בפוסט בתחילת השבוע דיברנו על המהפכות של לנון ועל האסקלציה ההולכת וגוברת בשימוש שלו בסמים והמעבר להרואין.
אם האבולושן של רבולושן הצביע על הלך הרוח של לנון שמשתחרר מכבליו ומהלך לו לצד הניסיוני של היצירה בעידודה של יוקו, השיר שהיום אדבר עליו משקף את חוסר העכבות שלנון מאמץ בנוגע לנקודה המנטלית בה הוא נמצא, כביכול מאוהב ובתקופה יצירתית טובה אבל מכור קשה לסמים.
פול סיפר על כך בביוגרפיה שלו Many Years From Now:
“הוא נכנס לסמים קשים יותר מכפי שהיינו רגילים להשתמש אז, ולכן השירים שלו קיבלו יותר ויותר התייחסויות להרואין. עד לנקודה זו התייחסנו בצורה עדינה ועקיפה למדי לגראס או LSD. עכשיו פתאום התחיל ג’ון לדבר על מנות וקופים, וזו הייתה טרמינולוגיה קשה יותר, שלא כולנו היינו בה. התאכזבנו מכך שהוא נכנס להרואין כי לא ממש ראינו איך נוכל לעזור לו. רק קיווינו שזה לא ילך רחוק מדי. למעשה, הוא בסופו של דבר יצא והתנקה מזה אבל הייתה תקופה שבה הוא היה ממש בתוך זה. זו הייתה תקופה קשה לג’ון, אבל לעתים קרובות הצרות והטירוף האלה יכולים להוביל לאמנות טובה, כפי שאני חושב שקרה במקרה הזה”.
בדצמבר 1970 התראיינו ג’ון ויוקו בניו יורק לכבוד יציאת האלבום החדש Plastic Ono Band. ג’ון סיפר על חוויית ההרואין: “זה לא היה יותר מדי כיף. מעולם לא הזרקתי אותו. הסנפנו קצת כשהיינו בכאב אמיתי. כולם עשו לנו את המוות והטיחו בי כל כך הרבה, וביוקו, במיוחד ביוקו. למשל כמו פיטר בראון במשרד – ואתה יכול להכניס את זה לכתבה – אחרי חצי שנה כשחזרנו הוא יורד ולוחץ את ידי ואפילו לא אומר לה שלום. זה קרה כל הזמן. חווינו כל כך הרבה כאב שהרגשנו שאנחנו צריכים לעשות משהו בקשר לזה. וזה מה שקרה לנו. לקחנו ‘H’ בגלל מה שהביטלס והאחרים עשו לנו. אבל יצאנו מזה”.
ב 12 באפריל עוזבים ג’ון ג’ורג’ נשותיהם ופמלייתם את מחנה המהרישי. ג’ון וסינתיה חוזרים הביתה וג’ורג’ ופאטי ממשיכים למאדראס כדי לבקר את ראבי שנקר. למרות הסיום הצורם במחנה המהרישי בהודו, ללנון עדיין מהדהדים בראש משפטים שהוא נהג לומר, במיוחד משפט שנהג להשתמש בו לא מעט במחנה – Come on is such a joy. ג’ון משרבט משהו עם המשפט הזה וזו גם הכותרת שהוא נותן לקטע שכתב שמתישהו השתנתה ל Come on, Come on.
באמצע מאי, סינתיה מתוסכלת מהריחוק שנוצר בינה לבין ג’ון לאחר החזרה מהודו. היא מחליטה לצאת לחופשה בת שבועיים ביוון והנדבן הידוע לנון מנדב לה מלווים כמו אלכס מאראדס (מג’יק אלכס) שהיה ממוצא יווני, הזמר דונבן וג’ני בויד אחותה הצעירה של פאטי. ב 19 במאי 1968 בזמן שסינתיה שוהה בחופשתה, מזמין ג’ון את יוקו לבית בקנווד. הוא כל כך נרגש שעל מנת לשבור את הקרח הוא מזמין גם את חבר ילדותו (וחבר הקוורימן בעבר) פיט שוטון שעוזב אחר כך.
ג’ון הנער עם חבריו, שמאלי ביותר – פיט שוטון
ג’ון סיפר על המפגש הזה: “כשחזרתי מהודו, שוחחנו זו עם זה בטלפון. התקשרתי אליה, זה היה אמצע הלילה וסין לא הייתה שם. חשבתי, ‘טוב, עכשיו זה הזמן להכיר אותה טוב יותר’. היא באה אל הבית ואני לא ידעתי מה לעשות. אז עליתי לאולפן שלי והשמעתי לה את כל ההקלטות שעשיתי. כמה דברים קומיים וקצת מוסיקה אלקטרונית. היו מעט מאוד אנשים שיכולתי להשמיע להם את החומר הזה. היא התרשמה, ואז היא אמרה, ‘טוב, אז בוא נעשה את זה בעצמנו’, אז עשינו את ‘שתי בתולות’. השעה הייתה חצות כשסיימנו, ואז עשינו אהבה עם עלות השחר. זה היה מאוד יפה”.
ב 22 במאי כבר נראה הזוג בפעם הראשונה בפומבי יחד בהשקת חנות הבוטיק השנייה של חברת אפל שנקראה Apple Tailoring. באותה השקה נכחו גם ג’ורג’ ופאטי. איפשהו בתקופה הזו של היציאה לאור של יחסיו עם יוקו, מתגבשים ויוצאים לאור גם עוד ביטויים ומשפטים עבור Come on, Come on, כי הרי אין כבר מה להסתיר. לכולם יש מה להסתיר אבל לא לג’ון וליוקו. על פי הפרשנות מבית ג’ון, הקוף שהתווסף לשיר הוא לא אחר מאשר יוקו. לא כך גורס רבי מקרטני. הוא מתעקש שאותו קוף הגיע מביטוי ישן שהיה שגור בבוהמית הג’אז של שנות ה 40, שאומר שאם יש לך קוף על הגב, זה אומר שאתה מכור להרואין. כמו שאנחנו מכירים כבר את החברים הללו – אלו כנראה 2 הפירושים גם יחדיו. בכל זאת אתן לכותב השיר את רשות הדיבור: “זו היה סוג של שורה נחמד שהכנסתי לשיר. זה עלי ועל יוקו. כולם נראו פרנואידים חוץ משנינו שהינו זוהרים מאהבה. הכל ברור ופתוח כשאתה מאוהב. כולם היו קצת מתוחים סביבנו: ‘מה היא עושה כאן בסשן? למה היא אתו?’ כל הטירוף הזה התרחש סביבנו רק כי רצינו להיות יחד כל הזמן”.
ג’ון ויוקו ב 22 במאי נראים לראשונה בציבור כזוג
בדמו שהקליט לנון לשיר בביתו של ג’ורג’ בסוף מאי, אפשר כבר לשמוע את המילים הסופיות לשיר. 2 גיטרות אקוסטיות נשמעות בדמו ואפשר לנחש שג’ון וג’ורג’ הם אלו שמנגנים. הגרסה נשמעת מאוד בוב דילנית רק יותר גרובית ואין שום סימן לעוצמה והאנרגיות שיהיו בגרסה הסופית. ברוס ספייזר בספר The Beatles On Apple Records תיאר את התחושה: “הייתה באוויר תחושה שהביטלס כבר מתים להקליט את השיר הזה באולפן”.
לא יודע עד כמה זה היה נכון. נראה ש Revolution הלהיב את לנון קצת יותר, מכיוון שהשיר המדובר יהיה החמישי במספר שיוקלט עבור האלבום הלבן. אפילו השיר של רינגו הוקלט לפני כן.
ב 26 ביוני 1968 הביטלס חוזרים להקליט שיר חדש לאחר שכמה ימים הם לא ממש התקדמו עם הקלטות האלבום הלבן אלא קידמו פרויקטים אחרים: לנון את המחזה שהועלה על פי הספרים שכתב, מקרטני חזר מביקור בארה”ב לקידום חברת אפל ואת האהבה החדשה שלו לינדה איסטמן וג’ורג’ היה עסוק בהפקת Sour Milk Sea עבור ג’קי לומקס. רינגו? רינגו בחור טוב.
הביטלס ניגשים לשיר באותו היום בגישה שאומצה בחלק מהקלטת השירים עבור האלבום הלבן: בניגוד לשיטת הטייקים המסורתית, מתחילים בחזרות עד להשגת משהו ראוי. סוג של ג’אם סשן רק מוקלט – אולי משם הגיע הרעיון למה שנעשה בפרויקט get back. בשיטה זו לא היו חוזרים ומקליטים את השיר בצורה מסודרת אלא מחפשים את גרסת החזרה הטובה ביותר ואיתה ממשיכים הלאה. השיר מתועד כחסר שם בהקלטות באותו היום ולמרות המאמצים הם לא מצליחים להגיע למשהו שיניח את דעתם ובמקום להמשיך ולחפש בין כל ההקלטות של החזרות פיסת אדמה פורייה, הם מחליטים להיפטר מהם. מכיוון שבגרסת ה 50 לאלבום הלבן מופיעה גרסת ג’אם מיוחדת שכזו ללא מידע מיוחד ברשימת השירים, הייתי חייב לבדוק מה פשרה – הרי מחקו את סלילי ההקלטה מאותו היום. הנה קטע מתוך הספר החדש שצורף לגרסת הדלוקס שלי אישית אין ופה הרגע לומר תודה לנדבן ידוע שהתנדב לנדב את הנדבה הזו. אגב, שמתם לב כמה אני נדיב היום?
“בזמן שהביטלס ערכו חזרות ב 26 ביוני 1968, מכונת הקלטה של 4 ערוצים הושארה פועלת. גיטרות חשמליות שניגנו בהן ג’ון וג’ורג’ הוקלטו בערוץ הראשון והשני, הבס של פול בשלישי והתופים ברביעי. בסלילים הללו עשו שימוש חוזר על מנת להקליט ביום הבא, אבל למזלנו חלק מהחזרה שרד ב 3 הדקות האחרונות בסליל כפי שאפשר לשמוע בדיסק הרביעי בטרק 4, זה התגלה ממש לאחרונה, מה שנחשב למחוק והביצוע הזה מגלה את השלבים באבולוציה בין הדמו (של אישר) והאווירה המטורפת של הגרסה הסופית”.
אז הנה התגלית האחרונה:
למחרת הם חוזרים לאולפן כדי להמשיך ולעבוד על השיר בסשן ארוך ומייגע אותו תיאר ג’ף אמריק בספרו Here There and Everywhere:
“הם החלו לעבוד על עוד שיר נוקשה ותוקפני של לנון … שוב, הביטלס ניגנו בקול רם מאוד באולפן, אבל הפעם לנון והריסון ניגנו בווליום כל כך גבוה שפול ממש ויתר על התחרות איתם. במקום לנגן בס הוא נעמד ליד רינגו, והתחיל לצלצל בפעמון ענק, ומדי פעם הוא עודד את רינגו. לא היה שום מיקרופון מכוון לפעמון כי הדבר הזה היה כל כך חזק עד שהוא זלג לכל המיקרופונים שהיו שם. מבחינה פיזית, זה היה מאוד קשה לתפעול – פול היה צריך לקחת הפסקה אחרי כל פעם כי היו לו כאבים בכתפיים. עד כמה שלא אהבתי את השיר, נאלצתי להודות שזו הייתה הפעם הראשונה בסשנים של האלבום הלבן שהיתה אנרגיה כלשהי בנגינה שלהם. העבודה של ג’ורג’ הריסון הייתה חדה ויעילה, הרבה יותר תוקפנית מהסגנון הרגיל שלו”.
לאחר 6 טייקים בפורמט הנגינה הזה (ג’ון וג’ורג’ בחשמליות, פול בפעמון ורינגו בתופים), מוחלט להמשיך עם טייק 6. על מנת לקבל צליל מהודק יותר, לוקחים את ארבעת הערוצים שהוקלטו בטייק 6 ממקססים אותם לערוץ אחד ומאיצים אותו מעט. על גבי הכל מוסיף פול מין רעשן פורטוגזי שנקרא chocalho וכך מסתיים לו הסשן באותו היום.
ג’ף אמריק סיפר איך נגמר מבחינתו הסשן:
“כשהטרק הושלם, היה לי כאב ראש אדיר. באותו ערב כשפול נכנס אל חדר הבקרה בדרכו פנימה לאולפן, הוא הביא אתו בקבוק של ג’וני ווקר, הניח אותו על השולחן, ואמר לנו, ‘זה בשבילכם בחורים…’.
התאפקנו עד שכולם הלכו הביתה, ואז רוקנו את כל הבקבוק. כשאנחנו שיכורים ומצחקקים הוצאנו את כל הספלים והתחתיות שהיו במזנון ולקחנו אותם לאולפן 2, ואז ניפצנו אותם אל הקיר.
כמובן שהיינו צריכים להסתיר את כל הראיות. אבל זה היה שווה את זה. למחרת בבוקר הגיע צוות המזנון ורצה לדעת לאן נעלמו כל הספלים והתחתיות. ניסינו להראות תמימים וחפים מפשע ככל האפשר”.
מצמרר.
ב 1 ביולי מגיעים הביטלס לאולפן כדי לסיים את השיר. לראשונה הוא מקבל את שמו המלא Everybody’s Got Something To Hide Except Me And My Monkey – השם הארוך ביותר לשיר של הביטלס. פול מקליט את חלק הבס על גבי המיקס וג’ון מקליט את השירה ונראה שהכל בא על מקומו בשלום. באותו היום פותחים ג’ון ויוקו תערוכה ב Robert Fraser Gallery a שבלונדון בשם You Are Here (To Yoko From John Lennon, With Love). ג’ון שבדיוק עזב את הבית בקנווד חוגג חודש תמים לזוגיות עם יוקו. במהלך התערוכה אגב, משחרר לנון לאוויר 365 בלונים מלאים בהליום לאוויר.
ב 23 ביולי, מחליט ג’ון שהוא לא ממש מרוצה מהשירה שהוקלטה ושהוא רוצה משהו יותר מיוחד עבור השיר הזה. הוא מקליט מחדש את השירה אבל עדיין משהו חסר. הם מחליטים למקסס את מה שהוקלט על לערוץ אחד על מנת לפנות עוד ערוצים לעוד שירה. קולו של ג’ון מוכפל ובסופו של השיר מקליטים ג’ון ופול את עצמם צועקים את המילה come on ומניחים אותה בכמה שכבות של ערוצים וכך מסתיים לו השיר עד לפייד אאוט. נסיים בנימה אופטימית זו כי בטח יש עתיד ללהקה מצוינת שכזו.
גרסה מפתיעה באיכותה מקליט פאט דומינוז לשיר שהוא מוציא כסינגל ב 1969 שקיבלה תשבוחות גם מלנון עצמו.