלנו ביום ראשון עם הפוסט הזה – צלילה לתוך פרוייקט Get Back באופן מפורט עד מאוד, בעזרתו של הספר Get Back – The Unauthorized Chronicle of The Beatles Let It Be Disaster.
כל יום הקלטה שנדבר עליו יתחיל בסיכום קצר ואחריו פירוט של כל מה שהוקלט באותו היום.
יש משהו מעט טרחני ויבשושי בהצגה המפורטת של ההקלטות, לכן אני מאמין שרבים יוותרו על הפוסטים האלה, ועדיין אני חושב שמי שבאמת מעוניין לדעת מה קרה שם בימים ההם ימצא בפוסטים האלה עניין רב.
אשמח גם לשמוע את דעתכם והאם יש לכם עניין בהמשך הפוסטים האלה.
הבה נתחיל עם הפוסט הראשון שמתייחס לחלקו הראשון של היום הראשון של הפרוייקט.
————————————————————————————————-
יום שלישי, 2 בינואר, 1969
מכינים את הבמה לתחילת יום הצילומים הראשון
הסשנים מתחילים באולפן צילום גדול באולפני טוויקנהאם בלונדון. חשוב לציין שבשלב הזה הביטלס מתייחסים לסשנים האלה כחזרות לקראת הופעה לטלוויזיה ולא כהכנות לאלבום חדש. כתוצאה מכך הביצועים שלהם חסרי ארגון ולא מהודקים.
כל מה שעבדו עליו ביום הזה יצא לאור. Don’t Let Me Down, Two Of Us ו- I’ve Got A Feeling הוצגו ואלה השירים המרכזיים עליהם נערכו חזרות ביום זה. קטעים אחרים שניגנו ביום הזה כללו את On The Road To Marrakesh (שהוקלט עם מילים אחרות תחת השם Jealous Guy לאלבום שלנון הוציא ב-1971 Imagine), וגרסאות ראשונות של Let It Down ,Dig A Pony, Sun King, ו- All Things Must Pass (השניים האחרונים הוקלטו לבסוף על ידי ג’ורג’ לאלבום הסולו הראשון שלו שיצא ב-1970).
מכינים את הבמה לתחילת יום הצילומים הראשון
למעט Don’t Let Me Down, ג’ון לא מרוצה מהשירים שיש לו ומקווה שהביטלס יוכלו ליצור כמה קטעי רוקנרול טובים.
הנושא המרכזי שנדון באותו היום הוא הרעיון של המופע החי (או המופעים). פול, אולי מתוך מחשבה על הקליפים שצילמו לקידום “היי ג’וד” ו- Revolution, ושצולמו כמה חודשים לפני כן באותו מקום, מעדיף שהמופע יערך בטוויקנהאם, למרות שהוא גם חושב בשלב מסוים על האפשרות לקיים אותו בחוץ.
ג’ון מרגיש שקיום החזרות באולפן הענקי הזה לא ממש הגיוני, ומציע לעבור למקום קטן יותר. ג’ורג’ נראה חסר עניין באופן כללי לגבי הפרוייקט ומתלונן על האקוסטיקה בחלל הגדול. למרות כל הדיונים האלה לא נראה שמישהו מהם מתכנן לקחת החלטה כדי לקבוע משהו.
אני מביא פה את מספור ההקלטות כפי שהן מופיעות הן בספר והן בבוטלג. פירוט הקלטות היום:
2.1 הקלטות היום הראשון לפרוייקט מתחילות ב-10:30 בבוקר עם נסיון אינסטרומנטלי קצר של לנון לנגן את Don’t Let Me Down. זה נשמע יותר כמו חימום מאשר חזרה. רק ג’ון, יוקו וג’ורג’ נמצאים.
2.2 ג’ורג’ מתחיל לנגן לרגע את All Things Must Pass המעולה שלו, שיר שיעשו עליו הרבה חזרות במהלך החודש הזה, אבל לא יוקלט על ידי הביטלס ולבסוף יופיע באלבומו הראשון.
2.3 והנה הדבר הראשון שנשמע כמו שיר. שוב ביצוע של Don’t Let Me Down. הפעם גם ג’ון וגם ג’ורג’ שרים ובאמצע מגיע רינגו שמצטרף בתופים. אחרי סיום הנגינה החברים מאחלים אחד לשני שנה טובה, ג’ורג’ מזהה נציג של הארי קרישנה ומברך אותו (יחד עם ג’ון) וניתן לשמוע את ג’ון אומר שעדיף לעשות את החזרות במקום קטן יותר ואת ג’ורג’ מתלונן על האקוסטיקה במקום.
2.4 ג’ון מחליט להשמיע שיר חדש. הוא מנגן ושר את Dig A Pony. בשלב מסוים ג’ורג’ שואל אותו לשם השיר, כך שכנראה לא שמע אותו עדיין. מכאן גולשים חברי הלהקה לשיחה על הופעת האיחוד של אריק ברדון עם האנימלס בחודש שלפני.
2.5 ג’ון שר כמה שורות של Everybody Got Song לפני שעובר שוב ל-
2.6 ביצוע של Don’t Let Me Down. במהלך הביצוע ג’ון צוחק על זה שלכל השירים שלו יש את אותם אקורדים. ג’ורג’ אומר שעדיף היה שצוות הצילום יתחיל לצלם אחר הצהריים, אחרי שהם יספיקו להכיר את השירים.
2.7 ג’ורג’ מבצע בצורה נהדרת את Let It Down , למרות ההתעקשות של ג’ון “להרוס” את הביצוע עם הנסיונות שלו להצטרף בגיטרה. בשלב מסוים ג’ון צוחק שהוא מקווה להצליח ללמוד את האקורדים תוך שלושה שבועות, הזמן המשוער למופע המדובר שעדיין לא נקבע.
2.8 ג’ורג’ ממשיך לנגן עוד כמה אקורדים של השיר כשהוא מפזם את הכותרת Don’t Let Me Down. ג’ורג’ לא מרוצה מהצליל של הגיטרה שלו. הוא מבקש מברג ומתחיל לעבוד.
2.9 ג’ון באימפרוביזיה חוזר על ריף גיטרה שוב ושוב.
2.10 כמו שיקרה באופן תדיר במהלך הקלטות הפרוייקט, הביטלס חוזרים לשירים שאהבו בעברם. ג’ון וג’ורג’ מתחילים עם קטע מהשיר Brown-Eyed Handsome Man של צ’אק ברי. לא שומעים אותם כי הם מתרחקים מהמיקרופון, ומהר מאוד השיר הופך לכיוון גיטרות בזמן שרינגו מעשן לו.
2.11 ביצוע מעניין, גם אם הגיטרה של ג’ורג’ שלא יודע מה לנגן הורסת קצת, ל-I’ve Got A Feeling. פול עדיין לא נמצא ולנון מתחיל בחלק שלו של השיר, כשהוא משתמש בחלק מהקטע של פול כפזמון.
2.12 הקטע A Case of the Blues של לנון, מעולם לא הוקלט או התפתח, וגם כאן מקבלים רק חלקיק אינסטרומנטלי ברובו ממנו. הוא מזכיר את Drive My Car.
2.13 ג’ון מנגן וריאציה על I’ve Got A Feeling. אפשר לוותר.
2.14 ושוב בפינתינו – ניתן לוותר – ג’ורג’ וג’ון בבלוז אינסטרומנטלי שגרתי, אם אפשר בכלל לקרוא לזה קטע אינסטרומנטלי.
2.15 זהו השיר שמאוחר יותר לנון יתייחס אליו כ-Child of Nature, אבל במהלך ההקלטות של הסשנים האלה השם On The Road To Marrakesh היה השם בו השתמשו. שומעים שהשיר מוכר טוב גם להריסון שמנגן עם ג’ון ומצטרף אליו, זאת כיון שהשיר נכתב עוד בתקופת הודו ואף הוקלט כדמו בהקלטות שנעשו באשר, כמועמד לכניסה לאלבום הלבן הכפול. לבסוף השיר יכנס לאלבום הסולו השני של לנון, Imagine, שיצא בשנת 1971 שם יהיו לו מילים שונות לגמרי ושמו יהיה Jealous Guy. בסוף ההקלטה ג’ורג’ מבחין בחוסר ציוד הקלטה אליו הם רגילים.
2.16 כמה שניות מתוך Revolution.
2.17 ג’ורג’ מבצע את I Shall Be Released של בוב דילן. לפחות את מה שהוא זוכר. את המילים ששכח הוא שר ב”נה נה נה”. זה לא מפריע להנות מהביצוע. כשהוא מסיים את השיר הוא מציין את הרשימה שמופיעה על הבס של פול, ומכילה את הסטליסט של השירים מהופעתם האחרונה של הביטלס, שנערכה בסאן פרנסיסקו ב-1966.
2.18 ג’ון מנגן שוב ושוב את הליווי של Sun King שיופיע רק באלבום הבא של הביטלס, “אבי רואד”.
2.19 ההמשך של Sun King מתחבר ל-Don’t Let Me Down בביצוע שכולל בעיקר את הפזמון החוזר על השורה הזו שוב ושוב. בינתיים פול מגיע וג’ורג’ מאחל לו שנה טובה. בסיום השיר ג’ורג’ מקריא שמות שירים מהסטליסט שעל ההופנר של פול. פול מציין שהגיטרה היא ימנית, כלומר לא לשמאליים כמוהו. בתחילת הדרך ניגן מקרטני על גיטרה רגילה שאותה הפך. על ההופנר לא ניגן מקרטני כבר הרבה זמן. החזירו אותה לשימוש, כערך נוסטלגי, עבור הפרוייקט הזה כיון שזוהי גיטרת ההופעות של פול.
https://beatlemanix.co.il/wp-content/uploads/2018/05/Jan.02-D1-30-Sun-King-Dont-Let-Me-Down-2.19.mp3
בנקודה הזו מייקל לינדסי הוג, הבמאי, מבקש מהלהקה לסגור את האמפליפיירים שלהם, כיון שהמיקרופון שלו שניצב מעל הלהקה לא יכול להקליט כך בצורה טובה את השיחות בינהם. ג’ורג’ מופתע כי הוא לא הבין שהשיחות גם מוקלטות.
2.20 עוד ביצוע של Don’t Let Me Down. מעניין לראות את הנסיון של לנון להביא את השיר לשלמות סופית. אבל הוא עדיין לא שם. הוא מנסה תוך כדי לעבוד על המילים. בינתיים פול מתחבר עם הבס. כנראה כדי לנסות את המיקרופון שלו הוא מתחיל לשיר את השיר כשהוא משנה את ה-Me ל-Him. ג’ון מתחיל לשיר איתו כך.
2.21 אלתור רוקנרולי קצרצר, אולי כדי לבדוק שהכלים שלהם מכוונים, שהופך לכמה שניות של “ג’וני בי גוד”. ג’ון מפנה את תשומת ליבו של פול לאיש ה”הארי קרישנה” שנמצא באולפן, והם משחזרים על חשבונו בדיחה מהסרט “לילה של יום מפרך”.
החל מהקטע הזה ועד קטע 2.25 מתבצעת שיחה, כשתוך כדי הם מנגנים רסיסי שירים.
2.22 Don’t Let Me Down
2.23 Don’t Let Me Down
2.24 Sun King
2.25 Mailman, Bring Me No More Blues
השיחה משקפת בעיקר את חוסר הנוחות שהם חשים במקום. ג’ון מאוד לא מרוצה מהמרחק בו רינגו הוצב משאר חברי הלהקה, במקום בו אין אפשרות ליצור איתו קשר אמיתי. הוא גם לא מבין למה צריך שאנשי צוות יסתובבו סביבו ויבדקו זוויות צילום למשהו שיקרה עוד שלושה שבועות. פול מסביר (שהרי הוא זה שארגן את הדברים כך) שהוא חשב שיש תועלת בכך שיעשו חזרות לפני אנשים, כדי שירגישו נוח יותר. ג’ון חושב שכדאי שימצאו מקום קטן יותר לחזרות. ג’ורג’ מסכים, לפחות עד שיהיו להם כמה שירים מוכנים, הוא אומר. ג’ון אומר שכשיעשו חזרה פתוחה יוכלו להשתמש במערכת הגברה וג’ורג’ מתלהב מהאפשרות להשתמש במערכת בה השתמשו כשהופיעו ב-Top Ten Club בהמבורג. הם עדיין לא מרוצים מהאקוסטיקה שיש לאולפנים להציע. פול שר את המשפט האחרון בשיחה תוך כדי שהוא מבצע את שורת הבס מתוך שירו של באדי הולי Mailman, Bring Me No More Blues.
הם מסיימים את השיחות וממשיכים בחזרות מבלי שממשהו ממשי הוחלט או הושג, מלבד העובדה שעמדת התופים של רינגו התקרבה ללהקה.
ג’ון שואל את פול אם הוא רוצה לנגן כמה שירים שלו (של פול). פול מוותר והם חוזרים לעבוד על I’ve Got A Feeling.
2.26 – 2.30 I’ve Got A Feeling
הם מתחילים לנגן את השיר. ג’ון מתחיל בעיבוד קודם כשפול מזכיר לו מה צריך לעשות בעיבוד החדש. הם מבצעים את השיר ובשלב מסויים פול צועק לג’ון וג’ורג’ את האקורדים של השיר. השיר מתחיל ומפסיק מספר פעמים, וגם אם הוא לא שלם הם נשמעים נהדר. הם ממשיכים לעבוד על הריפים של הגיטרות.
בקטע האודיו הארוך הבא הם עובדים ברצינות על השיר ותענוג לשמוע אותם.
2.31 אחרי שהם מסיימים פול מבקש לשמוע את הביצוע האחרון דרך הרמקולים, אבל אי אפשר כי לא הכינו אופציה כזו. מציעים לו להקשיב להקלטה באוזניות, וזה כנראה קורה כי ההקלטה נקטעת.
2.32 ג’ון, ג’ורג’ ורינגו מנגנים, בהתחלה את I’ve Got A Feeling ואחר כך קטע לא מוכר, בזמן שפול, מייקל, ג’ורג’ מרטין ודניס אודל דנים ביתרונות של מעבר לחלל קטן יותר.
העובדה שרק פול משתתף בשיחה הזו, בזמן שהשאר מנגנים, מדגישה את העניין והמעורבות של כל אחד מהם בפרוייקט. בשלב מסויים מייקל מנסה למשוך את הדיון לבחירת מקום להופעה החיה, אבל השאר מעוניינים יותר בארוחת צהריים. כאן יש הפסקה של זמן ניכר בהקלטות. מי יודע. אולי החליטו לחפש חלל קטן יותר להקלטות ונכשלו, כי כשיחזרו, כמו גם בימים הבאים, ישארו באולפנים הגדולים.
בפוסט הבא נחזור לנקודה בה חוזרת ההקלטה.