סדרה חדשה בביטלמניקס! הפרק הראשון בסדרה 'מסע הקסם המסתורי' עלה לאוויר וזמין להאזנה בכל אמצעי ההאזנה. מה בסדרה החדשה? בימים הראשונים לאחר מותו של בריאן אפשטיין, היתה תחושה קשה במחנה הביטלס. הם היו אבודים וחיפשו את דרכם. פול מקרטני שהניע את גלגלי התאגיד החדש שלהם יחד עם בריאן, הבין שאם הלהקה הזו לו תעבוד עכשיו יחד, יש סכנה ברורה ומיידית שהיא לעולם לא תחזור לעבוד כלהקה. בישיבה שנערכה בביתו של פול, הוא הוביל את הביטלס לפרויקט חדש ומסקרן. משהו שהם לא עשו עד כה בקריירה שלהם - סרט שהם יוצרים בעצמם! מהיכן הגיע הרעיון לסרט שיזם פול? מהיכן הוא שאב את ההשראה לסרט ייחודי שבו אין קו מנחה או תסריט קוהרנטי? האם בכל זאת היתה מחשבה כלשהי מאחורי הסרט שנראה שנחשב בעיניי רבים לאנדרלמוסי ומבולגן? איך הגיבו שאר חברי הלהקה לרעיון של פול? על הכל ועוד בפרק הראשון על תקופת ה'טריפ' הרע שעברה על הביטלס, תקופת 'מסע הקסם המסתורי'. על מנת להצטרף למסע ולהאזין לפרק, תוכלו להאזין לו בכל אחד מאמצעי ההאזנה לפודקאסטים. הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא מה חשבתם על הפרק והסדרה החדשה ומה אתם מרגישים וחושבים על הפרויקט החדש של הביטלס בתקופה שלאחר מותו של בריאן. כתבו בתגובות לפוסט. האזנה נעימה!

לאחר הפרק הקודם, חלק א על הרקע לפרויקט האנתולוגיה של הביטלס, בפרק החדש, חלק ב, נגיע סוף סוף לדבר האמיתי. הדוקומנטרי הגדול שנעשה על הביטלס יצא אל הפועל בתחילת שנות ה-90 וכלל בו אירוע טלוויזיוני אדיר ונדיר, אלבומים עם כל טוב בהם, ספר עב כרס ואיחוד אחד חשוב. האיחוד של הביטלס אמנם לא היה שלם ללא ג'ון, אבל רעיון סנסציוני חדשני ונועז הציע לקחת שירים שג'ון כתב והקליט להם דוגמאות בסוף שנות ה-70 ולסיים אותם על ידי שאר חברי הלהקה כשקולו של ג'ון משולב בהם. התוצאה היתה התכנסות של שלושת חברי הביטלס באולפן ההקלטות יחד ב1994 ו ב 1995 - הפעם הראשונה מאז ינואר 1970. המפגשים הללו התחילו בחריקות, אבל חוץ מהשלמת השירים של ג'ון, חברי הלהקה ובמיוחד פול וג'ורג', השכילו לסגור יחד מעגלים. ג'ורג' הבין שחוץ מהצד הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, זו תהיה ההזדמנות האחרונה ליישר את ההדורים ולסגור את סיפור הביטלס באופן הכי מכובד והכי יפה שאפשר לאור הנסיבות. בפרק החדש נעבור את סיפור פרויקט האנתולוגיה והאיחוד המרגש מההתהוות בתחילת שנות ה-90 ועד להשלמתו. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא מה חשבתם על הפרק החדש ומה אתם מרגישים וחושבים על השירים החדשים שהקליטו חברי הביטלס הנותרים עבורו. כתבו בתגובות לפוסט. האזנה נעימה!

באמצע שנות ה-90 הביטלס הנותרים ללא ג'ון לנון התאחדו ועשו מוזיקה חדשה. זו כותרת בומבסטית שיש בה שמחה ועצב בו זמנית. עצב על כך שג'ון לא זכה להיות שותף לכך, ושמחה על היכולת של שלושת חברי הלהקה להתעלות מעל הכעסים והאגו ולסגור את הסיפור של הביטלס באופן מכובד לאחר שני עשורים של רכבת הרים עסקית ודם רע. עוד לפני הרעיון לאחד את הביטלס, היה רעיון אחר שליווה את הביטלס עוד מ 1968, שנתיים לפני הפירוק הפיזי של הלהקה: סרט דוקומנטרי שיסקור את ההיסטוריה של הלהקה מתחילת העשור של שנות ה-60 ועד לסוף העשור. ב 1968 הוקם ארכיון הקטעים המצולמים של הביטלס וניל אספינל שהוביל את חברת אפל, החל לקדם את הרעיון הזה של סרט דוקומנטרי. בכל פעם שזה נראה שהרעיון הולך ותופס תאוצה, קרה משהו לא צפוי והרעיון נידחק הצידה. ככה עברו להם שני עשורים במהלכן נרצח ג'ון וחברי הביטלס הנותרים, פול, ג'ורג' ורינגו עברו תלאות ועשור אחד קשה עבור כולם - שנות ה-80. בסופן הכוכבים החלו להסתדר וכל ארבעת הצלעות של ריבוע האיחוד החלו להסגר יחדיו. הצלע האחרונה של ג'ורג' הריסון היתה העקשנית והסרבנית ביותר אבל סיבה לא צפויה דחקה בג'ורג' לסגור את הריבוע הזה. על הרקע לפרויקט האנתולוגיה אספר בחלק א' ב'תחייה מחודשת' - שני פרקים שיספרו את כל הסיפור של פרויקט האנתולוגיה של הביטלס שהדור שלי ודורות נוספים 'התחנכו' על ברכיו ולמדו על הסיפור של הביטלס לעומק. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא מה חשבתם על הפרק החדש ומה אומר עבורכם פרויקט האנתולוגיה? כתבו בתגובות לפוסט. האזנה נעימה!

בפרק ה 102 בפוסדקאסט ביטלמניקס והשביעי במיני הסדרה על בריאן בביטלמניקס אספר על השנה האחרונה בחייו של בריאן - 1967. בפרק הזה נראה איך בריאן מנסה לחזור לשורשים ולהיות המנהל הבלעדי של הביטלס. הוא מיזג בין החברה שלו Nems Enterprises לבין החברה של רוברט סטיגווד - מהלך שנעשה על דעתו ללא התייעצות עם מנהלי החברה שלו. המהלך הזה הקנה לסטיגווד את האפשרות לרכוש שליטה ב Nems בינואר 1968 ולקבל גם את הדבר היקר ביותר לבריאן, את הביטלס. הביטלס כמובן התקוממו על המהלך הזה והחל תהליך מנוגד אליו - יציאה של הביטלס לעצמאות עסקית עם חברה שתאגד את הפעילות שלהם תחת קורת גג אחת. בריאן שיתף עם כך פעולה למרות שהוא חשב שזה היה רעיון לא טוב עבורם. מצבי הרוח המשתנים של בריאן המשיכו בשנה הזו ביתר שאת. הוא נכנס ויצא מבית החולים ה'פריורי' וניסה למצוא עניין בקידום הקריירה שלו עצמו. הסוף הטראגי הגיע ב-27 באוגוסט 1967 - בריאן נמצא מת בביתו. מה הוביל לשם? מדוע זה קרה? מה היה קורה אילולא זה היה נגמר ככה? על הכל דיברתי וניסיתי לחשוב ולתהות בפרק החדש והאחרון בסדרה 'אתה חייב להסתיר את אהבתך' על חייו של בריאן אפשטיין. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא מה חשבתם על הפרק החדש ועל הסדרה על בריאן אפשטיין. כתבו בתגובות לפוסט. האזנה נעימה!

פרק 101 בביטלמניקס, התפרסם ונמצא עכשיו בכל אמצעי ההאזנה לפודקאסטים. הפרק החדש הוא החלק השישי במיני הסדרה שמספרת את סיפורו של מנהל הביטלס הדגול בריאן אפשטיין. בחלק הקודם במיני הסדרה, בריאן ניסה לצאת לייצר לעצמו פרסונה עצמאית כאיש המצליח שהקים תאגיד לניהול אמנים מצליחים ובראשם הביטלס. הוא פרסם ביוגרפיה, והחל להתראיין לכלי תקשורת. על הדרך הוא מגשים חלום ישן ושוכר את תיאטרון הסאביל על מנת להעמיד הפקות תיאטרון. למרות הכל הדיכאון משתלט עליו כשהוא מבין שהביטלס הולכים ומתנתקים מהתלות בו. בפרק החדש נראה את תחילתו של תהליך הנפילה של בריאן בשנת 1966 שמנוגד לתהליך המהפכני-התפתחותי שעובר על הביטלס. בריאן מתמכר לסמים, מאבד את השליטה על חייו וקרע נוצר בינו לבין הביטלס שהולך ומעמיק. לצד בריאן המסודר והפדנט נוצר בריאן שלא שם לב לפרטים, פוחד ומהסס. לראשונה מופיע אדם שמערער על תפקידו כמנהל הכל יכול של הביטלס, אדם שמאז ומעולם לטש עיניים אל הביטלס ורצה לנהל אותם - אלן קליין. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה. האזנה נעימה!

הקטע הביטלסי שעליו אדבר היום הוא דוגמא מעולה לחן המיוחד הזה שיש בכתיבה של מקרטני. מצד אחד מין קריצה שובבה למשהו שיכול להתפרש כנגיעה בתחום אפור שהעיסוק בו עלול לעורר כעס של ההורים על הרס התמימות של ילדיהם הרכים, אבל מהצד השני היכולת לרכך ולעטוף הכל במין אווירה רומנטית שכאילו יצאה מהאגדות יחד עם מעט ערך מוסף מוסיקלי שגורם לך כמאזין להרגיש שלא בזבזת את זמנך לריק. “זה הניסיון שלי לכתוב במוד בלוזי. הרעיון מאחוריו היה שכל החפצים החומריים הם מעולים, אבל הם לא יקנו לי את מה שאני באמת רוצה. זה היה שיר קליט מאוד”. משחק הכוונות המתחכם הזה של מקרטני ב Can’t Buy Me Love שהגדולה האמתית שלו לדעתי היא השארת הכל פתוח לפרשנות, יכול מאוד להיות שהושם פנימה בצורה פחות מתחכמת ממה שאני מנסה להדביק לו. למרות שאם קוראים היטב את המילים, רואים את ההפרדה הברורה הזו שעשה מקרטני בין אהבה חמימה לבין קרירות אפלטוניות כשהוא לא פונה לאהובה אלא יותר למכרה. עדיין, המושג של ‘קניית אהבה’ נשמע מאוד לא אופייני למקרטני וזאת בניגוד ללנון שמשחקי המילים והרעיונות המילוליים גם אם בגסות, נבעו ממנו ביתר קלות. לכן המחשבה הראשונה על שיתוף פעולה פורה היא זו שעלתה לי בראש כשחשבתי על השיר לעומק. על מנת לשלב בשיר אחד רמיזה לקניית אהבה בכסף שיכול להתפרש כקריצה למקצוע העתיק בעולם, יחד עם תמימות רעיונית כמו ‘לי בכלל לא אכפת מכסף, כי ככה לא מוצאים אהבה אמתית כמו באגדות’ או מין אנטיתזה שמנוגדת לכל מה שנאמר בקאבר המוצלח שלהם ל Money, מחייבת שיתוף פעולה משניהם. הכל נחמד עד שבאים גם לנון וגם מקרטני והורסים לי את התיאוריה. אמנם בראיון ב 1972, לנון עוד איכשהו אמר ש”כן זה ג’ון ופול, אבל בעיקר פול”, אבל ב 1980 הוא כבר היה נחרץ יותר והביע דעה שהתאימה יותר לפרסונה שרצה להחצין אז: “זה לגמרי פול. אולי היה לי קשר לפזמון, אבל אני לא יודע. תמיד ראיתי בו שיר של פול”. לפול לא היו ספקות ובספרו Many Years From Now הוא מכריע, כי אין בדיוק מי שיענה: “שיר שלי לגמרי”. לקטע הזה של פול יש ערך מוסף לאו דווקא בגלל הוויכוח הרעיוני הזה שאפשר להתפלפל עליו כמה שרוצים, אלא בגלל שהוא מהווה סימן דרך. הוא מסמל עבורי את המבחן האמתי של הביטלס בתחילת הביטלמאניה. לאחר 2 סינגלים מוצלחים מאוד בבריטניה, She Love You ו I Want to Hold You Hand, הביטלס צריכים להמשיך ולהצדיק את הרעש המטורף הזה שיש סביבם שם וגם באירופה בכלל. לעומת זאת בארה”ב, שכולם נשאו את עינם אליה, המצב היה גרוע עבור הביטלס אם מסתכלים על שוק התקליטונים. עקב התנגדותם של חברות כמו קפיטול ואטנלנטיק לשחרר חומר של הביטלס בתחילת דרכם האולפנית, הלייבל ‘וי ג’י’, קופץ על המציאה ומוציא את הסינגל השני של הביטלס please please me בארה”ב. זה קורה ממש כשנה לפני הגעת הביטלס לשם בפעם הראשונה. הסינגל לא ממריא במצעדים ולמרות זאת במאי 1963, ‘וי ג’יי’ ממשיכים ומוציאים את הסינגל הבא של הביטלס From Me To You. מצבו במצעדים היה אפילו גרוע יותר מהסינגל הקודם. בשלב מסוים היחסים בין ‘וי ג’יי’ ל EMI עולים על שרטון עקב אי עמידה בתנאי החוזה והעברת תשלומים בזמן עבור תמלוגים ל EMI וכדי לשחרר את התקליטון הבא של הביטלס בארה”ב, נדרשה חברה אחרת. בריאן מאתר את חברת ‘סוואן’ ומוציא דרכם את She Loves You. למרות שהסינגל מקבל תשומת לב גדולה יותר ברדיו במיוחד כשהשדרן הניו יורקי מורי דה קיי (שהפך לידיד טוב של הביטלס) שם לב אליו ושידר אותו, זה עדיין לא קורה. לסיכום – באירופה, אש בשדה קוצים, בארה”ב, קוצים. ב 22 בנובמבר 1963, הביטלס מוצגים לראשונה בטלוויזיה האמריקאית בכתבה בחדשות הרשת CBS ושם מדווחים על הביטלס כ’האפידמיה שהדביקה את בריטניה’ שלדעתי זה תיאור מעניין מאוד לאור מצבנו בימים אלו. בכתבה הקטנה הזו, הסינגל האחרון She Loves You מושמע, מה שגורם לחשיפתו לקהל רחב מאוד. הנה קטע מהכתבה ששודרה ברשת CBS: בצורה אירונית 2 אירועים נוספים מתרחשים ביום הזה. אלבומם השני של הביטלס יוצא לאור בבריטניה ונשיא ארה”ב קנדי נרצח. לא ברור אם לאירוע השני באמת הייתה השפעה כמו שתמיד אוהבים לסווג לו על הצלחת הביטלס בארה”ב (התנחמות של הנוער בביטלס וכו’), אבל חברת קפיטול שרואה את השוק המתעורר סביבם, מתעוררת וממהרת להוציא את הסינגל הבא שלהם כבר בסוף דצמבר 1963. למעשה זה היה כל כך דחוף שהם הוציאו אותו כמה ימים לפני הוצאתו בבריטניה. הסינגל נחשב ל’גיים צ’יינג’ר’ מבחינת הביטלס בארה”ב ובינואר 1964 הוא מגיע למקום הראשון, מה שגורם גם לסינגל הקודם שהוציאה חברת סוואן לטפס במצעד. אחרי ההצלחה הכבירה הזו, חברת קפיטול הרעבה רוצה עוד, ולרגעים נשקלת הוצאתו של Roll Over Beethoven כסינגל הבא בארה”ב. ג’ורג’ מרטין התנגד לכך נחרצות. הוא ידע שלביטלס יש שירים מקוריים טובים הרבה יותר שמייצגים את הסאונד הייחודי שלהם וחשש שסינגל שכזה יעשה יותר נזק מתועלת. ב 16 בינואר 1964, הביטלס מגיעים לפאריס לשורת הופעות בתיאטרון האולימפיה המפורסם. אלו לא סתם הופעות בודדות, הן מזכירות לי יותר את הדחיסות של ההופעות בהמבורג. הביטלס מגיעים ל 18 ימים בהם הם מופיעים לעיתים 2 או 3 הופעות ביום. תחשבו על זה שלהקה ממש מצליחה שאתם ממש אוהבים, מגיעה להופיע בתאטרון הבימה כל יום במשך 18 ימים. מטורף. בריאן שרצה למנף כל סיכוי להצלחה של הביטלס, מקבל פנייה מחברת Electrola Gesellschaft שייצגה את חברת EMI במערב גרמניה. הטענה המרכזית שלהם הייתה שהסיכוי למכור כמות עצומה של עותקים שם יגדל משמעותית אם הביטלס ישירו בשפה המקומית, קרי בגרמנית. סשן הקלטות נקבע ל 27 בינואר, ומכיוון שהביטלס נמצאים כאמור בסיבוב הופעות בפאריס, הוא נקבע שם באולפני Pathe Marconi של EMI. ג’ורג’ מרטין ונורמן סמית’ מכינים בלונדון את ה’באקינג טראק’ (הכלים ללא השירה) שהוקלט עבור 2 הסינגלים האחרונים של הביטלס ומגיעים שניהם יחד עאיתו לצרפת על מנת שהביטלס יקליטו על גביו קולות בגרמנית. תמיד נהניתי לחשוב שהשירים הללו שהוקלטו בגרמנית, היו מין מחווה של הביטלס לימי הטירונות בהמבורג, אבל הביטלס שוב הרסו לי מכיוון שהם לא ממש רצו לעשות את זה. למעשה הם כמעט ותופסים רגליים קרות. אחרי ניסיונות שכנוע של ג’ורג’ מרטין לעמוד בהתחייבות שלו ושל בריאן, הסשן נערך לבסוף יומיים אחר כך ב 29 בינואר. הנה עוד היסטוריה קטנה מתרחשת בסיפור הביטלס – סשן ההקלטה הראשון והאחרון של הביטלס מחוץ לגבולות בריטניה (הריסון אכן יקליט עבור The Inner Light באולפני EMI בהודו – אבל כנציג יחיד לביטלס) והפעם הראשונה והאחרונה שהביטלס מקליטים לא בשפה האנגלית וטוב שכך. כדי להתגבר על הקושי לשיר בגרמנית, חברת Electrola Gesellschaft שולחת מתורגמן מטעמה שמתרגם את המילים לשירים ומלמד את הביטלס איך להגות אותם כראוי. הנה 2 הגרסאות הגרמניות שעשו הביטלס לשיריהם: הגרסה ל She Love You שתורגם ל Sie liebt dich ול I Want To Hold Your Hand שתורגם ל Komm, gib mir deine Hand הביטלס מסיימים לעבוד על הגרסאות הגרמניות מהר מהצפוי ונותרת להם שעה שלמה באולפן. במהלך השהיה הארוכה בפאריס, הביטלס ששהו במלון George V קיבלו לחדרם פסנתר על מנת שישמש אותם לכתיבת שירים במהלך הזמן שבו הם לא מופיעים מהסיבה הפשוטה שבריאן העמיס אותם בפרויקטים שהבולט שבהם היה הסרט החדש שחייב שירים חדשים. הביטלס מחוץ למלון George-V בתחילת הפוסט דיברתי על כך שהביטלס נמצאים בשעת מבחן. הצלחה מטורפת של 2 הסינגלים האחרונים שלהם בבריטניה יחד עם התעוררות והגעת I Want To Hold Your Hand למקום הראשון בארה”ב מחייבים עוד סינגל מטריף חושים. פול כותב בין היתר שיר בשם One And One Is Two שאני מאוד מחבב אבל הוא לא חומר לסינגל הבא של הביטלס. דמו של מקרטני מאותה תקופה תוכלו לשמוע כאן: השיר יצא לבסוף כסינגל במאי 1964 על ידי ההרכב הליברפולי The Strangers יחד עם מייק שאנון. גם Can’t Buy Me Love נכתב במסגרת מאמצי הכתיבה במלון George V וכשהביטלס נמצאים כאמור באולפן ב 29 בינואר ויש להם שעה להרוג, הם נרגשים להתחיל ולעבוד עליו. הנה מקבץ תמונות מאותו יום באולפן בפאריס. ארבעה טייקים נדרשו כדי להגיע לתוצאה טובה כשג’ורג’ מרטין מביא מעצותיו המועילות לביטלס המתלהבים, כמו למשל שינוי סופו של הפזמון כדי שיחליק טוב יותר לבתים. בפרויקט האנתולוגיה יצאה לראשונה גרסה מהסשנים הללו בצרפת כששם, על גבי טייק 1 הורכב סולו הגיטרה של הריסון מטייק 2. אני מאוד אוהב את הגרסה המשוחררת והאנרגטית הזו עם ההרמוניות של ג’ון וג’ורג’, השירה החופשית של פול והאווריריות של הכל, לעומת הגרסה הסופית והמהודקת יתר על המידה לטעמי. תשפטו אתם: אחרי שהביטלס חוזרים מכיבוש ארה”ב, הם כבר יודעים שהסינגל הבא יהיה Can’t Buy Me Love שכולם אוהבים ובסשן הראשון שנקבע באולפן ב 25 בפברואר בו הוקלט גם הביסייד You Can’t Do That ,נעשה מקצה שיפורים לשיר. פול מקליט את הקולות מחדש, רינגו מוסיף עוד מצילות וג’ורג’ מקליט את סולו הגיטרה מחדש אבל מכיוון שבאותה תקופה ההקלטות נעשו ב 2 ערוצים, לא ניתן היה למחוק את הסולו הקודם שהוקלט בפאריס. מה עושים? מקליטים על גביו. בפעם הבאה שתאזינו לשיר ותגיעו לקטע סולו הגיטרה של ג’ורג’, האזינו בתשומת לב ותגלו עוד סולו גיטרה חרישי של ג’ורג’ שמסתתר לו מאחורי סולו הגיטרה המרכזי. אני פשוט מת על השטיקים הקטנים האלו של הביטלס. תמיד חשבתי על הלמות תופי הטאם טאם שפותחים וסוגרים את השיר ויוצרות מין מתח באוויר, כמעין הרחבה של השנייה וחצי של תופי המלחמה שפותחים את She Love You – בכלל בין השירים יש קשר הדוק עם אותה רוח אנרגטית ובשניהם השיר מתחיל מהפזמון במקום מהבית הראשון. יחד עם השירה המעולה של מקרטני וזעקת הביטלמניה רגע לפני סולו הגיטרה, הסינגל החדש הזה של הביטלס הופך לממשיך דרך אמתי ל 2 הסינגלים המוצלחים הקודמים ועוזר לקבע את מעמדם ב 2 החזיתות. הביטלס באולפן ב 25 בפברואר 1964 בספר הנהדר שלו the complete Beatles chronicles מצביע מארק לואיסון על משהו מעניין. ב 10 במרץ בזמן שהביטלס מצלמים את סרטם הראשון, ג’ורג’ מרטין וחבורתו עומלים על המיקסים לשירים שהביטלס הקליטו. מסמך שהתגלה ב 1991 ב EMI הצביע שבשעות הבוקר, ביקר מתופף שכיר אלמוני באולפן והשתתף בסשן הקלטה עבור Can’t Buy Me Love. אזכיר שהעבודה על השיר כבר הסתיימה ורינגו שלנו עסוק בצילומים. ג’ף אמריק ב 2006 שפך אור על התעלומה בספרו המרתק: “הייתה בעיה טכנית שהתגלתה כשהקשבנו להקלטה באולפן. היה רשרוש שגרם לאיבוד הטרבל מהמצילות של רינגו. היה לחץ רציני לסיים את עבודת המיקס ולשלוח אותו למפעל והביטלס לא היו זמינים ולכן ג’ורג’ מרטין ונורמן סמית’ לקחו על עצמם לדאוג ל’שינוי האומנותי’ הנדרש. נורמן ירד לאולפן כדי לדאוג לכמה תיבות של היי האט מהיר ואני זזתי לחדר הבקרה לכסא הטכנאי בפעם הראשונה. תודות לכישורי התיפוף של נורמן, התיקון נעשה במהירות ובאופן חלק, ואני בספק אם אפילו הביטלס עצמם אי פעם הבינו שעשינו זאת”. רק כדי לסגור יפה את נושא הסינגלים האמריקאים, כשבועיים לאחר יציאת הסינגל Can’t Buy Me Love בארה”ב, בתחילת אפריל, הביטלס מאכלסים את 5 המקומות הראשונים במצעד הבילבורד כשהסינגל החדש מתמקם במקום הראשון. עבור סצנת ה’יציאה לחופשי’ של הביטלס שאהובה עליי מאוד בסרט ‘לילה של יום מפרך’, בחר ריצ’ארד לסטר את Can’t Buy Me Love זאת למרות ניסיונות השכנוע של לנון לבחור ב I’ll Cry Instead שלו. האמת? אני לא יכול לדמיין את הסצנה הנפלאה הזו בלעדיו.

לאחר תקופה לא קצרה בה עסקנו בדברים אחרים, נחזור היום לפרסם פוסט חדש ונוצץ, על שיר מתוך אלבום הפופ הנוצץ שלהם, השלישי במספר שראה אור בבריטניה ב 10 ביולי 1964. מה שיפה לדעתי בקטע הזה של הביטלס שנכתב כולו על ידי ג’ון לנון וקיבל את השם You Can’t Do That, הוא שעל פניו הוא נשמע קטע קטן, קליט ולא חשוב שנכתב כמו עוד שירי אהבה בני 2 וחצי דקות של אמנים שונים, אבל לא כך הוא. הקטע שנכתב על ידי לנון בחופשה קטנה במיאמי ביץ’ בפברואר 1964, במהלך הביקור הראשון של הביטלס בארה”ב, מחביא בו לא מעט רבדים. אם הצלחתי לסקרן אתכם, אז בואו איתי ונבקר יחדיו בשיר הקנאה הראשון של לנון. דיברנו על כך שעם כל הנצנצים של האלבום השלישי והמהודק של הביטלס ,אפשר לזהות בו את ניצני הכתיבה האוטוביוגרפית של לנון. זה נכון שהקפיצה בוא תבוא באלבום הבא המדוכדך יותר ‘ביטלס למכירה‘ שם גם נראה ביתר שאת את ההשפעה האדירה של דילן על לנון. שירים כמו I’ll Cry Instead ו I’ll Be Back בישרו את העתיד לבוא. את You Can’t Do That אפשר לצרף למשפחת המבשרים ולייצר מין טריו שלוקח את הכתיבה של לנון צעד קדימה. כמובן שעבור לנון השיר נכתב כלאחר יד כי פשוט היה צריך שירים עבור סרט הבכורה של הביטלס הממשמש ובא ,אבל זה לנון, הוא קטל שירים הרבה יותר חשובים ומשמעותיים של עצמו. “פול ואני נהנינו לכתוב את המוסיקה לסרט, אבל היו מקרים שחשבנו בכנות שלעולם לא יהיה לנו זמן לכתוב את כל החומר עבורו”. ואכן כך. לוח הזמנים הצפוף שסידר להם בריאן, יחד עם התאריך שנקבע לתחילת צילומי הסרט, לא משאירים ברירה אלא לכתוב בזמן שהותם שם ומן הסתם הקטע הזה היה מיועד ללא עוררין עבור הסרט. לראשונה, לנון הופך לאגרסיבי בכתיבה שלו. העדינות, הרוך והפאסיביות מפנים את מקומם לקריאה לפעולה, תקיפות ואיום. לא רק זאת. הרמה מתגברת בהדרגה מבית לבית. “יש לי משהו לומר… אם אתפוס אותך, אז… כי כבר הזהרתי אותך… את לא יכולה לעשות זאת. בבית השני חומרת האזהרה כבר מקבלת ממד של ‘חטא’ ושוב נעשית הקראה של גזר הדין אם וכאשר יתבצע. בבית השלישי העונש כבר מוחשי יותר: “אם את רוצה להישאר שלי” יחד עם רמת הפאניקה שעולה: “אני לא יכול לשלוט בעצמי, אני יוצא מדעתי” ושוב מוקראים סעיפי הדין ואם בעולם המשפט עסקינן, הפזמון/מידל אייט תמיד מזכיר לי אדם שעומד מול חבר המושבעים ומנסה להסביר, לשכנע ולרכך מדוע אהובתו עומדת לדין ומה הם התוצאות. “כולם ירוקים מקנאה, מכיוון שאני הוא זה שזכה באהבתך אבל אם הם היו רואים את הדרך בה את מדברת הם היו צוחקים בפניי”. מקרטני סיפר: “אני חושב שהרבה מהשירים האלה אולי התבססו על חוויות אמתיות. וויכוחים עם סינתיה או מה שלא יהיה, אבל מעולם לא עלה בדעתנו עד יותר מאוחר להתייחס אליהם”. בעתיד הקרוב, לנון ייקח את הסגנון ליתר אגרסיביות בשיר Run For Your Life שעליו כתבתי בהרחבה וכמובן איך אפשר שלא להיזכר ב Jealous Guy בו אפשר לראות כשיר ההודאה של לנון בתכונה הזו שכנראה הכניסה אותו ללא מעט צרות. בראיון מאוחר, התייחס לנון לשיר וטען ש “זה אני עושה את ווילסון פיקט” והמשיך ותיאר בפרוטרוט את הסממנים שלקח משם כמו פעמון הפרה ואקורד שעושה ‘chatoong!’. ישנה רק בעיה אחת קטנה עם מה שאמר לנון שכנראה זכר את התקופה במעומעם מסיבות אלו או אחרות. לווילסון פיקט, אמן הרית’ם אנד בלוז האמריקאי, לא היו שירים בסגנון עליו דיבר לנון לפני ובתחילת 1964. הסינגלים הראשונים שלו שיצאו ב 1963 כמו if you need me ו It’s Too Late היו בלדות רכות ומשתפכות. שירים שקרובים יותר אולי למה שסיפר לנון כמו In the Midnight Hourknak יצאו רק לאחר הקלטת You Can’t Do That אבל בנינו, מה זה משנה? זה תירוץ מעולה להאזין לווילסון פיקט הנהדר. תשמעו כמה הוא נהדר ב In the Midnight Hour. הביטלס חוזרים מהמסע הראשון שלהם בארה”ב וכאמור היומן שלהם מתפוצץ מאירועים, ראיונות, הופעות, צילומים וסשני הקלטה. למעשה הדרישה של הפקת הסרט הייתה ששבעת השירים שנדרשו עבורו יהיו מוקלטים כבר קודם לתחילת הצילומים. ב 22 בפברואר, חוזרים הביטלס ללונדון וכבר למחרת הם משתתפים כאורחים בהקלטת תכנית הטלוויזיה Big Night Out שצולמה מול קהל חי בהנחיית האחים הקומיקאים מייק וברני ווינטר. הביטלס על סט התכנית Big Night Out הביטלס ביצעו בתכנית 6 קטעים בפלייבק מלא והשתתפו בקטעי קומדיה יחד עם האחים וזו שאלה טובה מהיכן היה להם החשק והרצון לצחוק ולהצחיק לאחר טיסה ממושכת מארה”ב. הקטעים הקומיים כוללים את הביטלס מתפרצים דרך קיר, עוברים בדיקת מכס בשדה התעופה ולמשל הקטע הנפלא הזה בו המנחים מצטרפים ללהקה וחושבים על שם עבור ההרכב המורחב. “סיליה בלאק” מציע לנון וכשעולה ההצעה “הביטלס” הריסון צוחק וטוען שזהו שם נוראי. יומיים אחר כך, ב 25 בפברואר, שהיה גם יום הולדתו ה 21 של ג’ורג’ הריסון, הביטלס חוזרים לאולפן ההקלטה כדי לעבוד על שירים עבור הסרט. בתחילה הם ממשיכים לעבוד על Can’t Buy Me Love, ומקליטים תוספות על גבי הטרק הבסיסי שעליו החלו לעבוד בסוף ינואר כבר באולפני Pathe Marconi בפריז. בהמשך הם מתחילים לעבוד על You Can’t Do That כשג’ון, ג’ורג’ ורינגו מצוידים כולם בכלי נגינה חדשים כמו למשל ג’ון עם הרינבאקר 325 (זו השחורה/לבנה), בדגם חדיש מ 1964 שעוצבה במיוחד עבורו או ג’ורג’ עם גיטרת הריקנבאקר 360 בעלת 12 המיתרים שקיבל בארה”ב. ג’ורג’ מוצף מכתבים ומתנות לכבוד יום הולדתו ה 21 9 טייקים הוקלטו בלייב לשיר ולמעשה רק 4 ניסיונות היו שלמים והדבר המעניין ביותר בסשנים הללו הוא החלפת התפקידים בין ג’ון לג’ורג’. ג’ון מנגן את הגיטרה המובילה וג’ורג’ מנגן בפעם הראשונה בחייו בהקלטה של הביטלס בגיטרת 12 מיתרים. בראיון ל’מלודי מייקר’ באותה שנה התבטא ג’ון כך: “זה מבאס אותי לנגן בגיטרת ליווי כל הזמן. הייתי רוצה לייצר משהו מעניין על הגיטרה והדוגמא הטובה ביותר היא מה שעשיתי ב You Can’t Do That. לא באמת היו גיטריסט קצב וגיטריסט מוביל. אני מרגיש שתפקיד גיטריסט הקצב רזה מדי עבור ההקלטות. בכל מקרה זה הטריף אותי לנגן כל הזמן את ה’צ’אנק צ’אנ’ק’ של גיטרת הליווי”. לגבי ג’ורג’ הוא אמר באותו הריאיון: “אף פעם לא ניגנתי משהו מוביל שג’ורג’ לא יכול לנגן טוב יותר, אבל אני רוצה עדיין לנגן הובלה מדי פעם, אז אעשה זאת“. באילו עוד שירים קיבל לנון את הגיטרה המובילה? ובכן עולים לי לראש במהירות every little thingnowhere man, honey pie אבל הדוגמא הכי אירונית עבורי היא השיר get back בו קיבל לנון את ההובלה עקב פרישתו (הזמנית) של ג’ורג’ הריסון מהלהקה ומפרויקט ‘גט בק’. בכל זאת, אף אחד לא ייקח מ You Can’t Do That את התואר, ‘השיר הראשון של הביטלס בו ג’ון לנון מנגן את הגיטרה המובילה’. לסולו של לנון תוכלו להאזין בדקה וחצי בדיוק לעומקו של השיר מיד לאחר זעקות הביטלמאניה של הביטלס שגרמו לי שנים לחשוב שהקטע הזה הוקלט בהופעה חיה, ואולי לכך הייתה הכוונה. עוד תואר שאפשר להעניק לשיר הזה, הוא השימוש בפעם הראשונה בריף גיטרה שפותח את השיר, משהו שמאוד דומה לטכניקת ריף הפסנתר שהופיעה בשיר Money. הביטלס מבצעים זאת לראשונה בשיר הזה ולאחר מכן צצים להם אמנים כמו למשל הרולינג סטונס שמכניסים את הטכניקה לשירים כמו Satisfaction או The Last Time. הביטלס עצמם המשיכו עם הטכניקה לעוד שירים כמו ticket to ride, I feel fine, day tripper ועוד רבים וטובים. בפרויקט האנתולוגיה שוחרר לעולם טייק 6 בו אפשר לשמוע את לנון שר ללא קולות הרקע. עוד קטע שפשפשתי ומצאתי באחד הבוטלגים מציג את ג’ון פונה לפול ושואל האם הוא מוכן לפני אחד הטייקים. לאחר הקלטת טרק הבסיס, התקבלה ההחלטה להוסיף את קולות הרקע הנפלאים של פול וג’ורג’ וכך בטייק האחרון שוב בגרסת לייב, שרים ומבצעים כולם את הגרסה אותה אנחנו אוהבים ומכירים. לאחר מכן פול הוסיף את ‘פעמון הפרה’ המפורסם ורינגו את תופי הבונגו. הביטלס באולפן ב 25 בפברואר 1964 ג’ורג’ מרטין שהבטיח לחברת קפיטול שירים מרגשים וחדשים פרי עטם של הביטלס ורוצה למנוע את שחרור הסינגל הבא בארה”ב בדמות roll over Beethoven מסתער על עבודת המונו מיקס לשיר יחד עם Can’t Buy Me Love שכאמור הושלם גם הוא קודם לכן. ב 20 במרץ 1964, הביטלס משחררים את הסינגל השישי שלהם בבריטניה והראשון לשנת 1964 כשבצד הראשון מופיע Can’t Buy Me Love המחנך של מקרטני ובצדו השני You Can’t Do That האגרסיבי של לנון. מדוע השתלט מקרטני על ראשות הסינגל אתם בטח תוהים? ובכן חוץ מהסיבה שהסינגל של מקרטני הוא בעל מסר יותר ידידותי למשתמש, בתקופה הזו לנון עובד קשה מאוד להתברג ככותב שירים מוצלח ואפשר לראות זאת בבציר המצוין והפורה שהוא מביא עובר האלבום השלישי בו הוא דומיננטי מאוד. אני יכול לחשוב שעל מנת לחלק את מאזן הכוחות בין שניהם, אם לנון מקבל את האלבום, אז מקרטני לפחות את הסינגל. ב 31 במרץ, עולים הביטלס על במת תיאטרון ה”סקאלה” בלונדון ומצלמים את מה שיהווה את הסצנה הסוגרת של הסרט, בה הם מופיעים בפני קהל אחוז אמוק שגויס במיוחד עבור הסצנה הזו (יחד עם פיל קולינס בן ה 13 שהיה גם הוא בקהל). כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, השיר היה מיועד עבור הסרט ולכן במהלך הסצנה הזו הביטלס ‘מבצעים’ גם אותו. הקטע ירד בעריכה אבל שודר כחלק מתכניתו של אד סאליבן במאי באותה השנה כשהביטלס שולחים את הסרטון במקום את עצמם ולא בפעם האחרונה. זה לא הכל על השיר הקטן הזה שמחביא מאחוריו לא מעט. ב 22 במאי 1964 מסיבה לא ברורה, עוד לפני שחרור האלבום, נכנס ג’ורג’ מרטין לאולפן ומקליט את מה שמכונה ‘טייק 10’ עבורו כשהוא מוסיף שכבת פסנתר. הגרסה כמובן נגנזה. נסיים עם הגרסה של הביטלס לשיר ביומם השני באולפני טוויקנהאם במסגרת פרויקט ‘גט בק’, שאתם בטח יודעים על קורותיהם שם בעל פה כי האזנתם לכל פרקי הפודקאסט שלנו שעוסקים בהם בהרחבה.

פרק 100 בביטלמניקס התפרסם ונמצא עכשיו בכל אמצעי ההאזנה. זה כל כך מרגש להגיע לנקודת הציון הזו בביטלמניקס ואני רוצה קודם כל להודות לכן ולכם המאזינים והמאזינות. תודה לכולכם על ההאזנה, הפידבקים, התמיכה והמילים הטובות. עבור הפרק החגיגי ערכתי שיחה מרתקת עם מר קנת' וומאק Kenneth Womack, שכתב כל כך הרבה ספרים על הביטלס. בניהם צמד הכרכים על חייו של ג'ורג' מרטין, הספר הנהדר על השנה האחרונה של ג'ון לנון, סיפורו של האלבום 'אבי רואד' ועכשיו, בנובמבר האחרון, הספר שאני כל כך חיכיתי לו: Living The Beatles Legend על חייו של הרואדי והעוזר של הביטלס, מאל אוונס. בשיחה הנהדרת הזו, קנת' המקסים שיתף על התהליך הארוך שהוביל ליציאת הספר החדש ועל העבודה עם גארי בנו של מאל. דיברנו על תפקידו של מאל במערך של הביטלס ועל תפקיד הרואדי שהלך והשתנה כשהביטלס הפסיקו להופיע ובין שלל יתר הדברים המעניינים שדיברנו עליהם, קנת' נתן לי בין היתר עיצה לגבי הספר שאני כותב על הביטלס שמתוכנן לצאת בארץ והעבודה עליו נמצאת בעיצומה. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא מה חשבתם על השיחה עם קנת' וומאק. מוזמנים לכתוב כאן בתגובות. האזנה נעימה!

יום הולדת 81 לג'ורג' הריסון! זו הזדמנות מעולה לספר על יחסים מיוחדים שהיו לג'ורג' הריסון עם מאל אוונס הרואדי של הלהקה ואחד האנשים הקרובים ביותר אליהם. אמנם מאל היה קרוב יותר לפול בשיא תקופת הביטלס, אבל ג'ורג' היה זה שהכניס את מאל למסלול החיים והעבודה של הביטלס. בספטמבר 1957, מאל נשא את לילי לאישה. הוא עבד ב GPO, חברת הדואר הבריטית. ב 1961, מאל גילה את מועדון הקאברן. למען האמת מאל היה מעריץ אלביס נלהב מאוד, אבל הפסקות הצהריים בקאברן, סיפקו לו אהבה חדשה – להקה שנטפה כריזמה וביצעה על הבמה קאברים לשירי רוקנרול. בחודשים הבאים, מאל בן ה-26 שהיה גדל גוף, גבוה ולא נראה בכלל כמו שאר בני הנוער שהגיעו למועדון, פקד את המועדון באופן תדיר ולא יכל לשבוע מהביטלס. מאל התחבר מאוד לג'ורג' הריסון. באחד הימים הוא הזמין אותו לביתו כדי לפגוש את לילי והשלושה סעדו יחדיו. לאחר מכן הם האזינו לתקליטי רוקנרול עד לפנות בוקר. לילי מאל וגארי באוקטובר 1961 נולד גארי, בנם הבכור של הזוג הצעיר לילי ומאל, מה שאתגר את המשפחה הצעירה כלכלית. מאל המשיך להגיע למועדון ולבקש מהביטלס שיבצעו שירים של אלביס ובערב אחד הזמין ג'ורג' את מאל אליו לבית משפחתו בעיירה ספיק. שם לאחר שהאזינו לתקליטים, לג'ורג' היתה הצעה להגדלת ההכנסות למשפחה הצעירה של מאל: “תראה, אתה גדול ומכוער מספיק. למה שלא תעבוד כמאבטח בכניסה של הקאברן? ישלמו לך על זה ואתה תזכה לפגוש את כל הלהקות”. ריי מקפול, הבעלים של הקאברן חיפש דמות גדולה שתעמוד בכניסה למועדון ומאל החל להשלים הכנסה במועדון הקאברן. באחד הימים בינואר 1963, מאל היה במועדון הקאברן כשניל אספינל פנה אליו. ניל היה הרואדי של הלהקה ודאג לכל צרכיהם. ניל שהרגיש מותש וחולה, שאל את מאל: “מה אתה עושה בימים הקרובים? בא לך להסיע את הביטלס ללונדון?”. מאל קפץ על המציאה, ובמהלך הנסיעה בחורף הקר ללונדון, פגעה אבן קטנה בזגוגית הקדמית וחוררה אותה. מאל לא יכל לראות כלום ושבר את הזגוגית, מה שהכניס כפור לרכב במהלך הנסיעה. חברי הביטלס שתו וויסקי ונשכבו האחד על השני על מנת להתחמם. זו היתה החוייה המבעיתה הראשונה של מאל בעבודה עבור הביטלס, אבל חברי הלהקה זיהו את התושיה הגדולה ובחודש אוגוסט 1963, כשניל כרע תחת העומס וחיפש רואדי נוסף, מאל היה הבחירה הטבעית והפך לרואדי/מאבטח של הביטלס, לאור תופעות ההערצה שהלכו והתגברו. במהלך חייו של מאל עם הביטלס עוד אעסוק בהזדמנות אחרת, אבל מאל הלך והפך ל'איש ביטלס' בכל רמ"ח איבריו. הוא היה שם בשבילם בכל הזדמנות. במהלך סיבובי ההופעות הוא הרכיב ופרק את הציוד, הדף מעריצים וסיפק לחברי הלהקה את כל מה שהם היו צריכים על מנת להתקיים כלהקה. גם כשההופעות של הלהקה היו נחלת העבר, מאל שירת את הביטלס נאמנה גם באולפן ההקלטות. באופן טראגי, מי שנזנחה מאחור לטובת הביטלס, היתה משפחתו. לילי, גארי והבת ג'ולי. הסיפור העצוב של מאל אוונס הסתיים בינואר 1976. על סף גירושין, מאל המדוכא חי עם בת זוג אחרת בלוס אנג'לס. ב-5 בינואר, מאל היה מסומם, שלף רובה והחל לנופף בו. כששוטרים הוזעקו למקום, מל הרים את הרובה וכיוון אותו אליהם. הוא נורה ומת במקום. ב 1982, ג'ורג' הריסון הגיע לבקר את לילי. בני הזוג אוונס אמנם לא התגרשו אבל מצב יחסיהם היה בכי רע. ג'ורג' הרגיש שהוא חייב להוריד את רגש האשמה מהחזה. גארי וג'ולי צפו בטלוויזה כשג'ורג' ולילי עברו לחדר המטבח. ככה סיפרה לילי: “עם דמעות בעיניים ג'ורג' אמר לי: 'אני מצטער על כל מה שעשיתי לך'”. ג'ורג' הרגיש שהכנסתו של מאל למסלול של הביטלס, שהביאה למסלול חייו הטראגי שלו ושל משפחתו, היתה באשמתו. לאחר מכן גארי עלה לקומה העליונה והביא איתו גיטרות שמאל קיבל מג'ון. ג'ורג' ניגן בגיטרות עבור הילדים ולילי ואז הם ישבו ודפדפו יחדיו באלבום התמונות הישן. יום הולדת שמח ג'ורג'!

פרק 99 בביטלמניקס, התפרסם נמצא עכשיו בכל אמצעי ההאזנה. הפרק החדש הוא החלק החמישי במיני הסדרה שמספרת את סיפורו של מנהל הביטלס הדגול בריאן אפשטיין. הפרקים הקודמים בסדרה ניווטו כולם לרגע הזה: בריאן הוא הבעלים של חברה מצליחה מאוד לניהול אומנים והוא המנהל של האקט הכי מצליח בעולם - הביטלס. בתחילתה של 1964, העבודה של בריאן במהלכה של 1963, נשאה פרי: הביטלס כבשו את אמריקה בסערה! בריאן היה בשיאו ורצה למנף את ההצלחה של הביטלס על מנת למתג את עצמו ככוכב מצליח בפני עצמו. הוא עובד על ביוגרפיה שתציג את סיפור הסינדרלה שלו מליבפרול ועד לגג עולם הפופ ויוצא איתו ל'סיבוב הופעות'. המעבר של החברה סופית ללונדון הצריך סבב מינויים מחודש בחברה ובריאן החשדן, מקיף את עצמו בדמויות קרובות שהוא סומך עליהם. זה לא תמיד עובד ובריאן מחליט לנתק את עצמו ממטה החברה ולעבור למשרד נפרד ולהתרכז בביטלס, כדי לאפשר לחברה שלו לעבוד טוב יותר. מהשיא בדרך כלל מגיעה הנפילה ובריאן מתחיל לעשות שורה של טעויות בניהם תחביב הימורים, השכרה של תיאטרון הסאביל והתאהבות מעל הראש במי שהתברר כנצלן. את האור בקצה המנהרה של בריאן רדוף השדים, מספק חבר לא צפוי מאמריקה. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה. האזנה נעימה!

האלבום ריבולבר נפתח בספירה בקול מעושן, איטי וחסר חיים 1..2..3..4..1..2.. הספירה הזו היא לא מקרית. היא קורצת לספירה אחרת, אחת בעלת רוח קרב ונעורים, ספירה רעננה שפותחת את אלבום הבכורה של הביטלס ואת הקריירה שלהם שלוש שנים לפני כן. הספירה הזו היא שיקוף של האווירה והמצב הנפשי של הביטלס בתקופת אמצע 66, אך מה שבא אחריה הוא הפתעה גמורה. ג’ורג’ הריסון פותח אלבום של הביטלס בפעם הראשונה והאחרונה. זאת ועוד, ג’ורג’ לראשונה מכניס 3 שירים לאלבום של הביטלס. האלבום נפתח עם ליין בס ותופים פאנקים שמבלבלים את החושים, ועל מה בדיוק שר ג’ורג’ ? האם זה על מיסים ? “גיליתי שאני משלם סכום עצום של כסף עבור מיסים. אתה כל כך שמח שאתה סוף סוף מתחיל להרוויח כסף – ואז אתה מגלה על המיסים. בימים ההם שילמנו 19.96 שילינג מס מכל פאונד שהרווחנו, והיו עוד תוספות של מיסים. זה היה מגוחך – עונש כבד לשלם על עשיית כסף. זה היה מפנה גדול עבור בריטניה. כל מי שאי פעם עשה כסף עבר לאמריקה או למקום אחר”. וכך כותב ג’ורג’ בשיר מנקודת מבטו של גובה המס: תנו לי להסביר לכם איך זה יהיה 1 לכם, 19 בשבילי, כי אני איש המס המיסים הכבדים, מסתבר הטרידו את מנוחתם של כל חברי הביטלס ושל בריאן גם כן, רינגו נזכר: “גיבשנו תוכנית מטורפת, שבה שילמנו לבחור ללכת לגור באיי הבהאמהס ולהחזיק שם את הכסף עבורנו כדי שיהיה חופשי ממס. בסופו של דבר היינו צריכים להביא את כל הכסף בחזרה, לשלם את המסים עליו ולשלם לבחור הזה”. הרעיון לשיר התבשל במוחו של ג’ורג’ אך הוא לא היה מרוצה ממה שכתב וניגש ללנון לעזרה. הוא הגיע עם השורות האלו: Now, let me tell you how it will be There’s one for you, nineteen for me Cos I’m the Taxman, yes I’m the taxman You may work hard trying to get some bread You won’t make out before you’re dead Cos I’m the taxman – yes I’m the tax man And you’re working for no one but me So give in to conformity Now what I let you keep for free Won’t take long to get back to me Cos I’m the tax man – yes I’m the tax man לנון סיפר: “ג’ורג’ כתב את השיר ועזרתי לו. אני זוכר את היום שבו ג’ורג’ התקשר לבקש עזרה עם Taxman. זרקתי כמה קווים כלליים כדי לעזור כי זה מה שהוא ביקש. הוא בא אלי כי הוא לא יכול ללכת לפול. פול לא היה עוזר לו באותה תקופה. לא רציתי לעשות את זה. חשבתי, אוי לא, אל תגידו לי שאני צריך עכשיו לעבוד על הדברים של ג’ורג’. זה הספיק לי לעבוד על החומרים שלי ושל פול. אבל בגלל שאהבתי אותו ולא רציתי לפגוע בו כשהוא התקשר אחר הצהריים ואמר, ‘תעזור לי עם השיר הזה?’ נשכתי את הלשון ואמרתי בסדר.” דף המילים הראשוני שכתב ג’ורג’ לשיר רעיון נוסף שנתן לנון לג’ורג’ בשלב יותר מאוחר הוא להשתמש בשמותיהם של ראש ממשלת בריטניה דאז הארולד וילסון ושל ראש האופוזיציה אדוארד הית’. ההקלטות לריבולבר מתחילות ב 6 באפריל 1966. ב 20 באפריל, יום עבודה מפרך של 12 שעות באולפן, הביטלס מגיעים לעבוד על Taxman רק בסופו של היום, לאחר שכל היום עבדו על And Your Bird Can Sing של ג’ון. לאחר שסיימו איתו, עוברים הביטלס להקליט 4 טייקים ל Taxman שלא עולים יפה. למחרת הם מגיעים לאולפן ומתחילים לעבוד על השיר מחדש. הפעם מוקדשות 10 שעות שלמות עבור הקלטת Taxman בלבד. ג’ף אמריק סיפר: “ג’ורג’ מרטין תמיד נראה קצת מודאג לגבי האיכות של יצירות של הריסון ואת כמות הזמן המושקע בהם – מה שכמובן הביך את ג’ורג’ “. אחרי כמה חזרות ודיונים התגבש הליין אפ הבא: ג’ורג’ בגיטרה, פול בבס ורינגו בתופים. וג’ון – כרגע על כלום. פול ספר עד 4 וכך הוקלטו 11 טייקים. נגינת הגיטרה של ג’ורג’ הושפעה משירים שיצאו באותה שנה כמו Get Out Of My Life Woman של לי דורזי. ו Somebody Help Me של The Spencer Davis Group על טייק 11 שהיה המוצלח ביותר הוקלט קולו של ג’ורג’ והוכפל, כמו כן הוכפלה הגיטרה החשמלית של ג’ורג’. רינגו מוסיף טמבורין ועכשיו מגיע הזמן להוסיף את קולות הרקע. רינגו עם הטמבורין ג’ון ופול מתגייסים למשימה ומקליטים את קולות הרקע שכוללים גם את השורה anybody gotta bit of money. יש מי שקריאות ה Taxman שלהם מזכירות לו מאוד את הפתיח של סדרת הטלוויזיה Batman מתחילת 1966. תשפטו אתם: עכשיו נשאר להקליט את סולו הגיטרה. ג’ורג’ חשב שזה אך טבעי שהוא, גיטריסט הלהקה יקליט את הסולו עבור השיר שלו עצמו. פול מנגן גיטרה בסשנים של ריבולבר אבל משהו לא עובד, ג’ורג’ לא מצליח להגיע לתוצאה טובה. טכנאי האולפן מנסים לעזור ולהאיט את ההקלטה כדי לקבל משהו שאפשר לעבוד איתו – נאדה. כך שעות על שעות מנסה הריסון להקליט את הסולו אך לשווא. ג’ורג’ מרטין שכבר הוזכר שלא היה מרוצה בשלב זה בהשקעה של זמן רב בשירים של ג’ורג’, החל לאבד סבלנות. לאחר זמן מה, נכנס ג’ורג’ מרטין לאולפן ובעדינות האופיינית לו הסביר לג’ורג’ שזה לא הולך ושהם צריכים להתקדם הלאה. מרטין ממנה את פול, האיש למשימות מיוחדות להשלים את המשימה. ג’ף אמריק סיפר: “יכולתי לראות מן המבט על פניו של הריסון שהוא לא אוהב את הרעיון, אבל הוא הסכים באי רצון ונעלם לשעתיים. לפעמים הוא עשה את זה – הוא הוציא קצת זעם, ואז בסופו של דבר חזר”. בידנו תמנות נדירות ממה שקרה שם באולפן באותם רגעים. אומר זאת כך – התמונות קשות לצפייה לגיטריסטים מובילים בלהקות ששמם הביטלס. שנים אחר כך הודה הריסון שהוא היה מרוצה מהסולו של פול בשיר ותירץ זאת באורינטציה ההודית בה ניגן פול. ג’ף אמריק סיכם את העניין: “הסולו של פול היה מדהים באכזריותו – לנגינת הגיטרה שלו היתה אש ואנרגיה שחברי הלהקה הצעירים הגיעו אליהם רק לעיתים נדירות – התוצאה הושגה רק בנסיון אחד או שניים”. הנה מה שעולל פול: בסופו של היום הזה, זו היתה התוצאה: ביום שלמחרת, ה 22 לאפריל, משתמשים ג’ון ופול ברעיון של ג’ון ומקליטים את שמותיהם של ראש ממשלת בריטניה וראש האופוזיציה במקום השורה anybody gotta bit of money. ב 21 ביוני במהלך העבודות על המיקס של השיר, חלקו של הסולו שניגן פול מתווסף גם לסופו של השיר. על ההחלטה למקם את השיר כראשון באלבום אמר ג’ף אמריק: “תמיד חשבתי שהשיר החזק ביותר של ג’ורג’ בריבולבר הוא Taxman וג’ורג’ מרטין כנראה הסכים, כי הוא החליט לשים את זה במקום החשוב ביותר באלבום ששמור לשירים הטובים, כי הרעיון הוא לנסות לתפוס את המאזין מיד”. השיר מעולם לא בוצע בהופעות על ידי הביטלס אך אם בכל זאת תרצו לדמיין את הביטלס מתפוצצים על הבמה ביפן עם Taxman, האנימטורים של Rock Band דאגו לכם וגם החזירו לג’ורג’ את הסולו האבוד שלו. ב 1991 מבצע הריסון את השיר בסיבוב ההופעות ביפן שעשה עם אריק קלפטון וראה אור גם באלבום כפול. את הפוסט נסגור עם מישהו שהושפע מאוד מהשיר והוא פול וולר מלהקת הג’אם שב 1980 הוציאו את השיר Start שנכלל באלבום המופת שלהם Sound Affects. חוץ ממילות השיר הנגינה היא כמעט העתק מדוייק של Taxman – הלהקה הביעה פליאה באחד הראיונות על כך שלא נתבעו.

בחלק הקודם במיני הסדרה בריאן הצליח להשיג לביטלס חוזה בחברת תקליטים גדולה - חברת פארלופון של EMI הגדולה. תוך כדי הוא שינה ועיצב מחדש את הביטלס בדמותו ובמקביל הקים חברה בשם Nems Enterprises יחד עם אחיו הצעיר קלייב. חברה שתרכז את פעילות ניהול האמנים שבראשם היו הביטלס, אבל המטרה היתה לגדול ולהתפתח ולנהל עוד אמנים מקומיים. שנת 1962 היתה שנה נהדרת עבור בריאן והביטלס ו 1963 נראתה מבטיחה עם יציאת אלבום הבכורה של הביטלס. עכשיו בריאן רצה להפוך את הביטלס לתופעה ארצית ולכבוש את בריטניה כולה בסערה. תוך כדי הוא רצה גם ליצוק תוכן לחברה החדשה שהקים. ב 1963 בריאן כבש את שני היעדים בהצלחה רבה ותוך כדי התחיל לתכנן את כיבוש אירופה ואת היעד הנכסף שנראה לרגעים בלתי אפשרי לכיבוש: אמריקה! בפרק החדש בסדרה אדבר על 1963 המופלאה עוד יותר מבחינתו של בריאן, כיבוש בריטניה, אירופה והדרך לכיבוש אמריקה. אדבר גם על החברה ההולכת וצומחת של בריאן ועל מערך האמנים שבריאן החתים והלך ועיבה את רפרטואר החברה ועל המכונה המשומנת שהוא הקים כדי לייצר להיטים. אדבר גם על היחסים המורכבים בינו לבין ג'ון לנון, מנהיג הלהקה שהוא ראה כפרויקט אישי שלו - הביטלס. לפרק החדש תוכלו להאזין בשלל האפשרויות המפורטות ב‘פוד לינק’ של ביטלמניקס https://bit.ly/2SQoAGo הנה כמה אפשרויות נבחרות: ספוטיפיי אפל https://apple.co/3GCyLE3 גוגל https://bit.ly/3lrFAjs דיזר https://bit.ly/37Bbtje אמאזון https://amzn.to/3gTL0mm קאסטבוקס https://bit.ly/3sAN19i אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה המיילית אתם מוזמנים לעשות זאת בדף הראשי של הבלוג ולקבל עדכונים במייל לגבי פוסטים, פרקי פודקאסט ועוד הפתעות לפני כולם. אל תשכחו להרשם כמנויים ולדרג את הפודקאסט בספוטיפיי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבתם על הפרק הזה. האזנה נעימה!