האלבום אבי רואד מתקרב בצעדי ענק לתאריך שיציין 50 שנה ליציאתו וזה כל כך מרגש עד שבאופן מוזר הפסקתי להתרגש. ככה זה כשבחברת אפל בוחרים למתוח את החבל עד הרגע האחרון. הטיעון הזה של ‘ניסים ונפלאות’ שקרו באולפן ההקלטות לא עושה עליי רושם. הביטלס נכנסו במודע להקליט את האלבום שאולי לא הוכרז בריש גליי שיהיה האחרון שיקליטו, אבל לאחר אפיזודת ‘גט-בק’, ידעו כולם בתוך תוכם שזהו זה. כישלונו של גלין ג’ונס להפיק אלבום מתוך החומרים שהוקלטו בינואר 1969 שיוכל להשביע את רצונם של הביטלס, הביא את המסקנה שעל מנת להוציא אלבום טוב באמת צריך לעשות ‘גט-בק’ מ ‘גט-בק’ בכל המובנים, קרי לחזור לאולפני EMI ולחזור לעבוד סדיר עם ג’ורג’ מרטין. ג’ורג’ מרטין שראה את האנדרלמוסיה ששוררת באלבום הלבן ונכווה, התנה את ההפקה של האלבום הבא בכך שזה יעשה ‘כמו פעם’ – אני המפיק, אתם הילדים הטובים והממושמעים ויחד נוציא אלבום מעולה. על מנת להתקדם ולהקליט את האלבום הזה אז לפני 50 שנה, היו צריכים לנון ומקרטני להגיע להסכמה בנוגע לרוח שתשרה עליו. האם הכיוון יהיה המוסיקה המתקדמת הכוללת את פעלולי האולפן והתזמורים הבומבסטיים מבית מרטין או שמא זה יהיה אלבום שהוא חזרה לשורשים קרי לאותו רוק גיטרות בסיסי ממנו התחילו את דרכם – רק מלוטש ומהוקצע יותר. ההחלטה הייתה בעצם בין ‘פפר למתקדמים’ או לדבוק באותם חלקים של ג’ון מהאלבום הלבן.
העבודה על האלבום יצאה לדרך לאחר שהוסכם שכל אחד מהניצים יקבל נתח על מנת לממש בו את חזונו ולהשביע את רעבונו. צד א’ למשל יכיל את חזונו של ג’ון – שירים נפרדים האחד מהשני ורוק בסיסי כמו פעם. צד ב’ לפחות רובו ישמע כמו פול מקרטני. לאחרונה האזנתי לאלבום והבנתי שמקרטני עשה לא מעט מחוות וויתורים על מנת שהלהקה ולנון במיוחד יצאו לדרך. לנון קיבל לא רק את הרוח שתשרה על צד א’ אלא גם את הקטע שפותח את האלבום Come Together, שהוא תמצית כל מה שרצה ג’ון עבור האלבום. שלא לדבר על כך שגם את בצד של מקרטני, שמתחיל בכלל עם קטע של הריסון, פותח לנון את האפיזודה ה’ניסיונית/מורכבת’ של מקרטני עם Because.
ברוח ההשערות הללו, לפעמים אני מפנטז על שיחה דמיונית לגמרי בין מקרטני ללנון. “ג’ון מה שתרצה”, “אני רוצה את צד א’ ” – “קיבלת”. “אני רוצה לפתוח את המחרוזת” – “קיבלת”. “אני רוצה שנשנה את לנון-מקרטני ללנון-לנון” – “אהמממ…”.
הקטע הפותח של אבי רואד הוא רוק עוצמתי עם ליין בס ותופים בשרני ושירה חודרת. באופן כללי האלבום הזה ובמיוחד צד א’ הוא כל מה שפרויקט ‘גט-בק’ רצה להיות ולא ממש הצליח. אם נשים לרגע את קטעי המוג סינתיסייזר בצד, נשמע שהכל משופע בתופים ובס נוכחים מאוד. כשהפסנתר מכה, אם זה ב’מקסוול‘ או ב’דארלינג’ הוא נשמע פשוט מעולה, גם כשהוא האנקי טונק ב you never give me your money הוא סוחף, שלא לדבר על סולואי הגיטרה החדים והנהדרים.
בכתיבה של לנון ב Come Together קשה לא לשים לב שהוא לא ממש חוזר לכתיבה הבסיסית שלו, אלא ממשיך את הקו של הכתיבה הג’יברישית שהחלה איפה שהוא בקטע המדהים ועוצר הנשימה ‘המחר לעולם לא יודע‘, המשיך עם Lucy in the Sky with Diamonds ועם I am the Walrus וחטפה לעג מלנון עצמו ב Glass Onion. גם בפרויקט ‘גט-בק’ שהיה אמור להיות החזרה לבסיס בכל מובן, הג’יברישיות דרשה את חלקה וגם קיבלה ב Dig a Pony.
אנחנו חבים את הקטע הפותח של אבי רואד להשתלשלות אירועים שלהגדיר אותה מתוכננת יהיה לא כל כך אחראי. ג’ון ויוקו מעבירים את עצמם מסע חובק עולם מרגע נישואיהם ב 20 במרץ 1969. הנישואים עצמם היו אירוע מדובר ועל הבאז סביבו החליטו בני הזוג לקחת ‘טרמפ’ ולקדם אג’נדה למען השלום. או למען ג’ון ויוקו – קשה לשים את האצבע מה בדיוק. אני באמת לא מנסה להיות ציני אבל קשה לי להגדיר את מה שהם עשו כמשהו מאוד רציני, במיוחד כשאת ירח הדבש שלהם הם בוחרים להפוך להפגנה מול כל העולם. נראה שגם העולם לא לקח את העניין ממש בכובד ראש. אני מתכוון כמובן ל Bed-In for Peace או ל’שביתת השכב למען השלום’ שארגנו לעצמם יוקו וג’ון במלון הילטון באמסטרדם בשבוע שבין ה 25 עד ל 31 במרץ 1969. משם הם ממשיכים במסע שמי שרוצה לעקוב אחריו צריך פשוט לקרוא את מילות השיר ‘הבלדה על ג’ון ויוקו’. בקצרה, המסע כלל בין היתר אכילת עוגת שוקולד בתוך שק בווינה שבאוסטריה בהקרנת הבכורה של סרט הראליטי הראשון בהיסטוריה באורך מלא בסגנון ‘מחוברים’ שיצרו הזוג שנקרא Rape.הסרט הביזארי הזה מציג את נקודת מבטו של הצלם שעוקב אחר בחורה ברחבי לונדון בצורה מאוד מעיקה. אם יש לכם שעה ועשרים מיותרות. לכו על זה.
הזוג ניסה לארגן עוד שביתת מיטה שכזו למען השלום כי זה רק הגיוני.לאחר אילוצים שונים, נבחרה המיטה בלוקיישן הבא: מלון המלכה אליזבת בעיר מונטריאול אשר בקנדה.שם מתמקם לו הזוג ב 26 במאי 1969 לשבוע. שוב כללי הטקס היו דומים. ג’ון ויוקו במיטה, סביבם כל בעלי העניין והתקשורת שמספקת להם את ליטרת תשומת הלב לה הם כה זקוקים.
ג’ון ויוקו נוחתים בוינה ב 31 במרץ 1969
כמה ימים אחר כך, ליתר דיוק ב 1 ביוני, הוקלט בחדר המלון סלוגן השלום שחיבר לנון Give Peace a Chance. אפשר במידה זו או אחרת להגדיר אותו כאב הקדמון של Come Together. שם נשתל זרע הפורענות. אחד המשתתפים בהקלטה של השיר היה ד”ר טימותי לירי. מכיוון שדברים לא מתרחשים בעצמם, האגדה זוקפת זאת לזכותו של לירי שהיה דובר של דור שלם שרק רצה ליהנות מהפסיכדליה שסיפקו לו סמים כמו LSD ולא הבין מדוע הם לא חוקיים. בין היתר היה ד”ר לירי פסיכולוג בהכשרתו, משורר וסופר לעת מצוא וככל הנראה גם מזהה ,אירועים ותהליכים שיכלו לקדם את האג’נדה שלו שבאותה תקופה הייתה התמודדות על משרת מושל קליפורניה בבחירות שיערכו ב 1970 מול אחד, רונאלד רייגן שמו. לירי הוזמן על ידי לנון לחדר המלון במונטריאול ואכן הגיע יחד עם אשתו רוזמרי בדיוק על מנת להשתתף בהקלטת Give Peace a Chance. שניהם אפילו זוכים לתזכור במילות השיר שהיו נזילות בלאו הכי, כשג’ון שר בבית הרביעי המאולתר מין ספירת מלאי חלקית של מי שהיה נוכח בחדר וגם מי שלא. מין God מוקדם שכזה אם תרצו. לנון לא שוכח להוסיף גם קריצה קטנה לחבר הריסון.
Everybody’s talking about John and Yoko, Timmy Leary, Rosemary Tommy Smothers, Bobby Dylan, Tommy Cooper Derek Taylor, Norman Mailer, Allen Ginsberg, Hare Krishna Hare Hare Krishna
בלינק הבא תוכלו להבין כיצד זה גם נראה.
מהיכן הגיע צירוף המילים הזה? לירי מתמודד על משרת המושל של קליפורניה, ומכיוון שכל מערכת בחירות זקוקה לסלוגן, לירי מאמץ את הסלוגן הגאוני Come together join the party וכך הוא הסביר את הבחירה:
“יש כאן כפל משמעות. זה היה ‘בואו יחד והצטרפו למפלגה’ אבל מכיוון ש party היא גם מסיבה אז הכוונה שלי היא לגמרי ‘בואו והצטרפו לחגיגית החיים’ “. אם רוצים ממש לסגור מעגל עם הביטלס אז יש האומרים שלירי השאיל את צמד המילים come together מספר השינויים הסיני ה I Ching ממנו שאב הריסון את צמד המילים Gently Weeps ששימש לשיר אחר באלבום אחר.
לנון שמעוניין להודות לטימותי לירי על הגעתו והעזרה בהקלטת Give Peace a Chance, מנסה לברר יום למחרת ההקלטה האם יש משהו שבו הוא יוכל לסייע ללירי בקמפיין שלו. במה כבר לנון, אישיות כה מפורסמת יכול לסייע ללירי? לאחר שצפה לירי כיצד לנון ממציא סלוגן ושיר מהרגע להרגע, הוא משתכנע שלנון יכול לכתוב לו שיר מוצלח וקליט עבור מסע הבחירות שיסחוף את הבוחרים. בהתלהבות מתחיל ג’ון לעבוד על שיר הבחירות עבור טימותי לירי ומחבר את הקטע הבא:
Come together right now Don’t come tomorrow Don’t come alone Come together right now over me All that I can tell you is you gotta be free.
Don’t come tomorrow Don’t come alone Come together right now over me All that I can tell you is you gotta be free.
תוך זמן קצר הוא מקליט דמו עם אותו הציוד ששימש להקלטת Give Peace a Chance ומגיש אותו ללירי. לא ברור האם לירי היה מרוצה ממנו או לא, התוצאה היא שהשיר לא נכנס לקמפיין ובכלל בסוף השנה, יורדים מאמציו של לירי להיבחר לטמיון כשהוא נעצר על אחזקת מריחואנה. עוד קודם לכן, מזהה לנון שיש לו פוטנציאל לשיר טוב ביד ומתחיל לעבוד עליו בכיוונים אחרים. כך הוא סיפר למגזין הפלייבוי ב 1980: “הם ביקשו ממני לכתוב להם שיר עבור מסע הבחירות. ניסיתי וניסיתי וניסיתי ולא יכולתי להמציא משהו טוב. באתי עם come together, שלא היה ממש טוב עבורם. הם לא ממש יכלו להשתמש בו במסע בחירות, נכון? אבל לירי תקף אותי כעבור שנים ואמר שאני גנבתי אותו. הם לעולם לא חזרו לבקש את השיר. לא ‘גנבתי’ אותו. היה לי את השיר שחיכה עבורו”.
לירי סיפר שהביע מחאה עדינה לכיוונו של ג’ון והשני ענה בצורה לנונית טיפוסית שהוא סה”כ חייט שהוזמנה אצלו חליפה על ידי לקוח שלא בא לאסוף אותה. אז היא נמכרה למישהו אחר.
הצרות של לנון עם השיר הזה לא נסתיימו עם טימותי לירי. מכיוון שמה שהיה ללנון ביד לא בדיוק נכנס לקטגוריה של שיר שאפשר לעשות אתו משהו, היה צורך לכתוב מילים ממשיות למנגינה שכבר הייתה לו. למעשה כשהוא מגיע אתו לאולפן ההקלטות אין לו ממש איך להתחיל את המילים והוא משתמש במשפטים מתוך שיר ישן של צ’אק ברי שיצא בסינגל ב 1956 בשם You Can’t Catch Me. אט אט בעצתו של פול הוא משיל מהשיר את המשפטים של ברי ומשאיר רק את משפט הפתיחה שלפי טענתו נשאר כהומאז’ לגיבור הרוקנרול שכה העריץ. המשפט שנשאר התבסס על מה שכתב צ’אק ברי באמצע הבית השני: Here come a flat-top, he was moving up with me. השיר של ברי מתאר נסיעה ברכב שנרמז כמה פעמים כי הוא רכב מעופף או שזו סתם צורת התבטאות לנסיעה מהירה. הוא ספק מאוהב בבחורה ספק ברכב עצמו. צירוף המילים falt top נגזר מסוג תספורת בה השיער זקוף ומסופר שטוח כמו ‘פלטה’ מה שמקנה לו מין צורה ריבועית. ג’ון הסביר שזו אמורה היתה להיות מחמאה עבור ברי שהוא השתמש במשפט משיר ישן שלו. פול היה נחרץ יותר: “ג’ון לא הצליח להרפות מהמשפט הזה כי הוא לא מצא משהו טוב יותר, אז אמרתי לו ‘זה קצת העתקה לא?’ הוא ענה ‘לא. זה ציטוט’, עניתי ‘אוקיי נשמע הוגן’ “. אל תסמכו על לנון ובדקו בעצמכם:
מי שלא חשב שזה הוגן כלל וכלל היה המוציא לאור מוריס לוי, לו היו שייכות הזכויות על השיר. הוא מגיש תביעה על זכויות יוצרים נגד לנון שארכה כ 3 שנים ובה הושגה פשרה בה לנון יאלץ להקליט 3 שירים מקטלוג השירים של לוי ולהכניס אותם לאלבומיו על מנת שיכניסו ללוי רווחים. לנון יעשה זאת בחוסר חשק כשיכניס 2 שירים מהקטלוג של לוי לאלבומים שלו ולכן הוא נתבע שוב על ידי מוריס שמפוצה כספית על השיר השלישי שלא נכנס.
מוריס לוי
ב 21 ביולי 1969, מביא לנון את השיר לאולפן ולמעשה זהו השיר הראשון שהוא מביא להקלטות האלבום אבי רואד בסשני הקיץ הללו. היה זה גם היום הראשון בו חזר ג’ף אמריק לעבוד עם הביטלס לבקשתו של פול. ב 1 ביולי עברו ג’ון ויוקו יחד עם ג’וליאן ובתה של יוקו מנישואיה הקודמים קיוקו תאונת דרכים שנסתיימה עם תפרים עבור ג’ון ושמירת הריון עבור יוקו. לנון תואר כמי שהיה פאסיבי עד לאותו רגע בהקלטות ו’חזר לחיים’ באותו יום.
הריסון סיפר על המצב באולפן: “ג’ון עבר תאונה, אז הוא נעדר לתקופה מסוימת. ואז כשחזרנו, זה היה רק שבוע בערך לפני שסיימנו את האלבום. אני חושב שהוא כתב את זה רק חודש לפני כן בערך, אז זה היה מאוד חדש”.
ג’ון מנגן באולפן את השיר על גיטרה אקוסטית בגרסה מעט יותר מהירה מהתוצאה הסופית ותוך כדי הסשן , משתנה השיר ותופס צורה. פול סיפור על חלקו בהקלטה: “הבאתי את ליין הבס הזה שמכתיב את האווירה בשיר. זה למעשה ליין הבס שמשתמשים בו לעתים קרובות מאוד בתקליטי ראפ, אם הם לא משתמשים בדגימה. זו הייתה התרומה שלי לשיר”.
אמריק זקף לזכותו של פול לא רק את ליין הבס העוצמתי והבאמת מדהים, אלא גם את האטת השיר: “פול היה זה שהציע שזה ייעשה בקצב איטי יותר, עם צליל ‘ביצתי’ כמו שפול קרא לו, ולנון זרם עם זה בצורה בלתי נתפסת. הוא תמיד חיכה לביקורת בונה. בכל זאת היו עדיין מתחים ופצעים ישנים שלא הגלידו. הלהקה שוב ושוב נקלעה לסשני ריב ארוכים וחסרי טעם, כפי שעשו לעיתים קרובות במהלך הסשנים של ‘האלבום הלבן’, ויכולתי לראות שג’ון מתייחס לפול בחוסר התחשבות”.
כבר בטייק הראשון אפשר לשמוע כמה השיר נשמע גרובי ומעולה. לנון סופר עד 4 מוחא כף ממלמל Shoot me ונותן את כל כולו בשירה. בטייק הזה הריסון היחיד שמנגן בגיטרת הלס פול שלו יחד עם פול בריקנבאקר בס ורינגו בתופים. לנון מוסיף גם טמבורין בפזמון. אפשר לשמוע שרוב המילים נמצאות כבר במקומם. תקשיבו כמה טוב זה נשמע:
8 טייקים נעשו באותו יום לשיר כשטייק 8 הוא הטוב ביותר ואתו הוחלט להמשיך הלאה. תקרית חמורה כמעט נרשמה תוך כדי תוספת הפסנתר החשמלי שניסה פול להקליט לשיר ביום למחרת. ג’ף אמריק סיפר: “ג’ון הביט מעבר לכתפו של פול ולמד את הקטע. זה מעולם לא היה קורה בימים עברו: שניהם ידעו שפול הוא נגן הפסנתר הטוב יותר, והוא בדרך כלל היה מאייש את הקלידים גם אם היה זה שיר של ג’ון … פול שאל בתסכול, ‘מה אתה רוצה שאעשה בקטע הזה, ג’ון?’ תשובתו של ג’ון הייתה נלהבת ‘אל תדאג, אני אעשה את האוברדאב לקטע הזה’. פול נראה קצת פגוע, ואז כועס. לרגע חשבתי שיהיה פיצוץ. במקום זה הוא הכיל את זה, משך בכתפיו ופשוט יצא מהאולפן – אחת הפעמים הבודדות אי פעם שפול יצא מוקדם מסשן הקלטה. למחרת הוא חזר, ושום דבר לא נאמר עוד על כך”. ביומיים הנוספים שהוקדשו לשיר הזה לתוספות והקלטות השירה ודפוס העבודה העצמוני הזה של לנון נמשך על פי אמריק גם בעת הקלטת הקולות:
“ג’ון לא רק שר את הקול המוביל, אלא גם עשה את כל קולות הרקע. הוא לא ביקש מפול או מג’ורג’ להצטרף, ואף אחד מהם לא התנדב. להריסון לא נראה שהיה ממש אכפת כך או אחרת, אבל יכולתי לראות שזה נוגע בפול”.
הסשן הסופי לשיר נערך ב 20 ביולי כשג’ורג’ מקליט את קטע סולו הגיטרה היפהפה שסוגר את השיר.
ג’ון סיכם יפה את השיר בראיון המפורסם למגזין הפלייבוי ב 1980: “זה פאנקי. זה אחד משירי הביטלס האהובים עלי, או אחד מקטעי לנון האהובים עלי, הייתי אומר. זה פאנקי, זה בלוזי, ואני שר את זה די טוב. אני אוהב את הצליל של זה. אתה יכול לרקוד לזה. הייתי קונה את זה! “.