top of page

דירוג שירי האלבום הלבן הכפול

עודכן: 1 בנוב׳ 2022

האלבום הלבן חוגג 50 וכמובטח כי ממש משעמם לנו לשבת בסוכה, הנה אנחנו מדרגים את 30 קטעים שבו ביחד וכל אחד לחוד.

הקדמה גיא: האלבום הלבן הכפול היה האלבום הראשון של הביטלס שקניתי באופן עצמאי. הייתי בן 13 ואהבתי את הדיסק הכפול הזה אהבה עזה. עם השנים החיבה שלי לאלבום הלבן הלכה ונעלמה עד שכיום כנראה שזה האלבום שאני שומע הכי פחות, אחרי “צוללת צהובה”, אבל מי מחשיב את “צוללת צהובה” בכלל?

דווקא בגלל זה המיקס החדש מלהיב אותי. הסאונד של הלבן הכפול הוא מאוד בעייתי בעיני. אולי זה נובע מכך שהוא מבולגן והם לא בדיוק ידעו מה הם רצו, אולי זה נובע מהעובדה שג’ף אמריק הטכנאי הקבוע שלהם עזב באמצע, אולי זה נובע כי ג’ורג’ מרטין היה פחות משמעותי מבעבר, מי יודע? זה האלבום הראשון שמיקס הסטריאו שלו קיבל את אותה תשומת הלב כמו מיקס המונו (זה היה גם האלבום האחרון שיקבל מיקס מונו רשמי) ומשהו שם עדיין לא עובד לי כמו שצריך. הסאונד פשוט לא מרגיש נכון. לכן במקרה הזה מיקס חדש נשמע רעיון מעניין. Back to the USSR שיצא, כבר נשמע טוב יותר וגורם לי לצפות להוצאה מעניינת מאוד. מי יודע, אולי אחזור להתאהב בלבן הכפול.

הקדמה אורי: האלבום הזה מרתק אותי ודווקא בגלל היותו בן חריג בנוף אלבומי הביטלס. הוא כפול, הוא עירום מעטיפה והוא מסמל את תחילת הסוף או את תחילת עייפות החומר – אבל הוא נפלא! כל פעם שאני מקשיב לו אני חייב להקשיב לו בשלמתו (עם דילוג על רבולושן 9, פעם אחת לא דילגתי וזה עלה לי בפסיכולוג), כי הוא מסע בבלגן, אבל אתם יודעים איך אומרים – גם בכאוס יש איזשהו סדר.

כשהייתי בגיל הנעורים, שמרתי את האלבום הזה לסוף, מה שהתברר אגב כהחלטה נבונה. הקשבתי לכל האלבומים של הביטלס ואז כשהרגשתי מוכן, רכשתי את האלבום בויניל בהוצאת פורטרט ישראלית, הכי לא מפוארת שיכולה להיות. בגיל ההוא, אם זה היה האלבום הראשון של הביטלס שהייתי מקשיב כנראה שלא הייתי ממשיך להקשיב להם. לדרג אותו עבורי זו מלאכה כמעט בלתי אפשרית אבל היי אנחנו פה כדי לעשות דברים לא אפשריים. אז יאללה.

גיא (מקום 20) שיר חמוד וכייפי שהמיקס החדש שלו מצליח לשדרג לקטע סוחף יותר, עם בס ותופים שנשמעים מעולה. קולות הרקע הביץ’ בוייזים עושים את השיר.

אורי (מקום 13) החזרה לרוק’נרול הבסיסי כפתיחה לאלבום, אחרי סרג’נט פפר ומסע הקסם המסתורי תמיד הדהימה אותי. לא חושב שיכול להיות שיר טוב יותר מזה בקצב ובעוצמה לפתוח את האלבום.

גיא (מקום 16) מה יש לומר, שיר יפה אבל כזה שלא ממש חודר לליבי. יש בשירים השקטים של לנון באלבום הזה משהו מאוד מחושב, מאוד מאורגן, וזה מפריע לי להתחבר לשירים הן מהבחינה הרגשית והן מהבחינה המוסיקלית.

אורי (מקום 7) הפריטה הקטנה והעדינה כמו פרודנס, יחד עם ליין הבס העוצמתי מהצד השני ויחד עם השירה של לנון פשוט נהדרים. בסוף השיר הכל מתלכד יחד עם סלסול קולו של לנון ונופל חזרה לפריטה העדינה. נפלא!

גיא (מקום 6) עוד שיר משחק. הפעם לנון משחק עם דמויות מחיי שירי הלהקה. ג’ורג’ מרטין מוסיף עיבוד כלי מיתר סמיך והתחושה בו זמנית מחזירה אחורנית ל”אני ארי הים” אבל גם נותנת תחושה של סוף – התקופה ההיא כבר לא תחזור.

אורי (מקום 12) קטע מעט מבורדק עבורי שהיה יכול להיות מוקלט קצת יותר רזה ואוורירי אבל עדיין הוא עוצמתי. במיוחד הקטע בו משטה לנון בחובבי תאוריית המוות של פול. הגרסה האקוסטית מביתו של ג’ורג’ שיצאה באתולוגיה נפלאה בעיני.

גיא (מקום 21) יש משהו לא הוגן כל כך בפרסום הרע לו זוכה אובלדי אובלדה. זה שיר חביב מאוד שפשוט לא קשור לקדרות של הלבן הכפול. אפילו בשירי השטות של האלבום אין הרבה תקווה, וזה שיר שכולו מצב רוח טוב אמיתי.

אורי (מקום 28) אם מקרטני היה עושה אלבום ילדים זה היה אחד השירים הטובים שם אבל מקרטני התעקש לדחוף כל מיני צוללות צהובות לאלבומים של הביטלס ואם זה היה תלוי בו אז גם All Together Now היה בטח באלבום. אני נהנה לחשוב על השיר כשיר רגאיי אבל הוא לא אחד הטובים באלבום עבורי.

גיא (מקום 25) קשקוש חמוד. אני מודה, יש לי פינה חמה בלב לקשקושים של מקרטני הן בתקופת הביטלס והן בקריירת הסולו שלו. אבל אפשר כמובן לוותר בקלות.

אורי (מקום 21) אם אני צריך לבחור בין הקטע האוונגרדי או החדשני באלבום, אני בוחר בזה. מקרטני יושב לבד באישון לילה באולפן ומשחק עם הכלים, עושה לי את זה, במיוחד שבשנה הבאה הוא יעשה את זה באלבום מלא ונפלא.

גיא (מקום 28) מי מאיתנו לא רוצה להכניס שיר קומזיץ’ מטופש לאלבום של הביטלס? אני לא! ולנון עוד העיז להתלונן על אובלדי אובלדה.

אורי (מקום 23) הכי אווירת המחנה בהודו שנוכל לקבל. לא יכול לדמיין את האלבום בלעדיו. לא שיא הכתיבה של לנון אבל שיר פאן.

גיא (מקום 10) לפני שאתם סוקלים אותי על מקומו ברשימה, הרשו לי להסביר – מדובר בשיר מעולה אבל אני ממש לא אוהב את הביצוע שלו. בעיקר את החלק האחרון של האנחות. וגם לא משתגע על הסולו של קלפטון. אתם עדיין כאן? אם האלבום היה מכיל את הביצוע שרקחו ג’ורג’ וג’יילס מרטין לאלבום Love, הוא היה במקום הראשון אצלי. באלבום ההוא מופיע השיר בצורה עירומה ומושלמת – הוא מורכב מדמו של ג’ורג’ עם גיטרה, ועליו מולבש עיבוד עדין עדין של תזמורת כלי מיתר. שלמות.

אורי (מקום 5) אני נמס מהפתיחה שלו כל פעם מחדש. הפסנתר שמכה, הבס שמצליף והחשמלית המדויקת. עד לאותה נקודה לדעתי המאסטרפיס הראשון של הריסון בו הכל התלכד לכדי כמעט שלמות. כל מה שאוסיף יגרע.

גיא (מקום 5) מופת של כתיבת שיר. לנון מתנסה בסגנון שמקרטני אוהב ומחבר שיר שמורכב מכמה מקטעים שונים. התוצאה מבריקה ומרגשת והביצוע יוצא מן הכלל.

אורי (מקום 1) מושלם. שיר שמורכב מ 3 חלקים סטייל A Quick One הנפלא של The Who ומושר בצורה מופתית על שלל סגנונותיו. קטע הגיטרה של I need a Fix לעולם יצמרר אותי וארגיש כאילו אני זה שנופל במחילת הארנב. אהה ולדעת שהלהקה מקליטה אותו בהרכב מלא ובצורה נלהבת מרים לי אותו עוד יותר.

גיא (מקום 18) רק פול מקרטני יכול לכתוב שיר לכלבה שלו ושזה ישמע ככה. שיר משחקי עם כלי נשיפה נהדרים. הקטע בו הוא עובר מלהיות שיר המובל על ידי פסנתר לשיר המובל על ידי גיטרה הוא נפלא בעיני. מה שמעניין הוא שאם השיר הזה, בדיוק כפי שהוא מופיע כאן, היה מופיע בתחילת קריירת הסולו של מקרטני, הוא היה זוכה לבוז. היו טוענים שהוא כולו נראות ושהוא חסר כל תוכן. אבל מה אנשים מבינים?

אורי (מקום 2) אוהב אותו כבר שנים. נגינת פסנתר מעוררת קינאה, תזמור כלי נשיפה מדהים ושירה מופתית. מקרטני במלוא הדרו. כששמעתי את השיר לראשונה הוא מידית התחבר לי לאהבה הענקית שלי לכלבה הפרטית והאהובה שגידלתי באותה תקופה. בכלל הקטע של המשפחתיות של פול עושה לי את זה בגדול.

10. I’m So Tired גיא (מקום 4) לנון שבור ומותש. אפשר להרגיש את זה בכל הברה שיוצאת מהפה שלו. הלהקה נותנת לו את הגיבוי שהוא צריך ויחד הם יוצרים את השיר שבעיני הכי חודר ללב באלבום. מחכה כל כך למיקס החדש שיפתח את העמימות של המיקס.

אורי (מקום 4) הצעקה הזו של לנון I’m going insane היא תמצית כל השיר וכל האלבום. לנון בביצוע מכמיר לב, יחד עם דיסטורשן שמנגן בדיוק את המצב הנפשי שלו. דווקא הביצוע האקוסטי מביתו של ג’ורג’ הוא אחד הגרועים מהסשן הזה אבל כשיש ביצוע כזה באלבום למי אכפת.

גיא (מקום 3) לפעמים כל מה שצריך בחיים זה פול מקרטני, גיטרה אקוסטית ונעל. מתישהו בעתיד הוא יתחיל לספר שהוא כתב את השיר על נשים שחורות. אני לא מאמין לזה. מקרטני התחיל בתקופה הזו כבר להבין שהדברים הם לא כמו שהם אמורים להיות בתוך הלהקה. לאחר מות בריאן אפשטיין הוא החליט לקחת פיקוד על הלהקה, אבל הלהקה לא הסכימה לקבל את המנהיגות שלו. לטעמי זה שיר הניחומים, העידוד והתמיכה הראשון שהוא כתב לעצמו. במספר השנים הבאות יגיעו עוד כמה כאלה.

אורי (מקום 10) אני אוהב את הדאבל מיננינגז של מקרטני. הנגינה האקוסטית הפולקית מדהימה והכל יושב במקום (חוץ מציוצי הציפור). אבל יש שיר פולק קטן שלו באלבום שאני אוהב יותר.

12. Piggies

גיא (מקום 29) אוי. באלבום בו יש להריסון 3 שירים כל כך יפים, הדבר הזה לא היה צריך לקרות. שיר פוליטי מטאפורי ברמה לא גבוהה במיוחד ובביצוע חלש במיוחד.

אורי (מקום 26) משהו לא מנגן שם תרתי משמע. הייתי מחליף אותו עם Not Guilty בקלות. לדעת שבסשנים בו הוא הוקלט הריסון שיחק עם Something בכלל עושה לי צרבת.

13. Rocky Raccoon גיא (מקום 7) מי שקרא את הפוסט שלי ביום חמישי כבר יודע שאני מאוד אוהב את השיר הזה.

אורי (מקום 18) שיר מהז’אנר הסיפורי של מקרטני (אל תגלו לאף אחד אבל אני לא הכי אוהב כשהוא עושה את זה) שמושר היטב אבל קצת מונוטוני ובהילוך איטי וכשמגיע הפסנתר המואץ של מרטין אתה קצת שמח שמשהו קורה סוף סוף.

14. Don’t Pass Me By גיא (מקום 26) זו כנראה תשובה לשאלה איך נראה שיר שרינגו כותב במשך שנים. זה לא שיר ממש רע, ויש לו אפילו עיבוד חמוד, אבל הוא לא מגיע לרמה של שירי ביטלס. אני מניח שבאלבום סולו של רינגו הוא היה בולט לטובה.

אורי (מקום 27) לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי, או לא חייבים להכניס שיר של רינגו לאלבום אם אין לו משהו טוב. מוזר לי גם הקטע של לשים שני שירי ווסטרן אחד אחרי השני.

15. Why don’t we do it in the road גיא (מקום 19) כבר אמרתי שאני מת על מקרטני כשהוא ככה – משוחרר ובמצב רוח שטותי. אז אפשר להתווכח על זה שזה לא ממש שיר, וזה נכון, אבל זה תענוג צרוף.

אורי (מקום 17) מדמיין את פול לוקח את רינגו הצידה ויאללה בוא נקליט… ה’סיזר רוק’ של האלבום הלבן. איזה יופי אפשר לשיר את אותו המשפט הסליזי מליון פעם וזה עדיין יישמע משכנע. פול אלוף בזה.

גיא (מקום 11 ) כל כך קטן וכל כך יפה. בלבן הכפול פול התחיל ממש להתמקצע בשירים האקוסטים הקטנים הנפלאים שלו שימשיכו מדי פעם להופיע בתקופת הסולו.

אורי (מקום 16) מתוק חמוד קטן ויפה אבל תארו לכם במקומו את ג’אנק.

17. Julia גיא (מקום 17) אני יודע שרוב האנשים ממש אוהבים את השיר הזה, וזה שיר יפה, אבל אני לא מתחבר אליו. אז הפריטה יפה, והשילוב בין אמא של ג’ון ליוקו עשוי בצורה יפה ועדינה, אבל יש בו משהו קר בעיני. אל תצעקו, אני אנשים, מה אני כבר מבין?

אורי (מקום 15) על הנייר שיר מדהים על נושא רגיש אבל משום מה תמיד רפרפתי עליו. כשניסיתי לנגן אותו הערכתי את לנון יותר על השיר.

גיא (מקום 22) לא ממש שיר, אלא יותר ריפ עם מילים, אם אפשר לקרוא לזה מילים. זה טוב יותר מ”אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה”, אבל לא באמת מתעלה לדרגת שיר שבא לי לשמוע או לזמזם.

אורי (מקום 25) אל תהרגו אותי אבל לא ממש אוהב את הקטע הזה. מבחינתי אפשר להוציא אותו מהאלבום. לא בונים על ריף גיטרה גנרי שיר ועוד מדביקים לו מילים מביכות.

גיא (מקום 12) חבל שאין יותר שירים כאלה בלבן הכפול. שיר מלוכלך בסאונד שנשמע אותנטי ומעביר את מצב הרוח של לנון בצורה מושלמת. כלהקה הם נשמעים בשיר הזה יוצא מן הכלל.

אורי (מקום 6) אדיר אדיר אדיר. הבס הגרובי, האובדנות של לנון וההרגשה של המיוזעות של הלהקה שמנגנת ולא סתם הם תכלס דחוסים באיזה חדר צדדי קטנטן ליד האולפן. אדיר כבר אמרתי ?

גיא (מקום 15) אם נשים בצד את המילים הלא מרשימות של השיר הזה, פול מפליא פה ליצור שיר קטן ומקסים. העיבוד התזמורתי משדרג אותו מאוד.

אורי (מקום 8) פולק קאנטרי במיטבו. מדמיין את פול יושב במרעה דשא ומנגן שירים לעוברים ולשבים (מישהו אמר סקוטלנד? מה אתם קופצים ?). הייתי מחליש מעט את כלי הנשיפה לטובת יותר אקוסטית של מקרטני. קצת צורם לפעמים.

גיא (מקום 8) עוד שיר שנוטים להתעלם ממנו משום מה. טור דה פורס של להקה מגובשת עם בס שדוחף את השיר קדימה בדרייב מעולה, גיטרה עצבנית וכלי הקשה וקולות רקע שנראה שלא לקחו את הכדורים שלהם בבוקר. פשוט נהדר.

אורי (מקום 20) ראינו איך אפשר לבצע שיר עם משפט אחד בצורה מופלאה ומצד שני לחרב אחד עם ריף גיטרה סתמי ומילים מביכות. בשיר הזה יש ריף גיטרה מעולה וחזק ומילים תלושות ומביכות לכן הוא במקום הזה.

גיא (מקום 14) הפסנתר המהפנט של מקרטני בשיר הזה משדרג אותו פלאים וכך גם קולות הרקע. עוד הוכחה שהביטלס יכלו לקחת שיר יפה ובעזרת ביצוע מעולה להפוך אותו לנפלא.

אורי (מקום 11) שירה מאשימה ומלאת רגש של לנון. שוב הביטלס בהרכב מלא ובועט ומסתבר שהם יודעים לעבוד יחד. הפסנתר שיורה על המהרישי כשלנון שר את השורה you’ll get yours yet לא פחות מגאוני.

גיא (מקום 27) מסוג השירים שאני לא מצליח להבין את החיבה הגדולה שיש לאנשים אליו. הביטלס יכלו לעשות המון דברים, אבל מסתבר שרוק כבד הוא לא אחד מהם. שיר כבד (ולא במובן הטוב), לא זורם, מונוטוני ולא מעניין. מקרטני כבר צרח בצורה מוצלחת יותר שירים טובים בהרבה וממש חבל לי שבגלל שיר סתמי כזה רינגו נאלץ לסבול מיבלות באצבעות.

אורי (מקום 19) תמיד היתה לי חיבה לעוצמה המאולצת של השיר הזה. לא יודע למה. אבל הוא ארוך ומייגע. תכלס הקטע המרגש ביותר בו הוא ההחזרה מהשקט ועד לקליימקס בו רינגו צווח את נשמתו. שווה כל רגע.

גיא (מקום 2) אחרי Something זה השיר האהוב עליי ביותר של הריסון. שיר כל כך עדין עם ביצוע שנע בין תחושת שבריריות לתחושה שאחרי השבירה. זה יכול להיות על אמונה באל, זה יכול להיות על אישה, אבל זה לא משנה, זה פשוט יפייפה.

אורי (מקום 3) אין מילים לתאר כמה אני אוהב את השיר הזה. אני אוהב את פול על שישב והשקיע זמן עם ג’ורג’ כדי להקליט אותו ואני אוהב את הבקבוק יין שהתנדנד אהבת נפש.

גיא (מקום 24) השיר מהפרסומת לנייקי הוא שיר חלש שמציג את לנון בשיא חוסר יכולתו להתחייב. דוגמה מופלאה לשיר מחאה שלא באמת מוחה ולזמר מחאה שלא באמת יודע מה הוא רוצה מכולנו. אז יש גרסה מהירה ורוקית ויש גרסה נינוחה, אבל בכל הקשור לשיר הזה אתם יכולים להחשיב אותי כמי שלא מחבב אותו. או שכן.

אורי (מקום 29) רעיון טוב, ביצוע מיותר. הגרסה הרוקית מבהירה את הנקודה והגרסה האוונגרדית…טוב נחכה לסוף.

גיא (מקום 23) השתטות חיננית של פול ונסיון לחקות את שירי שנות ה-20. שיר במשקל נוצה. הוא יעשה את זה טוב יותר כמה שנים מאוחר יותר עם Wings.

אורי (מקום 14) מקרטני מביא את בית אבא לאלבום הלבן ועושה את זה לא רע בכלל.

27. Savoy Truffle גיא (מקום 9) רוצים סאונד כבד? תוותרו על “הלטר סקלטר” ותגיעו לכאן. סאונד סמיך ודחוס, שיר מצוין וגיטרה נהדרת. הריסון בשיאו.

אורי (מקום 22) אולי זה לא יפה להגיד אבל משהו לא מתיישב לי במקום בשיר הזה. כן סולו גיטרה יפה כן כלי נשיפה מעולים אבל שיר חלש עם מילים חלשות והקול של ג’ורג’ על סף האנמי. זה מזיל לי דמעות ב long long long זה עובר לידי כאן.

גיא (מקום 1) אחד השירים האהובים עליי ביותר שכתב לנון. לחן מהפנט ומילות אגדה שמבוצעות באופן מושלם – מתחיל רק עם גיטרה אקוסטית ומשם מתגבר ומתגבר. מסוג השירים שמפתיע אותי כל פעם מחדש שלנון כתב. זה שיר ערש שמבחינת הטון יש בו משהו מסתורי – הלחן בבתים בנוי על ירידה או התיאור בבית האחרון שמכיל סיאנס בחושך – והוא מצליח לתאר סצינות יפות ואגדתיות באופן מוחשי ביותר. לנון טען בשנת 1980 שזו חתיכת אשפה. אבל לנון טען הרבה דברים.

אורי (מקום 9) שיר יפה של לנון אבל משהו בנגינה לא מסודר בצורה הלא מחמיאה של המילה. פסנתר מפוזר, הבס עולה עליו ולנון שר חלש מדי. דווקא ה can you take me back של מקרטני בסוף מוסיף קצת צבע ללחיים. אני מאוד מקווה שהמיקס החדש יעשה טובה וירים אותו קצת אבל חברים כאן היה צריך להסתיים האלבום.

29. Revolution 9 גיא (מקום 30) מה עוד אפשר לומר על הדבר הזה שלא נאמר קודם לכן? בניגוד לרבים אחרים, יש לי חיבה והערכה ליוקו, אבל הדבר הזה בו היא ולנון שותפים ביצירה, הוא פשוט איום ונורא. אולי אני לא סובלני מספיק, אולי אני לא פתוח מספיק, אולי אני לא מספיק בכללי, אבל זה פשוט בזבוז יקר של ויניל וזה אחד המקומות בו המצאת הדיסק הגיעה בדיוק בזמן, בכך שהיא אפשרה להעביר את הדבר הזה מבלי לקום מהרביצה על הספה.

אורי (מקום 30) ג’ורג’ מרטין ממש אכזב אותי. בגופך היית אמור לעצור את השטות הזו. אלוהים שישמור.

30. Good Night גיא (מקום 13) שיר שתמיד מזניחים, ואני תמיד כל כך אהבתי. טוב עשה לנון שהשאיר את מלאכת השירה לרינגו. הביצוע שלו מושלם ובאופן אישי זה השיר האהוב עליי ביותר בקטלוג הביטלס מתוך אלה שרינגו שר. אולי חוץ מBoys. קיטש מופלא ששולח אותך לעולם החלומות ומצליח להעביר את הסיוטים שחששת מהם כששמעת את הקטע שבא לפניו.

אורי (מקום 24) חמוד אבל הייתי שולח אותו ישר לאלבום הילדים של מקרטני. לא מבין למה רינגו שבאמת שר לא רע כאן היה מוכן להתבזות ככה. חיפשתם משהו רגוע לסגור אתו את האלבום אחרי הזוועה שעברנו, Cry Baby Cry היה עושה את העבודה.

וואוו זה היה קשה. בשבוע הבא ביום שני נמשיך עם משהו קצת אחר שיכלול גם הפתעות.

הנה סיכום הדירוג של כל אחד מאיתנו:

גיא 30. Revolution 9 29. Piggies 28. The continuing story of bungalow bill 27. Helter Skelter 26. Don’t Pass Me By 25. Wild Honey Pie 24. Revolution 1 23. Honey Pie 22. Birthday 21. Ob-La-Di, Ob-La-Da 20. Back to the USSR 19. Why don’t we do it in the road 18. Martha My Dear 17. Julia 16. Dear Prudence 15. Mother Nature’s Son 14. Sexy Sadie 13. Good Night 12. Yer Blues 11. I Will 10. While my guitar gently weeps 9. Savoy Truffle 8. Everybody’s got something to hide except for me and my monkey 7. Rocky Raccoon 6. Glass Onion 5. Happiness is a warm gun 4. I’m so tired 3. Blackbird 2. Long Long Long 1. Cry Baby Cry


אורי

30. Revolution 9 29. Revolution 1 28. Ob-La-Di, Ob-La-Da 27. Dont Pass Me By 26. Piggies 25. Birthday 24. The continuing story of bungalow bill 23. Good Night 22. Savoy Truffle 21. Wild Honey Pie 20. Everybody’s Got Something to Hide Except Me and My Monkey 19. Helter Skelter 18. Rocky Raccoon 17. Why Don’t We Do It in the Road 16. I Will 15. Julia 14. Honey Pie 13. Back in the U.S.S.R. 12. Glass Onion 11. Sexy Sadie 10. Blackbird 9. Cry Baby Cry 8. Mother Nature’s Son 7. Dear Prudence 6. Yer Blues 5. While My Guitar Gently Weeps 4. I’m So Tired 3. Long, Long, Long 2. Martha My Dear 1. Happiness Is a Warm Gun


44 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page