top of page

ה’פמיניזם’ באלבום Rubber Soul

קראתי מאמר נחמד מאוד על היותו של האלבום ‘ראבר סול’ לא רק נקודת מפנה במוסיקה של הביטלס, אלא גם נקודת מפנה ביחס שלהם אל נשים בשירים שכתבו. אני דיי מסכים עם הסברה הזו. אם עוברים על שירי האלבום, ישנה תחושה שהנשים עברו להיות אקטיביסטיות, יוזמות ומובילות יותר בשונה מהנשים שהופיעו כיעד לכיבוש או מושא לאהבה בשירים המוקדמים יותר של הביטלס. זה מתחבר לי לפרק מעולה שהקדיש רוב שפילד ל’ראבר סול’ בספר הנהדר שלו ‘לחלום את הביטלס’. שם גם הוא התייחס לתופעת ה’פמיניזם’ באלבום. בלי קשר זה ספר כיפי מאוד שמשלב בו מידע על הביטלס יחד עם חוויות אישיות ועוד נקודות מבט מעניינות על הלהקה. הרי בסופו של דבר הכל מסתכם לכדי חוויה אישית.

‘לחלום את הביטלס’

לטעמי נושא ה’פמיניזם’ ב’ראבר סול’ יכול להיות נושא קצר, חמוד ומעניין שמתאים לפוסט קצר, חמוד, מעניין ולא מחייב, כי הרי מי מתחייב בימים כאלה למשהו? ולכן היום אביא היום את תרגום המאמר שקראתי שכתבה הגברת איימי פוטר. המאמר קיבל את הכותרת היפה בעיניי “הנשים של ‘ראבר סול’ ” והוא התפרסם במקור ב’קאלצ’ר סנואר’ לפני כשנתיים. כשמאמר עם דעה כזו כזה מגיע מכותבת זה מעצים אותו עוד יותר בעיניי. הנה התרגום.

בזמן ש’אבי רואד’ יתפוס תמיד מקום מיוחד בליבי, חלקו בגלל שהתאהבתי בכתיבה של ג’ורג’ הריסון במהלך לימודי שיעורי תאוריה מוסיקלית בקולג’, יש משהו ב’ראבר סול’ שגורם לי לשוב ולחזור אליו לעוד האזנות.

זה ברור, האלבום הזה מלא בקטעי פופ-רוק קליטים וקטעי פולק, אבל זה נושא הנשים שבלב השירים, שגורם להם להיות השירים המעניינים ביותר שהלהקה כתבה.

ג’ון לנון אולי כינה את האלבום ‘אלבום המריחואנה’, אבל ‘ראבר סול’ שקוע במחשבות על נשים ‘קוליות’. בזמן שהאלבום סימן תזוזה מוסיקלית עבור הביטלס, הוא גם ייצג את עמדותיהם המשתנות כלפי נשים לא רק משיר לשיר אלא ביטל לביטל.

נעלמו להן הנערות המתוקות מההקלטות המוקדמות כמו ב She Loves You ו I want to hold your hand. במקום, עכשיו אנחנו מקבלים נשים עצמאיות עם משרות ואמצעים מיניים.

קחו לדוגמא את השיר הפותח של האלבום Drive my Car שבמרכזו אישה פלרטטנית, יפהפייה שאומרת לגבר שהוא יכול להיות הנהג שלה ורק אז אולי היא תאהב אותו. כמו בכל שירי הפופ הטובים, זה בבירור לשון נקייה עבור מין, אבל בכך שהפכו את האישה לרודפת ולא לנרדפת, השיר מרגיש חדשני ומתקדם בצורה מזעזעת עבור 1965 (בה הגלולה הייתה עדיין מחוץ לחוק לנשים לא נשואות בבריטניה). האישה הספציפית הזו יודעת מה היא רוצה והיא הולכת בעקבות זה. היא רוח חופשית.

הדמות שהיא הנושא בלב ליבו של השיר של לנון שהושפע מדילן Norwegian Wood, היא גם כן רוח חופשית, רעיון שמודגש על ידי הסיטאר של ג’ורג’, שמופיע לראשונה אצל הביטלס ואולי גם בשיר מערבי. “פעם הייתה לי בחורה” ג’ון שר, “או אולי אני צריך לומר, לה היה אותי”. שוב האישה היא הרודפת ומזמינה את הגבר אליה. הם מדברים ושותים עד 2 לפנות בוקר, והיא הולכת לישון בלעדיו, מרסקת את תקוותיו. בבוקר היא הולכת לעבודה ומשאירה את הגבר להצית את ביתה ככל הנראה כנקמה.

איימי פוטר

הסוף השחור והמפתיע הזה מדגיש את הקונפליקט האישי של לנון לגבי נשים מושכות. רעיון שליווה את שאר שיריו באלבום. לדוגמא ב Girl הוא שר על ‘אישה קטלנית’ ש”אתה רוצה כל כך אבל היא תגרום לך להצטער”. הוא בו זמנית חושק בה וגם מתמרמר ממנה, מפני שהיא גורמת לו להרגיש מטופש ליד חבריו. אשתו הראשונה של ג’ון, סינתיה, האמינה שהשיר היה עליה ועל היחסים היציבים של הזוג, אבל הוא תמיד נהג לומר שהשיר היה פשוט על נערת חלומות.

השלושה האחרים ברביעייה, נאבקו גם הם בנושא היחסים עם נשים בשירים שלהם גם כן. ב What Goes On, רינגו סטאר תוהה על המחשבות הפנימיות של אישה ששברה את ליבו. ב You Wont See Me ו I’m looking thorough you של פול מקרטני, הוא מביע את התסכול שלו מהחברה שלו דאז, ג’יין אשר והוא דוחף את הכתיבה שלו לכיוון הרבה יותר אישי ממה שעשה באלבומים הקודמים.

בינתיים, If I Needed Someone החצוף של ג’ורג’ הביא עוד רודפת נשית שהוא התמסר לה בשמחה, אבל אם הוא לא היה מתמסר, היא הייתה הראשונה ברשימותיו. אפילו ב’מישל’ פול מעלה תמונה של אישה צרפתייה מפתה ששולטת. הנשים הן נושאים אקטיביים ולא פאסיביים בשירים.

למרות ש’ראבר סול’ יכול להתפרש כפרו פמיניסטי בדרכים רבות, הוא מכיל גם את אחד השירים המיזוגיניים של הביטלס. השיר הסוגר את האלבום Run For Your Life, מביא שורה ישירות מאלביס פרסלי “אני מעדיף לראות אותך מתה, נערה צעירה, מאשר שתהיי עם גבר אחר”. בסטנדרטים של 1965, לשיר על הרג של אישה מתוך קנאה רכושנית, מוטל בספק במקרה הטוב, אבל כשמתסכלים דרך העדשות של 2018 ודרך תנועת MeToo, זה מטריד, במיוחד לאור המקצב הקליט של השיר. לטובתו, לנון מאוחר יותר גינה את השיר ב 1971 בראיון עבור ה’רולינג סטון’, ולקראת סוף חייו, הביע חרטה עמוקה על ההתנהגות הפוגענית שלו בעבר. עדיין, זה מדגיש שלמרות שהמוסיקה שלהם התקדמה לכאורה כלהקה, באופן אינדיבידואלי, השקפותיהם של הביטלס והיחס לנשים לא היו תמיד בראש פתוח ואידיאליסטי.

תמונה נהדרת בעיניי מפס הייצור של האלבום

עם זאת, אני מדמיינת לעצמי להאזין ללהקה הגדולה בעולם ששרה על נשים משוחררות מינית בתקופה של שינויים במנהגים חברתיים. במיוחד אם היית אחת ממיליוני הבנות המסורות שהעריצו אותם (שהיו תמיד הפוסקים העיקריים של מוסיקת פופ טובה), הן היו חייבות להיות מזועזעות ונרגשות. בין אם הביטלס התכוונו לכך או לא, השירים הללו שלחו מסר שתשוקה נשית ועצמאות הם מגניבים, מקובלים (גם אם לארבעתם היה קשה לקבל דחייה נשית) , ובהתחשב בתדירות שזה קרה ב’ראבר סול’, זה הפך לחלק נורמלי מהחיים. זו דרך נוספת בה הביטלס הקדימו את בני גילם.

18 צפיות0 תגובות
bottom of page