top of page

Because

עודכן: 31 באוק׳ 2022

מה לדעתכם היה השיר האחרון אי פעם שהוקלט על ידי ארבעת חברי הביטלס יחדיו? זה נכון שמתישהו בתחילת 1970 חוזרים שלושת חברי הביטלס הריסון, מקרטני וסטאר בפעם האחרונה לאולפן על מנת לעשות השלמות לשירו של הריסון I Me Mine, אבל שלושת רבעי להקה זה לא ממש נחשב. גם רוחו של לנון ששורה באולפן לא גורמת לביטלס להיות להקה שלמה ולכן ההקלטות שנעשו בפרויקט האנתולוגיה לא נחשבות גם כן. אני כמובן מתכוון לקטע היפהפה Because שמציג ג’ון לנון ברוחו ובגופו לחבריו ללהקה באולפן ממש רגע לפני סוף ההקלטות של האלבום ‘אבי רואד’.

איך שלא נסתכל על כך, ‘אבי רואד’ הוא אלבום גיטרות. אם בפרויקט ‘גט בק’ הביטלס עושים קולות של חזרה לשורשים, באלבום הזה הם מיישמים את הפרקטיקה ואת מה שעשו עליו חזרות במשך חודש שלם ומוסיפים בעדינות רבה את הטריקים האולפניים שלמדו במרוצת השנים עם המנטור ג’ורג’ מרטין. הקטע Because הוא חריג בנוף הזה של החזרה לשורשים. עם ההרמוניות הקוליות המפוארות, הצ’מבלו והחדשנות בשילובו של המוג סינתיסייזר הוא יכל בקלות להשתבץ בסרג’נט פפר.

הקטע יוצא הדופן הזה הוא אכן השיר האחרון בהחלט שהקליטו הביטלס בהרכב מלא כשהלהקה עדיין חיה קיימת ובועטת – בעיקר האחד בשני. כפועל יוצא זה יהיה גם הקטע האחרון שקיבל את קרדיט הכותבים שמזמן איבד כל תוכן – לנון ומקרטני. ההקלטות לאלבום אבי רואד מתחילות רשמית באזור אפריל ומסתיימות באוגוסט 1969. חודש אחר כך כבר יתחיל ג’ון לדבר על לעזוב את הלהקה או כמו שניסח זאת בלשונו העדינה ‘להתגרש’ ולפרק את השותפות בינו לבין מקרטני.

מהיכן מביא ג’ון כזו פיסת מוסיקה כל כך נהדרת? כמו שכבר הספקנו להתוודע אליו, הוא זקוק לפעמים למעט עזרה מידידים ובמקרה כזה בו השותפות עם מקרטני גוועת לה לאיטה הוא שואב את ההשראה מהדמות הקרובה לו מכל – יוקו אונו. היום אנחנו כבר יודעים שזו לא הפעם האחרונה בה ישתמש לנון בהשראתה של יוקו לכתיבת שיר. את הרעיון המרכזי לשיר Imagine הוא מביא מתוך פואמה שכתבה יוקו עוד לפני שנפגשו. הפואמה נקראה Cloud Piece ופורסמה בספר שהוציאה ב 1964 בשם Grapefruit.


הפואמה Cloud Piece מתוך ספרה של יוקו Grapefruit

במקרה הזה של Because, מקבל לנון את ההשראה עבור המילים ככל הנראה מאותו הספר ויוקו היא גם ההשראה עבור הריף המפורסם שמלווה את הקטע. את הריף משאיל לנון מקטע של בטהובן שמנגנת יוקו על הפסנתר.מה ליוקו ולבטהובן? דווקא ספרו של מקרטני Many Years From Now שופך אור על הסוגיה:

“יוקו הייתה פסנתרנית קלאסית אבל היא הפסיקה לנגן כי אביה חסר הרגישות עשה צחוק מאצבעותיה הקטנות ואמר לה שהנגינה שלה לעולם לא תגיע לשום מקום. היא הלכה לבסוף בדרך של יצירת מוסיקה, אבל התמקדה יותר באמנות האוונגרדית. לפעמים היא ניגנה איזה קטע קלאסי עבור ג’ון”.


יוקו הקטנה עם אמה ואביה

מקרה שהיה כך קרה. ביולי 1969, בזמן שהזוג אונו-לנון המתינו לסיום השיפוצים של אחוזת טיטנהארסט אותה רכשו לא מכבר, הם שוהים במלון The Inn At The Park שבלונדון. יום אחד מתפנק ונשכב לו הלנון על הספה בחדר, באותו הזמן יוקו פוצחת לה בנגינת ‘סונטת אור הירח’ של בטהובן. אם נרצה מעט לדייק אז זוהי למעשה סונטה מס’ 14 לפסנתר, אופוס 27 מס’ 2 והקטע המדובר אותו ניגנה יוקו הוא חלקה הראשון (מתוך שלושה) שנקרא Adagio Sostenuto.


דמותו של לודוויג ואן בטהובן

לודוויג ואן בטהובן כתב את היצירה היפהפיה הזה אי שם ב 1801 והקדיש אותה לנערה צעירה שאהב. את היצירה עצמה בטהובן לא כל כך אהב. הוא אמנם לא קרא לה “פיסת אשפה” אבל הוא טען שכבר כתב יצירות טובות ממנה. כאמור, זוהי סונטה המורכבת משלושה חלקים שמתארים יחדיו את אהבתו של בטהובן לאותה נערה והיא מתחילה ברוגע ובעדינות יחד עם אותו ריף מפורסם שגם מי שלא חובב מוסיקה קלאסית בוודאי מכיר. מי שהאזין לכולה יודע שלאט לאט עם התקדמות ההאזנה משתלטת תזזיתיות על האווירה והיא הופכת לנרגנת וכעוסה ופחות ופחות נעימה. רוצים ליהנות מיצירה מרתקת, מורכבת וטובה? הקשיבו לשלושת חלקיה בלינק הבא. היא פשוט נפלאה.


לנון נשבה גם הוא בקסמיה של הסונטה של בטהובן ומבקש מיוקו, כי זה רק הגיוני, לנגן את התווים של החלק הראשון העדין של הסונטה במהופך. מדוע? אולי זה בהשפעת הניסיוניות והאוונגרדיות שריחפה באוויר באותה התקופה, אולי כי ריחף שם ענן אחר ואולי זו סתם מחווה לתקופה בה חרכו הביטלס את הבמות עם הקאבר ל Roll Over Beethoven של צ’אק ברי. בכלל אפשר להקביל בין לנון לבטהובן באופן המרדני והלא קונפורמיסטי בו שניהם התייחסו למוסיקה שעשו ובלקיחה של מה שהיה לפניהם שיכלולו ובניית הבסיס לעתיד לבוא אחריהם. יוקו עושה כמצוותו של לנון ומנגנת לאחור את התוים. חשוב להדגיש שהיא לא מנגנת ליטרלי את כל התוים לאחור אלא את אותו ארפג’ו או רצף של שלושה תוים שחוזר על עצמו בסדר עולה אצל בטהובן היא מנגנת עכשיו בסדר יורד.לנון מקשיב ומחליט לשלב פעם ארפג’ו יורד ופעם עולה והנה Because מתגלה לו מתוך הסונטה של בטהובן.

מה עם המילים הנפלאות שכתב ג’ון? מה משמעותם? ובכן ג’ון טען כי הכוונה הייתה לייצר ישירות שתחליף את הערפול והג’יבריש שיצר בשירים כמו I am The Walrus או Lucy in the Sky with Diamonds. הוא פשוט רצה לתאר במילים את אהבתו ליוקו וללא כל ‘בולשיט’ כמו שתיאר זאת. חייבים להודות שהמשפטים שהביא לנון לשיר הם פשוטים ומופשטים אבל מאוד קסומים ומקסימים:

“מכיוון שהעולם עגול זה מדליק אותי. כיוון שהרוח מהירה זה מפוצץ לי את המוח – [שימו לב למשחק המילים היפה עם המילה blows (לפוצץ ולנשוב)]. האהבה היא ישנה, האהבה חדשה האהבה היא הכל האהבה היא את מכיוון שהשמים כחולים, זה גורם לי לבכות מכיוון שהשמיים כחולים…”

מקרטני שהוא מעיין נמסיס של לנון בתקופה הזו ואולי אם חושבים על כך מאז ומעולם, נתן את גרסתו בספרו הביוגרפי:

“אני מהמר על כך שיוקו כתבה את המילים, זהו סוג הכתיבה שלה: רוח, שמים ואדמה בצורה מחזורית. זה משהו שהגיע הישר מתוך הספר שלה Grapefruit וג’ון הושפע מאוד ממנה באותה תקופה”.


הספר Grapefruit במהדורה הראשונה

לא נכנס לוויכוח שאי אפשר להוכיח בו דבר. גם לדליית חומר ממשפטים שכתבה יוקו אי שם בתחילת דרכה צריך כשרון ולכן נשאיר את העניין כשהוא איפשהו באמצע ונתפנה למוסיקה עצמה. לנון אץ רץ להקליט דמו אקוסטי עבור המילים והלחן שכתב והנה קטע ממנו:


המילים בבתים כבר היו דיי סגורות על עצמן בדמו הזה רק בשינוי אחד קטן. הרוח היא low במקום high. עדיין אין זכר ל’סונטת אור הירח’ המהופכת של בטהובן.

הזכרתי ששאר חברי הביטלס מתוודעים ליצירה של לנון לראשונה באולפן, והאירוע הזה קרה ב 1 באוגוסט 1969. ג’ון מציג את השיר כשהוא פורט בעדינות על הגיטרה החשמלית את התווים המהופכים של בטהובן. הצנוע ובעל החזון, ג’ורג’ מרטין מיד מציע – “מדוע שלא אנגן גם אני את אותם תווים שאתה מנגן רק על הצ’מבלו?“. ג’ון שמח על הצעתו של מרטין. הליין אפ מסתדר לו בצורה הבאה: ג’ורג’ מרטין כאמור בצ’מבלו החשמלי, לנון בגיטרה החשמלית ופול בגיטרת הבס. על מנת לסנכרן את הגיטרה עם הצ’מבלו כי ג’ורג’ מרטין טען שהוא “עשה יותר טעויות מג’ון”, מגויס רינגו, המטרונום האנושי לתת מקצב על ההיי האט כשכולם מאזינים לו באזניות ומנגנים לפיו. הנה הטייק הראשון:


בצורה הזו הם מתישים את עצמם ומקליטים לא פחות מ 23 טייקים לטרק הבסיסי של השיר. כשהם עולים לחדר הבקרה על מנת להאזין למה שהקליטו, הם נבוכים לגלות שכבר בטייק 16 היה להם את זה ביד.

כשחיפשו מה עוד ניתן להוסיף לקטע הזה שנראה גדול מסך חלקיו, הגיעו כולם למסקנה שאותה תיאר ג’ף אמריק: “השיר מתחנן להרמוניות גדולות ושופעות“. ג’ורג’ הריסון שבילה את זמנו בחוסר מעש בחדר הבקרה יורד לאולפן על מנת להתגודד עם כולם סביב הפסנתר שלידו היה ישוב ג’ורג’ מרטין שהציע סוגים שונים של הרמוניות ווקאליות עבור הביטלס לבצע. ג’ורג’ הריסון מקבל את הקולות הנמוכים, מקרטני את הגבוהים ולנון שר בקול הביניים.

שיעור בחשבון. מה עושים כשג’ורג’ מרטין כותב 9 סוגי הרמוניות קוליות שונות – 3 עבור כל אחד מהווקאליסטים, כי הכל חייב להיות גדול וגרנדיוזי עבור השיר הזה, אבל ישנם רק 5 ערוצים פנויים למלא ? הפתרון על פי אמריק הוא שג’ון, פול וג’ורג’ יבצעו 3 סטים של הרמוניות קוליותו וכל סט יבוצע יחדיו על אותו ערוץ. הסט הראשון מוקלט כבר באותו היום והביטלס יוצאים לחופשת הסופ”ש כשמכשיר ההקלטה של 8 הערוצים מלא במחציתו – ערוץ צ’מבלו, ערוץ גיטרה, ערוץ בס וערוץ שמכיל סט אחד של קולות הרמונים.

ב 4 באוגוסט הם חוזרים לעבוד על השיר ולהקליט את הסטים הנוספים. זה היה תהליך ממש סיזיפי עבורם ולקח כמה שעות. בסופו של דבר ג’ון נשבר וצעק: “אלוהים, תנו לי כבר הפסקה … הלוואי שלא הייתי כותב את הדבר הארור הזה!”.

למרות זאת, ג’ף אמריק תיאר את האווירה באולפן באותו היום בצורה מרגשת ויפה: “באותו היום ראיתי את ארבעת הביטלס במיטבם: הם היו מרוכזים במאה אחוז – אפילו רינגו, הוא ישב בשקט בעיניים עצומות, עודד בשתיקה את חברי הלהקה שלו על מנת שיתנו את הביצוע הטוב ביותר – כולם פעלו במקביל כדי להשיג את התוצאה הווקאלית הטובה ביותר. זו הייתה דוגמה מובהקת לסוג עבודת הצוות שהייתה חסרה כל כך במשך שנים. זה מפתה לדמיין מה הביטלס היו יכולים להשיג אם הם היו יכולים לשמר את רוח העבודה הזו רק עוד קצת”.

סמוך ליציאת האלבום סיפר ג’ורג’ הריסון: “ההרמוניות היו די קשה לביצוע. היינו צריכים ללמוד אותם ממש. אבל אני חושב שזה אחד השירים שירשים את רוב האנשים. הוא ממש טוב.”

דיי קשה לדעת איזה סטים נכנסו במדוייק ל 2 הערוצים שהוקצו לכך. הסברה הרווחת היא שאחד הסטים שהוקלטו ביום זה פשוט הוכפל ל 2 הערוצים. בכל מקרה ההרמוניה הזו שמורכבת מ 9 אנשים שהם ג’ון פול וג’ורג’ פשוט נפלאה. באנתולוגיה היו נחמדים ובחלק השלישי שיצא ב 1996, הפרידו את ערוצי הקולות משאר הערוצים ונתנו לנו גרסת אקפלה שאפשר לעצום בה את העיניים להרגע ולצלול לעולמות רחוקים.


ב 5 באוגוסט, יום המחרת, הוחלט לעשות שימוש בסינתיסייזר של חברת מוג שרכש ג’ורג’ הריסון בעת שהפיק את האלבום של ג’קי לומקס בלוס אנג’לס בשנה הקודמת. הריסון הכל כך נלהב מהכלי, החל לעשות איתו ניסיונות כבר בסוף 1968 ולדאבונו ולדאבוננו הם יצאו כאלבום בשם Electronic Sound שלא חס על שפיות המאזין. על העטיפה הקדמית של האלבום אפשר לראות דמות מצוירת מנגנת על המוג סינטיסייזר.


תואר נוסף שקיבל Because, הוא הקטע הראשון של הביטלס בו נעשה שימוש במוג סינתיסייזר. מיד אחר כך הוא ישולב גם ב Here Comes the Sun של הריסון ב (I Want You ( She’s So Heavy של לנון ו ב Maxwell’s Silver Hammer של מקרטני. מעניין מה היו הביטלס מעוללים עם המוג אם היו מקליטים עוד אלבום יחדיו. בסט התמונות הבא אפשר לראות את כולם משתאים מהמוג סינתיסייזר ביום ההקלטות של ה 5 באוגוסט 1969.

מהו בכלל אותו מוג סינתיסייזר שבו השתמשו הביטלס ? המוג סינתיסייזר מסוג IIIp איתו הם עבדו, היה סינתיסייזר מסורבל שהכיל קלידים מצד אחד על מנת לנפק את הצליל בלחיצה עליהם ולוח ‘מרכזיה’ עליו ניתן היה לחווט ולקשר בין אפקטים שונים ומשונים בתדרים שונים שהיו מנפקים צלילים מעניינים כמו רעש לבן עם אפשרות להאיץ ולהאט את הצליל. דוגמא בולטת היא הרעש הלבן שדימה רוח ב (I Want You (She’s So Heavy. אם יש לכם 20 דקות פנויות, צפו בסרטון הבא המרתק בו מוסברות ומודגמות יכולותיו של המוג סינתיסייזר:


קטע המוג סינתיסייזר שניגן הריסון ב Because נשמע לפרקים בצליל החולמני שאי אפשר לטעות בו ולסווג אותו לשום דבר אחר. הוא לא גיטרה, הוא לא פסנתר, הוא לא בס והוא לא שום דבר אחר. הוא מוג סינתיסייזר. הקטע הבא מומלץ מאוד למי שרוצה לראות כיצד השתלבו כל הטרקים בשיר לכדי יצירת המופת שהוא:


לסיכום בנימה אישית אומר ש Because הוא נפלא בעיניי. נכון הוא כבר לא מעורר את אותה התרגשות כמו בהאזנות הראשונות כי אני כבר יודע למה לצפות, אבל הוא אדיר, טהור, קלאסי מלנכולי ומעלה לחלוחית כמו שרק להקה בשלה ומיומנת ששרה את שירת הברבור שלה יכולה ויודעת לייצר. השנה הזו היא שנת ה 50 לאלבום הנפלא ‘אבי רואד‘ וכולנו מחכים ומצפים לקופסא שלא תיפול באיכותה מזו שקיבלנו עבור האלבום הלבן. על העבודה אמון בנו של ג’ורג’ מרטין, ג’ילס, שעשה נפלאות עם האלבום הלבן ורק יאה לסגור את הפוסט הזה עם מה שעולל יחד עם אביו גם עבור השיר Because בפרויקט Love שיצא ב 2006 כשלקח את גרסת האקפלה והעמיס עליה עוד תוספות.


74 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page